תודות

1. תעלת הימים מאת: סנדרה אשהב, עפרה זלאיט, דרור שטרן תודות ד"רמיכאל בייט משרד התשתיות, פרופ'אהרון אורן אוניברסיטה עברית, פרופ'יונתן ארז אוניברסיטה עברית, פרופ'אמציה גנין אוניברסיטה עברית מכון בין אוניברסיטאי, אילת, ד"רבני שלמון, ביולוג רשות שמורות הטבע, מחוז אילת, עליזה מאיו, סביבה בריאה בערבה, פרופ' חיים גבירצמן אוניברסיטה עברית.

2. מבנהההרצאה • היסטורית הרעיון • מטרות הפרויקט • מרכיבי הפרויקט • השלכות סביבתיות • ים המלח • אקוויפרים בערבה • ים סוף • סיכום

3. היסטורית הרעיון • 1840- חוקרים בריטים גילו כי ים המלח נמוך בכ- 400 מ' מפני הים. • 1850- הבריטים חושבים להתחרות בתעלת סואץ הצרפתית ע"י תעלה מים תיכון, דרך עמק יזרעאל, ים המלח, הערבה לים סוף. • 1902- ההתעוררות הציונית מציתה דמיונם של חוקרים אירופאים המציעים את רעיון התעלה להשקיה וייצור חשמל. הרעיון אף מופיע בספרו של הרצל "אלטנוילאנד". • 1940- לקראת המדינה שבדרך מוצעות תכניות לתעלת הימים כחלק מפרויקט המוביל הארצי. היעד העיקרי הנו שמירה על מפלס ים המלח.

4. היסטורית הרעיון • 1973- בעקבות משבר האנרגיה, לראשונה הרעיון הופך מחזון לתכנון. • מטרת הפרויקט- הפקת חשמל הידרואלקטרית. • הוצעו 6 תוואים אפשריים. • הוקמו ועדות היגוי שקבעו: • משיקולים טכנו- כלכליים וסביבתיים • תוואי קטיף, יותר עדיף!!!!! • 1984- הוקמה חברת תכנון- "ים תיכון- ים המלח". • בסיום משבר האנרגיה נגנזה התכנית בשל ספקות לכדאיות כלכלית. (וירצבורגר וגראטש, 1985)

5. היסטורית הרעיון • 1992- בעקבות משבר המים, עלה הרעיון במטרה להתפיל מי ים ולשקם את מפלס ים המלח. • 1994- הסכמי השלום עם ממלכת ירדן. • רעיון הקמת תעלה משותפת ישראל- • ירדן בתוואי הערבה. • הקמת חברת תכנון ירדנית "Haraze". כיום, מקודם הרעיון כפרויקט ירדני בתמיכה ישראלית ובמימון בינלאומי.

6. מטרות הפרויקט • התפלת מי ים (עפ"י Harza JRV group, 1996) • שאיבת 2000 מלמ"ש מים סוף. • הפקת 800-850 מלמ"ש מים מתוקים ע"י אוסמוזה הפוכה. • ניצול הפרשי הגבהים ליצירת לחץ הידרוסטטי (40 atm). • השקעת אנרגיה ליצירת 10atmנוספים. • 570 מלמ"ש לירדן, 270 מלמ"ש לישראל ולרשות הפלשתינאית. • 1200 מלמ"ש של תמיסה מרוכזת לים המלח. (גבירצמן, 2002) פוטנציאל המים המנוצל בישראל כיום הוא 2000 מלמ"ש

7. מטרות הפרויקט • 2. הפקת אנרגיה הידרואלקטרית • רלוונטית בעיקר לתוואי קטיף. • הפקת 800 מגוואט. • יכולת הספק השיא של חברת חשמל- 9,952 מגוואט. • בתוואי הערבה תהיה הפקת חשמל הידרואלקטרית לשימוש המפעל.

8. מטרות הפרויקט • 3. שימור מפלס ים המלח • ים המלח הינו אגם סופי (Terminal lake), אשר נוצר בתוך "בור" טופוגרפי. • מהווה בסיס ניקוז לשטח של כ- 41,000 קמ"ר בו אין מוצא לים. • כיום מפלס ים המלח עומד על 416-. • ירידה של כ- 25 מ' ב- 50 השנים האחרונות. תחילת המאה ה- 20. 2002

9. מטרות הפרויקט שימור מפלס ים המלח • הסיבות למאזן המים השלילי באגם: • 1. תפיסה ושימוש במי הכנרת והירמוך, שבעבר הגיעו לים המלח. • 2. שאיבה ואידוי מוגבר בברכות של מפעלי ים המלח. • 3. שאיבות במעלה האקוויפר. בקצב הירידה הנוכחי- בעוד 100 שנה יגיע המפלס ל- 475-, ובעוד 500 שנה יהיה 510- .

10. מטרות הפרויקט שימור מפלס ים המלח ירידת מפלס הים גורמת לתופעות הבאות: 1. התפשטות הופעת הבורות בחופי ים המלח. 2. איבוד מי תהום עקב הגדלת קונוס השפילה "האזורי". 3. השלכות שליליות על התיירות בסביבות ים המלח. 4. שינוי ו/או הכחדת המערכת האקולוגית הייחודית. שיקום המפלס יעשה בשני שלבים: 1. מילוי למפלס יעד (-390.5). 2. שימור המפלס.

11. מרכיבי הפרויקט מאגר הוויסות והטיפול המוקדם 570 מלמ"ש לירדן 270 מלמ"ש לישראל ולרשות תחנות שאיבה אגן השקטה ותחנת שאיבה תחנות שאיבה מתקן התפלה והפקת אנרגיה

12. השלכות סביבתיות • ים המלח: • שיכוב עמודת המים- • עד שנת 1979 היה שיכוב עונתי בים המלח (גם ב- 1980, 1992). • מי ים המלח צפופים פי 10 ממי מפרץ אילת. • הוספת מים פחות צפופים תגרום לשיכוב. • שיכוב מאסיבי צפוי בעיקר בשלב המילוי. • לתופעה צפויות השלכות משמעותיות. • הדרך למניעת השיכוב- מילוי איטי. מליחות (Oren et al., 1995) טמפרטורה (Oren et al., 1995)

13. השלכות סביבתיות 2. התגבשות גבס בעת השיכוב הטבעי של ים המלח שקעו לקרקעיתו ארגוניט (CaCO3) ואנהידריט (CaSO4). ערבוב של מי ים עשירי סולפאט (SO4) עם מי ים המלח עשירי קלציום (Ca), יביא בהכרח להתגבשות גבס (CaSO4*2H2O). מניסיונות שדה ומעבדה עולים התסריטים הבאים: 1. שכבה דקה של גבס באזור הערבוב- החזר הקרינה יגדל והאידוי יקטן. 2. "הלבנה": גבישי גבס קטנים המרחפים בעמודת המים העליונה- חדירות האור תוגבר, הטמפ' והאידוי יעלו. 3. גיבוש גבס ושקיעתו לקרקעית האגם. 1 ו- 2 יגרמו לשינוי המראה והאקלים של ים המלח, לכן רצוי שהתרחיש השלישי יהיה הדומיננטי.

14. השלכות סביבתיות 3. פריחה מיקרוביאלית ואצות- יש חיים ב"ים- המוות". הדונליאלה הירוקה (Dunaliella sp.)- יצרן ראשוני ארכיאה הלופילית אדומה שניוני הגורמת לצבע הורוד. Halorubrum sodomense Haloferax volcanii

15. השלכות סביבתיות פריחה מיקרוביאלית נצפתה לאחר החורפים של 1980 ו- 1992. הסיבות: 1.מיהול 2. הוספת פוספט (ממי הירדן, שטפונות ואבק שוקע). תעלת הימים תוסיף פוספט בתהליך ההתפלה. לכן, נערכו ניסויים: 100% מי ים המלח 70% מי ים המלח 30% מי ים סוף 10µM פוספט

16. השלכות סביבתיות 4. עליה בקצב האידוי כתוצאה מירידת המליחות אידוי הוא התהליך היחיד המאפשר יציאת מים מאגן ים המלח. אקטיביות מולקולות המים עולה הורדת מליחות המים כניסת מי ים עליה בקצב אידוי המים הקשר המדויק בין מליחות לקצב אידוי שנוי במחלוקת. קצב האידוי מושפע מפרמטרים נוספים ( השקעת גבס, פריחה בקטריאלית). מליחות gr/l לקצב האידוי המשתנה השלכות על נפחי המים המובלים בתעלה.

17. השלכות סביבתיות 5. התפתחות תנאים מחזרים בעמודת המים התחתונה • שיכוב עמודת המים יביא לתופעות שרשרת בשכבה התחתונה: • שקיעת חומר אורגני. • יצירת תנאים אנארובים תוך ניצול כל החמצן לפירוק החומר האורגני. • חיזור סולפט (SO4-2) בקטריאלי ל- H2S. • עליה בריכוזי הברזל הדו-ערכי (Fe2+). • להתפתחות התנאים האנארובים אין השפעות סביבתיות ישירות על האזור למעט למפעלי ים המלח: • ריח רע בעקבות שחרור גז H2S. • קורוזיה של המים בשל נוכחות H2S. • חמצון הברזל ושקיעת תחמוצות ברזליות.

18. השלכות סביבתיות 6. קריסת תשתית עליית המפלס תביא להצפה של רוב הבורות. קריסת הבורות תמשך בגלל תת רוויה של מי המוביל למלח. רק עם עליית המליחות של האגם כולו תופעת הבורות תלך ותרד בהדרגה.

19. השלכות סביבתיות אקוויפרים בערבה הסכנה- דליפת מי ים מלוחים (22,000 מגכ"ל) לאקוויפרים המתוקים בערבה. ניצול בשנת 2002 - 31 מלמ"ק וב- 2006 צפוי ניצול של 35 מלמ"ק. • סוגי האקוויפרים בערבה: • אקויפרים רדודים (בעומק של 50-300 מ') במילוי בקע ים המלח, מליחותם 200-700 מגכ"ל. • האקויפרים העמוקים הכוללים את חבורת יהודה וחבורת כורנוב. • האקוויפרים הרדודים הינם הרגישים ביותר לבעיות זיהום והמלחה. יחידות המילוי חבורת יהודה כורנוב (רוזנטל, 1997) פתרון: מחקר הידרולוגי אשר ימליץ על התוואי הפחות מסוכן לזיהום וימקם קידוחי ניטור והתרעה.

20. השלכות סביבתיות • מפרץ אילת • שאיבה בנפח של 2000 מלמ"ש שוות ערך ל 20% מכמות האידוי השנתית. • הסירקולציה במיצרים היא פי 20 מסך האידוי, לכן השאיבה מהווה • 1% מהסירקולציה. • שינוי הזרמים בראש המפרץ- השפעה על הביוטה. • טורבולנטיות של המים עלולה לגרום להעלאת נוטריינטים (מכלובי הדגים) • וסדימנט מהקרקעית למים העיליים. • מנגד, יתכן ששאיבת מים תגרום לסילוק חומר אורגני שמקורו בכלובים. • בעיות נוספות: • דליפה עקב רעידות אדמה. • מעבר בעלי חיים בין צידי התעלה. • עליה אזורית בלחות.

21. סיכום • כיום הפרוייקט נמצא בשלבי תכנון ומקודם בעיקר על ידי הירדנים. • שיתוף פעולה אזורי מחוייב על מנת לגייס מענקים שיהפכו את הפרוייקט לכלכלי. • ברור כי למוביל השלום תהינה השפעות סביבתיות משמעותיות שאת רובן עדיין לא ניתן לכמת ועל כן יש צורך בהמשך מחקר בנושאים: • בניית מודל למינולוגי מפורט להשפעות המוביל על ים המלח. • מחקר הידרולוגי לניטור דליפות לאקויפרים בערבה. • מחקר להשפעות השאיבה על מפרץ אילת. מימוש הפרויקט ללא ביצוע מחקרים מקדימים נוספים עלול להוות אסון סביבתי לאקולוגיה ולאדם.

22. רשימת ספרות: • גבירצמן ח', 2002. "משאבי המים בישראל: פרקים בהידרולוגיה ומדעי הסביבה" ירושלים: יד יצחק בן צבי. 287 עמ'. • יחיאלי ח', ביין ע', הליץ ל', 1997. הגיאוכמיה של מי התהום בערבה המרכזית. ירושלים: המכון הגאולוגי. 29 עמ'. • Beyth M. Arad V. and Vardi J. 1990. Mediterranean-Dead Sea project : Bibliography. Jerusalem : Geological Survey of Israel. p. 50. • Gavrieli I. Lensky N. Gazit- Yaari N. and Oren A. 2002. The impact of the proposed "peace conduit" on the Dead Sea: Evaluation of Current Knowledge on Dead Sea- Seawater Mixing. Jerusalem: Geological Institute of Israel, Rep. GSI/23/2002. • Mediterranean-Dead Sea co., 1984, Mediterranean-Dead Sea Projects. Vol. 5, summery of research and surveys. 467 p. (reports in Hebrew and English). • Oren A. 2000. Biological processes in the Dead Sea as influnced by short-term and long-term salinity changes. Arch. Hydrobiol. Spec. Issues Advanc. Limnol., 55: 531-542. • The Harza JRV Group, 1996, Red Sea-Dead Sea Canal Project, Draft Prefeasibility Report, Main Report. Jordan Rift Valley Steering Committee of the Trilateral Economic Committee. • Vardi., J., 1990, Mediterranean-Dead Sea Project, Historical Review; in Geological Survey of Israel, Report GSI/9/90: pp. 31-50.