לכנס אמצע השנה של

1. ברוכים הבאים לכנס אמצע השנה של

2. רקע • כיצד מופנים מטופלים לאחר אירוע חריף למסגרות שונות? • מי קובע? • האם קיימים קריטריונים?

3. תוכנית לאומית • יש לארגן כנס מקצועי רב משתתפים על מנת להגיע להסכמה לאומית לגבי טיפול ושיקום של חולים לאחר שבץ מוחי. • את מסקנות הכנס יש לתרגם להמלצות וחוזרי משרד הבריאות, שיופצו לכל בתי החולים.

4. חוק ביטוח בריאות ממלכתי • "על קופות החולים לספק למבוטחיהן את מכלול השירותים בהתאם לצרכיהם, במסגרת סל השירותים המוגדרים בחוק" • החוק אינו מפורט מספיק: • קובע שהקופה תממן טיפול שיקומי עד 3 חודשים לאחר אירוע חריף עם אפשרות להארכה. • לא קובע: • מסגרת מתן הטיפול, • סוגי הטיפול שהמבוטח זכאי לקבלו • תדירות הטיפולים והיקפם.

5. חוזרים של משרד הבריאות • חוזר 18/98 - דר' ברלוביץ: • הנחיות להפניית חולים קשישים לאשפוז שיקומי • חולה עם ירידה תפקודית חדה בעקבות אירוע או מחלה- מצריך טיפול שיקומי • במסגרת התואמת את מצבו הרפואי. • אין להפנות חולים אלה למסגרת שאינה מוסמכת לטיפול בחולים הזקוקים לשיקום. חוזר 11/2004- דר' ברלוביץ: איסור הפניית חולים לשיקום במוסדות אשפוז ללא אישור למתן שרותי שיקום (סימוכין חוזר מ 18/98) - אשפוז חולים הזקוקים לשיקום במוסדות אשפוז שאין להם אישור בתעודת הרישום לתת שרותי שיקום כגון: בית חולים סיעודי או סיעודי מורכב מהווה הפרה של תנאי הרישום של מוסדות אלה.

6. חוזרים של משרד הבריאות • חוזר 60/2002 - דר' י. ברוך: אמות מידה לרישוי ותפעול מחלקה גריאטרית שיקומית 3.2.5החלטה לקבלה למחלקה תעשה על ידי רופא מומחה בגריאטריה או רופא מומחה בשיקום. רצוי שההחלטה תתקבל על ידי צוות רב מקצועי שבראשו עומד רופא גריאטר או רופא שיקום. קבלת החלטה תיעשה לאחר ריכוז מידע רפואי, סיעודי, תפקודי, קוגניטיבי וסוציאלי. 3.3 תיאור המחלות המטופלות במחלקה גריאטרית שיקומית 3.4 תיאור החולים שאינם המטופלים במחלקה גריאטרית שיקומית 4. תנאים למתן רישוי • חוזר 42/2003 - דר' י. ברוך: אמות מידה לרישוי וקביעת זכאות לטיפול במחלקות שיקום כללי

7. תמונת מצב של מס' מיטות שיקום במדינת ישראל • מנתוני משרד הבריאות : בסוף 2003 היו 41074 מיטות אשפוז בתקן אשפוז כללי 14349 מיטות 35% מכלל מיטות האשפוז 40% בסוף 1995 בריאות הנפש 5459 מיטות 13% מכלל מיטות האשפוז 20% בסוף 1995 מחלות ממושכות 20560 מיטות50% מכלל מיטות האשפוז 38% בסוף 1995 שיקום 706 מיטות 2% מכלל מיטות האשפוז ללא שינוי בהשוואה לסוף 1995

8. פריסה גיאוגרפית של מוסדות השיקום • הבדלים גיאוגרפים בישראל קיימים הבדלים משמעותיים בזמינות המשאבים והשירותים לטיפול ולשיקום באשפוז ובקהילה בין האזורים השונים: במרכז הארץ מרוכזים 54% מהאוכלוסייה הגריאטרית ובהתאם לכך גם מוסדות השיקום. קיימת מצוקה באזורים המרוחקים. מצוקה זו גורמת לאשפוזים מיותרים במוסדות סיעודיים.

9. נושאים לדיון • כיצד משפיע השיקום על ההוצאה הלאומית לבריאות? • האם קיימת כדאיות כלכלית לשיקום? • כיצד ניתן להוזיל עלויות? • האם ניתן להשיג תוצאות דומות בעלות פחותה במודלים טיפוליים אחרים? • מהם המדדים הרלבנטיים להערכת תוצאי שיקום? • כיצד ניתן לשמור על נאמנות לחולה לנוכח לחצים מערכתיים לצמצום עלויות?

10. לקראת ההרצאה בנושא שבץ מוחי

11. שבץ מוחיאפידמיולוגיה • בשנת 2001 התקבלו לאשפוז בישראל כ 20000 חולים עם שבץ מוחי (ע"פ נתוני ICDC).

12. סיום האשפוז החריףשבץ מוחי • תמותה בזמן אשפוז חריף 17%. • לאחר 3 חודשים– 90% מהשורדים חזרו לקהילה (בנטור, 2003) • תרגיל:20,000 מטופלים עם שבץ מוחי \ שנה 16,600 שורדים הנחת 50% נזקקים לשיקום = 8300 שיקומיים משך האשפוז בשיקום 45 ימים x 8300 = 373,500 ימי אשפוז 373,500 ימי אשפוז שיקומי : 365 = 1023 מיטותשיקום רק למטופלים לאחר שבץ מוחי חריףיותר ממספר מיטות אשפוז שיקום כללי וגריאטרי בארץ.

13. סיום האשפוז החריףשבץ מוחי • תמותה בזמן אשפוז חריף 17%. • 61% מהשורדים אירוע חריף חזרו ישירות לביתם. • 27% מהשורדים עברו להמשך שיקום. • 12% עברו ישירות למוסדות סיעודיים. • לאחר 3 חודשים– 90% מהשורדים חזרו לקהילה (בנטור, 2003)

14. התייעלות כלכלית • כיום 12%מחולים עוברים ישירות למחלקות סיעודיות מורכבות- 2400 מתוך 20,000 חולים עם שבץ מוחי בשנת 2001. • אפילו חסכון של 2% מאשפוזים ממושכים של שנים מצדיק ניסיון שיקומי קצר. • חלופת הטיפול בחולה סיעודי או סיעודי מורכב אחד בשנה מאפשרת ביצוע ניסיון שיקומי ל 8 חולים (משך אשפוז ממוצע במחלקתי כ 45 יום). • בהנחה שהניסיון השיקומי של 1 מתוך 8 חולים יצליח עדיין יש כדאיות כלכלית בנוסף לשיפור באיכות החייםשל המטופל.

15. סיכום המצב • ההחלטה על יעד השחרור של חולה לאחר שבץ מוחי מתקבלת כיום בידי רופא מטפל מהמחלקה שבה החולה מאושפז, תוך מעורבות של בקרי הקופה בבית החולים. לעיתים מופנים לשיקום חולים לא מתאימים. לעומת זאת מטופלים בעלי פוטנציאל שיקומי משוחררים לביתם ללא שום טיפול שיקומי דבר שמונע שיפור תפקודי ואף מסכן אותם (נפילות, אספירציות עקב הפרעות בבליעה, פצעי לחץ ....). אלו מטופלים שנקבל לאשפוז לאחר התפתחות הסיבוכים. • ע"פ רוב, לא מפנים ישירות מביה"ח למסגרות שיקומיות אמבולטוריות. במקרים בודדים גריאטר או רופא שיקום (מיחידה להמשך טיפול) מגיע לבית החולה ומפנה, על פי הצורך, לטיפול שיקומי.

16. המלצות ישימות • על בית החולים הראשוני לבצע הערכה סוציאלית ותפקודית בטרם שחרור החולה. הערכה התפקודית לקראת השחרור תכלול לפחות שני אנשי צוות, כאשר בכל צוות יהיה רופא גריאטר/ שיקום/ נוירולוג ואיש מקצוע פרא-רפואי. (נציג הקופה יכול להצטרף לוועדה אך אינו מחליף איש צוות). צוות זה ימליץ על מסגרת השיקום המתאימה. במידה ובית החולים הראשוני אינו מסוגל לעשות הערכה, מומלץ לאשפז את החולה במחלקה שיקומית \ גריאטרית לצורך הערכה (כשבוע). • יש לפתח מדדי בקרה המתייחסים הן לתהליכים והן לתוצאות הטיפול. יש להקים צוות בקרה של משרד הבריאות לפיקוח על איכות הטיפול במסגרות השונות. • פיקוח על מוסדות סיעודיים על מנת להבטיח שלא מגיעים חולים שיקומים למוסדות אלו. שיקום יעשה רק במוסדות מורשים. אין להעביר חולה שטרם האירוע החריף תיפקד באופן סביר, ישירות למסגרת סיעודית או סיעודית מורכבת. יש לאפשר ניסיון שיקומי קודם לכך.