טאבו ערבי

1. בס"ד מצגת הדגמה לבעיות השמיטה ופיתרונותיה האיסורים בקניה מנכרים בשביעית שותפות ישראל נעבד ע"י ישראל שמור ע"י ישראל שביתת הארץ גרמא אמירה לנכרי תהליך העיסקה הסכמים סמויים בין הערבי ליהודי טאבו ערבי לשמיטה בלבד הסכם מול ועד הכשרות גזול מישראל שטחי קרן קיימת רוב השטחים בקו הירוק נטישת הבעלים או זיוף קושאן וכדומה הערמה השתלטות הפקעת קרקעות לצורך כבישים וכדומה כיבוש מלחמה מיסים וארנונה איסורים נוספים קנית שתילים ספיחים מס שבח חברות מקורות וחשמל הישראלית מכסות מים ותקציב מהממשלה {1

2. בדרבנן בכלאים לישראל אמירה בשאר איסורים אמירה בשביעית אמירה בשבת 100% תוסב"מ צ.'אע"ג דבמס' מו"ק (דף יב.) אמרינןדבשביעית וחולו של מועד אסור אמירה לנכרי התם משום דשבת ויו"ט חדא מילתא היא וגזרו אטו שבת. פי' מהר"ם משום דשביעית איקרי שבת כדכתי' ושבתה הארץ שבת פי' מהרש"ל גרסי' שבת דבשביעית אמירה לעכו"ם הוא דאוריתא, אף אם בשבת מותר, משום שביתת הארץ היוצא מדברי שניהם ששביעית חמורה משאר איסורים או מדרבנן או מדאורייתא חו"מ שלח: לגבי חסימה אה"ע סי' ה' לגבי סירוס יו"ד רצז' לגבי כלאים או"ח שז' לגבי שבת להלכה:בה' מקומות בשו"ע אמירה לעכו"ם אסור בכל האיסורין. וכ"ש בשביעית דחמירא טפי או משום שאיקרי שבת (מהר"ם) או מדאורייתא מהרש"ל ?% {2

3. בס"ד מקורות לדון איסור בדיעבד מהריט"ץ החדשות מעדני ארץ דברי יואל תורת הארץ שעות דרבנן מהר"ם שיק ראיית הגמ' מסירוס לאסור בדיעבד בהנאה בשו"ת בית יהודה הכריע מכח הגמ' שבכל האיסורים אוסר בדיעבד פסקי הרי"ד השווה זאת לשבת תלמיד הרשב"א ריטב"א: דאי לא הא לא קיימא הא {3

4. בס"ד איסור דחרוש בה טבאות ואקנה ממך לאחר שמיטה, וכ"ש זרע בשבילי ואקנה בשמיטה אוסרים תוס' רא"ש רע"ב גר"א מהר"י קורקוס רמב"ם ובשער המלך שהוא רק פיטומי מילי בעלמא פלוגתא בירושלמי אם מותר לומר רק איישר או גם חרוש ואף בחרישה שיש סוברים שזה דרבנן, וכ"ש בזריעה דאורייתא תוס' שאף המ"ד שמתיר רק לאחר שכבר התחיל לחרוש מפני דרכי שלום בבבלי הכריע כמ"ד איישר מהא דאין עודרין עם העכו"ם בשביעית, ואף זה נפסק ברמב"ם, כ"מ רדב"ז פאת השולחן. {4

5. בס"ד השערוריה שנתגלה כי ישנם ששוכרים יהודים שיגדלו ע"י נכרים בשדות נכרים, בתוך שטחי ישראל ויספקו למערכת הכשרות את הירקות בישראל העובד בשדה עכו"ם כנפסק ברמב"ם שאין עודרין עם העכו"ם בשביעית, ואף הכ"מ והרדב"ז כ"כ, וכ' שנאסרו בדיעבד, וכ"ה בפאת השולחן וממילא הוי ספיחין פלוגתת הראשונים בבי' הגמ' יבמות קכב' של עזקה הן, דלרש"י שמור מותר, ואילו לר"ת אסור וכן דעת הבעה"מ, ולדעת הראב"ד שמור אסור בשל ישראל ונעבד אף בעכו"ם, ולרמב"ן רשב"א וריטב"א ונמוק"י נעבד אסור מדרבנן בבי' תוספתא פ"ו דשביעית דאין לוקחין מן הנכרי, ויש בזה כמה טעמים בראשונים, וכל הטעמים שייכים כיום\ ואף לטעם שהוא משום שמערים ומביא משל ישראל גם כיום כן הוא\ בתוספתא דשביעית שפירות חו"ל שבאו לארץ אין מוכרין במדה ובמשקל ובמנין וברא"ש מבואר שנוהג בזה כל דיני שביעית, וכ"ש בפירות הנכרים אף אי לא קדשי דלא עדיפי מפירות חו"ל שבאו לארץ באינם ניכרים שאסור למוכרן במדה משקל ומנין, וכמש"כ בחזו"א ובמנחת יצחק שבמקום שיש כיו"ב ירקות דקדשי אסור, ובזמנינו יש מעולי מצרים, ומסוריא, ומעבר הירדן, ומחממות, ועוד דנוהג בהן קדושת שביעית, ואתי לאחלופי. כיבוש מלחמה ושלטון של הציונים, כבר כ' בספר דברי יואל דמפקיע בעלות הנכרים מדין כיבוש מלחמה שהוא אף ע"י לסטים כמבואר להדיא בירושלמי התוצאה יש להביא ירקות הניכרים מחו"ל ללא שום פקפוק {5

6. בס"ד ברוב ישראל משום שמערים ומביא משל ישראל (ב"י) תוספתא: אין לוקחין פירות מן העכו"ם בשביעית חוסך את הבעיה של שמירת קדושת שביעית למבי"ט חוסך את הבעיה של מעשרות וכלאים ועוד... רבי התיר להביא ירק מחו"ל משום אין קנין ושמור ונעבד אפי' ע"י גוי חוסך את הבעיה של ספיחים ושמור ונעבד בהערמה, ואמירה לעכו"ם משום אריסות דישראל משום שמוסר דמי שביעית לגוי חוסך את איסור סחורה חוסך את האיסור של אחר הביעור מסקנה: כבר הכריז מרן החזו"א זלל"ה בספרו, בסוף סדר השביעית ז"ל.  החנונים שומרי תורה צריכים דעת כי בשנת השביעית אי אפשר להם לנהל עסקיהם במסחר הפירות והירקות וצריכים לבקש פרנסתם ממקומות אחרים, וכבר הזהירו חז"ל, על אבקה של שביעית, ואם אפשר להם להמציא פירות וירקות מחו"ל יזכו לעצמם ויזכו את הרבים, ושכרם כפול מן השמים! עכ"ל {6

7. האיסורים הקיימים. • האיסורים שאפשר ליכשל בקניית ירקות מא"י בשמיטה. • שותפות ישראל בבעלות אסור מדאוריתא במלאכה, ואוסר משום סחורה ושמור ונעבד. ואיסור שמור הוא אפי' ע"י גוי ואפי' ע"י קוף, כמש"כ החזו"א בספרו, ובדברי יואל כ' שיש בזה איסור נעבד אפי' ע"י גוי בשדה ישראל. • נזרע באיסור יעקור, כדאיתא בנטיעות באילנות, ראב"ד, מהר"יק, כ"מ פ"ד הט"ו, ולהראב"ד אף הפירות אסורין, ולרמב"ם הפירות מותרין ואסור ליהנות מהם. • אפי' רשות לישראל לזרוע אוסר כל הגידולים משום ספיחין אף בגדלו מאליהן (חזו"א). • גוי שגנב שדה מישראל אסור משום ספיחין בלא נשתקע שם הבעלים(חזו"א), וממילא טאבו אינו ראיה דלפעמים כתוב בפנקסים ואפשר להחזיר הטאבו • בישראל מכוין בשדה הבקרה, לכאורה אסור משום נעבד, וספיחין. (רדב"ז וכ"מ פ"ד משמו"י הכ"ט). • במקבל מכסות המים מישראל, יל"ד שנאסר מטעם ספיחין. • היות והערבים המגדלים עבור ישראל מקבלים קצבה מהמדינה של 8 מליון ₪ יל"ד שנאסר מטעם ספיחין. • ההשקיה בפועל, כל חברות לטיהור המים, וכן המשאבות ע"י חברת החשמל הם ע"י ישראל ויל"ד שהוי נעבד ע"י ישראל. • בעכו"ם שקנה שתילים מישראל, שהרי על השתיל כבר חל איסור ספיחים ונזרע ונעבד, ולכאורה לא פקע איסורו בזריעתו בשדה גוי כיון שלהלכה אין קנין, אלא שכל ששיך רק לגוי לא גזרו אך כאן שכבר חל איסור ספיחים מסתברא שאף שאר הגידולים הוי ספיחין, ואין ענינו כלל ליצא לשמינית, ששם הוי היתר, ובנזרעו השתילים בחממה שלא לרועץ שבישראל יש גזירה שאינו נקוב אטו נקוב, הוי כנ"ל. • תוספתא אין לוקחין מן העכו"ם בשביעית, ונתבארו בזה ד' טעמים וכולם שייכים כיום, בחסדי דוד,ובמהרי"ט, ובכ"מ משום דמערים ומביא מישראל. וברמב"ן על התורה בי' משום שנעבד ע"י עכו"ם וכן הוא בכפתור ופרח, ושי' הגר"א כיראים שספיחין מהתורה וממילא אף ביד עכו"ם אסור, והר"ש סיליראו והשל"ה פירשו משום מסירת דמי מעות לעכו"ם ויש שפירשו משום ספיחין מדרבנן. • אמירה לעכו"ם מדרבנן ככל האיסורין שנפסק בשו"ע לאיסור. (ב"מ צ'). • אמירה לעכו"ם בשביעית חמירא כשבת (תוס' שם: עפ"י המהר"ם) • אמירה לעכו"ם משום שביתת הארץ דאוריתא כמש"כ המהרש"ל (ב"מ צ'). • גרמא בשביעית אסור והוי מלאכה ע"י גרמא • שליחות לעכו"ם לחומרא. • יד פועל כיד בעה"ב. • גזרו ע"ז איסור סחורה משום דאתו לאחלופי בשל ישראל (ירושלמי ריש דמאי) • אף למ"ד יש קנין אי' גזירה מדרבנן (ירושלמי שם) • פשטות הסוגיא גיטין מז' לכל הראשונים דהלכה כרבה דאין קנין אף לגבי הפירות, ונוהג קדושת שביעית בשל נכרי, וכהכרעת מרן החזו"א. • האיסורים שאפשר ליכשל אף בשאר שנים אם לא קונים מאינו תורה ומצוות בארץ ישראל. • תרו"מ מהחיוב על הפטור. • חילול שבת קיבוצי הערבה המחללים שבת בראשית בריש גלי, וגופי הכשרות נוהרין לשם ומקפידים על שמיטה דרבנן ומחללים שבת דאוריתא, וכבר ציין ע"ז בספר שמיטה ממלכתית. • כלאים רוב העצים בארץ מורכבים, והוה איסור דאוריתא של מקיים בכלאים. • כלאי זרעים דבארץ אסור מדאוריתא ובחו"ל מותר. • איסור כלאים בהרכבת זרעים, אשר בחו"ל בצירוף בן נח יש מקום להקל כיון שהוא ספק בגמ' בחולין, אי דמיא להרכבת אילנות או לכלאי זרעים, ולמאי דבי' התוס' שם וכמש"כ בבי' הגר"א הרי יוצא שבצירוף שניהם מותר, אך כאן בא"י הוי איסור דאוריתא, וגופי הכשרות לא אכפ"ל כיון שאין הפרי נאסר באכילה, אעפ"י שמסייעין בידי עוברי עבירה וגורמין להם שיגדלו כלאים, ואילו ועדי הכשרות היו מקפידים ע"ז לא היה שוה לחקלאים לגדל כלאים. • לגבי פירות ערלה בא"י שרבים המכשולים וא"א להקפיד ע"ז לבדוק בכל השדות, עשרים וארבע שעות מה החקלאי עושה, ואילו בחו"ל ספק ערלה מותר. • .יבואר בדרך אגב שבענבים הנכרים בא"י זורעים תבואה וירקות בין הכרמים, והוי כלאי הכרם שאסור בהנאה. • סו"ד: יש לייבא ירקות הניכרין מחו"ל, כמאחז"ל בתוספתא להדיא שאין לוקחין מהנכרי ור' התיר ליקח ירק מחו"ל. • הירקות כאן בארץ נקנים ממשתלת שתיל חי ששיך לישראל, להלן הרשימה של סוגי הירקות שאינם נזרעים מזרעים אלא משתילים. • תשו' רעק"א סי' סא' או סד' לגבי בכור, וחת"ס יו"ד סי' שיז' בסופו, מהרש"ם ח"ה סי' א' תלה במחלוקת ראשונים, ח"ג סי' עב' ח"א סי' כב' שם מסיק בשם תשו' מהר"י ברונא סי' רא' דאמירה לנכרי הוי גרמא, וציין למחנ"א נזק"מ דף ו', ויעוי' במנח"ח. • שי' רש"י בב"מ, וש"ך חו"מ סי' שפח' ס"ק סו' בשם המהרש"ל הגוזל בתרא סי' נא', ורמ,א יו"ד סי' קסט?, ותשו' רעק"א וחת"ס לגבי איסור חפצא, ותשו' מהרי"ל דיסקין במפורש לגבי אמירה לעכו"ם ושביתת הארץ בשביעית , פנ"י יו"ד ג' ישועות יעקב אה"ע סי' ה' ס"ק ה', חת"ס ח"ו כד' כה, או"ח פד' חו"מ קפה, חת"ס ב"מ עא: בית מאיר סוף סי' ה' סעי' ה', או"ש פ"א ממלוה ולוה ה"ד שדי חמד כללים מערכת א' רסב' ופאת השדה סי' עא' הגהו' רעקא או"ח סי' שז' על מג"א ס"ק כט' הגהות מיימוניות הל' שבת פ"ו ה"א, עי' עוד רש"י שבת קנג'. קכא. רבנו פרחיה שבת קנג' שואל ומשיב מהדורא א' סי' סט' כ"מ פ"א מתרומות הי"א בשם אורחות חיים בשם הראב"ד, תוס' ב"מ עא': ד"ה בשלמא, מ"מ פ"ה ממלוה בשם הרי"ף והרמב"ם ורש"י ור"ח בית יוסף יו"ד סי' קסט' פרי חדש ה ל' תרומות. • מחנ"א הל' מעקה, שליחות יא' ונתיה"מ סי' קפח' בביאור כ"מ בשם הראב"ד ששליחות גוי מחייב במירוח ע"י מעשר, עי' מהרש"ם ח"ה סי' א' דף ב'. {7