Download
1 / 17
180 likes | 307 Views
שירה, פיוט וזמר במקורות היהדות. ד"ר מרטין ססלר מקיף אורט ספיר ירוחם אוניברסיטת בן-גוריון, ב"ש. שירת הים – שמות טו. אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר : אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה , סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
E N D
שירה, פיוט וזמר במקורות היהדות ד"ר מרטין ססלר מקיף אורט ספיר ירוחם אוניברסיטת בן-גוריון, ב"ש
שירת הים – שמות טו אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. תְּהֹמֹתיְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִיבַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹסקָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב-יָם. אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא. נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵהקָדְשֶׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ. תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
שירת דבורה שופטים פרק ה א וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, {ס} בַּיּוֹם הַהוּא, {ר}לֵאמֹר. {ס} ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס} בְּהִתְנַדֵּב {ר}עָם, בָּרְכוּ, יְהוָה. {ס} ג שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ {ר}רֹזְנִים: {ס} אָנֹכִי, לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה, {ס} אֲזַמֵּר, {ר}לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס} ד יְהוָה, בְּצֵאתְךָ {ר}מִשֵּׂעִיר {ס} בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, {ס} אֶרֶץ {ר}רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; {ס} גַּם-עָבִים, נָטְפוּ {ר}מָיִם. {ס} ה הָרִים נָזְלוּ, מִפְּנֵי יְהוָה: {ס} זֶה {ר}סִינַי--מִפְּנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס} ו בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן- {ר}עֲנָת, {ס} בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; {ס} וְהֹלְכֵי {ר}נְתִיבוֹת--יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. {ס} ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, {ר}חָדֵלּוּ-- {ס} עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. {ס} ח יִבְחַר {ר}אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים; {ס} מָגֵן אִם-יֵרָאֶה {ר}וָרֹמַח, {ס} בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל. {ס} ט לִבִּי {ר}לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, {ס} הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם; בָּרְכוּ, {ר}יְהוָה. {ס}
שׁוּבִי שׁוּבִיהַשּׁוּלַמִּיתשיר השירים, פרק ז אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים; שָׁם אֶתֵּן אֶת-דֹּדַי, לָךְ. יד הַדּוּדָאִים נָתְנוּ-רֵיחַ, וְעַל-פְּתָחֵינוּ כָּל-מְגָדִים--חֲדָשִׁים, גַּם-יְשָׁנִים; דּוֹדִי, צָפַנְתִּי לָךְ. א שׁוּבִי שׁוּבִיהַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ; מַה-תֶּחֱזוּ, בַּשּׁוּלַמִּית, כִּמְחֹלַת, הַמַּחֲנָיִם. ב מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. גשָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה. הצַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן; עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים--אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן: מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ--אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. י וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים; דּוֹבֵב, שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. יא אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס} יב לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים. יגנַשְׁכִּימָה, לַכְּרָמִים--נִרְאֶה
יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר – מזמור כ"ג א מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.ד גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי;דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.ו אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי-- כָּל-יְמֵי חַיָּי;וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.
שיר המעלות - תהלים קכו שירי המעלות הוא שם כולל לקובץ המזמורים ק"כ-קל"ד בספר תהלים הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט אחד, מזמור קכ"א., הפותח ב"שיר למעלות". מקובל לראות בקובץ זה בן חמישה-עשר המזמורים יחידה ספרותית מובחנת. במאות השנים האחרונות נוהגים יהודי אשכנז לשיר את מזמור תהלים קכו, 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון', בכל סעודות השבת, לפני ברכת המזון. בקרב רבים מיהודי גרמניה מקובל עד ימינו להוסיף לאחר המזמור לקט של ארבעה פסוקים אחרים מתהלים. במבט ראשון עשויה תוספת זו להתמיה, שכן קשה לזהות קשר ברור בינה ובין המזמור אליו היא נספחת, מה גם שבניגוד אליו אין מקורה במזמור אחד, אלא בשלושה מזמורים שונים; המאמר שלהלן מבקש להציע התבוננות אחרת בתוספת זו, ומתוך בחינה מדוקדקת של מבנה הפסוקים ואריגתם יחד, הוא מתחקה אחר הגיונו הפנימי האפשרי של המנהג האמור.
על נהרות בבל מזמור קל"ז א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
ט"ו באב תענית, ד,ז [ח] אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. וכל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחונות בכרמים. וכך הן אומרות, שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך; אל תיתן עיניך בנואי, אלא תן עיניך במשפחה. וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה--בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו" (שיר השירים ג,יא): "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו.
פיוטי ינאי הגניזה הקאהירית שהחזירה לנו הרבה מן הספרות של הדורות הקדמונים החזירה לנו גם חלק גדול מיצירתו של יניי: בשנת 1919 הוציא לאור ישראל דוידסון את "מחזור יניי" שלקטו מדפי הגניזה ונכללו בו כל הפיוטים שנתגלו עד אותה שעה. כעשרים שנה לאחר מכן בשנת 1938 הוציא לאור מנחם זולאי ספר גדול של "פיוטי יניי", ובו נוספו פיוטים הרבה מאד יתר על מה שפירסם דוידסון. ועדיין לא הושלמה מלאכת גילוי פיוטיו, אלא הם הולכים ומתגלים מזמן לזמן. יניי מראשוני הפייטנים הארצישראליים סמוך לחתימת התלמוד. חתימת שמו היא: יניי, כתיב ארצישראלי, ולא: ינאי, ככתיב הבבלי. יניי נזכר בהקדמתו של רב סעדיה גאון ל"ספר האגרון" אחרי יוסי בן יוסי, ו"חזנות יניי" היתה ידועה יפה אפילו אצל הקראים. גם חכמי הצרפתים והאשכנזים ידעו את פיוטיו, ורבנו גרשם מאור הגולה אומר עליו: "שהיה מן החכמים הראשונים. ופייט קרובות לכל סדר וסדר שלכל השנה" (היינו לפי מנהג ארץ ישראל לסיים קריאת התורה בבתי כנסיות אחת לשלוש שנים).
שמחת בית השואבה בבלי, סוכה נ"א דף נא,א משנה מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול מנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהם וארבעה סולמות לכל אחד ואחד וארבעה ילדים מפירחי כהונה ובידיהם כדים של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל מבלאי מכנסי כהניםומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם דף נא,ב משנה באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחותוהלויםבכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה <מעלות> [שיר המעלות] שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו <הגיעו לקרקע תקעו והריעו ותקעו> היו תוקעיןוהולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שוניןואומרין אנו ליה וליה עינינו:
ר' יהודה הלוי – יפי נוף יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב. לך נכספה נפשי מפאתי מערב! המון רחמי נכמר כי אזכרה קדם, כבודך אשר גלה ונווך אשר חרב. ומי יתנני על כנפי נשרים, עד ארווה בדימעתי עפרך ויתערב! דרשתיך, ואם מלכך אין בך ואם במקום צרי גלעדך - נחש שרף וגם עקרב. הלא את אבנייך אחונן ואשקם וטעם רגבייך לפי מדבש יערב!
חזנות חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית. החזן הוא שליחו של הציבור לומר ולשיר את פרקי התפילה. ב-200 השנים האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו של החזן לדרגת אמן המבצע לחנים מקוריים המהנים את קהל השומעים, ויוצר אווירה של קדושה הסוחפת את המתפללים לחוויה עמוקה ומרגשת. החזנות מוצאת את ביטויה המיוחד בשבתות ובחגים ובעיקר בימים הנוראים בהם נוהרים ההמונים לבתי הכנסת. בעידן המודרני החזנות הינה ז'אנר מוזיקלי בפני עצמו, וחזנים ידועי שם ממלאים אולמות גדולים בקהל המגיע להתמוגג מהיצירה ומהמבצעים.
