290 likes | 424 Views
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתונים ויעדים. מעמדה של מדינת ישראל במדע העולמי לקט נתונים. זוכי פרס נובל בשנתיים האחרונות : פרופ' אברהם הרשקו- טכניון פרופ' אהרון צ'חנובר- טכניון פרופ' ישראל אומן- האוניברסיטה העברית. פרסומים מדעיים – 1999 - 2001 ומס' ציטטות לספרות מקצועית – 2001 ,
E N D
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראלנתונים ויעדים
מעמדה של מדינת ישראל במדע העולמילקט נתונים
זוכי פרס נובל בשנתיים האחרונות:פרופ' אברהם הרשקו-טכניוןפרופ' אהרון צ'חנובר-טכניוןפרופ' ישראל אומן-האוניברסיטה העברית
פרסומים מדעיים – 1999 - 2001 ומס' ציטטות לספרות מקצועית – 2001, למיליון תושבים (אינדקס:ארה"ב = 1.00) מקור הנתונים:Science & Engineering Indicators 2004, US NSF
שיתוף פעולה בין לאומי בפרסומים של מדינות נבחרות – 1986 ו-2001 מקור הנתונים: Science & Engineering Indicators 2004, US NSF
מקומה של ישראל בדירוג העולמי בחשיבות היחסית של הספרות המקצועית שלה בתחומים נבחרים –1994, 2001 חשיבות יחסית מחושבת כדלהלן: חלקה של מדינה בסה"כ הציטטות בעולם בשנה מסוימת מחולק בחלקה מכלל הפרסומיםהמדעיים בעולם באותה השנה. מקור הנתונים: Science & Engineering Indicators 2004, US NSF
2. התפתחויות עיקריות במערכת ההשכלה הגבוהה
אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע, תשנ"א – תשס"ד
התפתחות המוסדות להשכלה גבוהה, תש"ן – תשס"ה
סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג המוסד 55,230 66,260 81,180 92,530 112,930 126,900 137,800 151,500 58,310 73,430 86,320 101,290 120,350 131,060 144,500 155,880
התפתחות לימודי התואר השני, תש"ן – תשס"ה הנתונים כוללים גם את הלומדים לתואר שני: באו"פ החל מתשנ"ז, במכללות האקדמיות החל מתשנ"ט ובמכללות להכשרת מורים החל מתשס"ג.
מספר מקבלי תואר שני לפי מסלול לימודים תשנ"ב – תשס"ד ללא עבודת גמר עם עבודת גמר
ות"ת תיתן עדיפות להשגת היעדים הבאים: • ייצוב תקציבי של אוניברסיטאות המחקרבאמצעות תוכניות הבראה ; • שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל ; • ליווי ובקרה אחר ישום השינוי במבנה הארגוני של האוניברסיטאות ; • בקרת איכות ההוראה והמחקר של תוכניות הלימוד והמחקר במוסדות להשכלה גבוהה ;
המשך: • הגדלת מספר הסטודנטים (מכללות ואוניברסיטאות); • פיתוח פיזי של המוסדות תוך הדגשת תשתיות המחקר באוניברסיטאות ותשתיות ההוראה במכללות האקדמיות ; • נושאים ספציפיים אחרים;
1. המצויינות במדע • הדגש על תמיכה במחקר (הקרן הלאומית למדע, הקהיליה האירופית, מאיץ החלקיקים). • פיתוח מוקדי מצוינות באוניברסיטאות (ננוטכנולוגיה ואחרים). • הגדלת התמיכה התקציבית במערכות המחקר באוניברסיטאות. • החזרת מדענים מצטיינים לישראל. • הגדלת פוטנציאל המלגות לתלמידי המחקר בישראל.
2. הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה • הרחבת הנגישות בפריפריה (מכללות). • קידום איכות המכללות (B.Tech. ל- B.Sc.). • תואר שני במכללות. • נגישות מול מצויינות-הדילמה !!!
3. המערכת להערכת האיכות • פיתוח המערכת בישראל, בדומה למקובל בארה"ב ובאירופה. • "אוטונומיה" למוסדות.
4. המערכת להכשרת עובדי הוראה • שידרוג איכות המורים • דו"ח דוברת • איחוד מוסדות • המעבר לות"ת
5. שיתוף פעולה מדעי ואקדמי עם ארצות בעולם • קידום תוכניות משותפות לישראל, אירופה וארה"ב. • תמיכה בהקמת קרנות מחקר משותפות.
5. יעדים נוספים: • קידום המגזר הערבי. • קידום המגזר החרדי. • עידוד לפיתוח תוכניות לימודים חדשות באוניברסיטאות ובמכללות. • התייעלות המערכת האקדמית.
מסיימי החינוך הערבי בשנים תשנ"א – תשס"ב אשר החלו בלימודים גבוהים בתוך שנתיים מסיום כיתה י"ב, אחוזים
סטודנטים ערבים לתואר ראשון לפי סוג מוסד