עבודת המחקר לקראת קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" חקר תהליכי סיבתיות בביצועיו של ארגון יחיד על פי

1. עבודת המחקר לקראת קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" חקר תהליכי סיבתיות בביצועיו של ארגון יחיד על פי אסטרטגיה מוגדרת שוקי דרור המחלקה להנדסת תעשייה, אוניברסיטת תל אביב מנחה: פרופסור מרים ברד 1 of 27

2. תוכן המצגת • מוטיבציה • הגישה המוצעת: חקר תהליכי סיבתיות בארגון יחיד • מרכיבי הגישה - בנית מסגרת אסטרטגית - QFD כלי תכנון ליישום המסגרת - לוגיקה עמומה וכרית ידעלתיקוף המסגרת המוצעת • Test Case • מסקנות והמשך מחקר 2 of 27

3. מוטיבציה • רקע • המציאות של הארגון הבודד אשר בה יש מורכבות דינאמית של המערכת הארגונית, עוררה את המחשבה לפתח מודל סיבתיות שיתמוך בקבלת החלטות עקיבות ברמות השונות של היררכית הארגון. • חקר הסיבתיות בביצועי ארגונים נעשה לרוב באמצעות מחקרים אמפיריים המתמקדים בשאלה "איזה" קשרים קיימים ולא ב "למה" ו- "מתי" הם מתרחשים. • לפיתוח מודל סיבתיות דרושה תיאוריה בסיסית אשר תספק הצדקה לגבי "למה" ו- • "מתי" קשרי סיבה תוצאה מתקיימים Lee et al. (1997). • מטרת המחקר לפתח מתודולוגיה לחקר הסיבתיות שתאפשר לארגון יחיד לחקור באופן עצמאי את ביצועיו כפועל יוצא של האסטרטגיה שהוא נוקט בה. 3 of 27

4. הגישה הנוכחית • מסגרות אסטרטגיות לחקר סיבתיות: MBNQA(1987), EFQM(1988), BSC(1992) . • מידול הסיבתיות במחקרים אמפיריים: Ahire et al. (1996) הציגו מתודולוגיה למידול סיבתיות. Lee et al. (1997) הציעו מסגרת לניהול מערכות מידע. Flynn (1994) , Ahire and Dreyfus(2000) הגדירו מסגרות לניהול איכות. • סיבתיות בין מאמצים ארגוניים לבין ביצועים ארגוניים במחקרים אמפיריים: Samson and Terziovski (1998)בחנו את הקשר בין מרכיבי ניהול איכות לבין ביצועים תפעוליים. ,Anderson et al.(1998)Wilson and Collier(2000) בחנו את הקשר בין מרכיבי הקלט לבין מרכיבי הפלט של MBNQA. • מדידת ביצועים ארגוניים: Neely et al. (1995)עסקו במדידת ביצועיו של ארגון אך לא נגעו בתחום הסיבתיות. Kueng (2000)הציג תרומות צפויות לארגון מהקמת מערכת מידע למדידת ביצועים. 4 of 27

5. הבעייתיות בגישה הנוכחית • תהליכי הסיבתיות המתקיימים בארגון יחיד קשורים לאסטרטגיה הייחודית שבה נוקט הארגון. • מודל הסיבתיות עשוי להשתנות עם הזמן כתלות בתנאים, כך שלארגון יחיד יש קושי לבצע מחקר אמפירי אחת לתקופה מסוימת. • המחקר האמפירי לא משתמש בנתונים הנאספים באופן שוטף בארגון, אלא נעזר בשאלונים אשר גורמים לרעשים במודל הסיבתיות בעיקר עקב הסובייקטיביות הבלתי נמנעת שלהם. 5 of 27

6. הגישה המוצעת: חקר תהליכי סיבתיות בארגון יחיד תיאור הגישה מסגרת אסטרטגית QFD כלי תכנון ליישום המסגרת האסטרטגית חקר תהליכי סיבתיות בארגון יחיד לוגיקה עמומה וכרית ידע לתיקוף המסגרת המוצעת למידה ארגונית/ תשתיות לשיפור הפרופיל 6 of 27

7. מרכיבי הגישה • בנית מסגרת אסטרטגית • מסגרות אסטרטגיות קיימות לניהול ביצועים ארגוניים • הפרס הלאומי האמריקאי לאיכות Malcolm Baldrige National Quality Award (MBNQA) (1987-2004) • הפרס האירופאי לניהול איכות European Foundation for Quality Management (EFQM) (1988-2004) 3. גיליון ההישגים המאוזן Balanced Scorecard (BSC) (1992-2001) 7 of 27

8. הפרס הלאומי האמריקאי לאיכות( MBNQA (2003 פרופיל ארגוני תכנון אסטרטגי משאבי אנוש מנהיגות תוצאות עסקיות התמקדות בלקוח ניהול תהליכים מדידה, ניתוח וניהול ידע 8 of 27

9. הפרס האירופאי לניהול איכות( (EFQM מאפשרים תוצאות ניהול משאבי אנוש שביעות רצון עובדים מנהיגות תהליכים תוצאות עסקיות מדיניות ואסטרטגיה שביעות רצון לקוח השפעה על החברה שותפויות ומשאבים 9 of 27

10. מפת גיליון ההישגים המאוזן(BSC) היבט הלמידה היבט התהליכים היבט הלקוח ההיבט הפיננסי 10 of 27

11. החלפת "היבט הלמידה" ב"פרופיל ארגוני" היבט התהליכים היבט הלקוח ההיבט הפיננסי פרופיל ארגוני מוטיבציה: Wongrassamee et al. (2003),Olve and Wetter (1999) מקורות: MBNQA (2003) , EFQM (1988) , BSC(2001) 11 of 27

12. החלפת "היבט הלקוח" ב"עדיפויות אסטרטגיות" היבט התהליכים עדיפויות תחרותיות ההיבט הפיננסי פרופיל ארגוני עדיפות פנימית מקורות: Barad and Gien (2001) , EFQM(1988) 12 of 27

13. Quality Function Deployment (QFD) כלי תכנון ליישום המסגרתהאסטרטגית QFD לפיתוח איכות המוצר: Hauser andClausing (1988), Akao(1990), Wasserman (1993) דרישות הלקוח 13 of 27

14. מתודולוגית QFD יהי וקטור רמת השיפור הדרוש של ה"איך", וקטור רמת השיפור הדרוש של ה"מה" ו- היא מטריצה על המבטאת את חוזק הקשרים בין ה"מה" לבין ה"איך". ווקטור רמת השיפור הדרוש של ה"איך", , מחושב באופן הבא: כאשר קיימיםk רמות היררכיות, רמות השיפור הדרוש של ה"איך" מחושבות באופן הבא: 14 of 27

15. QFD אסטרטגי תהליכים רלוונטיים רמות שיפור דרוש 15 of 27

16. בית האסטרטגיה (HOS) מטריצה 1 – חוזק הקשרים בין מדדי ההיבט הפיננסי למדדי עדיפויות אסטרטגיות 16 of 27

17. מעדיפויות אסטרטגיות לתהליכים רלוונטיים מטריצה 2 – חוזק הקשרים בין מדדי מטרות אסטרטגיות לתהליכים רלוונטיים 17 of 27

18. מתהליכים רלוונטיים לפרופיל ארגוני מטריצה 3 – חוזק הקשרים בין תהליכים רלוונטיים לפרופיל הארגוני 18 of 27

19. לוגיקה עמומה וכרית ידע לתיקוף המסגרת המוצעת פלט התהליך • סיבתיות כרית ידע מחזורי חיפוש משתנים בינריים תרשימי בקרה מדדי ביצוע (קשיחים ועמומים) טרנספורמציות מוכוונות משתמש טרנספורמציה למדדים עמומים (אופציונאלי) קלט התהליך בסיסי נתונים ניתוח סטטיסטי 19 of 27

20. לוגיקה עמומה סובייקטיביותבפירוש התוצאות איחוד מדדים מדדי תהליכים רלוונטיים עדיפות אסטרטגית רלוונטית 20 of 27

21. כרית ידע • תרשים CUSUM למעקב אחר תוחלת הביצוע • לתרשים CUSUM ישנם שתי משואות רקורסיביות למעקב אחר תוחלת הביצוע xt : • סטטיסטי הבקרה S+ ו- -S נקראים CUSUM חד צדדי עליון ותחתון בהתאמה וניתנים לשימוש • בנפרד כתרשים חד צדדי, או ביחד כתרשים דו צדדי. כאשר הערך ההתחלתי של S0 נקבע לאפס, ו- • μ0 הינו ערך המטרה הנוכחי של תוחלת הביצוע. הפרמטר K, K>0 , נקרא ערך הייחוס, ובדר"כ • נקבע כ- μ0)/2-μ1), כלומר חצי המרחק בין ערך המטרה של התוחלת , μ0 לערך היציאה של • התוחלת מבקרה, μ1 Montgomery (2001). 21 of 27

22. . • משתנים בינריים לסימון שינויים (דגלים) • לסימון שינוי שזוהה במדד ביצוע נשתמש במשתנה בינרי, ,המציין האם פרמטר של ביצוע השיג או לא השיג את ערך היעד לשיפור בתקופת זמן מסוימת. • יהי, • אם סטטיסטי הבקרה של תרשים הבקרה CUSUM מראה שהתרחש שינוי מובהק • בזמן , במדד הביצוע , , אינדקס המציין את הרמה ההיררכית, • , אינדקס המסמן את המשתנה ברמה ההיררכית. • אחרת. 22 of 27

23. מחזורי חיפושסיבתיות • לפיתוח מחזורי החיפוש הכרחיות ההנחות הבאות: • קשרי סיבתיות מתקדמים על פני הרמות ההיררכיותבאופן סדרתי מ- k , הרמה ההיררכית התחתונה, ל- 1 הרמה ההיררכית העליונה. • 2. כל קשר סיבתי דורש לפחות תקופת זמן אחת על מנת להשפיע. • נניח שהתרחשו שני שינויים מובהקים עוקבים, בתקופת זמן ו- בהתאמה, במדד ביצוע • השייך לרמה ההיררכית , . השינויים ב - מסומנים על ידי משתנים בינריים • כדלהלן: • גבולות הזמן עבור חיפוש אחורנית של שינויים שהתרחשו בביצועים השייכים לרמה ההיררכית , • אשר יכלו להביא לשינויים שחלו בתקופת זמן אך לא בתקופה , 23 of 27

24. Test Case(מפעל תרופות) QFD אסטרטגי רווחיות (שולית) 0.62 נתח שוק 0.38 חיצים עבים מסמלים ששלושת המרואיינים ציינו השפעה חזקה מאוד. חיצים דקים מסמלים שאחד או שניים מהמרואיינים ציינו השפעה חזקה מאוד. אספקה אמינה 0.18 מוצרים חדשים 0.30 תהליך המו"פ 0.29 תהליך הרכש 0.25 תהליכי היצור 0.46 פרופיל העובד 0.18 תכנון תפעולי 0.21 ציוד 0.19 24 of 27

25. בנית מדד עמום לתהליכי הייצור אמינות האספקה תהליכי ייצור של המוצר העיקרי (כמוסות) שקילה גרעון דחיסה אריזה 1 0 יעד /זמן תקן מצב לא רצוי 25 of 27

26. תהליך המו"פ מוצרים חדשים תהליכי הייצור פרופיל עובד הייצור ציוד ממצאי כרית הידע 2.03 5.01 3.99 8.98 מס' מקט"ים 10.02 מדד עמום מס' פרויקטים בפיתוח 12.02 11.01 ממוצע מס' הדרכות לעובד ייצור השקעה בציוד 7.02 8.02 26 of 27

27. מסקנות והמשך מחקר • עבודה זו מפתחת מתודולוגיה המשלבת גישה איכותית מובנית לתמיכה בהגדרת אסטרטגית הארגון הבודד עם שיטות כמותיות ליישומה ותיקופה. • שימוש בנתונים הקיימים במערכות המידע בארגון מאפשר לבצע את חקר תהליכי הסיבתיות באופן דינמי, לזהות מגמות בביצועי הארגון ולקשור אותן לניהול האסטרטגי. • לוגיקה עמומה הינה שיטה מבטיחה לזיהוי מגמות בביצוע הארגון ברמות שונות. יש מקום להמשך מחקר שיטתי מעמיק בנושא זה. • המחקר הנוכחי הוא בעל אופי חקרני/ראשוני (Exploratory). הוא חושף את הפער הקיים בין המידע האיכותי למידע הכמותי המתבקש ליישום אסטרטגית הארגון. • כדי לאושש את המתודולוגיה המוצעת דרושים מחקרים ארוכי טווח (Longitudinal) תוך התמקדות בניתוח שיטתי של צורכי מערכות המידע של הארגון הנגזרים מהאסטרטגיה שלו. 27 of 27

28. סוף...

29. שאלות?