חולות ותהליכי ייצובם הטבעי אבינעם דנין

1. חולות ותהליכי ייצובם הטבעיאבינעם דנין

2. חומרי האב ממנו נוצר החול באזורנו הם הסלעים המגמתיים והמטמורפיים הבונים את גושי היבשה הגדולים דרום סיני

3. סלעי גרניט נישאים, מהם נוצרים בבליה מדברית גרגירי קוורץ. אלה נישאים במי השיטפונות וברוח ג'בל סרבל, דרום-סיני

4. אבני גרניט. סלע זה נוצר מהתקררות איטית של המגמה וניכרים בו גרגירים צבעוניים של מרכיביו השונים

5. מרכיבי הגרניט העמידים לבליה מדברית הם גרגירים של גבישי קוורץ. שאר המרכיבים נעלמים במהלך הסעתה של הבלית פלדספר גבישי קוורץ

6. הגרניט וסלעי היסוד האחרים בלו ברחבי כדור הארץ כולו בתקופה של אקלים מדברי וגרגירי הקוורץ שנוצרו בנו את אבני החול הקדומות מעל המישור העצום (peneplane) אבני-חול סלעייסוד

7. סלעי היסוד ואבני החול המתנשאות מעל המישור הקדמון אבניחול המישור הקדמון סלעי יסוד ואדי רם, דרום ירדן

8. מעיין נובע בקו המגע בין סלעי היסוד ואבני-החול מעיין

9. חולות מצטברים בעמקים שבין הרי אבן-החול כתוצאה מהתפוררות הסלעים כיום

10. חולות בעמקים שבין הרי אבן-החול

11. חולות מיוצבים המאוכלסים בצומח מדברי בעמקים שבין הרי אבן-החול סביבת ואדי רם, דרום ירדן

12. מוצא של נחל בדרום ישראל אל הים התיכון בעת שיטפון. מי הנחל המכילים בוץ נסחפים בזרמים שבחוף הים לכיוון צפון. הפס בחוף בנוי מעצי אשל שניטעו בזמן המנדט הבריטי

13. חולות בין רפיח לאל-עריש במבט מהאוויר. הרוח העיקרית המסיעה את החול שנזרק אל החוף עם גלי הים היא רוח מערבית עד דרום-מערבית. בין קו החוף לדיונות מגדלים תמרים על מי-תהום גבוהים

14. הדגמה דיאגרמתית של סוגי התנועה של גרגירי חול(עפ"י צוער 1982) גרגירים קטנים נעים בתרחיף גרגירים בינוניים נעים בהקפצה רוח גרגירים גדולים נעים בזחילה

15. גרגירי החול מגיעים בהקפצה אל מישור הגלישה, מצטברים בו כאשר הם מוחזקים בכוח שקול בין החיכוך לבין כוח הכבידה רוח חול מקפץ מגיע למישור הגלישה

16. כאשר כמות החול השעון בכוחות החיכוך עוברת סף מסוים, החול גולש. כך מתרחשת הנדידה של החולית כולה מכאן גלש חול לשון החול שגלש

17. חול חדש נודד ממערב מזרחה ומכסה שטח בו החול הנודד יוצב לפני מאות או אלפי שנים צפון-מזרח סיני

18. תמונת לווין של דרום-מערב ישראל חולות חדשים הים התיכון חולות חלוצה להסברים נוספים ראה דנין (1983) ומצגת על קרומים ביולוגיים בחולות

19. ידיד-החולות המצוי הוא הצמח החלוץ על חולות החוף. הנוף הדליל של הצמח אינו מפחית באופן ניכר את עוצמת הרוח והשפעתו המועטה ניכרת בהמשכיות האדוות דרך נוף הצמח

20. בעקבות מספר ימי-גשם רצופים נובטים זרעים שנטמנו בחול במהלך נדידתו נבטי ידיד-החולות

21. נבטי ידיד-החולות מתפתחים לגושים. ממדי הגוש הגדלים מתחילים להקטין את עצמת הרוח בקרבתם. חול מתחיל להצטבר בתוך הגוש והופך אותו לתלולית

22. לאחר שפרקיו התחתונים של הגבעול נקברים הם מפתחים שורשים חדשים מהמפרקים שורשים שצמחו ממפרק שכוסה בחול

23. התלוליות מתרוממות ובשוליהן נמשכת צמיחת קני-שורש צמיחת התפשטות בעזרת קנה-שורש

24. קנה-שורש שגדל בתוך החול ונחשף כתוצאה מתנועת החול ברוח

25. קצה של קנה-שורש שגדל בתוך החול. מספר ניצנים המצויים בקצה קנה-השורש מאפשרים לגוש חדש להתחיל להתפתח בלי תחרות עם צמח האם

26. תוך כדי יצירת תלולית חול וסוללת חול מתאכלסות הללו בסעיפים של ידיד-החולות שיצר אותן

27. ידיד-החולות פורח על סוללת החול שיצר תוך עיכוב תנועת החול וצמיחה מעל החול שהצטבר

28. ידיד-החולות פורח על גבעת חול שהוא היה הגורם הראשוני ליצירתה

29. ידיד-החולות על גבעת חול גבוהה אותה יצר בחוף גשום בסקוטלנד, מלווה בשיחים ממינים אחרים שבאו בעקבותיו

30. כאשר החול נסחף מהגבעולים שכוסו בעבר בחול, נחשפים השורשים. אם קצות השורשים לא נחשפו, הם ממשיכים לחיות ולתפקד

31. חשיפה ממושכת ומלאה של השורשים עשויה להביא למותם

32. נבטים של ידיד-החולות שקצות שורשיהם עוד בקרקע ממשיכים לחיות ולתפקד שורשים שנחשפו עקב סחיפת-רוח

33. לענה חד-זרעית נובטת בצל הרוח של שיחים קיימים. הזרעים דורשים אור לנביטה אך בהיותם חשופים הם מתייבשים. כך גורמות המגבלות לנביטה במקומות של נדידת חול מועטה סביון יפו נבטי לענה חד-זרעית

34. שיח לענה שנבט בשטח בו ידיד-החולות החל בייצוב החול

35. שיח לענה שצפיפות ענפיו השפיעה על הפחתת מהירות הרוח ובעקבותיה להצטברות תלולית מוארכת של חול בצל-הרוח של הצמח כיוון הרוח אדוות

36. צפורנית בשרנית - בצל-הרוח שלה הצטבר חול דק-גרגיר רוח חול דק-גרגיר חול גס-גרגיר

37. חול שנדד מכסה את הענפים של שיח לענה. קצות הענפים מאפשרים מעבר כמעט חופשי של החול ועל כן אינם מתכסים

38. ענף של לענה שנקבר באופן חלקי בחול ופיתח שורשים שמאפשרים לו להסתגל לפני השטח החדשים הכיסוי בחול הגיע לכאן שרידי עלים שמתו כתוצאה מכיסוי בחול נודד שורשים שהתפתחו לאחר כיסוי הענף בחול נודד

39. צפיפות שיחי הלענה עולה עד לכיסוי השטח כולו. במהלך הכיסוי פוסקת תנועת החול

40. גבעת חול בגובה העולה על 5 מ' מעל פני החולית נצברה סביב צמחי לענה חד-זרעית פני החולית

41. שורשים של לענה חד-זרעית חשופים מבלי שהצמחים נפגעו מהחשיפה הממושכת

42. שורש לענה שנחשף בלי פגיעה בשיח החי. הנוף העל-אדמתי נחת על הקרקע, שורשים חדשים צמחו מהענפים שנמצאים במגע עם החול

43. בעת שהחול בתנועה נצברות תלוליות סביב שיחי הלענה, יש אדוות בין השיחים והמלווים הם צמחים עמידי-כיסוי. כאן המלווה ארכובית ארץ-ישראלית

44. נוף טיפוסי של חברת לענה חד-זרעית וארכובית ארץ-ישראלית

45. מישור גלישה של חולית עם חב' לענה חד-זרעית ו ארכובית ארץ-ישראלית על משטח של חב' לענה חד-זרעית ורותם המדבר. זו האחרונה כיסתה בעת תנועת החול את חב' שמשון סגלגל ורותם המדבר שקדמה לשתיהן

47. גומא מגובב נלווה ללענה חד-זרעית בחולות החוף והמדבר לפני ייצובם המלא. עמיד לכיסוי ולחשיפה

48. שורשים של גומא מגובב עם "מעטה שורש" טיפוסי בו גרגירי חול צמודים לשורש בעזרת היונקות

49. שורשים של גומא מגובב עם מערכת יונקות צפופה. אלה מדביקות אליהן חול ויוצרות "מעטה שורש" טיפוסי

50. צילומי SEMשל שורש גומא מגובב והחול הסובב את "מעטה השורש" rhizosheath)). היונקות מדביקות אליהן גרגירי חול ויוצרות כך בית-גידול מיוחד בו נמצאו (בארה"ב, במחקרים שנערכו בשורשים דומים של צמחים אחרים) אוכלוסיות מפותחות של חיידקים קושרי חנקן יונקות 1 מ"מ 1 מ"מ חתך רוחב בשורש