בנייה שיתופית של מערכי-שיעור במתמטיקה על גבי פלטפורמת ויקי

1. בנייה שיתופית של מערכי-שיעור במתמטיקהעל גבי פלטפורמת ויקי עטרה שריקי נצה מובשוביץ-הדר כנס צ'ייס או"פ רעננה 17.2.2011

2. המניע למחקר • מורה למתמטיקה מכין כ-700 מערכי-שיעור בכל שנת-לימודים. • לא מתקיים תהליך של פיתוח שיתופי ושל התחלקות הפרט עם הקהילייה בידע ובניסיון ההולכים ומצטברים אצלו במהלך השנים. • השימוש הגובר בויקיפדיהלאיגום ולאיתור מידע, הביאו אותנו למחשבה שפלטפורמת ויקי או דמוית-ויקי עשויה להתאים לצבירה ולשימור של הידע הפדגוגי (שולמן 97) הקיים בצורת מערכי שיעור ולתהליך מתמשך של פיתוחו בשיתופיותועדכונו בהתאם לשינויים בתכה"ל. • מטרת המחקר: לבחון את מאפייני התהליך של יצירה שיתופית של מערכי-שיעור (במתמטיקה) על-ידי קבוצה של מורים בעלי ניסיון וידע מעשי. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

3. המניע למחקר • במילים אחרות, המחקר עוסק במאפייניו של תהליך שמתקיימת בו יצירה שיתופית של ידע פרקטי, בשונה מתהליך של איגום או ארגון מחדש של מידע. • יחד עם זאת, היו לנו ספקות לגבי מידת התאמתה של הפלטפורמה, שכן מערכי-שיעור, להבדיל ממידע אנציקלופדי, הם יצירה אישית (מכוונת-מטרה). • מוּנָעים על-ידי תחושת הצורך במציאת פתרון הולם לשימור, צבירה ושיתוף בהכנת מערכי-שיעור, יצאנו למחקר חלוץ. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

4. ידע אישי, ידע קולקטיבי • תכנון מערכי-שיעור הוא שלב הכרחי בעבודתו המורכבת של המורה. הוא תובע יישום מגוון רחב של סוגי ידע אישי. • רוב המורים נוטים לבצע את עבודתם בבדידות מזהרת. • זאת למרות שספרות המחקר מצביעה על כך שאיגום הידע שנצבר ברמת הפרט, והפיכתו לידע קולקטיבי, תומכים בעשייה של כל פרט בקהילייה ובהתפתחותה של הקהילייה המקצועית כולה. Burbank & Kauchak's, 2003; Carroll et al., 2003; Coakes& Smith, 2007; Wenger, 1998 שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

5. אודות פלטפורמות ויקי • פלטפורמת ויקי-מדיה היא אחת הפלטפורמות המקובלות כיום לצבירה שיתופית ולשמירת מידע. • יתרונה הוא בכך שמאגר-המידע נוצר ונערך על-ידי כותבים רבים, ובכל רגע נתון קיימת אפשרות להרחיבו ולעדכנו בקלות (Arreguin, 2004). • מאפיין זה תורם ליצירתו של כלי שיתופי התומך ומסייע בבנייה משותפת של מאגר-מידע דינמי, תוך החלפת-דעות, ומבלי להמתין לעריכה של "מומחה" (Ebersbach et al., 2006). • הניסיון מצביע על כך שלמרות שדפי-הויקי נוצרים בתהליך של עבודה שיתופית ללא "פיקוח מגבוה", עד מהרה הם הופכים למקור-מידע אמין וקוהרנטי עד כמה שאפשר (Arreguin, 2004). שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

6. אודות פלטפורמות ויקי • אחת הסיבות העיקריות לכך שהמידע המצטבר באופן שיתופי על גבי פלטרפומת-ויקי הופך למקור-מידע אמין, היא העובדה שהוא נוצר ומתפתח בתהליך של הערכת עמיתים. • בתהליך זה, המשתתפים הם בעלי רקעמשותף, הם עובדים להשגת מטרה משותפת, תוך מתן משוב הדדי הכולל הצעות לשיפור, (Herndon, 2006; Keig & Waggoner, 1994). • התהליך מבוסס על כך שכל פרט בקבוצת העמיתים יכול להבחין בחלק מהיתרונות והחסרונות של עבודה שנכתבה על-ידי אחד מהם, ולכן כקבוצה הם בעלי יכולת לאבחן מגוון רחב של נקודות תורפה (Rogers & Threatt, 2000). שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

7. המחקר המשתתפיםבמחקר היו: • 11 מורים למתמטיקה בעל-יסודי, • ותק ממוצע - 17 שנה, • כולם השתתפו בקורס במסגרת הלימודים לקראת M.Ed. במכללה גדולה בצפון. פיתוח המאגר של מערכי-השיעור הפיתוחהתבצע במשך כ-3 חודשים על פלטפורמת-ויקי (חינמית, סטנדרטית) באתר ייעודי לקורס. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

8. שלבי העבודה על בניית המאגר • הפיתוח התבצע בארבעה שלבים עיקריים: • יצירת דפי-ויקי אישיים הכוללים את האני מאמין בנוגע למשמעות של שיעור מתמטיקה טוב; • גיבוש קבוצתי של קווים מנחים לכתיבת מערך-שיעור כזה; • לאור זה, הכנת מערכי-שיעור במתמטיקה על גבי הפלטפורמה; • עריכה שיתופית של מערכי-השיעור. • עם סיומו של כל שלב התקיים דיון במליאה שעסק במאפייני התהליך שעברו המורים, במטרה להעמיק את התובנות שלהם. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

9. מתודולוגיה וכלי מחקר • המחקר התבצע במתכונת משולבת של מחקר איכותני ומחקר כמותני. • כלי-המחקר כללו: • יומני-למידה רפלקטיביים של המורים, • דפי-הויקיוההיסטוריה של כל דף, • מעקב סטטיסטי אחר הפעולות שבוצעו בדפי-הויקי, • שאלון-סיכום, • ראיונות אישיים עם המורים. • במתכוון לא התקיימה התערבות יזומה ע"י החוקרות במהלך השוטף של עבודת המורים. • במהלך כל שלבי-העבודה קבלו המורים תמיכה טכנית ממומחה-ויקי בעל רקע בחינוך-מתמטי. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

10. שיטות לניתוח הנתונים • יומני-הלמידה הרפלקטיביים והראיונות נותחו בעזרת אינדוקציה אנליטית (Taylor & Bogdan, 1998) במטרה לזהות מאפיינים משותפים. • דפי-הויקינותחו בעזרת ניתוח תוכן (Kimberly, 2002), במטרה ליצור קטגוריות המאפיינות את התפתחותו של ידע-שיתופי. • הפעולות הטכניות שבצעו המורים בדפי-הויקי נותחו בכלים סטטיסטיים בסיסיים. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

11. ממצאים – מידע כמותי הממצאים הבאים מצביעים על פעילות אינטנסיבית של המורים באתר: • במהלך שלושת חודשי הניסוי נוצרו במאגר השיתופי, ע"י 11 המורים והתומך הטכני, 219 דפים הכוללים דפי-תוכן, דפי-שיחה, ודפי-תמיכה. • באתר התבצעו 8,554 צפיות בדפים, מתוכן 1035 בעמוד הראשי , ו-490 בלוח המודעות הקבוצתי. • כל דף של מערך-שיעור נצפה, בממוצע, 154 פעמים. • כמו-כן בוצעו 1,268 פעולות עריכה. כלומר, בממוצע בוצעו 5.79 עריכות לדף, ו- 6.75צפיות לכל עריכה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

12. ממצאים – מיומני הלמידה נתמקד בשניים מההיבטים שעלו מתוך הרפלקציה המסכמת של המורים כפי שנכתבה ביומני-הלמידה: • מאפייני הבנייה השיתופית באמצעות פלטפורמת-הויקי; • היתרונות והחסרונות של הפלטפורמה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

13. מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי בהקשר זה, התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים: • עצם השיתופיות; • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; • תחושת בעלות; • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

14. מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי בהקשר זה, התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים: • עצם השיתופיות. מורים ראו בויקי פלטפורמה אידיאלית ליצירת שיתוף-פעולה בין מורים, תוך מתן מענה לבעיית הבדידות המלווה את עבודת-המורה. יחד עם זאת, הפרספקטיבה המרכזית שלהם שיקפה את התועלת האישית - "מה הרווחתי מהעבודה השיתופית", ופחות לכיוון ההפוך- "מה תרמתי". • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; • תחושת בעלות; • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

15. מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי בהקשר זה, התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים: • עצם השיתופיות; • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; לדעת המורים: (1) כדי להבטיח שיתפתח דיון א-סינכרוני פורה על-גבי הויקי, יש צורך בפתיחות ובנכונות של הפרט לשינוי, ובאמונה שהשיתוף והדיונים הקבוצתיים יביאו לו תועלת. (2) הויקי מקל על יצירת תרבות-דיון, שכן כל אחד יכול, בזמנו הפנוי, לחשוב על תגובה הולמת, להקשיב ולשקול את דברי העמיתים, ולהתמקד בעיקרי-הדברים. • תחושת בעלות; • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

16. מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי בהקשר זה, התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים: • עצם השיתופיות; • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; • תחושת בעלות; 6 מורים ייחסו חשיבות מרובה לכך שדפי ההיסטוריה מאפשרים לעקוב אחר התרומה הייחודית של כל פרט לתוצר הקולקטיבי, שכן בדרך זו ניתן לנכס אותה לתורם. 3 מורים סברו שאין די במעקב כזה, שכן משתמשי-הקצה ממילא אינם טורחים לעקוב אחרי התורם של כל שינוי. 2 מורים סברו להיפך, ששמירה על זכויות אינה הכרחית. לדעתם התמורה על וויתור על האגו והפרטיות, עולה על ההפסד. • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

17. מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי בהקשר זה, התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים: • עצם השיתופיות; • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; • תחושת בעלות; • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . הסוגיה של מתן/קבלתמשוב לעמיתים זכתה למירב תשומת הלב של המורים. היא באה לידי ביטוי בעיקר בהתייחסות ל-3 דברים: • אופן מתן/קבלת המשוב: עריכהישירה בגוף מערך-השיעור לעומת הצעות בדף-השיחה. • קושי במתן משוב שלילי. • הערך המוסף של קבלת משוב. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

18. מתן משוב שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

19. מתן משוב שלילי • המורים התלבטו רבות בסוגיית המשוב השלילי. • היות וכמורים, הם אינם מורגלים במתן משוב לעמיתים: • לא היה באפשרותם לצפות מראש את התגובות של מקבל המשוב • הם הביעו חשש מכך שהמשוב לא יתקבל ברוח טובה. • כפועל יוצא מכך השתדלו רוב המורים ככל-האפשר להימנע משימוש במלים שיפוטיות, מתוך אמונה שכך יהיה קל יותר למקבל המשוב לשקול אותו באופן בונה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

20. קבלת משוב • 7 מורים הביעו תמיכה מפורשת בכך שעמיתיהם יערכו את מערכי-השיעור שלהם. • רק אחת התנגדה לכך באופן מפורש, בטענה שאין באפשרותו של מי שאינו מכיר את סביבת-הלמידה שבה היא פועלת, להבין מהם השינויים הדרושים. • 3 מורים הניחו שאילו היה מדובר בדפי-ויקי מתמטיים, ולא במערכי-שיעור אישיים, היה לאחרים קל מבחינה רגשית, לערוך אותם. • 2 מורים אשר תמכו בעריכה, ציינו שאילו היה מתקבל מערך-שיעור השונה במהותו מהמקורי, הם לא היו שבעי-רצון מכך. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

21. קבלת משוב • 6 מורים ציינו שהשיבו לחבריהם על ההערות שקבלו בדף-השיחה והודו להם עליהן, קיימו עימם דיונים, ואף ביצעו שינויים במקרים בהם השתכנעו בצדקת ההערות. • כל המורים ציינו שההערות היו ענייניות ושניכר היה שכוונת העמיתים הייתה לעזור. • כמקבלי משוב, ציינו 4 מהמורים שכדאי היה לקבוע מראש הסכם בנוגע לאופן מתן-המשוב (עריכה ישירה / הצעות בדפי-השיחה / שילוב בין השניים). בכך הייתה נמנעת, לדעתם, ההתלבטות הנוגעת להיבט זה. • כל המורים התייחסו לכך שחשוב היה להם לקבל מעמיתיהם משוב על מערך-השיעור שפיתחו, וכי המשוב סייע להם לבצע רפלקציה עליו ולהשביחו. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

22. ממצאים – מיומני הלמידה עד כאן התמקדנו באחד משני ההיבטים שעלו מתוך הרפלקציה המסכמת של המורים כפי שנכתבה ביומני-הלמידה: • מאפייני הבנייה השיתופית באמצעות פלטפורמת-הויקי; • עצם השיתופיות; • התפתחותה של תרבות-דיון ותרומתה לעשייה השיתופית; • תחושת בעלות; • התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב . • היתרונות והחסרונות של הפלטפורמה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

23. יתרונות וחסרונות של פלטפורמת-ויקי בהקשר ליצירה שיתופית של מערכי-שיעור במתמטיקה המורים ציינו ביומניהם שלושה יתרונות ושלושה חסרונות עיקריים. שלושת היתרונות הם: • פשטות ניהול המידעבויקי: אין צורך בהורדה ובהעלאה של קבצים, בשמירתם, פתיחתם ושליחתם לנמענים (בהשוואה למערכות ניהול קבצים). • קלות המעקב אחר התפתחותו של כל דף בויקי, וזיהוי התורמים להתפתחותו. • האפשרות לצפות בדפים, לערוך אותם ולתת להם משוב בכל זמן, בהתאם לנוחות האישית של כל אחד. (בניגוד לתיאומי הזמנים שיש לעשות כאשר מדובר בעבודה קבוצתית-שיתופית במתכונת של מפגשי פנים-אל-פנים.) כלומר האופי האָ-סינכרוני של התקשורת. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

24. יתרונות וחסרונות של פלטפורמת-ויקי בהקשר ליצירה שיתופית של מערכי-שיעור במתמטיקה שלושת החסרונות שצוינו ע"י המורים: • הצורך בשליטה במידע טכני רב: שפת העריכה של הויקי, שינוי שם של דף קיים, העברת מידע מדף לדף, קושי בשיחזור הפעולות שבוצעו על-ידי הפרט לאחר שדפיו נערכו, ועוד. • קושי בהעלאת טבלאות, שרטוטים ונוסחאות, הגורם לבזבוז זמן רב. • חוסר האפשרות להסתיר באופן זמני מערך-שיעור במצב טיוטה, עד להשלמתו. בנוסף, העובדה שכל קושי שבו נתקלו קיבל מענה מיידי, תרמה ליכולתם להתמודד עם הקשיים בביצוע המשימה. מרבית המורים הדגישו כי אלמלא התמיכהוהליווי הצמוד שלהם זכו במהלך העבודה, ייתכן ולא היו מצליחים להתמיד בכך. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

25. יתרונות וחסרונות של הויקי -סיכום • היתרונות עליהם הצביעו המורים דומים לממצאי מחקרים אחרים שנעשו לגבי תרומה לויקי (למשל,Elgort et al., 2008). • החסרונות אותם ציינו המורים מצביעים על-כך שפלטפורמת-הויקי הזמינה כיום אינה ידידותית די הצורך ליצירת מאגר שיתופי של מערכי-שיעור במתמטיקה. • יש צורך בביצוע התאמות רבות אשר יאפשרו יצירה נוחה של מאגר כזה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

26. יצירה שיתופית של מערכי-שיעור - סיכום • יצירה שיתופית של מערכי-שיעור על פלטפורמת-ויקי, מסייעת למורים להשביח את התוצר, תורמת לפיתוח שיח קהילתי ומוציאה את המורה מהבדידות המאפיינת את העשייה היום-יומית שלו. • סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת אם רוצים שמורים ישתפו פעולה בהכנת מערכי-שיעור: • ההכרה בבעלות על מערך-שיעור או על תרומה לשיפורו; • מתן אופציה למניעת הכנסת שינויים במערך שיעור; שתיהן מנוגדת באופיין לתרבות-השיתוף בויקי. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

27. יצירה שיתופית של מערכי-שיעור - סיכום • קיים פער בין הציפיות של מורים התורמים למאגר לכך שיערכו להם את השיעור באופן ישיר, לבין העובדה שהם עצמם בחרו במרבית המקרים להגיב לעמיתים באופן לא ישיר באמצעות דף-השיחה. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים (למשל, ברגר, גורסקי ומישר-טל, 2008(. • במחקר הנוכחי הפער הנזכר נבע מכך שהמורים חשו שקשה להם יותר להעיר ולהעביר ביקורת, מאשר לקבל ביקורת בעצמם. • לפיכך, כדי שניתן יהיה לפתח מאגר של מערכי-שיעור באופן שיתופי, הכרחי לפתח את • התובנות של מורים לגבי המשמעות והחשיבות של משוב • היכולת של המורים לקיים דיון מקצועי. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

28. הסתייגויות • מחקר-החלוץ התבצע בשיתוף קבוצה קטנה של מורים, אשר היו מחוייבים לעשייה מתוקף השתתפותם בקורס. • הם הכירו אחד את השני באופן אישי, וחלק מהעבודה התבצע במפגשים אישיים. • לפיכך, ממצאי-המחקר אינם מאפשרים לִצְפות את התהליכים החברתיים ואת הקשיים אשר עתידים לאפיין מהלך דומה בקרב הקהילייה כולה. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי

29. ומה הלאה? התנהגות המורים הן כמשתמשי-קצה והן כתורמים, ראויה למחקר נוסף. לשם כך יש צורך בביצוע מהלך ארוך-טווח שבמסגרתו ייבחנו ההיבטים היישומיים והתיאורטיים של תהליך היצירה ושל אופן השימוש בתוצר. מהלך כזה דורש השקעה לא מבוטלת של משאבים אשר יופנו אל: • תגמול למורים אשר יעסקו בפיתוח ראשוני של המאגר, עד ליצירת "מסה קריטית" של מערכי-שיעור במתמטיקה; • התאמת הפלטפורמה לצרכים הספציפיים של יצירת מאגר כזה; • להנגשת המאגר לקהיליית המשתמשים הפוטנציאליים וליצירת שיח קהילתי. שריקי ומובשוביץ-הדר: מערכי-שיעור במתמטיקה על ויקי