הצעת חוק דיני ממונות – פעולות משפטיות – הוראות כלליות

1. הצעת חוק דיני ממונות – פעולות משפטיות – הוראות כלליות מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

2. הצעת חוק דיני ממונות – פעולות משפטיות נושאים לדיון • פעולות משפטיות – כללי • ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות – הוראות כלליות ב. פעולה משפטית חד-צדדית

3. 1. פעולות משפטיות - כללי • פעולה משפטית מהי? • אין הגדרה מפורשת. • הסבר:פעולה משפטית היא הצהרת רצון המכוונת להביא לשינוי במצב המשפטי על ידי יצירה, שינוי או ביטול של זכויות, חובות, חסינויות או כוחות. • להבדיל מפעולות פיסיות או ריאליות (הפרת חוזה/מציאת אבידה). • דוגמאות לפעולות משפטיות: • כריתת חוזה, יצירת צוואה, הודעה על ביטול חוזה מחמת פגם ברצון או הפרה, הודעת קיזוז. • לכל הפעולות המשפטיות יש מספר עקרונות משותפים, ואולם תוכנן, מקורן המשפטי והכללים הפרטניים החלים עליהן עשויים להשתנות ממקרה למקרה.

4. 1. פעולות משפטיות – כללי – הדין החל • בדין הקיים אין הסדר כללי של הפעולות המשפטיות והכללים המשותפים החלים עליהן. • עם זאת, הדין הקיים מתייחס למושג הפעולה המשפטית באופן נרחב. • דוגמאות: סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973; סעיף 1 לחוק השליחות תשכ"ה-1965 ; סעיפים 4 ו-9 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-;1962 • בפסיקת בית המשפט העליון נעשה שימוש במושג בטרם הופעתו בחקיקה הישראלית - למשל, ע"א 65/49 פריזלר נ' וייס.

5. 1. פעולות משפטיות – כללי – הדין החל • בחלק מהנושאים, כגון דיני השליחות ודיני הכשרות המשפטית, קיימים הסדרים המתייחסים לכלל הפעולות המשפטיות באותם הקשרים. • הסעיף המרכזי שמכוחו ניתן לשאוב את התכונות הכלליות של הפעולה המשפטית - סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. • 61(ב). הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.

6. 1. פעולות משפטיות – כללי – משפט משווה • הביטוי החקיקתי של הפעולה המשפטית נקבע לראשונה בקודקס האזרחי הגרמני (B.G.B). • המושג התפתח במשפט הגרמני, בניסיון להגיע בדרך של הפשטה למונח כוללני אשר יכסה את כל הצהרות הרצון (חוזים, צוואות וכו'). • הקודקס הגרמני כולל פרק כללי שלם שעוסק בפעולות משפטיות, לרבות הוראות לעניין פגמים ברצון ביחס לפעולות משפטיות. • המשפט הקונטיננטאלי אימץ את המושג, לרבות במדינות בהן הוא אינו מופיע במפורש בחקיקה.

7. 2. ההסדר המוצע - מבנה • פרק ראשון: הוראות כלליות • סימן א' – פעולה משפטית • סימן ב' – פעולה משפטית חד-צדדית • פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית • פרק שלישי:שליחות

8. 2. ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות - הוראות כלליות • הסדרת ההוראות הכלליות החלות על כלל הפעולות המשפטיות, ובכלל זה הוראות לעניין: • סוגי הפעולות המשפטיות – בהיבט של מיהות המבצע של הפעולה; • אופן הביצוע של פעולות משפטיות; • שאלת ההדירות של פעולות משפטיות ; • בטלות פעולות משפטיות. • בהתאם למבנה הצעת החוק, ההוראות הכלליות כפופות להסדרים פרטניים הקבועים בהצעת החוק עצמה, או בהוראות מחוצה לה. • ההסדרים הקבועים בהוראות הכלליות, כרוב-רובם של ההסדרים בהצעת החוק, הם דיספוזיטיביים.

9. 2. ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות - הוראות כלליות • העדר הגדרה למושג הפעולה המשפטית בהצעת החוק • הסבר:מושג תורתי יסודי, שהניסיון להגדירו בנוסח מילולי פורמלי ממילא ידרוש שימוש בביטויים עמומים, כך שההגדרה לא תוסיף לוודאות המשפטית, והיא אף עלולה להביא לניתוח מוטעה של גבולות המושג. • "ההגדרה הכוללנית לביאורו של מושג זה יפה אולי לעיון האקדמי אך אין היא רצויה כהגדרה מחייבת בפסיקתו של בית המשפט, מה גם שהגדרה כזו באחד מן החוקים משפיעה, לדעתי, גם על משמעותו ופירושו של מושג זה ביתר דברי החקיקה שבהם הוא מצוי, ומוטב, בכגון דא, שלא "לשעבד" עצמנו מראש. מוטב, אפוא, שמושג זה יתבאר בדרך ההליכה מן הפרט אל הפרט, היינו על ידי פתרונה של שאלה מסוימת העומדת לפנינו לגופה של שאלה זו.." (השופט אלון, ע"א 166/77 דדון נ' אברהם).

10. 2. ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות-הוראות כלליות-פירוט הכללים • לעניין מיהות מבצע הפעולה – פעולה משפטית יכולה להיות חד-צדדית או רב- צדדית (סעיף 7). • הבעת רצון על ידי צד אחד לעומת הבעת רצון על ידי כמה צדדים (שליחות מול חוזה). • לעניין אופן ביצוע הפעולה – פעולה משפטית יכולה להתבצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות (סעיף 8). • אימוץ המצב המשפטי הקיים (סעיפים 23 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), בכפוף להסדרים פרטניים מפורשים. • עקרון חופש הצורה הוא חלק מחופש החוזים הכללי. • בהתאם למגמה בהלכה הפסוקה להימנע מהיצמדות לדרישות פורמאליות (דוג': ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה בע"מ.(

11. 2. ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות-הוראות כלליות-פירוט הכללים • שאלת ההדירות (סעיף 9): • מהי הדירות של פעולה משפטית? היכולת לסגת מן הפעולה ללא עילה, או על בסיס חרטה גרידא של מבצע הפעולה. • הכלל:פעולה משפטית היא בלתי הדירה מהמועד שבו היא הושלמה. • חריגים: • נקבע אחרת בחוזה או בחיקוק (דוגמא: מציע רשאי לחזור בו מההצעה כל עוד לא נמסרה הודעת קיבול);או שניתן להסיק לפי מהות הפעולה כי היא אינה הדירה(דוגמא: צוואה).

12. 2. ההסדר המוצע א. פעולות משפטיות-הוראות כלליות-פירוט הכללים • בטלות פעולה משפטית (סעיף 10): • ההוראות בעניין בטלות חוזה ונפסדותו יחולו על כלל הפעולות המשפטיות, בכפוף להסדרים פרטניים (כגון דיני הבטלות המיוחדים לצוואה). • אימוץ הדין הקיים. • ההוראות בעניין בטלות חוזה הוחלו על כלל הפעולות המשפטיות באמצעות סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (כמו גם יתר הוראות אותו חוק). • הוראות אחרות מחוק החוזים הקיים אשר אומצו בהצעת החוק, יוכלו לחול על פעולות משפטיות שאינן חוזה בדרך של היקש.

13. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית • פעולה משפטית חד-צדדית מהי? • פעולה משפטית חד-צדדית היא פעולה משפטית הטעונה הבעת רצון אחת בלבד (של מבצע הפעולה) ותוקפה מושלם ללא צורך בהסכמת צד אחר. • דוגמאות: הענקת רישיון, ביטול חוזה מחמת פגם בכריתה. • הסדרת ההוראות החלות על פעולות משפטיות חד-צדדיות, ובכלל זה הוראות לעניין: • קליטת פעולה חד-צדדית ; • השלמת פעולה חד-צדדית; • מסירת הודעה על פעולה חד-צדדית הטעונה קליטה; • המועד לביצוע פעולה משפטית חד-צדדית.

14. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית • מדינות העולם, רובן ככולן, מכירות בדוגמה זו או אחרת של פעולה משפטית חד-צדדית. • דוגמא נפוצה: הצוואה. • דוגמאות נוספות לפעולות משפטיות חד-צדדיות המוכרות בישראל: קיזוז, הקדש, הסתלקות מעזבון, שליחות, ביטול שליחות.

15. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית – פירוט הכללים • קליטת פעולה חד-צדדית (סעיף 11): • הכלל: תוקפה של פעולה משפטית חד-צדדית מותנה בקליטתה על ידי מי שהפעולה משנה את זכויותיו. • חריגים: נקבע אחרת בחוזה או בחיקוק; או שניתן להסיק לפי מהות הפעולה כי אין היא טעונה קליטה. • הסבר: אין לפגוע בזכויותיו של אדם אלא אם כן הוא יודע על הפעולה, כך שיתאפשר לו להיערך בהתאם.

16. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית – פירוט הכללים • קליטת פעולה חד-צדדית (סעיף 11) - המשך: • מהי "קליטה"? • ידיעה על הפעולה; ואם אם נשלחה הודעה על הפעולה – גם הגעת ההודעה למענו של הנמען. • קליטה איננה דרישה להסכמה. • אין בהוראה כדי לשנות מהמצב המשפטי הקיים. • קיימות הוראות פרטניות לגבי חלק מהפעולות (דוגמא: קיבול הצעה), ובמקרים שונים הפסיקה השלימה את דרישת הקליטה גם בהעדר הוראה מפורשת. • דוגמא: ע"א 377/82 התעשייה האווירית לישראל נ' צור גת.

17. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית – פירוט הכללים • השלמת פעולה חד-צדדית(סעיף 12): • פעולה משפטית חד-צדדית הטעונה קליטה מושלמת עם קליטתה כאמור. • ככלל, ממועד השלמת הפעולה היא בלתי הדירה. • מסירת הודעה על פעולה חד-צדדית הטעונה קליטה: • ההודעה תינתן לנמען הפעולה בדרך המקובלת בנסיבות העניין (סעיף 13) - אימוץ המצב המשפטי הקיים. • הסדר מיוחד למצבים שבהם מסיבות מעשיות שונות מתן ההודעה אינו אפשרי (סעיף 14). • הסדר מיוחד לגבי פעולה משפטית של הפעלת זכות ברירה (סעיף 15) – הרחבה של ההסדר הקיים.

18. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית – פירוט הכללים • שאלת נטל ההודעה כאשר נמען הפעולה כבר יודע על הפעולה ממקור אחר: • הדין הקיים – אין תשובה אחידה לשאלה זו. • כך, למשל, סעיפים 2(ב) ו-2(ג) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 דורשים ממבצע הפעולה להודיע על הפעולה ואילו סעיף 2(א) לאותו חוק מסתפק בכך שנודע לצד השני על הפעולה. • הצעת החוק – ידיעה מהווה קליטה, ולפיכך ניתן לעמוד בנטל ההודעה אם נודע לנמען הפעולה על ביצועה ממקור אחר (סעיפים 11, 14 ו- 15).

19. 2. ההסדר המוצעב. פעולה משפטית חד-צדדית – פירוט הכללים • המועד לביצוע פעולה משפטית חד-צדדית – בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לאדם על הזכות לבצעה(סעיף 16). • ההצדקה:הגנה על הסתמכות לגיטימית של צדדים אחרים המושפעים מהפעולה, בדבר היותם חופשיים מסיכון. • בדין הקיים המועד הסביר משמש מקור להשלמת נורמות משפטיות חוזיות, בכפוף להסדרים פרטניים. • סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. • ככלל, התוצאה של החמצת המועד היא כי שוב לא ניתן לבצע את הפעולה. • הגדרת הזמן הסביר היא תלוית נסיבות, ומושפעת בין היתר מטיב העסקה, מורכבותה וחשיבותה.

20. תודה על ההקשבה! מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים