Download
1 / 71
750 likes | 1.27k Views
תרחיש ייחוס למלחמה. יוסי סמבירא. מטרת המצגת. ראשי פרקים. איומים העומדים בפני הרשות יכולת התגוננות הרשות לאיומים תרחיש הייחוס של משרד החינוך למלחמה תרחיש הייחוס של משרד החינוך לרעידת אדמה. מבוא. מהו "תרחיש ייחוס".
E N D
תרחיש ייחוס למלחמה יוסי סמבירא
ראשי פרקים • איומים העומדים בפני הרשות • יכולת התגוננות הרשות לאיומים • תרחיש הייחוס של משרד החינוך למלחמה • תרחיש הייחוס של משרד החינוך לרעידת אדמה
מהו "תרחיש ייחוס" • "תרחיש הייחוס" הינו מושג הנמצא בשימוש צה"ל, המגדיר את התסריט האפשרי שלגביו יש לתת את המענה בבניין הכוח בהיערכות ובהכנות. • החלטה המבוססת על הערכה סבירה, המגדירה את רמת האיומים והפגיעות, שאליהם על הרשות להיערך למתן מענה. • בדרך כלל יהיה התרחיש ברמת "חמור סביר".
מה תפקידו של היקל"ר • על כל רשות להכין "תרחיש ייחוס" לעצמה. • הכנת התרחיש דורשת הבנה מקצועית לדרך הכנתו. • מפקד היקל"ר ילווה, יכוון וידריך את הרשות בהכנת תרחיש הייחוס למלחמה ובהבאתו לאישור מפקד הנפה.
המקורות להכנת תרחיש הייחוס ברשות • תרחיש הייחוס המחוזי של פיקוד העורף. • תרחיש הייחוס המחוזי של המשרד להגנת העורף. • תרחישי האיום של משטרת ישראל. • תרחישי הייחוס של גורמי התשתיות (רשות המים, הכוח ועוד) • נתוני הרשות. • איומים ייחודיים לרשות.
הגורמים המשפיעים על הכנת תרחיש הייחוס • ניתוח גיאוגרפי – אסטרטגי של הרשות – הקירבה למטרת אסטרטגיות או צבאיות, סמיכות לקו התפר, מעבר צירים חיוניים. • מטרות אסטרטגיות: שדות תעופה, תחנות כוח, נמלים, מפעלים ביטחוניים, מרכזי שלטון, מתקני תשתיות חיוניות וכדומה. • ניתוח הרשות ע"י פיקוד העורף – רמת האיום, רשות סופגת , "רשות קולטת". • תסריטים נוספים אפשריים – שריפת יער, תאונת חומ"ס בצירים או ברכבת.
ניתוח גיאוגרפי – אסטרטגי של הרשות • מאפייני הבנייה ברשות. • אתרים רגישים ברשות. • קרבה ליישובים עוינים. • מפעלי חומ"ס בעיר ובסביבה המיידית.
תרחישים אפשריים • מלחמה כוללת. • עימות אזורי. • עצימות נמוכה. • אירוע סביבתי כתוצאה מאירוע מלחמתי.
עיקרי תרחיש הייחוס הצבאי • המלחמה עצמה - תקופת הקרבות עצמם. בה כל המשק מגויס וצפוי כי מערכת החינוך תושבת ברובה או תצטמצם מאוד ביחס לשגרה – במשך 30 יום. • תקופת ההתייצבות : תקופה של חילופי אש סטאטיים, המחייבת השארת כוחות מילואים למשך מספר שבועות. • תקופת השיקום – תמשך חודשים ארוכים.
האיומים • ירי טק"ק ורק"ק – עשרות / מאות /אלפים ביום. • הערכות מודיעין על איומים. • תקיפה מהאוויר – של מטרות אסטרטגיותלרבות • מל"טים. • תקיפות מהים.
האיומים • איומים בלתי קונב' ברגיעה "רבידים". • איומים בלתי קונבנציונאליים בחירום. • איומים ישירים מקו התפר ברגיעה. • טרור ב"רשת" (פגיעה במערכות מידע).
ניתוח פרטני בתחום הרשות • בתחום הרשות צפויות עשרות/מאות פגיעות של רקטות . • הירי ייפרס על פני כל שעות היממה. • זמן ההתרעה במרחב הרשות על פי מפת פיקוד העורף, חצי דקה, דקה, 2 דקות . • שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי לעבר מטרות צבאיות / אסטרטגיות המשפיע על מרחב הרשות.
איומים דוגמאות: • נזקים למבנים • מערכות מידע ותקשורת • נושאים משקיים • תשתיות מים וביוב • חשמל ודרכים • חומרים מסוכנים • חקלאות
נזקים למבנים (דוגמא) • כ- 30-40 דירות ייפגעו באופן קשה, שיחייבו הריסה ובנייה מחדש. • כ- 30-40 דירות ייפגעו באופן בינוני , שיחייבו שיקום במשך מספר שבועות עד חודשים בודדים. • כ- 80 – 90 דירות ייפגעו באופן קל, וניתן יהיה לתקנן תוך כדי המלחמה.
פגיעה במערכות מידע ותקשורת • פגיעה בתשתיות טלפוניה לרבות סלולארית. • שיבושים במערכות מידע. • טרור דיגיטלי.
נושאים משקיים • נקודות תורפה / כשלים אפשריים בתשתיות חיוניות (מים, ביוב, מזון, חשמל ) והשפעתם . • מלאים חיוניים (מים, מזון, דלק). • גיבויים למערכות חיוניות – גנרטורים, מחשבים, תקשורת. • תלות בקבלנים וספקי שירותים חיוניים. • תלות בייצור / יבוא חומרי גלם.
נושאים משקיים • תשומות חיצוניות לפעילות משקים חקלאיים – כוח אדם, תובלה, ביקושים. • פגיעה בתשתיות ייצור חקלאיות – רפתות, לולים, מפעלי מזון. • יכולת הפצת תוצרת.
נזקים לתשתיות מים וביוב (דוגמא) • מקור המים היחיד של הרשות מותנה באספקה של חברת "מקורות", פגיעה במערך האספקה של החברה יגרום להפסקת האספקה. • בריכת המים של "מקורות" ב === אינה מוגנת, פגיעה בבריכה תגרום לשיבושים קשים באספקת המים במספר ישובים.
נזקים לתשתיות מים וביוב (דוגמא) • הצנרת הראשית עשויה בטון / אסבסט ופגיעה מאוד לרעידת אדמה. • קו המים הראשי לרשות, של "מקורות" חשוף לפגיעה ואין לו תחליף. • מתקן הטיהור של הרשות אינו מוגן, פגיעה בו תשבש באופן חמור את מערכת הביוב.
נזקים לתשתיות מים וביוב (דוגמא) • תחזוקת מערכות המים תלויה ביכולתם של קבלנים פרטיים לפעול בחירום, כשירותם לחירום אינה מובטחת ואינה ניתנת לפיקוח. • הרעלת מקורות מים מקומיים על ידי גורמי פח"ע אפשרית עקב סמיכותם לקו התפר. • ב-8 תחנות שאיבה מתוך 11 של מערכות הביוב אין גנרטור חירום, פגיעה ברשת החשמל תשבש את פעולתם.
חשמל ודרכים (דוגמא) • תחנת המשנה של חברת החשמל ב --- מספקת כוח לרשות, פגיעה בתחנה תשבש את האספקה ל === . • לרשות יש רק שני גנראטורים לשעת חירום. • הפסקת חשמל של יותר מ-4 שעות תגרום לשיבושים במערך הרמזורים בעיר.
חשמל ודרכים (דוגמא) • במרחב הרשות עוברים מספר "כבישים חיוניים" (על פי הגדרות מערכת הביטחון), - 1, 6, 40, 20, 443 - הכבישים עלולים להיות יעד לתקיפות טרור. • תיקון דרכים מבוצע על ידי קבלן חיצוני שאינו מפעל חיוני ואינו מרותק. • פגיעה בגשר === עלולה לחסום את כביש === למשך === שעות.
חומרים מסוכנים (דוגמא) • בתחום הרשות מפעל אחד המחזיק חומרים מסוכנים בהיקף גדול, שבו מיכלי אמוניה. תחום הסיכון שלו מכסה את שכונת ===. • סיכון נוסף אפשרי מפגיעה / תאונה של כלי רכב המכילים חומרים מסוכנים ונעים על הכבישים במרחב הרשות. • מפעל === עלול לסכן את שכונת === למרות שאינו בתחום הרשות.
חקלאות (דוגמא) • ברוב הישובים קיימים משקים חקלאיים הרגישים לתשומות חיצוניות כגון מזון ומים. • פגיעה באספקת המים, בהעדר מאגרי חירום וכלי קיבול , עלולה להיות בלתי הפיכה למשקי החי. • עלולים להיגרם שיבושים באספקת המזון ובהוצאת תוצרת, בעיקר חלב וביצים , עקב בעיות תובלה. • היעדרותם של עובדים זרים עלולה לפגוע בתפקודם של המשקים.
איומים דוגמאות לאיומים ייחודיים: • שריפת יער • התרסקות מטוס
איומים מיוחדים לרשות דוגמא -שריפת יער • שריפת יער גדולה ביער === עלולה לאיים על ===== . • עלול להידרש פינויים של התושבים מהישובים האלה.
איומים ייחודיים – דוגמא התרסקות מטוס • מספר ישובים נמצאים מתחת לנתיבי הגישה של המטוסים הנוחתים בנתב"ג – בני עטרות, כפר טרומן, בית עריף, חדיד ובית נחמיה. • תקלה טכנית, תאונת מטוסים או פיגוע בנתיבי הגישה עלולים לגרום להתרסקות מטוס מעל הישובים האלה.
הפעלת תוכנית מיגון רשותית ניתוח פערי המיגון מול תרחיש הייחוס. מתן מענה ארגוני, לוגיסטי, כ"א, תקשורת וכד' להפעלת התוכנית ברשות. הפעלת תוכנית הסברה מלווה. הספקת שירותים חיוניים למתקני מיגון שהופעלו (רווחה, מים וכד').
הפעלת תוכנית מיגון רשותית מענה לסוגיות משפטיות (תפיסת מתקנים). הפעלת צוותים מקצועיים ומתנדבים. הקצאת מרחבים מוגנים לפעילות חיונית (לדוגמא - מוסדות בריאות). הקצאת מרחבים מוגנים להפעלת ילדים.
תכנית המיגון הרשותית • תכנית המיגון הרשותית נותנת מענה מלא / חלקי להפעלת השירותים החיוניים במרחב הרשות. • קיים פער עבור === תושבים שאין להם מיגון סביר. • ל == מוסדות מיוחדים אין מיגון ואין מענה בתחום הרשות. • בשכונה == יש פערי מיגון המחייבים לניידם ל === .
ההתגוננות במרחב הרשות • סוג הבנייה – ישנה ללא מרחבים מוגנים מתבססת על מקלטים ציבוריים, לפי שכונות. • שכונות חדשות עם ממ"דים. • נקודות תורפה – מבנים ישנים, קרוואנים הפגיעים במיוחד לכל התקפה . • הפער הכללי במיגון לתושבים . • האם יש פערים בכיסוי מערך הצפירה.
תפקוד הרשות • פער בהתייצבות עובדי הרשות, קבלנים וספקי שירותים חיוניים. • שיבושים בתקשורת, חשמל, מערכות מידע. • הפעלת שמרטפיות לילדי עובדים חיוניים של הרשות ולעובדי מפעלים המספקים שירותים חיוניים לתושבי הרשות. • מיפוי צרכים, רכש ציוד וחלוקת ציוד מיגון אישי לבעלי תפקידים הנדרשים לפעול מחוץ למבנה/מיגון.
תפקוד הרשות (המשך) • התאמת תקינת כ"א בחירום לצרכים הנגזרים מהתממשות תרחיש הייחוס (לדוגמא – מספר צוותי התערבות/צוותי תשתיות הנדרש מול נזקים צפויים כל היום). • מבנה ארגוני ותפיסת הפעלה – חלוקה לרובעים כמענה לריבוי אירועים. • רציפות תפקודית – משמרות. • הפעלת מערך המתנדבים הרשותי להשלמת פערי כוח אדם.
יכולת התגוננות הרשות דוגמאות: • כוח אדם • מידע לציבור והסברה • טיפול באוכלוסייה • לוגיסטיקה ותשתיות • חינוך • קליטת מפונים
כוח אדם • חלק גדול מהעובדים החיוניים ברשות גר מחוץ לרשות והגעתם בחירום מוטלת בספק. • העובדים של === עובדים במשרה חלקית ובמקביל גם ברשות אחרת. • חלק גדול מעובדי ה === הם נשים צעירות ואמהות לילדים קטנים והתייצבותם בחירום מוערכת ב-50%. • ב-40% מהישובים אין צח"י.
מידע לציבור והסברה עומס/הצפת מוקד בפניות בנושאים הקשורים לאירועים, שירותים מוניציפאליים וחיוניים אחרים (קופ"ח, תחנות דלק, דואר, רכבות, בנקים, בתי חולים, וכו'). שאלות בנושאים מקצועיים (התגוננות, שגרת חירום, הנחיות). פניות של אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים וקבוצות אוכלוסייה ייחודיות, לרבות שפות שונות. פניות בנושא התפנות.
מידע לציבור והסברה (המשך) פניות בנושא נפגעים, משפחות, חיפוש נעדרים, פינוי לבתי חולים. פונים שנמצאים בחרדה, דרישה לטיפול פסיכולוגי. צורך/הנחיית פקע"ר או מ"י לפרסם הנחיות לתושבים. שיבושים צפויים בתקשורת. מענה בהסברה לשאלות חוזרות.
טיפול באוכלוסייה שינוי דמוגראפי - עזיבה / קליטת תושבים. התאמת שירותים מוניציפאליים לשינוים אלה. המשך טיפול באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים (כמו בשגרה). מענה לטיפול באוכלוסייה שנוספה למעגל המטופלים בעקבות המצב (נטישת מטפלים, נפגעי חרדה, משפחות נפגעים). טיפול בקהילות שנפגעו / ישובים. טיפול באוכלוסייה השוהה במקלטים, הפגה, שירותים חברתיים.
טיפול באוכלוסייה (המשך) הפעלת אתר דחק (סיוע למשרד הבריאות). סיוע בנתוני אוכלוסייה לכוחות ההצלה בעת אירוע. טיפול בחללים (הודעה למשפחות, זיהוי וקבורה, הפעלת תר"ח. סיוע למוסדות מיוחדים שאינם בבעלות הרשות. שינויים בהסדרי רפואה בקהילה לתושבים בעקבות המצב. התייחסות למבנה דמוגראפי, אתני, עדתי, קהילות ייחודיות.
לוגיסטיקה ותשתיות • סיוע באמצעים לכוחות הצלה. • פינוי הרס. • שיקום תשתיות שנפגעו (מים, רמזורים, כבישים, תאורת רחוב, תאורת ביטחון). • שיקום קל של מבנים. • תכנית לחלוקת מים.
חינוך • קיום לימודים ע"פ מדיניות המיגון. • חינוך מיוחד – מקום ממוגן / תגבור כ"א / הסעות. • הפעלת ילדים תחת מיגון (בעירייה ובמפעלים חיוניים אחרים). • תוכנית לימודים אלטרנטיבית. • מערך היסעים (בדגש על מועצות האזוריות.
קליטת מפונים • היערכות לקליטת מפונים מאירועים בתוך הרשות. • היערכות לקליטת מפונים מרשויות אחרות. • קליטת מתפנים מרצון. • הפעלת מתקני קליטה ברשות – כ"א, ציוד, תשתיות, מים, חשמל, בריאות, תברואה, תקשורת וכו'. • מענה רפואי, חברתי וחינוכי למתקנים. • הפעלת חוזים / צווי תפיסה.
יכולת הקליטה של הרשות • קיימת היערכות לקליטת 4% מכלל התושבים (=== איש), עם מיגון עבורם, במוסדות חינוך. • בשאר מוסדות החינוך ניתן לקלוט בתנאי מיגון === מפונים נוספים. • ניתן לקלוט במבנים ללא תנאי מיגון וללא ציוד לינה – עד ==== איש. • ניתן לקלוט בשטח פתוח – 10,000 איש נוספים אם יוכנו תשתיות ואוהלים עבורם. • במרחב הרשות === מתקני קליטה ארציים באחריות מטה פס"ח ארצי .
מאפיינים ייחודיים – דוגמא קליטה מתפנים • ברשות צפויים להיקלט אלפי / עשרות אלפי מתפנים עצמאיים. • התשתיות ברשות – מים, מרכולים, שירותי בריאות ורווחה – אינם מותאמים לגידול האפשרי.
שונות • בטחון - סיוע באבטחת רכוש/בתים שנפגעו. • מתנדבים – ניתוח השפעת האירועים על שיעור התנדבות תושבי הרשות לתכנון מענה.. • תיירות/זרים – ניתוח צרכים מיוחדים ומענה, מידע לאזרחים זרים (שגרירויות, עובדים זרים, תיירים.
תרחיש הייחוס של משרד החינוך למלחמה
