פרק א'-ב' : (ב',ד) יוֹשׁ ֵב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק א ֲ - דֹנָי יִלְעַג לָמ וֹ

1. בס"ד מזמור א' פרק א'-ב' כפתיחה משולבת לספר תהלים (רק שני פרקים אלו בלי כותרת, בניגוד לשאר הפרקים בספר ראשון מ'-מ"א) מיקום הפרק על פי מקבילות בספר תהילים תוכן הפרק: דרך הצדיק והצלחתו (א-ג); דרך הרשעים וכשלונם(ד-ה). הצלחת הצדיקים מול אבדן הרשעים (ו). ( תיאור הצדיק יותר מפורט ופיוטי, הצדיק נמנע מרשעים, והצדיק מצליח) מקבילות במקרא (גם פרק ב') יהושע א',ה-ח: לֹא יִתְיַצֵּבאִישׁ לְפָנֶיךָ ... לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָההַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל(הצלחת המשורר בראש ס' תהלים א'-ב' [=כתובים] הינה חיקוי של מצוות ה' ליהושע כדמות תורנית-צבאית בראש ספר יהושע [=נביאים]) מלאכי ג', יח-כג: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵדאֱ-לֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ: כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵרכַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁוְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף ... זִכְרוּ תּוֹרַתמֹשֶׁה עַבְדִּיאֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵלחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים (סוף נביאים [ס' מלאכי] = תחילת כתובים [תהלים א'-ב']: ה'משפט' באחרית הימים - מקביל להצלחת הצדיק ואבדן הרשעים ב'משפט' בתחילת ספר תהלים. פתיחת ספר תהלים ותחילת הספר הראשון של פרקי דוד (א'-מ"א): תיאורי המשורר כדמות של בן-תורה (א') ושל מלך (ב') מחוברים ("דתי-לאומי"); א'-ב' בלי כותרת,בספר ראשון (כמעט) כולם עם כותרות "לדוד". (א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָדוּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: (ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: (ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹיִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: (ד) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: (ה) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים: (ו) כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד: ישעיה י"ז,יג: ֵלְאֻמִּים ... וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ (א', ד הינו משל לנפילת אויבי ישראל הרשעים בנביאים; ישעיה מ"א,יד; הושע י"ג,ג; צפניה ב', ב) פרק ב' (יב) אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ (ד) יוֹשֵׁבבַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק (א) וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּרִיק (ח)וְאֶתְּנָהגוֹיִם נַחֲלָתֶךָ (י) הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ (יב) וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ • פרק א' • (א) אַשְׁרֵיהָאִיש • וּבְמוֹשַׁבלֵצִים לֹא יָשָׁב • (ב) וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה • (ג) אֲשֶׁר פִּרְיוֹיִתֵּןבְּעִתּוֹ • (ה) רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט • (ו) וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵדׁ • פרק א'-ב': • (ב',ד) יוֹשֵׁבבַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲ-דֹנָי יִלְעַג לָמוֹ • (ב',ו) וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּיעַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי • (ה.י) בְאַפּוֹ...וְעַתָּה מְלָכִים • (א) לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם • א',ב: • כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹוּבְתוֹרָתוֹיֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה פרק ק"י: (א.ה) נְאֻם ה' לַאדֹנִישֵׁב לִימִינִי...אֲ-דֹנָי עַל יְמִינְךָ (ב-ד) מַלְכִּיצֶדֶק ... מִצִּיּוֹן ... בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ (ה) בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים (ו) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מ', ח-ט: אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי: לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱ-לֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי יחזקאל מ"ז, יב: וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹלָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיומִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹלְמַאֲכָל וְעָלֵהוּלִתְרוּפָה (תיאור הצדיק במזמור על פי נחלת ארץ ישראל בזמן הגאולה ) ירמיה י"ז, ז-ח: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא יִרְאֶה כִּייָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹתפֶּרִי: ( ראו ניתוח במאמר של מאיר וייס למטה) פירושים והערות ספרותיות ישעיה י"ז, יג: לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ,וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה. ישעיה מ"א, יד אַל-תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵייִשְׂרָאֵל; אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם-יְהוָה, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.טו הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ, לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ--בַּעַל, פִּיפִיּוֹת;תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק, וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.טז תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם; וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל. הושע י"ג, ג; צפניה ב', ב • ( מקבילה בתחילת ובסוף ספר ראשון) • ( מזמור ק"י משלב את פרק א'-ב': ה' מזמין את • המלך לשבת לימינו ולעשות משפט באויבים • מדברי חז"ל • ברכות ט' ע"ב - י' ע"א:'אַשְׁרֵי הָאִישׁ' ו'לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם' - חדא פרשה היא, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל פרשה שהיתה חביבה על דוד, פתח בה ב'אַשְׁרֵי' וסיים בה ב'אַשְׁרֵי'; פתח ב'אַשְׁרֵי' - דכתיב: 'אַשְׁרֵי הָאִישׁ' (תהלים א', ו), וסיים ב'אַשְׁרֵי' - דכתיב 'אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ' (תהלים ב', יב). ( ראו בפירוש עין איה של מרן הרב אברהם יצחק קוק שם) שאלות לדיון א. כיצד פרק א'-ב' משמשים כפתיחה לכל ספר תהלים? ב. כיצד דברי חז"ל בברכות ט' ע"ב תורמים להבנת הקשר של מזמור א'-ב' כ"פרשה שהיתה חביבה על דוד"? ג. מה הדמות הרצויה (של המשורר?) לפי תהלים א'-ב'? כיצד תפקיד המלך (ב',ו-ז) קשור ללימוד תורה (דברים י"ז, יח-יט)? (השוו דברי הרמב"ם בהל' מלכים פי"אה"ד: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"; השוו גם למושג של philosopher-king). www.tefilah.org b.gesund@gmail.com קריאה מומלצת: מאיר ויס "דרכה של תורה במזמור "אשרי האיש" בתוך ספרו "מקראות כדמותם", ירושלים, ביאליק, תשמ"ח, עמ' 134-111.