כתיבה

1. כתיבה מוכנות לכתיבה קשיים התורמים לקשיים בכתיבה אבחון וטיפול

2. התפתחות מערכת החישה • המוח קולט גירויים סנסוריים באמצעות חמשת החושים: • ראייה • שמיעה • טעם • ריח • מישוש

3. האינטגרציה החושית היא תהליך נוירו- ביולוגי התפתחותי הטבוע אצל האדם מלידה

4. הבשלת המערכת התחושתית נעשית כבר בשלבים הראשונים של התפתחות העובר. מאוחר יותר – קיים תהליך של השתכללות המערכת בלבד, באמצעות: • תנועות האם • החום שלה • הקולות שלה • כל אלה עוברים לעובר במהלך ההריון.

5. המערכת התחושתית מאפשרת את התפתחות הרפלקסים הראשונים של הילד, כמו לפיתה, מציצה, לעיסה, בליעה. • התינוק חשוף כל הזמן לגירויי חישה.

6. שלבי ההתפתחות במערכת החישה • חודש לאחר הלידה – תגובות התינוך הן של רפלקסים שמועברים דרך מסלולים סנסוריים אל חוט השדרה ומשם לשרירים. • גיל 4 שבועות עד 5-6 חודשים – הגירוי מחוץ לגוף זוכה בתגובה, אך זו מתבצעת רק לצרכים המשמעותיים לתינוק: אמבטיה חמה, טעם המזון, טמפרטורת המזון, מגוון הקולות הנעימים והבלתי נעימים, המגע הנעים והבלתי נעים

7. גיל 7 חודשים עד 4-5 שנים – שלב הבנת התחושות – לתחושות יש משמעות הכרתית כמו: גילוי סקרנות לחוויות חדשות תחושות מישוש תכונות של עצמים בסביבה – • גודל • צבע • מרקמים של חומרים: מחוספס, חלק, רך, קשה, עבה, דק וכדומה.

8. גיל 5 שנים ואילך – כאן מתרחשת התפתחות היכולת לסטראוגנוסיס: סטראו – תחושה גנוסיס – הכרה הילד מפתח את היכולת: • לזהות בצורה ממוקדת מיקום בתחושה בגוף ולהגדירו • לזהות פרטים של חפץ על ידי תחושה בלבד כמו זיהוי חפצים בשקית סגורה, לזהות חפצים בעיניים עצומות (זו אינטגרציה מישושית חזותית).

9. המערכת התחושתית מתחלקת לשניים: 1. מערכת הגנתית 2. מערכת אבחנתית • המערכת ההגנתית כוללת את שני שלבי ההתפתחות הראשונים: תינוק נופל – יושיט ידיים לפנים באופן אינסטקטיבי. • מערכת האבחנתית כוללת את שלב 3 ו – 4: היכולת לקבל מידע על הסביבה, לעבד אותו,ולהשתמש בו באופן יעיל.

10. כדי שנוכל לעשות זאת, אנו זקוקים למערך מתכלל הכולל את: ראייה מישוש שמיעה מצב נפשי תכלול ידע קודם וחשיבה טעם תחושות ריח תנועה שיווי משקל

11. התכלול מהווה את יכולת המח להשתלט על מגוון הפעילויות: עיבוד וארגון המידע הנקלט והיוצא מהמח באמצעות מנגנון הfeedback - ההיזון החוזר

12. התחנות שעובר המידע הן • קלט – input • עיבוד המידע • שליפה מהזכרון והשוואה לידע קודם – recall • פלט – output • אינטגרציה - Integration – שילוב ידע קודם עם המידע החדש והסקת מסקנות ברמה גבוהה יותר לגבי העתיד • ההיזון החוזר - feedback

13. ילד שאין אצלו תהליך של אינטגרציה מלאה : • סגנון הלמידה שלו מאופיין בנוקשות והוא מתקשה לרכוש ידע וניסיון ברכישת הבנת היחסים במרחב: יחסי גודל, כיווניות, מיקום, פרופורציות • סגנון התנהגותו יהיה: אפאטי מלווה בעייפות זאת בגלל שהוא צריך ללמוד כל דבר מחדש – אין הפנמה מתוך הסקת מסקנות בעקבות קשיים בתהליך ה recall

14. ככל שדרגת התכלול גבוהה יותר אצל האדם – הוא יצליח בתפקודיו: האקדמיים הבין אישיים הספורטיביים • ביצוע מוטורי תקין הוא תוצאה של אינטגרציה מלאה בכל התחומים . • מכלול התפקודים מביא את הילד לדימוי גוף תקין ויכולת למידה יעילה.

15. לקות במערכת החישה קיימת כאשר אחד מחמשת החושים מגיב ב: היפרסנסיטביות או היפוסנסיטיביות הבעיה נובעת כנראה מתפקוד נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית של המח, כתוצאה מ: • אינטגרציה לא תקינה • תרגום לא נכון (אינטרפטציה) של הגרייה החושית הנאספת מהסביבה והמועברת למח.

16. האינטגרציה הסנסורית מתמקדת בשלוש מערכות • הטקטילית – רצפטורים הנמצאים מתחת לעור • הוסטיבולרית – נמצאת באוזן הפנימית • הפרופריוצפטיבית – החישה העמוקה (שרירים, גידים) הקשר בין המערכות הללו מתפתח כבר משלב העוברות, עקב קשר בלתי פוסק בין מערכת החישה והסביבה. מערכות אלה מאפשרות לאדם: לחוות, לתרגם את המידע, להגיבלמגווןהגירויים בסביבה

17. המערכת הטקטילית כוללת מערכת חישה הנמצאת מתחת לעור ושולחת מידע למוח. מידע זה כולל תחושה בעקבות מגע, כאב, טמפרטורה ולחץ. לתחושות אלה תפקיד חשוב בתפיסת הסביבה והתמודדות עם גירוייה באמצעות תגובות המתאימות לתנאיה. (הישרדות).

18. ליקוי במערכת הטקטילית מתבטא בהתנהגות הילד כאשר: • נרתע ממגע • מסרב לאכול סוגי מזון מסויימים (מוצק, נוזלי, משחה) • מסרב ללבוש מרקמים מסויימים של בגדים • מתלונן כשחופפים את שערו או רחצים את פניו • נרתע מלכלוך, אינו מתלכלך (לא צובע בצבעי אצבעות, לא נוגע בחול, בוץ) • נוגע בחפצים רק בקצה האצבע ולא בכל היד, כאשר נדרש לפעול עימם. ליקוי במערכת זאת יכול לגרום תת תחושה במגע/כאב, להוביל לתחושת בדידות, לרגזנות, עצבנות, הסח הדעת והיפראקטיביות.

19. המערכת הוסטיבולרית מתייחסת למערכת החישה הנמצאת באוזן הפנימית. היא מכתיבה את התנועות והשינויים בעקבות מיקום הראש. לדוגמא: המערכת הוסטיבולרית מאפשרת לנו להרגיש אם הראש זקוף או נטוי קדימה או הצידה – גם כאשר העיניים סגורות.

20. ליקוי במערכת זאת יכול לגרום לילדים להיות: • מאוד היפר-סנסיטיביים • להיות בעלי תגובות פחדניות משינויים במצבם הפיסי ולפחד מפעילויות אקטיביות שהם צריכים לבצע (להתנדנד, לטפס, לגלוש, ללכת בשיפוע, להשתולל). • יתכן ויתקשו ללמוד לעלות במדרגות, לעלות או לרדת מגבעה, ללכת על משטח שאינו יציב, כמו גשר תלוי. • תמיד יראו מפוחדים במצבים של התמצאות במרחב • דימוי הגוף שלהם נמוך

21. בגלל תת - פעילות של מערכת זאת: זקוקים באופן מתמיד לגרייה ולכן מרבים להסתובב, לקפוץ וכד'. נראים "קלמסי" - התנועה שלהם מסורבלת

22. מערכת החישה הפרופריוצפטיבית מערכת זאת מתייחסת למריכיבים כמו: שרירים, מפרקים, גידים, שמספקים לאדם מודעות תת הכרתית למצב הגוף בתנועה. כאשר המערכת פועלת באופן יעיל מצב הגוף מתואם באופן אוטומטי למצבים השונים בהם הוא פועל . לדוגמא: המערכת אחראית לספק לגוף את האותות המתאימים המאפשרים לו לשבת על כסא בצורה נכונה לעבור מנהרה באופן חלק וכו'.

23. מאפשרת לנו להפעיל עצמים באמצעות המוטוריקה העדינה כמו: כתיבה בעיפרון, שימוש בסכו"ם לאכילה, רכיסת כפתורים ילדים הסובלים מקושי במערכת זאת מגלים סימנים של : קלמזינס נטייה ליפול חוסר מודעות למצב הגוף בחלל קושי בהבחנה בכיווניות מתקשים לזחול בינקותם מתקשים בהפעלת עצמים קטנים כמו כפתורים אוכלים באופן מרושל ומתנגדים להתנסות בפעילויות מוטוריות חדשות.

24. מימד נוסף של מערכת זאת הוא התכנון המוטורי (praxis- motor planning) - היכולת לתכנן ולבצע פעולות מוטוריות שונות. על מנת שמערכת זאת תעבוד באופן תקין, יעיל ואפקטיבי היא צריכה לסמוך על מערכת החישה שתספק לה מידע מדוייק לצורך ארגונו ופירושו לקראת שלב הפלט וההיזון החוזר

25. השלכות חוסר תפקוד של שלושת מערכות אלה מתבטא בדרכים שונות. הילד יכול להיות היפר – מגיב או היפו-מגיב לחישה מהסביבה. רמת פעילותו יכולה להיות גבוהה מאוד או נמוכה מאוד הילד יכול להיות בתנועה קבועה או להתעייף בקלות בנוסף לכך ילדים יכולים להתנדנד בין שתי התופעות הקיצוניות הללו.

26. בעיות של מוטוריקה גסה או עדינה מופיעות כאשר שלושת המערכות אינן מתפקדות וכתוצאה מכך הילד יכול לסבול מפיגור בדיבור ותת הישגים אקדמיים התנהגותו יכולה להיות: • אימפולסיבית • דעתו מוסחת בקלות • מראה חוסר תכנון כללי לחלק מהילדים קשה להתאים את עצמם למצבים חדשים: הם מגיבים בתסכול אגרסיה או ברגרסיה

27. הערכת הקושי וטיפול במערכת החישה מבוצעת על ידי מרפא בעיסוק או פיסיותרפיסט. המטרות הכלליות של התרפיסטים הן: • לספק לילד את האינפומציה החושית שתעזור לארגון מערכת העצבים המרכזית. • לווסת את מגוון הגירויים התחושתיים, שעימם הילד יכול להתמודד • לעזור לילד לעבד תגובה מאורגנת לגירויים חיצוניים.

28. הגדרת הכתיבה הכתיבה היא מערכת של תקשורת אנושית המשתמשת בסימנים חזותיים שמיעתיים מוסכמים המייצגים שפה. הסימנים ניתנים למסירה ולקבלה, עליהם להיות מובנים ותואמים את השפה המדוברת.[Cliboren ,1974] הסימנים הם סמלים גרפיים ובאמצעותם אנו מעבירים מסרים מחשבות רעיונות ורגשות לזולת.

29. כדי שהעברת המסרים תהיה יעילה- הכתיבה חייבת להיות: • אוטומטית • מדויקת • קריאה. ראשית תהליך הכתיבה – בשרבוט וסיומו ברכישת מיומנות כתיבה שוטפת וספונטנית. לשם השגת שטף ואוטומציה (מיומנות) בכתיבה הילד נדרש: • לתכלול בין-חושי תקין • למערכות יציבה תקינות • לתפקודי מוטוריקה עדינה תקינים • לתפקודי תפיסה תקינים.

30. הכתיבה היא אחת המיומנויות הבסיסיות והיא אינה פשוטה כלל ועיקר. היא דורשת מוכנות של המערכות: הסנסורית, המוטורית הפרופריוצפטיבית והמילולית וכן תיאום רב ביניהם. מיומנות הכתיבה מחייבת הפרדת התנועה בכף היד וויסות הכוח שיאפשר למוטוריקה העדינה להתפתח עד כדי אחיזה בשלה בכלי הכתיבה

31. מערכת החישה והכתיבה מצב תקין של מערכת החישה ישפיע על יכולתו של הילד: 1. לפעול ללא צורך בליווי חזותי 2. האומדנים החשובים לכתיבה הנם: אומדן המרחק, אומדן הזמן אומדן הכוח - ויסות הכח

32. אומדן המרחק, הכח והזמן תורמים ל: • להתארגנות הגוף לקראת ביצוע מטלת הכתיבה • לקיום הפוטנציאל לאוטומציה במיומנות עיצוב האותיות ליכולת תקינה של אחיזת כלי הכתיבה • לריכוז טוב בביצוע המטלה ומתוך כך מתאפשר קצב טוב ומהירות כתיבה תקינה

33. מרכיבי תפקוד החשובים והנדרשים לכתיבה • תפקודי תפיסה חזותית: אבחנה חזותית,דמות ורקע,קביעות הצורה,יחסים במרחב מיקוד מבט • אחיזת כלי הכתיבה • יציבה וישיבה תקינה • ייצוב הדף • קינסטסיה – תחושת התנועה • למידה מוטורית • יכולת העתקה מהלוח • יכולת העתקה מספר או מחברת • יכולת כתיבה חופשית

34. דיסגראפיה • ליקויים בכתיבה שייכים לתחום של ליקויי למידה. לקות למידה היא מונח כללי שמתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאת בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש בהקשבה ,דיבור,קריאה כתיבה המשגה \יכולות מתמטיות. • ליקויים בכתיבה שייכים בהגדרה לתחום המיומנויות הנרכשות • הם יכולים לבוא לידי ביטוי בכתיבה ,כתיב והבעה בכתב. • ליקויים ברכישת מיומנות עיצוב הכתב הבאים לידי ביטוי ב: כושר גראפומוטורי לא תקין בעיות של גודל ו – י = ן כיוון – ג=ז מיקום האותיות בעיות בשטף הכתיבה – שטף תנועת היד, המראה והנחתה של היד לאחר עיצוב האות, קשיים בארגון הכתב – מיקום הכתיבה בשורה/דף, רווחים בין האותיות ובין המילים.

35. דיסגרפיה התפתחותית: היא ליקוי בהתפתחות תקינה של כישורי הכתיבה של הילד שהתפתחותו הכללית נורמלית. דיסגרפיה אפאזית: מקורה בקושי בהבעה שפתית. דיסגרפיה אפרקסית: ליקויים שאינם שפתיים הבאים לידי ביטוי בתכנון מוטורי. דיסגרפיה על רקע דיסלקטי: איות לקוי דיסגרפיה על רקע סרבול מוטורי: מאופיינת באיות תקין. אולם היצוג הגראפי הלקוי גורם להעדר קריאות של כתב היד. דיסגרפיה מכאנית: ליקויים מכניים בתפקודי כף היד, ללא ליקויים קוגניטיביים. דיסגרפיה על רקע ליקוי בתפיסה מרחבית: מאופיינת באיות תקין , אך בעיצוב גראפי לקוי.

36. DCD- Developmental Coordination Disorder זוהי הפרעה המאפיינת כ %6 מאוכלוסיית הילדים בגילאי 5-12. ליקוי בהתפתחות של הקואורדינאציה המוטורית המפריעה באופן משמעותי ללימודים ולפעילויות יומיומיות. הליקוי אינו נובע מהפרעה רפואית או ליקוי התפתחותי נרחב. האפיון: • איטיים ברכישת מיומנויות מוטוריות שנרכשות על ידי תלמידים אחרים בכיתתם ללא מאמץ. • מתקשים במסגרת הביתית בפעילות כמו לבישה רחיצה • מתקשים במסגרת הבית-ספרית בכתיבה ,ספורט ועוד.

37. סגנונות אחיזת כלי כתיבה טריפוד דינמי- העפרון מוחזק על ידי האגודל והאצבע כאשר כריות האצבעות נפגשות במנח אופוזיציה ונשען על הפרק הדיסטלי של האמה, התנועה מתבצעת בפרקי אצבעות אלו ,2 האצבעות קמיצה וזרת סגורות -ומספקות ייצוב.שורש כף היד ביישור קל האמה נחה על המשטח.קוודריפוד- העיפרון מוחזק על ידי האגודל אצבע והאמה כאשר כריות האצבעות נפגשות במנח אופוזיציה ונשען על הפרק הדיסטלי של הקמיצה הזרת כפופה מעט ותומכת בקמיצה וחסרה ייצוב של האצבעות על המשטח.טריפוד סטטי- מנח האצבעות כמו בדינמי אך אין תנועה בפרקי האצבעות .התנועה מתבצעת בשורש כף היד,ולעיתים גם במרפק ובכתףקיבועי אגודל- לרוב מקובע האגודל ביישור יתר- בשל גמישות יתר של המפרק.

38. שלב א‘-טרום כתיבה תקופת הקדם בית ספר עד כניסה הילד לכתה א’ טרום הכתיבה מאופיינת • בשרבוט בצביעה,ציור, העתקת צורות וכתיבת מספרים ואותיות. • הילד עוסק בתפעול גרפומוטורי. • הילד נדרש לכתוב את שמו.

39. שלב ב-ראשית כתיבה כיתות א - ב • על הילד לבצע את הרעיון של המטלה כשהדגש הוא הוצאת הכתב אל הפועל. • הכתיבה העברית מאד מסובכת – התלמידים מתבקשים לכתוב בשני אופנים גם בדפוס וגם בכתב. • הייצוג הגרפי דורש יותר דיוק וויסות מוטורי עדין. • מתחילה המודעות בשליטה, ביצירת רווח בין אותיות ומילים. • גודל האות נהיה קטן יותר ומתאים יותר לרוחב שורה . • לקראת סוף כתה ב’מגיע הילד לרמה גרפית הנדרשת למיומנות כתיבה שוטפת ברמה בסיסית בעיצוב הכתב וליצירת מילים ומשפטים לכדי פסקה.

40. שלב ג‘-בסוס הכתיבה כיתות ב-ד • הילד מסוגל להעתיק ממודל קיים ולייצר אותיות ומילים מהכתבה. • הסגנון של הילד נעשה אישי יותר, הוא מתחיל לכתוב תשובות, • רעיון בסיסי לחשיבה, נושא אישי. • קיימת יותר העתקה מהלוח ,והכתבת מילים ומשפטים. • מתחילה התמודדות עם מבחנים.

41. שלב ד‘-אוטומטיזציה של תהליך הכתיבה כתה ד –ז בכתה ד' ישנה כבר כתיבה שוטפת. אם הילד עבר את כל השלבים הקודמים כהלכה, הוא יהיה מסוגל לכתוב באופן אוטומטי, בצורה מהירה, שוטפת ומסודרת. כתב ידו יהיה קריא,אחיזת כלי הכתיבה משתכללת, היבטים ארגונומיים משתכללים והילד לומד להשתמש עם הגוף: התארגנות, לחץ, יציבה,מנח היד.גודל הכתב קטן יותר,הזרימה של היד טובה יותר.

42. הבהרת המושגים תוך תהליך הלימוד • שורה -מהי שורה, מידת חשיבותה. • כתב ישר בתוך השורה - הסבר על חשיבות, כתב ברור ורצוף. • רווח - הסבר המילה • אות- הכרת כל האותיות בשמן • רווח הולם בין אותיותבתוך המלה -חיבור אותיות למלה כתובה. • רווח הולם בין מילים – הרווח הוא הפרדה בין מילים, ואם הוא לא יהיה ,תקשה עלינו מלאכת הקריאה. • מלה • גודל אותיות מתאים בתוך השורה • יחס לשוליים • יחס לקצה הדף השמאלי

43. תצפית בזמן כתיבה • יד דומיננטית • יד עזר • אחיזת עיפרון:מיקום, עקביות באחיזה, מנח הנייר, • תיאור אצבעות • ש.כ.י. • כוון כתיבת האותיות • ייצוב הדף • שטף כתיבה • אופן העתקה

44. עיצוב הכתב תהליך הכתיבה: הפעלת לחץ עקבי,מחיקות ,תיקונים, כיוון אותיות. מהירות :העתקה ,הכתבה פרוט אותיות אשר כוון עיצובן לקוי אותיות על פי משפחות אותיות קוויות: י ו ן נ מ משפחת ר:ר ק ת ח ב ה משפחת כ: כ ך ד צ ם פ ז ס משפחת ט: ט ש משפחת א: א ג ע ל ץ ף קריאות אותיות לא מעוגלות אותיות לא סגורות [סשםל ] אי חיבור חלקי האות [ח ת ] האות נראית כאות אחרת חת צד הק בכ יון ףץ אות גבוהה מהשורה: לץףטצ אות נמוכה מהשורה: ךןק היפוך אותיות רוטציה של האות אותיות סופיות

45. גישות שונות לטיפול גישה רכישתית-כוללת אימון,תרגול, וחיזוקים חיובים על הצלחות תוך הדגמה,מעקב,נתינת רמזים,העתקה,אותיות,מעבר מאותיות למילים ללא רמזים,הכתבה חיבור מילים בודדות למשפט,בקרה עצמית,לקיחת אחריות,ביקורתעל ידי חברים גישה נוירומסקולרית-הכרת הגוף לחיזוק השרירים ,הגפיים העליונות של הילד לכתיבה תוך שימת דגש למנח וטונוס השרירים,הכנת מנח היד שמתייחסת לטונוס השרירים דרך עמוד השדרה והגפיים העליונות שמירה על מפרקי השכמות והכתפיים ומתן יציבות למפרקים. גישה מולטי סנסורית- התייחסות לכל המערכות הסנסוריות ריח טעם ראיה שמיעה במערכת פרופריוצפטיבית והטקטילית כדי לאפשר להגיע למערכת העצבים של הילד דרך מספר רב של ערוצים, בגישה זו ניתן לעזור לילדים שתרגול בעיפרון ונייר לא הספיקו להם ללמוד את מלאכת הכתיבה,ויש צורך בהתנסויות המתבססות על חוויות חושיות מגוונות. גישה הביו מכאנית- מתמקדת במרכיבים ארגונומיים של משיחמת הכתיבה מנח ישיבה אחיזת עיפרון, מנח הדף.

46. ארגון מחברת \הדף • עטיפת מחברת • הדבקת מדבקה שכוללת :שם התלמיד ,מקצוע, כתה • פתיחת מחברת בכיוון הנכון • התייחסות לשוליים בצד ימין- גבולות הדף • הכרת השורה שכותבים בה [הדבקת דבקית על השורה] • הכרת שורת רווח [סימון השורה] • איתור עמוד הכתיבה [תוך דפדוף על פי רצף הכתיבה] • איתור שורת הכתיבה החדשה

47. תכנון כתיבה בשורה: כתיבה אותיות בכיוון הנכון כתיבת משפט. כתיבת מילים משפט ארוך הדורש התייחסות לאורך השורה כתיבת קטע מעבר משורה לשורה ברצף הנכון. כתיבה\ העתקה של מילה כתיבה אותיות בכיוון הנכון שמירה על רווח תקין בתוך מלה שמירה על רווח תקין בין מילים שמירה על גודל אותיות[נוגעות בשורה עליונה ותחתונה ,ולא חורגות ממנה.]

48. סטנדרטים לשפה כתובה הבחנה בין סימנים גראפיים המשמשים לקריאה מסמנים גראפיים אחריםהכרת האותיות זיהוי אותיות מתוך שם הילדזיהוי כל אותיות הא-ב שיום אותיות הא- ב העתקת שםכתיבת אותיות בכתבכתיבת מילהכתיבת מיליםכתיבת משפט

49. ביבליוגרפיה • גל ע.,רוזנבלום ש.,שנקר ש., כתיבה –מרכיבים,הערכה וטיפול דרכי הערכה של מרכיבי הכתיבה ותוצר כתב היד • מודלינגר,א. קשיי כתיבה ספרית הפועלים. • ליפשיץ נירית 1996 פרופיל כתיבה של ילדים עם ליקויי כתיבה בכיתות ג' .עבודת גמר לתואר מוסמך, בריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה,האוניברסיטה העברית ירושלים. • לקראת קריאה וכתיבה-טיפוח השפה הכתובה והדבורה בגני הילדים משרד החינוך • לכתוב ולהצליח - יעל שוורץ דפנה מקובסקי • נעים לכתוב – חיה קושניר