הפיסול של מיכלאנג'לו

1. הפיסול של מיכלאנג'לו גדול פסלי הרנסנס 1475 – 1564 כתבה: אורלי עמיקם

2. פסל דויד הנער 1501-04 • גובה הפסל הוא מעל 4 מטרים. • זהו פסל העירום הראשון מאז התקופה הקלאסית • הגוף הוא חיקוי של פסלים קלאסיים שמיכלאנג'לו ראה • הדמות מגלמת יופי חיצוני ומעלות אנושיות, כמו אומץ לב ומתח מאופק. זהו אידיאל הרנסנס. • הוא מוצב בעיר פירנצה ומשמש כאחד מסמליה בתור הגיבור הקטן (פירנצה) שגבר על האויב הגדול (מילאנו)

5. תנוחת ה"קונטרה-פוסטו"

6. הפיאטה היפה, 1500

7. הפיאטה היפה • מיכלאנג'לו היה בן 25 כאשר השלים פסל זה. • פסל זה נחשב ליפה ביותר בתקופתו והוא זיכה את מיכלאנג'לו בכינוי "האלוהי" il divino. • הפסל מגולף בגוש שיש אחד, דבר שלא נעשה קודם לכן • מריה מופיעה כצעירה ויפה ויש לכך שתי סיבות: א. התפיסה הניאו-אפלטונית של מיכלאנג'לו • ב. היותה בתולה וטהורה

8. הקבר של האפיפיור יוליוס השני

9. אחוזת הקבר של האפיפיור יוליוס השני • מיכלאנג'לו קיבל על עצמו את ההזמנה לבנות את אחוזת הקבר, עוד בימי חייו של האפיפיור (1505), אלא שהתכנית השתנתה במשך השנים. הקבר הושלם בשנת 1545. • במקור, התכנית כללה 40 פסלים, אך צומצמה. חלק מהפסלים שכבר הוכנו עבור הקבר (פסלי עבדים) הועברו למקומות אחרים. • בתכנית הסופית, פסלו של משה מופיע במרכז. משה מופיע כדמות אתלטית, חמורת סבר. יש הטוענים שהוא מסמל את האפיפיור יוליוס השני, שהיה אדם קשה. הבעת פניו של משה מתאימה לרגע בו הוא מתבשר שלא ייכנס לארץ ישראל. ההשוואה היא לאכזבתו של יוליוס השני שלא זכה לאחד את כל מחוזות איטליה כמדינות הכנסייה. • הקרניים על ראש משה נובעות מתרגום לקוי של "קרנו פני משה"

10. התפיסה הניאו-אפלטונית והפסלים הבלתי גמורים • מיכלאנג'לו האמין שכפי שהאדם מורכב מנפש וגוף גשמי, כך מסתתר פסל (נפש)בתוך כל גוש אבן (חלק גשמי). • תפקיד הפסל הוא שחרור הפסל מתוך האבן. • סדרת הפסלים ה"לא גמורים"של מיכלאנג'לו היא ביטוי חזותי לאמונתו. • בסדרה נראים גופים המבקשים ל"השתחרר" מתוך האבן הכולאת אותם. • לא בטוח מדוע מלאכת הפיסול לא הושלמה ואם אי ההשלמה היא מכוונת.

11. פסלי עבדים (הפסלים הלא גמורים)

12. הפיאטה של הקתדרלה בפירנצה 1550 • זהו פסל לא גמור, בו מיכלאנג'לו ניסה לשבץ ארבע דמויות בתוך גוש שיש אחד. • שימו לב שלדמות ישו חסרה רגל שמאל וזה מוכיח שמיכלאנג'לו וויתר על רעיון השלמת הפסל. • הדמות הגברית בחלק העליון היא דיוקן אישי של מיכלאנג'לו. לפיכך, יש השערה שהוא ייעד את הפסל עבור קברו שלו.

14. פיאטה רונדניני 1553 – 1564 • זהו פסל אנכי של סצנת הפיאטה. • על פי הזרוע הימנית של ישו, ניתן להבין שהפסל הותחל במידות אחרות אך עבר שינויים. • עמידת הדמויות יכולה להתפרש כסימן לתחייתו העתידית של ישו. • מבחינת הקומפוזיציה, שתי הדמויות מאוחדות. • הפסל אינו גמור ואינו מלוטש. • יש הרואים בו עוצמות רגשיות גדולות יותר מאשר ב"פיאטה היפה", שנעשתה 64 שנים קודם לכן.

16. הפיאטה היפה ופיאטה רונדניני