ירמיה פרק כ"ה פסוקים 1-7

1. 1 ירמיה פרק כ"ה פסוקים 1-7 מגישים: מאור אלפסי. נועם פדידה. אור אלבו. למורה: יעל שמש.

2. 2 ירמיהו פרק כ"ה פסוקים 1-7: א הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה עַל-יִרְמְיָהוּ, עַל-כָּל-עַם יְהוּדָה, בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית, לִיהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:  הִיא, הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית, לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, מֶלֶךְ בָּבֶל.  ב אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, עַל-כָּל-עַם יְהוּדָה, וְאֶל כָּל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֵאמֹר.  ג מִן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן-אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלָי; וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם.  ד וְשָׁלַח יְהוָה אֲלֵיכֶם אֶת-כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִאִים, הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְלֹא-הִטִּיתֶם אֶת-אָזְנְכֶם, לִשְׁמֹעַ.  הלֵאמֹר, שׁוּבוּ-נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, וּשְׁבוּ עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם--לְמִן-עוֹלָם, וְעַד-עוֹלָם.  ו וְאַל-תֵּלְכוּ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם, וּלְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לָהֶם; וְלֹא-תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְלֹא אָרַע לָכֶם.  ז וְלֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה, לְמַעַן הכעסוני (הַכְעִיסֵנִי) בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, לְרַע לָכֶם.  {פ}

3. 3 רקע היסטורי של המאבק בין מצרים לבבל והשפעתו על ממלכת יהודה: • המאה השביעית לפנה"ס צפנה בחובה שינויים רבים בזירה המדינית של המזרח הקדום. האימפריה האשורית מתפוררת לאחר שלוש מאות שנים של שלטון על סוריה וארץ ישראל, ומתחיל מאבק ממושך בין הממלכה הבבלית שהולכת ומתעצמת ובין ממלכת מצרים על ירושת השלטון האשורי בשטח שבין הפרת לחצי האי סיני. יהודה בהיותה נתונה על צומת דרכים מרכזית במזרח הקדום, נקלעה בעל כורחה לתוך ההתמודדות הצבאית שבין המעצמות. מקרב מגידו בשנת 609 לפנה"ס ועד לחורבן הבית הראשון בשנת 586 לפנה"ס פקדו זעזועים בלתי פוסקים את ממלכת יהודה. • יהויקים ידוע כמלך פרו מצרי, וירמיהו יצא נגדו ונגד הנהגתו. השקפת הנביא הייתה שיש להשתעבד לבבל למשך שבעים שנה מפני שזהו רצון ה', כעונש על חטאי העם. יהויקים לא אבה לשמוע ירמיהו ופעמים מספר ניסה למרוד בבבל ואף המריד את עמי האזור בעזרת מצרים לפרוק את עולה של בבל. ירמיהו נשלח לועידה זו לשים עול על צווארו ולהמחיש למשתתפים שסופם יהיה שעבוד לבבל.

4. 4

5. 5 מבוא וסיכום מצגות קודמות: • ירמיה הוא שם הספר שבו נבואותיו של הנביא בשם ירמיהו,שפעל ביהודה בין סוף המאה ה 7 לתחילת המאה ה 6 לפנה"ס, ימיה האחרונים של ממלכת יהודה. • ספר ירמיה הוא הספר השני בספרי נביאים אחרונים בין ישעיה ויחזקאל. • ירמיהו היה נביא, ממשפחת כוהנים אשר בעיר ענתות מצפון לירושלים שבאזור שבט בנימין (ירמיהו א 1). • משפחתו לא שירתה במקדש כי סולקה על ידי שלמה המלך בזמנו משירות בו והתיישבה בענתות (ר' בספר מלכים א' פרק ב',פסוקים 28-26). • פעילותו הנבואית נמשכה יותר מ 40 שנה : משנת 13 למלך יאשיהו (היא שנת 627 לפנה"ס) ועד שנת 586 לפנה"ס,שנת חורבן בית המקדש הראשון בירושלים וממלכת יהודה כולה ,יחד עם הגליית רב העם יהודי לבבל, על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. • בשל נבואות הפורענות שלו היה ירמיהו שנוא ונרדף כל חייו - על ידי בני משפחתו ועל ידי העם כולו, כולל המלך, השרים והכוהנים. עם כל זאת, נשאר יציב ואיתן, נאמן לה' ולנבואת האמת שבפיו. למצוקותיו האישיות יש ביטוי רחב בנבואתו, והוא מרבה בדברי יגון וזעם אישיים ולאומיים, בחזונות פורענות וחורבן.

6. 6 המשך המבוא וסיכום מצגות קודמות: • בימיו של ירמיהו הנביא מלכו בממלכת יהודה חמשת המלכים האחרונים שלה : יאשיהו,יהואחז,יהויקים,יהויכין וצדקיהו וכן הוא פעל בימיו של המושל היהודי גדליהו בן אחיקם שמונה על ידי מלך בבל על יהודה אחרי החורבן,ולכן ירמיהו הנביא היה עד לאירועים חשובים ומרכזיים בתולדות הממלכה כגון : • הרפורמה הדתית של יאשיהו שבה ריכז את הפולחן בירושלים (בשנת 621 לפנה"ס),גלות יהויכין (בשנת 597 לפנה"ס) ,חורבן הממלכה,המקדש והעיר ירושלים יחד עם גלות בבל (בשנת 586 לפנה"ס) ורצח גדליהו בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתניה,שבעקבותיו שארית פליטת היהודים שנשארו בארץ לאחר החורבן ברחו למצרים מתוך פחד לתגובת הבבלים על הרצח,יחד עם ירמיהו ועוזרו הנאמן ברוך בן נריה בניגוד לרצונם.ירמיהו המשיך כנראה לפעול זמן קצר נוסף במצרים,ושם מת. • ירמיהו ניבא גם קצת נבואות נחמה, ליהודה ולאפרים ( = 10 שבטי ישראל הצפוניים שיצאו לגלות אשור עקב חורבן ממלכת ישראל הצפונית בשנת 722 לפנה"ס על ידי מלך אשור), חלקן קדמו לחורבן ירושלים והמקדש בשנת 586 לפני הספירה, וחלקן לאחריו. • בדומה לנביאים עמוס, הושע וישעיהו שניבאו לפניו, מדבר ירמיהו בחריפות כנגד אמונת העם שיש בכוחם של הקורבנות-בלבד לכפר על מעשיהם הרעים כלפי זולתם מבלי שישובו ממעשיהם הרעים בתחומי המשפט,החברה והמוסר. (ירמיה ז', 22-21).

7. 7 ניתוח פסוקים 1-3: התקופה הייתה השנה הרביעית למלכותו של יהויקים בן יאשיהו ביהודה, שנת 605 לפני הספירה, במקביל למלכותו של יהויקים בן יאשיהו מלך נבוכדנאצרבשנתו הראשונה בבבל. בתקופה זו ירמיהו הנביא דיבר אל כל עם יהודה ויושבי ירושלים ובדבריו אמר שכבר מאז 13 שנה למלכותו של יאשיהו בן אמון מלך יהודה עברו 23 שנה ועד היום הזה שהוא מנבא אליהם, למעשה ירמיהו מכין את העם לנבואה הקרובה.

8. 8 מהו הקושי? • קראו בספר ירמיה פרק כ"ה פסוק 1, ובספר דניאל פרק א' פסוק 1. שערו ,מהו הקושי המתעורר מבין השוואת פסוקים אלו? • הקושי: נשאלת השאלה מדוע בספר דניאל מסופר שהמאורע מתרחש בשנה השלישית למלכותו של יהויקיםלעומת הקטע שקראנו בספר ירמיה שבו מסופר שהאירוע מתרחש בשנה הרביעית למלכותו של יהויקים? * סוג קושי זה הוא סתירה מכיוון ששני המקורות סותרים האחד את השני. "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ-יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלַם וַיָּצַר עָלֶיהָ: "(דניאל) "הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה עַל-יִרְמְיָהוּ, עַל-כָּל-עַם יְהוּדָה, בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית, לִיהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: הִיא, הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית, לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, מֶלֶךְ בָּבֶל."(ירמיה)

9. 9 יישוב הקושי: • לפי שרידים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, חוקרי המקרא מצאו שהיו שתי שיטות שבהן נהגו אנשי העבר לספור את השנים שעברו: • שיטת חישוב בבלית שבה לפי ספר דניאל האירוע מתרחש בשנה השלישית ליהויקים.שיטת חישוב זו נעשית כך, שאם לדוגמא מלך מתחיל למלוך בחודש מסוים, ועוברים מספר חודשים אזי משך זמן מלוכתו תהיה כמספר החודשים שעוברים בדיוק, אם עברו 4 חודשים אז הוא מלך 4 חודשים,אםעברהשנהאזהואמלךשנה. • שיטת חישוב יהודית (הנקראת גם שיטת חישוב שנות המלוכה) שבה נספר האירוע לשנה הרביעית למלכותו של יהויקים.שיטת חישוב זו נעשית כך שאם לדוגמא מלך מתחיל למלוך בחודש מסוים, ומסתיימת השנה, זה לא משנה כמה חודשים הוא מלך בדיוקעד לסוף אותה השנה, זמן זה ייחשב לו כשנה.

10. 10 ניתוח פסוקים 4-7: • ירמיהו מדבר עם יהודה ואומר להם את דבר ה' אך הם לא שומעים לדבריו, למרות שה' שלח אליהם את כל עבדיו הנביאים הם עדיין לא מקשיבים לדבריו,לא עוזבים את דרכם הרעה, הולכים אחרי אלוהים אחרים ,עובדים אותם ומשתחווים להם. • ה' כועס מאוד על מעשיהם הרעים של יהודה ומתנא להם תנאי שרק אם ילכו בחוקות ה' ובדרכו שלו אזי הם יישארו("ושבו על האדמה") באדמת ארץ ישראל אחרת יוגלו ממנה כפי שקרה לממלכת ישראל השכנה. • התשוקה הבלתי מעורערת של עם ישראל לפולחן המופקר של האלילים הפגאנים הוכיחה שהשמדתו של העם אכן תהיה עונש מתאים. • נוסף על כך, בפסוקים אלו ה' מציע להם הצעה אשר מערבת גמול אישי- "איש בחטאו יומת". • אם העם יפסיק לחטוא וילך בדרכי ה' כפי שציווה עליהם, הם יישארו בארץ ולא יוגלו (העם לא ייענש). • יתר כל כן, אנו רואים השוואה בקטע זה, מעשי העם בפועל לעומת איך העם היה צריך להתנהג. • העם היה נחוש בדעתו לעשות את הרע בעיני ה' מבלי להתייחס להשלכות-לתוצאות שבסופו של דבר יביאו לגלות או להשמדה של העם.הערה:בפסוקים אלה לא מדובר רק על ירמיהו שהזהיר את העם אלא על כל נביאי האמת-שליחי ה' שבמהלך תקופה ארוכת שנים, ניסו לגרום לעם לחזור בתשובה וניבאו לעם נבואות זעם כאזהרה לקראת העונשים שקיבלו.

11. האמצעיים הספרותיים: 11 מילה מנחה, ביחידה שלנו המילה המנחה היא מהשורש ש-מ-ע. • * "וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. "(פס' 3) • * "וְשָׁלַח יְהוָה אֲלֵיכֶם אֶת-כָּל-עֲבָדָיו הַנְּבִאִים, הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם" (פס' 4) • * "וְלֹא-הִטִּיתֶם אֶת-אָזְנְכֶם, לִשְׁמֹעַ."(פס' 5) • *  "וְלֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה" ( פס' 7) • מגמתה להראות שעם יהודה ויושבי ירושלים לא שמעו לדברי האזהרה של ירמיהו ושאר נביאי ה' שמטרתם הייתה להחזיר את שבט יהודה בתשובה, אך כל זאת לא עזר למרות שהנביאים התריעו שוב ושוב. בנוסף יש כאן הדגשה של החטאים, המרידה בה' ואי הציות לחוקיו.חזרה, הסופר המקראי חוזר מספר פעמים על המשפט שבו נביאי ה' התריעו בפני שבט יהודה פעם אחר פעם על העומד לקרות והזהירו מפני העונש הכבד הצפוי על ממלכת יהודה אם לא יחזרו בתשובה לפני ה'. בנוסף, בחזרה זו אנו עדים לכך שהסופר המקראי מצדיק את האל- ה' (תיאודיציה) במקרה שייתן לשבט יהודה עונש כבד בכך שמדגיש את החזרה על האזהרה של הנביאים בשם ה'.

12. הסיכום: 12 • לסיכום,ביחידה זו מוזכרים אזהרותיהם של נביאי ה' כלפי העם לאחר שבמהלך מלוכתו של יהויקים העם ממשיך לחטוא, ה' מודיע ליהודה שאם יחזרו בתשובה, הוא יחוס על חייהם ולא יגלה אותם ובמידה ולא ישתנו ה' יפיל את חמתו עליהם כלומר ייתן להם עונש כבד. • כמו כן, ה' מפרט את חטאם הדתיים של שבט יהודה: • 1- הם הלכו אחרי אלוהים אחרים ובכך הפרו את ברית סיני(עשרת הדיברות),"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" . • 2-הם עזבו את מצוות ה' ועשו את הרע בעיניו.

13. 13 ביביליוגרפיה • אנציקלופדית עולם התנ"ך- ספר ירמיה פרק כ"ה עמוד 131. • קאסוטו (כרך ירמיהו עמוד 81-82 פרק כ"ה) מפורש ע"י מ.ד קאסוטו. • ספר התנ"ך.