1 / 64

האסתטיקה של המכונה – "המודרניזם" וביטויו באירופה ובארה"ב

האסתטיקה של המכונה – "המודרניזם" וביטויו באירופה ובארה"ב. פרק ד' – דף סיכום מס' 6. גוסטב אייפל, המגדל מן התערוכה הבינלאומית בפריס, 1889 גובהו 300 מ' בעת הקמתו כיום. פרטים במבנה.

thu
Download Presentation

האסתטיקה של המכונה – "המודרניזם" וביטויו באירופה ובארה"ב

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. האסתטיקה של המכונה – "המודרניזם" וביטויו באירופה ובארה"ב פרק ד' – דף סיכום מס' 6

  2. גוסטב אייפל, המגדל מן התערוכה הבינלאומית בפריס, 1889 גובהו 300 מ'בעת הקמתו כיום

  3. פרטים במבנה

  4. פרנק לויד רייטבית רובי, אוק פארק, שיקגו, אילינוי, 1909

  5. פרנק לויד-רייטבית המפל

  6. הכניסה

  7. פנים הבית

  8. חלל המגורים

  9. ריהוט העץ של פרנק לויד רייט

  10. אדולף לוּס, בית שטיינר, וינה, 1910

  11. פטר בהרנס, בנין הטורבינות של ביח"ר AEG, ברלין, 1909

  12. פטר בהרנס, מוצרי חשמל ומאווררים, של חב' AEG 9 – 1907

  13. וולטר גרופיוס והאנס מאייר, בניין ביח"ר "פאגוס" לנעליים אלפלד, 1911

  14. תנועת דה-סטיל ההולנדיתפיט מונדריאן – ניאו פלסטיציזםקומפוזיציה באדום, צהוב וכחול

  15. ; יעקובוס אוד חזית לבית קפה/מסעדה "דה אוני", 1920חזית המבנה תכנון החזית

  16. חריט ריטפלד, בית שרודר, אוטרכט, 1924

  17. חריט ריטפלד, בית שרודר - פנים

  18. חריט ריטפלדכסא "אדום, כחול, צהוב", 1918, עץ צבוע, בציפוי לכה 66X82X86 ס"מ

  19. סופרמטיזםקזימיר מלביץ' – ציור סופרמטיסטי

  20. עיטורי צלחות המבוססים על דגמים סופרמיטיסטיים של קזימיר מאלביץ', 1920

  21. קונסטרוקטיביזםאל ליסיצקי – כרזה - אדומים הכו בלבנים

  22. ולדימיר טאטלין, דגם למונומנט לאינטרנציונל ה – 3 , 1919

  23. אל ליסיצקי, דוכן דרשה ללנין, 1920

  24. גרמניה – הבאוהאוס (=בית הבניה) • מטרותיו של ביה"ס: • איחוד האמנות והאומנות. • הבנת העולם הסובב אותנו ע"י שילובו ביצירות - שילוב צורות המסמלות את העולם, התקופה והחברה. • קוסמופוליטיות – בין-לאומיות - ניגוד לייחוד לאומי ולאומנות. כל אדם הינו אזרח בעולם ללא ייחוס חשיבות למוצאו. צורך בשילוב הרעיונות והיצירה של אמנים מארצות ולאומים שונים. • שילוב בין החיים לאמנות. • פתיחות לחידושים. • רגישות אסתטית – חשיבות לצורה.

  25. ביה"ס בתקופות שונות • ווימאר – 1925-1919 – בניהול גרופיוס. הגישה עודדה ביטוי אישי של האמנים והתלמידים. • דאסאו – 1932-1925 – מנהלים – גרופיוס, מאייר, מיס ואן-דה-רוהה. הדגש הושם על האפשרות לייצור המוני ותעשייתי. האדריכלות הופכת לנושא מרכזי. הנאצים הצביעו נגד קיום ביה"ס ונאלצו להעבירו. • 1933-1932 – ברלין – ביה"ס נסגר בשל לחצים פוליטיים עם נפילת המשטר הרפובליקני של וימאר ועליית המפלגה הנאצית לשלטון, בראשותו של היטלר. • רבים מאמני ביה"ס עזבו את גרמניה. השפעתם העיקרית ניכרת בארה"ב (בעיקר בשיקגו) ובישראל (תל-אביב) אליהם הגיעו האמנים.

  26. המורים • יוהנס איטן – שוויצרי – צייר, פסל ומחנך. • לסלי מוהולי-נוג' – הונגרי – צייר אמן-יוצר. • מרסל ברוייר – הונגרי – מעצב ואדריכל. • אוסקר שלמר – גרמני – צייר ואיש תיאטרון. • וולטר גרופיוס – גרמני - אדריכל. • ליונל פיינינגר – אמריקאי – צייר. • ואסילי קנדינסקי – רוסי – צייר ותיאורטיקן של האמנות. • פול קליי – שוויצרי – צייר.

  27. תכנית הלימודים • למרות שבתחילה לא לימדו אדריכלות, הרי שהדגש על מקצוע זה הפך למרכזי. • בשלב ראשון לימדו את הבנת החומרים, תאורם, והתבוננות בטבע. • בשלב השני העבירו סדנאות לחומרים שונים בשילוב לימוד תיאורטי ויישום מעשי תוך התנסות בעבודה בחומרים השונים. • כתוצאה מצורת הלימוד, ניתן למצוא עיצוב בחומרים ובסגנון חדשניים: • שימוש במתכות, זכוכית. • לימוד ויישום הפונקציונאליות (השימוש והמטרה של המוצר). • ייצור המוני. • עיצוב אסתטי ונקי. • עיקרון הזמניות והשינויים המהירים האופייניים לעידן המודרני, קיבל ביטוי באפשרות לניידות ושינוי המוצר/המבנה עפ"י הצרכים. • דגש על האדם – צרכיו וקלות השימוש בתוצר. • עיסוק בטיפוגרפיה (עיצוב האותיות).

  28. יישום העקרונות וצורת הלימוד באדריכלות: • שילוב הטכנולוגיות והחומרים החדישים – מתכת וזכוכית. • פונקציונאליות – בתי מגורים תוכננו כקטנים וניתנים לשינוי, על בסיס שלד אחיד, עפ"י הצרכים המשתנים של האדם או אנשים שונים. הבניה נעשית לגובה כביטוי לחיסכון ויעילות. • אסתטיות מודרנית – קוויות ישרה וצורות נקיות.

  29. ליונל פיינינגר,חיתוך עץ לכרזה עבור פתיחת הבאוהאוס בויימר,1919

  30. יוסט שמידט, כרזה מסכמת לתערוכה בינלאומית של הבאוהאוס, ליתוגרפיה 65X75 ס"מ

  31. מרסל ברוייר, כסא "ואסילי", 1926,צינורות פלדה בציפוי ניקל בכיפוף קר, בד מסיב ממורק, 70X75X76 ס"מ

  32. וילהלם ואגנפלד וקרל ג'וקר, מנורת שולחן, (דגם פטריה), זכוכית 4 – 1923

  33. מריאן ברנדט , מערכת כלי תה וקפה , כסף ועץ , 1924

  34. וילהלם ואגנפלד, מערכת מיכלי אחסון "קובוס", זכוכית, 1938

  35. וולטר גרופיוס, בנין הבאוהאוס בדסאו, 1926 - מבט כללי

  36. לאסלו מוהולי – נוג' בניין באוהאוס, דסאו, 1926 - מבט מצפון

  37. וולטר גרופיוס, בנין הבאוהאוס בדסאו, 1926 - מבט כללי, סדנאות

  38. אריק קונסמולר, באוהאוס, דסאו - מבט מדרום - מעונות הסטודנטים

  39. אריק קונסמולר, באוהאוס, דסאו - מבט מדרום - מעונות הסטודנטים

  40. פרוייקט וייסנהוף ע"י הבאוהאוס

  41. גרטשוט ליהוצקי, מטבח "פרנק פורט" מפרוייקט וייסנהוף, 1927

  42. גג שטוח מבטון מזוין, כשלוחה מרחפת, נתמך ע"י עמודי פלדת אל-חלד. צללית מלבנית נמוכה חלונות זכוכית היוצרים שילוב הנוף בפנים הבית. מיס ון-דר-רוהה ביתן "ברצלונה" - הביתן הגרמני בתערוכה הבינלאומית בברצלונה 1929

  43. קירות זכוכית

  44. הקשר בין הפנים לחוץ

  45. שטיח צמר שחור. וילון קטיפה אדום. קירות שיש צבעוניים. תכנית פתוחה חלוקה גמישה לחללים במחיצות חופשיות. ביתן ברצלונה – פניםבצבעי דגל רפובליקת וימאר – אדום, שחור זהב

  46. כסא "ברצלונה"

  47. כסא "ברצלונה" • מוטות פלדה בצורת X היוצרים גמישות ונוחות. • בסיס המושב והמשענת - רצועות עור בשתי וערב. • הריפוד – כריות עור רבועות המחולקות בכפתורים לריבועים. • בביתן הכסאות לבנים לאפשר זרימת חלל חופשית.

  48. מבני באוהאוס בתל-אביב

  49. מאפיינים צורניים ופונקציונליים • צבע לבן - מתאים לאקלים החם. • מבנה מודולרי – הרמוניה צורנית ואחידות, בניה תעשייתית, מאפשר בניה למגורים למספר משפחות. • מרפסות תלויות - חידושי טכנולוגיות של בניה והצללה על הקומה התחתונה. • חלונות "סרט" - תאורה טבעית, אוורור. • פסי אוורור במעקה המרפסת - אוורור – סירקולציה של בריזה. • קומת עמודים תחתונה - למפגש חברתי ו/או חנויות. • ארגון פנימי גמיש - מאפשר התאמה לדיירים.

More Related