E N D
מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש מגילות, מספרת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש (אשר יש המתארכים אותו לשנת 482 לפה"ס לערך). מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במרכז המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודו אסתר, אשר נבחרת בתחילת הסיפור להיות למלכה, ובזכות מעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש לקרוא את המגילה בפורים, בלילו וביומו, מצווה הנקראת מקרא מגילה.
אף על פי שחז"ל כללו את מגילת אסתר בתנ"ך, יש רמזים בתלמוד הבבלי, שהחכמים התלבטו האם לכלול את מגילת אסתר בין כתבי הקודש. כך, מובאת בתלמוד דעתו של שמואל, ש"מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש" (אם כי אמירה זו מסויגת לאחר מכן ש"נאמרה לקרות ולא נאמרה לכתוב"). מגילת אסתר לא נמצאה בין המגילות הגנוזות שבקומראן, והיו ששיערו שאנשי הכת שכתביה נחשפו שם לא קיבלו אותה כאחד מכתבי הקודש (אם כי ייתכן שהסיבה היא קוטנה היחסי). על פי המסורת כותבי המגילה היו אנשי כנסת גדולה, שקבעו את הספרים שנכנסו לתנ"ך ואת סדרם (בבלי, בבא בתרא ט"ו ע"א). יש הסבורים, על פי הכתוב במגילה, כי כתבו אותה אסתר או מרדכי, או שניהם.
"א וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה. ב בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה." ... המגילה אינה מזהה בוודאות את המלך אחשוורוש המדובר, ואת הזמן המדויק שבו התרחשו האירועים. חז"ל סברו שמעשה המגילה אירע בזמן גלות בבל (במגילה אין כל רמז לישוב היהודי בארץ ישראל, ומרדכי מתואר כאחד מהגולים מירושלים). לעומת זאת, הסברות המקובלות כיום הן שאם מדובר באירוע היסטורי, הרי שהוא שהתרחש לאחר שיבת ציון - זמן שלטונו של המלך אחשורוש.
Book of Esther in silver container.Museum of the Old Jewish Cemetery, Prague, Czech Republic
השם אחשוורוש הוא הגרסה העברית לשם חְשָיַרְשָ. המלך במגילה מזוהה עם חְשְׁיָרְשָׁ הראשון (כסרכסס בפי היוונים), שמלך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (485-465), בהיותו בן 35, והיה דור רביעי לכורש מיסד הממלכה הפרסית. ממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש, הוא נלחם במצרים ודיכא מרד של הבבלים בו ביד קשה. נודע בעוצמתו וביחסו הקשה כלפי אויביו, ובהתייחסותו לעצמו כאל אל. כך, למשל, ציווה להלקות את הים האגאי בשוטים לאחר שפרצה סערה ששיבשה את תוכניות המלחמה שלו. הוא התפרסם במשתאות הפאר שנהג לערוך, במתנות יקרות הערך שנהג לפזר ובריבוי הנשים אשר אהב. במקורות האירופאים הוא נראה כמלך הפכפך וחסר אופי אם כי במקורות הפרסיים הוא נתפס כמלך שאוהב את עמו. בחפירות ארכאולוגיות בעיר השומרית בּוֹרְסִיפָּה, נתגלה אזכור בודד של פקיד אוצר בחצרו של חשירשָ הראשון, ששמו "מַרְדוּקַה". גם הסיפור על ההתנקשות שניצל ממנה בסיועו של מרדכי, דומה לדרך בה סיים את חייו במציאות, כאשר הקושרים ארתבנוס ורב הסריסים אספמיסרס הרגוהו בחדר משכבו, ושיכנעו את בנו אַרְטַחְשַסַה (עברית: ארתחשסתא יוונית: artaxerxes) להרוג את הבן דריוש שלו היה משפט המלוכה.
תיאורים נוספים הניתנים במגילה, מעידים יפה על מה שידוע לנו על ההווי הפרסי ממקורות אחרים: אהבת המותרות והמשתאות, הפזרנות במאכלים ומזון, הלהיטות אחרי יין - קסטייס מספר על כך שמדי יום היו אוכלים 15 אלף איש על שולחן המלך! קבלת החלטות במצב של שכרות ואישרורן במצב של פכחות או להפך. שהמלך יכול לעשות ככל העולה על רוחו, אבל היה אסור לו לבטל את גזרתו. על משמרתו של המלך עמדו ארבעת אלפים איש מבני האצולה הגבוהה ובידם חניתות שבקציהן תפוחי זהב, ותפקידם להגן על המלך באופן קיצוני, כך שכל זר שהתקרב למלך ללא רשות הומת מיד. כל זר שהתקרב למלך היה מחויב להשתחוות לפניו ארצה, באופן שידיו לא היו נראות. שבעת רואי המלך היו שבעה שרים מהמשפחות המכובדות ביותר, שהמלך בחרם לכל תקופת חייהם, שהיו יכולים לגשת תמיד למלך, ושימשו לפניו כמועצה קבועה. לבוש הארגמן המלכותי היה סימן היכר מובהק של המלך, כמו שרביט הזהב אשר החזיק בידו, כאשר ישב על כס המלכות שלו. היסטוריונים כמו ניקלאוס מדמשק ופלוטרכוס מאששים את קירבתו הגדולה לבני עמו ביחוד ואת הליברליות שלו כלפי נתיניו הסרים למרותו כפי שהיא מופיעה במגילה.
Megillah: Scroll of Esther, attributed to Shalom Italia. Amsterdam, 17th century.
המספר שבע שחוזר במגילה שוב ושוב - שבעת הסריסים, שבעת היועצים, שבע נערות וכו' - הוא מספר טיפולוגי מרכזי בדת הזורואסטרית. הזורואסטרים מאמינים שכל אחת משתי הישויות המרכזיות - אהורה מזדא הטוב ואנגרה מניו הרע - יש שבעה "עוזרים". כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית. בירה וסריס הם מונחים שנשאלו מאכדית, לשונה של האימפריה הקודמת - בבל.
Megillah: Scroll of Esther and its case. Parchment, silver filigree, corals and brocade. Turkish, 19th century.
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי השאלה האם מגילת אסתר היא אמינה מבחינה היסטורית, או שאין היא אלא סמל לשנאת ישראל בגלותם והשגחת האל עליהם. המצדדים באמינותה ההיסטורית מצביעים על כך שפרטים רבים במגילה מלמדים על היכרות אינטימית של המחבר עם ההווי הפרסי, ועל פרטים שונים העולים בקנה אחד עם מסורות ותעודות פרסיות. השוללים מצביעים על היעדרו של הסיפור כפי שהוא מהכרוניקות הפרסיות ותיאורי ההיסטוריונים היווניים שבידינו (המצדדים, מבחינתם, סבורים שהיה זה אירוע משמעותי רק ליהודים),על סתירות בין המסופר במגילה לבין הידוע לנו על הנהגים אצל הפרסים (כגון החוק השולל מהמלך אפשרות נשיאת אישה שאינה בת פרס), או על סתירות הגיוניות קלות. כמובן, קיימות גם דעות ביניים, המצדיקות את קיומו של הסיפור בכללו, אך לא של כל הפרטים שבו.
Megillah, 1872 silver with ornamental engravings and Golden hexagram, from Austria.
שמו של אלוהים אינו מוזכר במגילה, והתערבותו אינה נזכרת במפורש אפילו פעם אחת. הטעם לדבר היה אולי היעלמות נוכחותו הגלויה של האלוהים בתקופה שבה הנבואה החלה לשקוע, והשארת הזירה העולמית לידיהם של בני האדם, כאשר הוא פועל ברקע. חז"ל כבר עמדו על כך ודרשו את שמה של אסתר על שם הסתר הפנים של המגילה. יש הטוענים שבמקומות שכתוב "המלך" (בניגוד ל"מלך" ללא ידוע), הכוונה למלך מלכי המלכים. נראה שלכך כיונו חז"ל כשאמרו "אסתר מן התורה מנין - 'ואנוכי הסתר אסתיר'". היינו, המגילה ענינה הוא הסתרתו של האל בזמן הגלות, ונוכחותו רק מאחורי הקלעים. אמנם, נוכחותו מאחורי הקלעים בולטת מאוד, כאשר שרשרת צירופי המקרים אינה יכולה להתיחס אל משהו אחר מאשר ההשגחה העליונה; גם הצומות והתעניות הם מעשים דתיים מובהקים. פסוק שכמעט חושף את המצאותו הנוכחת-נסתרת היא "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", כאשר נראה שאותו "מקום אחר" מכוון לריבונו של עולם. דורשי רשומות הצביעו על כך ש"המקום" הוא כינוי בפי חז"ל לאלוהים. האר"י ז"ל כתב שהשם המפורש רמוז במגילה באופן נסתר, בפסוק י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום וכמו כן בפסוק "וכל ז'ה איננ'ו שוו'ה ל'י - סופי תיבות והפוך. כמובן, כל אלו על דרך הרמז והסוד בלבד ולא בפשוטם של הדברים.
מגילת אסתר על קלף. נכתבה וצוירה בידי משה בן אברהם פשקרול. פירארה, איטליה, תע"ו- 1616.
"א וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה. ב בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה." (אסתר פרק א) Maurycy Gottlieb , Self Portrait as AHASVERUS
י בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר .... יא לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ..... אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. (אסתר פרק א) CHAGALL, MarcAhasuerus sends Vashti away , 1960
Aert de Gelder The Banquet of Ahasuerus , 1680s The J. Paul Getty Mus.
JACOPO del SellaioThe Banquet of Ahasuerus, 1490Galleria degli Uffizi, Florence
Vasari, Giorgio (1511-1574) The Supper of Ahasuerus.Museo Medioevale e Moderno, Arezzo, Italy TheFeast of Ahasuerus, Miniature From Petrus Comestor's "Bible Historiale”,1372 , Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
The Feast of Ahasuerus, From "Speculum humanae salvationis" of Cologne,1450Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
The Feast of Ahasuerus, From "Speculum humanae salvationis" of Germany , 1400-1500Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
טז וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אֶל-בֵּית מַלְכוּתוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, הוּא-חֹדֶשׁ טֵבֵת--בִּשְׁנַת-שֶׁבַע, לְמַלְכוּתוֹ. יז וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר מִכָּל-הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל-הַבְּתוּלוֹת; וַיָּשֶׂם כֶּתֶר-מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ, וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי. (אסתר פרק ב) VIGNON, Claude Esther before Ahasuerus , 1624Louvre, Paris
Chagall, Marc Esther, 1960, Musee National message biblique Marc Chagall, Nice, France
Veronese,Paolo Esther led before King Ahasuerus, around 1555. Uffizi, Florence, Italy
Fontebasso, Francesco (1709-1769) Esther and Ahasuerus.Parish Church, Povo, Italy LIPPI Filippino ESTHER CHOSEN BY ASSUERUS, 4th quarter 15th century museum Condé,Chantilly;
Rembrandt. Esther Preparing to Intercede with Assuerus ?,1633. National Gallery of Canada, Ottawa, Canada
Gelder, Aert de The Jewish Bride ,Esther 1684 ,, Pinakothek, Munich
Rembrandt Harmensz van Rijn Esther brought before the king Assuerus. Louvre, Paris
Andrea del Castagno , Queen Esther From the Cycle of Famous Men and Women. 1450. Detached fresco. Galleria degli Uffizi, Florence
Stradano, Giovanni (1523-1605( Esther and Ahasuerus.Palazzo Vecchio, Florence, Italy Esther before Ahasuerus. Book of Esther. Biblioteca Marciana, Venice, Italy
Limosin,Leonard Esther brought before the king Assuerus. Wardrobe, decorated. Tyrol, 1788.Landeskundliches Museum, Innsbruck, Austria
Antoine Dufour , Esther before King Ahasverus ,1505.From “Vie des Femmes Celebres” – "The Lives of Famous Women,” Musee Dobree, Nantes, France
Veronese, Paolo (1528-1588) Coronation of Esther.S. Sebastiano, Venice, Italy RUBENS, Peter Paul Esther before Ahasuerus ,1620Gemaldegalerie der Akademie der bildenden Kunste, Vienna
ב וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן--כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי--לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. (אסתר פרק ג) Jean-François de TROYLe Dédain de Mardochée envers Aman,1740
ח וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. ט אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. י וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי- -צֹרֵר הַיְּהוּדִים. יא וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. (אסתר פרק ג) Haman entreats Ahasuerus to issue a decree that all the Jews are to be put to deathMiniatureFrom Petrus Comestor's "Bible Historiale” France, 1372 Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
יגוַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. יד כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. GELDER, Aert de, Esther and Mordecai ,1685Museum of Fine Arts, Budapest (Mordecai persuades Esther to induce her husband to save the Jewish people. They actually communicated through Hathach(
Filippino Lippi Esther at the Palace Gate1475-1480