מוזיאון רוקפלר

מצגות קלריטה ואפרים מוזיאון רוקפלר ארמון הישאם משקופי כנסיית הקבר ספיני עץ ממסגד אל-אקצא מצגת חמישית

ביולי 1927 נפגעה הכנסייה בצורה משמעותית ברעידת אדמה, שפגעה במבנה המוזנח. הבריטים ניסו לגרום לשלוש העדות הגדולות להגיע להסכמה באשר לשיפוץ כולל של הכנסייה אולם ללא הועיל. עם זאת, עד שנת 1935 שופצו והוחלפו, תחת האדריכל הבריטי ויליאם הארווי (William Harvey), כיפת הקתוליקון, הפסיפסים בקפלת הגולגולתא וכן הוסרו משקופי השיש המגולפים של הכנסייה, שהועברו לטיפול ושימור במוזיאון רוקפלר, שם הם מוצגים עד היום. הכניסה לכנסיית הקבר (1856). מעל העמודים נראים שני תבליטי השיש המוצגים כיום במוזיאון רוקפלר.

בין לבין יש חדרוני תצוגה שמעידים על התאווה הבריטית ל'הצלת' עתיקות. נראה שבכל פעם שרעידת אדמה או שרפה פקדו את ארץ הקודש, ראה בהן השלטון המנדטורי הזדמנות פז לצפון את הישן שניזוק בין כותלי מוזיאון רוקפלר, במקום לעודד את שחזורו ואת החזרתו למקום. כך ניתן לראות את גילופי העץ שעיטרו את מסגד אל-אקצה בתקופת בית אומאיה, את משקופי השיש מכנסיית הקבר שהקימו הצלבנים, ואת עיטורי הטיח מארמון הישאם ביריחו.

פתח דבר להכנת מצגת זו, ובכל המצגות על מוזיאון רוקפלר, נעזרנו בחומר רב מן האינטרנט. רשימת המקורות בשקף האחרון במצגת. רבים מהצילומים צלמנו בביקורנו במוזיאון, ואחרים, בעיקר הצילומים ההיסטוריים לוקטו ממקורות שונים. להסבר על המוצגים השונים, נעזרנו רבות בספר "צילום וצלם, אוצרות מוזיאון רוקפלר וצילומי אתרים מן האוויר של דובי טל ומוני הרמתי" הספר יצא לאור בעריכת אפרת כרמון, ובהוצאת מוזיאון ישראל לרגל תערוכת מוצגי מוזיאון רוקפלר במוזיאון ישראל שנערכה בשנת 1999. אוצרת התערוכה אורנית אילן. צילומי המוצגים בספר הם של אברהם חי. תודתנו נתונה להם ולכותבי המאמרים בספר, קלריטה ואפרים.

החזית הדרומית של כנסית הקבר. מעל לצמד הפתחים מתנוססים משקופי שיש מגולפים. הפתח המערבי מוביל למקום צליבתו ותחייתו של ישו והפתח המזרחי, הסתום , לקפלה של האדם הראשון ( צילום משנות ה20)

משקופי כנסיית הקבר אמצע המאה ה 12 שני משקופים, שעוצבו מעל שער הכניסה הכפול בחזית הדרומית של הכנסייה, הם השרידים החשובים ביותר של אומנות הגילוף הצלבנית שהתגלו בארץ. משקופים עשויים שיש מיובא , גולפו כנראה בירושלים והוצבו בכנסייה עם חנוכתה, ב 1149.הם נמצאו במקומם עד לשנות ה 30 של המאה ה 20 ואז הועתקו למוזיאון רוקפלר בעקבות שריפה. המשקופים נבדלים זה מזה בנושאם ובסגנונם, אך משלימים זה את זה במסר הגלום בהם, ומרמזים על ענפי הכנסייה שהם מובילים אליהם ועל משמעותם. סביר להניח שאומנים -שונים בני צרפת או איטליה, הם שגילפו אותם, שכן הם עשויים בסגנון הרומנסק שרווח באותם הימים.

המשקוף המערבי

70 המשקוף המערבי: תמונות מחיי ישו נס החייאת אלעזר ( יוחנן יא) . משמאל אלעזר עולה ממערת הקבר לאחר שנגללה האבן שעל פיה. מולו ישו ובידיו ספר. שלוש הקשתות ברקע מתארות את ירושלים

מרים ןמרתה כורעות ברך לפני ישו בתחינה שישיב לחיים את אחיהן

ישו נכנס בשערי ירושלים. קטע זה פגום מאוד ומדמותו של ישו נותר רק הראש. מימין נראים מקבלי פניו: ילד יושב על כתפי אביו ואחר מטפס על עץ תמר .אנשים אחדים מרימים ידיהם בתנועת ברכה ויש הפורשים את גלימותיהם על דרכו

ישו מגרש את הסוחרים מן המקדש. לדעת אחרים: ישו מורה לתלמידיו להכין את זבח הפסח והחיות הן האתון והעיר שנבחרו לשאתו

הסעודה האחרונה. ישו יושב במרכז, וסביבו התלמידים. יוחנן מניח ראשו על חזהו של ישו. לפני השולחן כורע יהודה איש קריות

המשקוף המזרחי צידו האחורי של המשקוף המזרחי

המשקוף המזרחי

המשקוף המזרחי :גורל החוטאים בגיהנום גברים עירומים ומפלצות אחוזים בסבך צמחים, ביטוי חזותי לגיהנום.

חוטאים ערומים ומפלצות אחוזים בסבך צמחים. להדגשת אווירת החטא והזימה, מצביעה אחת הדמויות על אבר מינה (מימין)

מסגד אל אקצה פרט ממסגד אל אקצא

מפת העיר העתיקה הר הבית: מסגד אל-אקצא (מלפנים) וכיפת הסלע (מאחור). צילום-דובי טל ומוני הרמתי

דלתות עץ ממסגד אל אקצא (מאה 8)

אחד מספיני העץ שעיטרו את תקרתו של המבנה הקודם ביותר של מסגד אל- אקצא. מגולפים בו שריגי גפן, אשכולות ענבים וקנקן חרס.

ארמון הישאם פרטי עיטור אדריכליים מארמון הישאם שליד יריחו, ח'רבת אל מפג'ר

שער משוחזר עשוי שנהב מהמאה ה-8 לספירה, שנמצא באתר הארכיאולוגי של ארמון הישאם, מוצג במוזיאון

פריטי עיטור אדריכליים מארמון הישאם שליד יריחו (ח'רבת אל-מפג'ר) 1 3 2 • תכנית כללית של ח'רבת אל-מפג'ר • שיחזור פנים חדר הדיוואן • רצפת הפסיפס של הדיוואן • אולם הכניסה לארמון 4

בשנת 663 לספירה יצאו צבאות המוסלמים מחצי האי ערב בדרכם לכבוש את ארץ ישראל ואת סוריה שהקיסרים הביזנטים שלטו עליהן מאות בשנים . בתוך זמן קצר ניגפו בפניהם צבאות הביזנטים וארץ ישראל הפכה לטריטוריה מוסלמית. עם כינונה של שושלת אומייה בשנת 661, החלו שליטיה, שקבעו את מרכזם בדמשק, להקים מפעלי בנייה כבירים בכל רחבי הממלכה .בין אלה היו חמישה ארמונות פאר. אחד מהם, הידוע בכינויו ארמון הישאם , נבנה על ידי יורש העצר אל וליד השני, כנראה בשנת 724

השליטים בני אומייה מיזגו בארמונותיהם יסודות מזרחיים ומערביים והולידו יצירות ארכיטקטוניות חדשות ושונות מכל מה שהיה מוכר קודם לכן. תוכנית הארמונות, שכללו חדרי קבלה, בתי מרחץ מסגדים שעוטרו כולם ברוב פאר, מלמדת שהח'ליף ביקש ליצור חצר מלכותית צבעונית ושוקקת, כמתואר באלף לילה ולילה. ארמון הישאם, שנועד לשמש לארמון חורף, עטור בפסיפסים מרהיבים,בעיטוריים אדריכליים וב 40 פסלים. עושר זה הוא יצירה חד פעמית, שלא נשנתה שוב באסלאם בשל החמרה שחלה באיסור דתי לעצב דמויות אדם וחיה. הארמון חרב ברעידת אדמה עזה בשנת 749 עוד בטרם נשלמה בנייתו.

פסלו של החליף העשוי טיח צבוע, ניצב בחזית הכניסה לבית המרחץ. דמות החליף היא הגדולה והמרשימה מבין הפסלים שבארמון. לבוש מעיל אדום שזור בעיטור דמוי פנינים, מכנסי הרמון אדומים-שחורים, חגורה, מגפיים וחרב. הוא ניצב על צמד אריות, סמל מובהק לעוצמה ולשלטון.

ח'רבת אל-מפג'ר (בערבית: خربة المفجر) הוא אתר ארכיאולוגי הנמצא כ-5 קילומטרים צפונית ליריחו, ובו מספר מבנים ממלכתיים מהתקופה האומיית. במשך יותר מעשרים שנה היה המקום גן לאומי ישראלי והיום הוא אתר תיירות בניהולה של הרשות הפלסטינית. המבנים הבולטים ביותר באתר הם מסגד וארמון, הידוע כארמון הישאם, שבנייתם לא הושלמה, וכן בית מרחץ מפואר. תכנון ובנייה על פי התיאוריה המרכזית, האתר נבנה בפרברים הצפוניים של העיר יריחו, כמתחם אימפריאלי, על ידי ואליד השני. הבנייה החלה בזמן ח'ליפותו של הישאם אבן עבד אלמלכ בעת שאל-וליד היה המושל המקומי של ארץ ישראל. החוקרים חלוקים בדעתם האם היא הסתיימה עוד בתקופת שלטונו, או לאחר שאל-וליד עצמו נעשה לח'ליף. שרידי חומרי בנייה נמצאו בארמון ובמסגד, מה שמראה שבעת רעידת האדמה, שלאחריה ננטש המקום, בניית הארמון טרם הושלמה, אולם אין זה ברור האם העבודות המשיכו עד רעידת האדמה או פסקו מסיבה כלשהי לפניה. לעומת זאת, בית המרחץ הספיק לפעול, שכן התגלו שאריות אפר בכבשנים ושאריות סיד בצינורות. כל שלושת המבנים חרבו ברעידת אדמה שאירעה בשנת 747. הסטוקו מאופיין בתיאורי אישה בעירום חלקי, והוא חריג באמנות המוסלמית.

מוצגים מארמון הישאם שליד יריחו במוזיאון רוקפלר צילום: רון פלד

כיפה שהתנשאה מעל לחדר קבלה של בית המרחץ. בין עלי האקנטוס שבמרכז,המכויירים ראש גבר וראש אשה לסירוגין

מקורות: צילום וצלם,אוצרות מוזיאון רוקפלר וצילומי אתרים מן האוויר של דובי טל ומוני הרמתי http://www.imjnet.org.il/htmls/page_2182.aspx http://he.wikipedia.org/wiki/% http://www.imj.org.il/rockefeller/index.html http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3507925,00.html http://www.collect.co.il/content.aspx?id=446 http://www.segulamag.com/he/articles/view-article httphttp://www.antiquities.org.il/article_Item_ido. http://dss.collections.imj.org.il/ http://allaboutjerusalem.com/he/jerusalem_articles/86 www.ancient-synagogues.com

הנכם מוזמנים לצפות במצגות הקודמות על מוזיאון רוקפלר: http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=1 קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות

מוזיאון רוקפלר