האבנים האלה פעם היו חיות
Download
1 / 49

האבנים האלה פעם היו חיות. - PowerPoint PPT Presentation


  • 122 Views
  • Uploaded on

האבנים האלה פעם היו חיות. האבנים האלה פעם היו חיות. במשך מאות מליוני השנים בהן קיימים יצורים רב תאיים בנו שלדיהם את סלעי המשקע. רק מיעוט זעיר מאותם סלעי משקע שרד- השאר התפרק בתהליכי בליה שונים ונוצל על ידי יצורים שונים לבנין גופם וחוזר חלילה.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'האבנים האלה פעם היו חיות.' - ula


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

האבנים האלה פעם היו חיות

האבנים האלה פעם היו חיות.


במשך מאות מליוני השנים בהן קיימים יצורים רב תאיים בנו שלדיהם את סלעי המשקע. רק מיעוט זעיר מאותם סלעי משקע שרד- השאר התפרק בתהליכי בליה שונים ונוצל על ידי יצורים שונים לבנין גופם וחוזר חלילה.

רק מיעוט זעיר מהשלדים שבסלעי המשקע ששרדו שמר על צורה המאפשרת זיהוי. השאר רוסקו, או הומסו כימית והתגבשו מחדש, או נבלעו על ידי בעלי חיים ואיבדו את צורתם.

המיעוט של השלדים ששרדו- בדרך כלל בעלי חיים אבל מדי פעם גם צמח, חד תאי או שריד לפעילות בעלי חיים הוא נושא מצגת זו.

מעבר בין השקופיות בלחיצת עכבר.


לעיתים המאובן הוא חלק שכמעט לא עבר שינוי צורה, כמו קשוות צדפות האקסוגירה (משני מינים, פלבלטה וקולומבה) שצילמתי במכתש רמון, בחניה ליד החולות הצבעוניים.


לעיתים הוחלף החומר ממנו היה בנוי השלד המקורי בצור, אבל צורתו נשמרה- כולל המבנה הפנימי. כך קרה לבקוליט (אמוניט ישר, עוד על אמוניטים בהמשך) ולחלזון הקטן שלידו.מאובן כזה, שהפך לצור, נקרא מאובן מצורר.


לעיתים השלד עצמו נעלם, ונשארה רק הטביעה שלו על סלע, כמו טביעת רגל על חול. בתמונה מאובן כזה, כנראה צדפה, שמצאתי בשילה.


גם החלק הפנימי יכול להשאר כטביעה. לעיתים צדפות מתמלאות בבוץ גירני, ולאחר שהבוץ מתקשה הצדפה עצמה שעשויה מחומר עמיד פחות נשחקת ונעלמת, כמו במקרה של מילוי זה. שני סימנים מראים שזוהי צדפה ולא סתם חלוק נחל

המנעול, נקודת החיבור של שתי הקשוות.

תפר בין שתי

הקשוות.


מאובן יכול להיות גם שריד לפעילות בעל חיים, כמו הצורה דמוית השורש הנראית בתמונה. בעל חיים כלשהו- סרטן, תולעת, צדפה או משהו אחר חפר מחילה בתוך המשקע שבקרקעית ים רדוד. המחילה התמלאה במשקעים נוספים, וכאשר התקשו המשקעים שבהם נחפרה המחילה ואלה שבתוך המחילה נשמרה צורתה. מאובנים כאלה נקראים מאובני פעילות. מאובן פעילות זה צולם בכרמל.


סטרומטוליט הוא עוד צורה בה נשארת עדות לקיומו של יצור כלשהו אבל את היצור עצמו לא רואים.

אצות כחוליות שיצרו משטח על מצע כלשהו התכסו במשקע. לאחר מכן שוב התיישבו על אותו משקע אצות כחוליות ואיחדו אותו על ידי השקעת גיר, וחוזר חלילה. התוצאה היא סלע הבנוי שכבות דקיקות, הנקרא סטרומטוליט.

סטרומטוליטים הם בין המאובנים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ. כיום הם נוצרים בתנאים קיצוניים שאינם מאפשרים לבעלי חיים, שהיו אוכלים את האצות, להתקיים- למשל ים המלח, שקרוב אליו (עין פשחה) צילמתי סטרומטוליט זה, או המעיינות החמים בפארק ילוסטון בארה"ב.


כמה מאובנים גדולים שניתן למצוא בארץ, אם מחפשים

המאובנים מסודרים לפי קבוצות טקסונומיות, לא לפי גיל.


חד תאיים- נומוליטים. נומוליט, "אבן מטבע", הוא פוראמיניפר (קרוב בעל שריון גירני של האמבות) שגודלו הגיע למספר סנטימטרים- הגדול ביותר שראיתי היה בערך בגודל 2 ס"מ.

בתקופה שנקראה איאוקן חד תאיים אלה בנו שוניות כמו שאלמוגים בונים אותן היום. ההיסטוריון היווני הרודוטוס שראה נומוליטים במצרים סבר שאלה עדשים מאובנות, שריד לאוכל של העבדים שבנו את הפירמידות.


נומוליטים נוספים, בחתכים שונים. בחתך רוחב נראים הנומוליטים כספירלה הדוקה הבנויה מתאים זעירים. ניתן למצוא נומוליטים במקומות רבים בארץ- בין השאר הגלבוע, הארבל, חמוקי ניצנה ועוד.

מאובן כזה, הנפוץ בתקופה מסוימת ונעדר מאחרות נקרא "מאובן מנחה".


צמחים- קנים מאובנים בחתך רוחב נראים הנומוליטים כספירלה הדוקה הבנויה מתאים זעירים. ניתן למצוא נומוליטים במקומות רבים בארץ- בין השאר הגלבוע, הארבל, חמוקי ניצנה ועוד.

קנה מצוי הוא צמח מים או ביצה. בעין גדי מתגבש סביב הקנה טרוורטין, ולאחר שהקנה עצמו מת ונרקב נשאר הטרוורטין שסביבו- לעיתים עם חור באמצע במקום בו היה הקנה.


קנים מאובנים בסלע טרוורטין בשמורת עין גדי. טרוורטין, מבחינה כימית, הוא אבן קומקום- אותו חומר כמו המשקע הלבן הנוצר בקומקום כאשר מחממים בו מים. פחמת סידן המרכיבה סלעי גיר מסיסה במים קרים יותר מבמים חמים. כאשר יורד גשם קר בהרי ירושלים הוא ממיס את סלעי הגיר, אבל כשאותם מים יוצאים במעינות עין גדי החמימים אותו גיר שוקע בצורת טרוורטין ושומר בתוכו את צורתם של הקנים שהתקשה סביבם.


גם בירקון מתאבנים קנים. הצורה כאן שונה במקצת. בעוד בשמורת עין גדי ההתאבנות היא באמצעות השקעה של גיר ממים עשירים בסידן מסביב לקנה, בירקון מה שמתאבן הוא הבוץ בתוכו גדל הקנה.


בעלי חיים- אלמוגים. שונה במקצת. בעוד בשמורת עין גדי ההתאבנות היא באמצעות השקעה של גיר ממים עשירים בסידן מסביב לקנה, בירקון מה שמתאבן הוא הבוץ בתוכו גדל הקנה.

אלמוג הוא שם כללי לנבוביים המפרישים שלד גירני.


היחידות המרכיבות את האלמוג נקראות פוליפים. בתמונה אלמוג בו נראים פוליפים רבים מכיוון הפתח.


אלמוג יחידאי, צולם בשמורת נחל מערות.

אלמוגים יכולים להיות או קיבוציים, כאלה שבהם פוליפים רבים מרכיבים גוש אחד, או יחידאיים בהם כל פוליפ גדול חי בנפרד.

ניתן לזהות אלמוגים לפי המחיצות המחלקות כל פוליפ לאורכו ונפגשות במרכז, כמו בתמונה זו.


עוד אלמוג יחידאי, הפעם מהגלבוע, מאותו סלע בו צולמו הנומוליטים שכמה מהם נראים מקיפים את האלמוג.


עוד אלמוג יחידאי, הפעם בחתך- באדיבות הקבלן שבנה קניון וציפה אותו בלוחות גיר מלוטש.



אותו ברכיופוד, זוית שונה. כאשר מצאתי את הברכיופוד הזה חשבתי במבט ראשון שזהו קיפוד ים. בבחינה נוספת מצאתי שני פרטים, שלמרות מצב השימור הגרוע שלו הסגירו שזה לא קיפוד ים אלא ברכיופוד.פרט אחד הוא קוי הגדילה המסומנים בחץ. לא מתאים לקיפוד ים, אז אולי צדפה?

קווי

גדילה


כאשר הפכתי אותו, מצאתי את הסימן השני. נקב קטן בתחתית. לברכיופוד שני חלקים הבולטים החוצה מהקונכיה. האחד הוא רגל שרירית, היוצאת החוצה דרך הנקב הזה ומחברת אותו לקרקעית הים. השני הוא זרוע הציד, היוצאת מבין הקשוות. מכאן שמו- יש לו זרוע ורגל. בניגוד לצדפה בה יש שריר הסוגר את הקשוות, לברכיופוד יש שריר המחזיק אותן פתוחות. לכן אחרי מותו הוא נסגר ומוצאים בדרך כלל את שתי הקשוות בעוד בצדפה הן בדרך כלל נפרדות לאחר המוות.

נקב


באנגלית נקראים הברכיופודים השני. נקב קטן בתחתית. לברכיופוד שני חלקים הבולטים החוצה מהקונכיה. האחד הוא רגל שרירית, היוצאת החוצה דרך הנקב הזה ומחברת אותו לקרקעית הים. השני הוא זרוע הציד, היוצאת מבין הקשוות. מכאן שמו- יש לו זרוע ורגל. בניגוד לצדפה בה יש שריר הסוגר את הקשוות, לברכיופוד יש שריר המחזיק אותן פתוחות. לכן אחרי מותו הוא נסגר ומוצאים בדרך כלל את שתי הקשוות בעוד בצדפה הן בדרך כלל נפרדות לאחר המוות.Lampshell- צדף מנורה, בשל דמיונם לנרות שמן כמו זה שבתמונה.


נעבור לצדפות. השני. נקב קטן בתחתית. לברכיופוד שני חלקים הבולטים החוצה מהקונכיה. האחד הוא רגל שרירית, היוצאת החוצה דרך הנקב הזה ומחברת אותו לקרקעית הים. השני הוא זרוע הציד, היוצאת מבין הקשוות. מכאן שמו- יש לו זרוע ורגל. בניגוד לצדפה בה יש שריר הסוגר את הקשוות, לברכיופוד יש שריר המחזיק אותן פתוחות. לכן אחרי מותו הוא נסגר ומוצאים בדרך כלל את שתי הקשוות בעוד בצדפה הן בדרך כלל נפרדות לאחר המוות.

צדפות אלה צולמו בסלע חופי בעין קדם, מעט ממזרח לטירת הכרמל.

בתמונה נראית צדפה אחת שהקשוות שלה מתחילות להישבר ולחשוף את המילוי וכן שתי צדפות נוספות.


רודיסט, צדפה יוצרת שוניות. קשווה אחת של הרודיסטים בעלת צורת קונוס, ואילו הקשווה השניה, אותה קשה יותר למצוא, נשארה שטוחה ומשמשת כמכסה.

שוניות רודיסטים ניתן למצוא במקומות רבים בארץ בהם יש סלעי גיר מהקרטיקון העליון. בין השאר מוצאים אותם בהרי אילת, הרי ירושלים, הר הנגב, הכרמל והגליל.


עוד רודיסט, הפעם בחתך מפארק הסלעים ליד הכפר כיסרא בגליל (שביל הממותות). הסלע שנשחק מגלה את המבנה הפנימי של הרודיסט.

ניתן למצוא רודיסטים חתוכים בלוחות אבן המצפים בנינים ישנים או ב"שיש" במטבח. בעבר לוחות אלה היו מגיעים ממחצבות בהר חברון. כיום הם מגיעים ממקומות אחרים- ויש בהם מאובנים אחרים, חלק מהם נראה בהמשך.


משמאל: צדפה, כנראה מהמין הסלעים ליד הכפר כיסרא בגליל (שביל הממותות). הסלע שנשחק מגלה את המבנה הפנימי של הרודיסט. Plicatula spinosaבסלע מנחל חתירה.למטה: צדפות מהסוג Lucina , אורית בעברית, מאותו נחל.


כונדרודונטים, צדפות המצויות במדרגות המוליכות אל מערות האדם הקדמון בנחל מערות.


צדפה בחתך דמוי לב מהריצוף בכניסה לכנסיית פאטר נוסטר על הר הזיתים.


נרינאות הן מהחלזונות הנפוצים ביותר בין מאובני הארץ. בתמונה נראים סלעים ליד מעין עין קדם המכילים אלפי נרינאות.


נרינאות בחתך אורך ממספר מקומות בארץ. השמאלית נמצאה בלוח גיר מלוטש במצפה רמון. האמצעית בהרי אילת, והימנית בחלוק אבן שמצאתי על חוף הים בין חיפה לעתלית.



קולאז' של מאובני חלזונות מקירות מבנים. ליטוש לוחות האבן בהם מצופים מבני ציבור שונים, חדרי מדרגות וכו' חושף את המבנה הפנימי של חלזונות, ולפעמים (פינה שמאלית תחתונה) גם גבישי קלציט שהתפתחו בהם.


כל הקירות בספריית בית אריאלה בתל אביב, מבפנים ומבחוץ, מצופים בלוחות גיר המלאים חלזונות מאובנים כמו בתמונה זו. המקום היחיד הנוסף בו מצאתי לוחות מסוג זה הוא התחנה המרכזית בת גלים בחיפה.

לא מצאתי שם כמעט שום מאובן אחר, מלבד אלמוג במצב שימור גרוע. נראה שבלגונה לחוף ים רדוד כלשהו הצטברה ערימת חלזונות ענקית והתאבנה.


גם בריצוף שדורכים עליו אפשר למצוא מאובני חלזונות. משמאל חלזון מהריצוף בחצר אכסניית הנוער בתל חי, למטה חלזונות מגן הפעמון, ירושלים.


נאוטילואיד מנחל מערות. הנאוטילואידים הם הפרימיטיביים בקבוצה ממנה התפתחו גם האמוניטים, התמנונים והדיונונים. ניתן להבחין בין נאוטילואיד לאמוניט לפי התפר הפשוט יחסית , דמוי האות S בין התאים בקונכיה ולפי הסיפון, הצינור המרוקן את המים מהתאים, העובר דרך מרכז התא.

מהנאוטילואידים שרדו 4 מינים עד ימינו, כולם שייכים לסוג נאוטילוס.


בתמונה הקודמת- אמוניט בנחל כזיב. בתמונה זו אמוניט מגיא זוחלים. האמוניטים היו קרוביהם של הנאוטילואידים, שנכחדו בסוף הקרטיקון באותה הכחדה בה נכחדו הדינוזאורים.

אמוניטים הם בין ה"ידוענים" מחסרי החוליות המאובנים בשל נדירותם היחסית, גודלם (האמוניט המצולם כאן קוטרו כמטר אחד), צורתם היפה בחתך ומגוון הצורות שלהם.


משמאל- אמוניט מהטיילת שבין כנסיית הלחם והדגים בטחה וכפר נחום. כמו רבים מהמאובנים החתוכים מהמצגת- גם הוא בלוח גיר מלוטש.

למטה- אמוניט המתחבא אחרי האריה השואג בתל חי.


אמוניט שצולם בחניון האלה, ליד צומת ישע.

האמוניט התמלא בגבישי אראגוניט, אותם ניתן יהיה לראות טוב יותר בשקופית הבאה.


גבישי אראגוניט מתפתחים בתוך תאי האויר של האמוניט. מים המכילים פחמת סידן חלחלו לתוכם והשקיעו בפנים את הגבישים הנ"ל וכך מה שהיה חלל הלך והתמלא בחומר זה.


קווצי עור- קיפודי ים. לקיפודי הים, כמו לרוב קווצי העור יש בדרך כלל סימטריה רדיאלית. קיפודי ים השומרים על סימטריה זו נקראים קיפודי ים רגולאריים, כאלה שהסימטריה שלהם בילטרלית נראים "אי רגולאריים". זהו קיפוד ים אי רגולארי שצולם בראש הנקרה.


קיפודי ים רגולאריים, בעלי סימטריה רדיאלית. השמאלי והאמצעי הם מאובנים שצילמתי בחולות כסוי, הימני קיפוד ים חי שצילמתי בחוף אילת. ניתן לראות דרך עורו של קיפוד הים את 5 זוגות הרכסים המחלקים את השריון ל-5 מקטעים.

גם אצל קיפודי הים האי רגולאריים יש חלוקה דומה, אלה שאצלם צורת הגוף אינה עגולה אלא מחודדת בקצה אחד. קיפודי הים הרגולאריים חיים על סלעים ואילו האי רגולאריים בתוך המשקע- מה שמכתיב את צורתם, וזו גם הסיבה בגללה השימור של קיפודי הים האי רגולאריים טוב יותר- הם נשארים קבורים במשקע לאחר מותם, ואילו הרגולאריים חשופים לגלים, אוכלי נבלות ושחיקה על ידי החול.


עוד קיפודי ים, שני השמאליים רגולאריים והימני אי רגולארי. הנקב הנראה בראשם של קיפודי הים הוא פי הטבעת- הפה נמצא בצידו התחתון של הגוף. כאשר חיים במים אין בעיה של סניטציה, ולכן בעל החיים יכול להפריש על עצמו ללא חשש.


חוליתנים- שן כריש. שיני כרישים הן מאובני החוליתנים הנפוצים ביותר. לאורך חייו של הכריש הוא מצמיח ומשיר שיניים ברציפות, ומאחר ואין בהן ערך תזונתי אף בעל חיים לא בולע אותן- כך שנחסך מהן ההרס שעוברים שרידי בעלי החיים האחרים במעבר דרך מערכת העיכול של טורפים או אוכלי נבלות.

שן הכריש שבתמונה נמצאה בקירטון אאוקני, קרוב למצוק ההעתקים. הקירטון במקום זה מתפצל בקלות כך שקל "לפתוח" אבן ולחפש מה מסתתר בה.


עצמות דג כלשהו שנמצאו בריצוף בחצר אכסניית תל חי.

יכול להיות שהגיע לשם אחרי שדג אחר שטרף אותו הפריש את העצמות- וכך רוכזו במקום אחד, במקום שאוכלי נבלות יפזרו אותן אחרי מותו.


חולית עמוד שדרה של בעל חיים גדול כלשהו שמצאתי בנחל יחיעם. כנראה שאותו בעל חיים היה זוחל- אולי דינוזאור?


עקבות דינוזאורים בבית זית. במקום נראים עקבותיו של דינוזאור שהלך בים רדוד.

האתר בדרך כלל נעול וגם כשהוא פתוח אין הרבה מה לראות בו.

עקבות


הערות למצגת נראים עקבותיו של דינוזאור שהלך בים רדוד.

קודם כל, מאובנים הם ערך טבע מוגן בארץ ולכן איסופם אינו חוקי- וגם אין בו הרבה טעם, מפני שניתן "לאסוף" אותם בקלות באמצעות מצלמה דיגיטלית.

כמה מהשמות בהם השתמשתי אינם מעודכנים- אבל אלה השמות המקובלים והמוכרים.

כמה מונחים בהם השתמשתי:

גיר- סלע קשה המורכב מפחמת סידן, CaCO3

קירטון- סלע רך מהגיר, מורכב גם הוא מפחמת סידן. גיר נוצר בים רדוד, קירטון בים עמוק יותר.

קלציט- מינרל שנסוחתו הכימית CaCO3. סלעי גיר וקירטון מורכבים בעיקר ממינרל זה.

אראגוניט- מינרל שנוסחתו הכימית CaCO3. חלק ניכר מקונכיות הרכיכות וכן שלדים של בעלי חיים אחרים מורכבים ממנו- אבל הוא אינו עמיד לאורך זמן ובסופו של דבר הופך למינרל היציב יותר של פחמת הסידן, קלציט.

קרטיקון- תקופה גיאולוגית, התחילה לפני כ-150 מליון שנים ונגמרה לפני כ-65 מליון שנים.

איאוקן- תקופה גיאולוגית. התחילה לפני כ-52 מליון שנים ונגמרה לפני כ-40 מליון שנים.

המצגת נוצרה על ידי

יובל ירון

טלפון 0523-396463

דואר אלקטרוני [email protected]

אתר אינטרנט http://www.yuvaltourguide.com


ad