חלק ב': יישוב סכסוכים בהסכמי סחר- הדרכים המשפטיות להגנה על הזכויות המעוגנות בהסכם

1. חלק ב':יישוב סכסוכים בהסכמי סחר-הדרכים המשפטיות להגנה על הזכויות המעוגנות בהסכם ד"ר נלי מונין

2. היררכית הליברליזציה בסחר (מס' משתתפים) WTO רב משתתפים הסכמי סחר אזוריים מספר משתתפים הסכמי סחר בילטרליים שני משתתפים הסדרי סחר חד צדדיים

3. רמות האכיפה של הסכמי הסחר אכיפה בין מדינות: • יישוב סכסוכים – במסגרת ארגון הסחר העולמי • יישוב סכסוכים במסגרת הסכמי סחר אזוריים • בוררות בהסכמי סחר אזוריים אכיפה כלפי פרטים • שיטת התחולה הישירה • השיטה הישראלית

4. אילו זכויות מעוניינים לאכוף ? אי אפליה של היבוא לעומת הייצור המקומי באמצעות: • אמצעים שווי ערך למכס • מסים פנימיים מפלים • אמצעים שווי ערך למכסות • שימוש לרעה בהליכי תקינה, רישוי ובדיקות המבוצעות בגבול מטעמי תקנת הציבור

5. שיטה מוניסטית קליטת הוראות הסכמים בינלאומיים לדין הפנימי באמצעות פסיקה שיטה דואליסטית (ישראל) קליטה אקטיבית של הוראות הסכמים בינלאומיים לדין הפנימי רק באמצעות חקיקה תחולת הסכמים בינלאומיים

6. מהי תחולה ישירה? יצירת זכויות וחובות לפרטים (יחידים וישויות משפטיות) באמצעות הוראות הסכם בינלאומי במישרין, ללא צורך לקלוט אותן באופן אקטיבי לדין הפנימי באמצעות חקיקה.

7. תנאי התחולה הישירה • רוח ההסכם ומטרתו. • רוח ההוראה הנדונה בהסכם ומטרתה. • ההוראה ספציפית. • ההוראה ניתנת לביצוע ללא צורך בנקיטת הליכים נוספים “self executing”. המבחן המכריע: מטרת ההסכם אותה לשון הוראה יכולה להיות/לא להיות בעלת תחולה ישירה בהסכמים שונים!

8. "רוח ההסכם ומטרתו" כאשר ברור שההסכם נועד להחיל נורמות משפטיות ספציפיות באופן מיידי, ללא צורך בתהליכים נוספים, תתאפשר תחולה ישירה. דוגמה: הסכם איזור סחר חופשי המבטל/מפחית את המכסים בין המדינות המתקשרות.

9. סעיף 32-31 לאמנת וינה בדבר דיני אמנות משנת 1967 ("אמנת האמנות") • תום לב בכריתת ההסכם. • משמעות רגילה למונחיו ordinary meaning • הקשר context – לרבות הסכמים ומסמכים נלוים • נוהגים • כללי המשפט הבינלאומי • משמעות מיוחדת – בכפוף לכוונת הצדדים. • עבודת ההכנה + נסיבות כריתת ההסכם.

10. רוח ההוראה הרלוונטית בהסכם ומטרתה כאשר ההוראה הרלוונטית בהסכם מנוסחת באופן ספציפי החותר לביצוע מיידי, וברור מנוסחה ומהקשרה כי כוונה לביצוע מיידי ללא הליכים נוספים,מתאפשרת תחולה ישירה. דוגמה: הוראה הקובעת מכסה של יבוא מוצר חקלאי.

11. הוראה ספציפית ההוראה מנוסחת בצורה בהירה, ממוקדת וספציפית ואינה קובעת עקרון כללי ומעורפל. דוגמה: הוראה המעניקה כניסה לשוק לסוכני ביטוח שיש להם רשיון עיסוק מקומי, בציון אופני האספקה עליהם חלה ההרשאה, ולא הוראה הקובעת כי המדינות המתקשרות רואות עצמן מחוייבות לסייע למדינות המתפתחות.

12. “self executing” די בלשון ההוראה בהסכם כדי לבצעה, ואין צורך בהתקנת תקנות או הוראות מנהליות לגבי פרטי ביצועה.

13. תחולה ישירה – יתרונות • יכולת "גיוס" הסכם בינלאומי לטובת הפרט. • הפקדת אכיפת ההסכם בידי פרטים ולא בידי גופים פוליטיים שיש להם שיקולים פוליטיים. • יתר אכיפה ויישום טוב יותר של ההסכם. • הרחבת טווח ההשפעה של ההסכם.

14. תחולה ישירה - חסרונות • היעדר ודאות בדבר הדין החל. • המדינה מאבדת היבטים של השליטה בהכתבת המדיניות ברמה הבינלאומית. • צמצום יכולת המיקוח הפוליטית בזירה הבינלאומית.

15. בישראל עקרון התחולה הישירה לא חל הכלל: הוראות הסכמים בינלאומיים לא מחייבות אם לא נקלטו לדין הפנימי. משמעות: • התחייבויות ההסכמים חלות רק במישור הבינלאומי, בין מדינות, ולא יוצרות זכויות וחובות לפרטים. • א-סימטריה ביכולת האכיפה מול שותפי סחר שיש בהם תחולה ישירה, כגון האיחוד האירופי.

16. פס"ד בוכריס – פריצת דרך? • ההלכה: משפט בינל' הסכמי נקלט רק באמצעות חקיקה. • החזקה: כשיש 2 פרשנויות אפשריות לדין הפנימי תיבחר זו התואמת את התחייבויות ישראל בהסכמים בינלאומיים. • פס"ד בוכריס: שימוש בחזקה (כנראה) כדי לבחון את הסכם גאט"ס. • הבעיה: שימוש אוטומטי בחזקה, ללא מסננים.

17. סיכום • הסכמי הסחר של ישראל הם מכשיר משפטי לפתיחת השוק הישראלי לסחר העולמי. • תפקידם: הסרת חסמי סחר. • תחולה: רק על טובין, למרות ששירותים מהוים כ- 70% מהתמ"ג של ישראל. • אכיפה: אפשרית במישור שבין מדינות ובמידה מצומצמת כלפי פרטים. מסקנה: ראוי לשאוף להרחבת תחולת ההסכמים לסחר בשירותים ולהרחבת אפשרות האכיפה באמצעות פרטים !

18. תודה על ההקשבה ד"ר נלי מונין, עו"ד טל: 578157 – 0546 gmun@netvision.net.il