הערכת יעילות אוטם פיטמה חיצוני בתקופת היובש בפרות

1. הערכת יעילות אוטם פיטמה חיצוני בתקופת היובש בפרות ד"ר מ. פריד 1, ד"ר ש. פרידמן1 אורי ארביסר 2, אורי גיל 2 1 - המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב 2 - רפת קיבוץ בחן

2. תקופת היובש • תקופת היובש מאופיינת בשינויים פיזיולוגים רבים הקשורים לבריאות הפרה ככלל, ולבריאות העטין בפרט • בבריאות העטין מבחינים בשני שלבים בעת תקופת היובש בהם קיים סיכון מוגבר לנגיעות חיידקית: שבוע ראשון ושבועיים אחרונים

3. גורמי סיכון לעטין ביובש • בשבוע ראשון: לחץ תוך עטיני העלול לגרום לזליגת חלב, לעיכוב ביצירת פקק הקרטין האוטם את תעלת הפיטמה. בנוסף, הפסקת החליבה מונעת "שטיפה" של חיידקים מתעלת הפיטמה. • בשבועיים-שלושה אחרונים שילוב של מספר גורמים: היעלמות פקק הקרטין, היחלשות שריר סוגר פיטמה, מצב חיסוני ירוד

4. מטרות טיפולי יובש • ריפוי נגיעות חיידקית תוך עטינית קיימת בעת היבוש (תת קלינית) • מניעת זיהום חדש במהלך תקופת היובש

5. אסטרטגיית טיפול יובש • טיפול גורף לכל העדרים לכלל הפרות • טיפול סלקטיבי ברמת העדר (לפי סת"ס בעדר, שעור דלקות עטין ומידע על הנגיעות החיידקית בעדר) • טיפול סלקטיבי ברמת הפרה

6. יתרונות טיפולי יובש • כושר החלמה גבוה ביובש לעומת טיפול במהלך התחלובה • ניתן להשתמש בריכוזים גבוהים יותר של אנטיביוטיקה עם סיכון נמוך לשארתיות • משך הפעילות בעטין ארוך יותר • אין שפיכת חלב

7. חסרונות הטיפול המקובל • ביצוע לקוי יזיק (החדרת זיהום ו/או נזק פיזי לפיטמה) • מיועד כנגד גרם חיוביים בלבד (ברירה?) • מיועד כנגד חיידקים מדבקים דוגמת סטאפ.אוראוס וסטרפ.אגלקטיא (שעור נגיעות נמוך בארץ) • סיכון שאריות בחלב • עלות עבודה וחומרים • דעת הציבור על שימוש באנטיביוטיקה בחיות המשק • עמידויות(?)

8. מהם הגורמים הגורעים מיעילות הטיפול? • גיל הפרה • רמת תאים סומטים • נגיעות חיידקית תוך עטינית ביותר מרבע אחד • הסטוריה של דלקת עטין קלינית במהלך התחלובה • סוג החיידק – למשל סטאפ.אוראוס עמיד לפניצילין.. • תנובה ביבוש

9. סוגי הטיפול • תכשירים אנטיביוטים תוך עטינים • תכשירים אוטמי פיטמה – חוץ או תוך עטינים שתי קבוצות של תכשירים:

10. שפופרות יובש אנטיביוטיות

11. אוטמי פיטמה שני סוגים של חומרים אוטמי פיטמה: • פנימיים

12. אוטמי פיטמה • חיצוניים (GREEN DIP)

13. אוטם פיטמה חיצוני • חומר פולימרי היוצר מעטפת דקיקה כאשר בא במגע עם עור הפיטמה. • יעילות החומר נשמרת 4-5 ימים מטבילה = משך הזמן הדרוש ליצירת פקק הקרטין בתעלת הפיטמה • מידת הצמדותו לפיטמה תשפיע על יעילותו. • יכולת ההצמדות וההשארות על הפיטמה מושפעת מהרכב החומר ומנתוני הפרה והפיטמה: אורך, מצב קצה הפטמה.

14. נתונים מן העולם.. • טבילה כפולה באוטם פיטמה חיצוני בעת היבוש מנעה נגיעות חדשה בתקופת היובש באופן זהה לטיפול אנטיביוטי תוך עטיניLim GH and Leslie KE, 2002 World buiatrics congress • לטיפול באוטם פיטמה פנימי בעת היבוש היתה יעילות זהה לטיפול אנטיביוטי במניעת נגיעות חדשה בתקופת היובשBerry et al, 2003 JDS Woolford et al, 1998 New Zea Vet J

15. תאור המחקר • מבנה – מחקר שדה קליני מבוקר • תכנון – העבודה התבצעה במהלך שנה שלמה מחודש אוגוסט 2003 ברפת שיתופית בעמק חפר • מטרה - הערכת יעילות הטיפול המקובל בשפופרת יבוש אנטיביוטית (VETIPEN DC) לטיפול באוטם פטמה חיצוני ""GREEN DIP

16. תאור המחקר – המשך.. • מכל פרה נלקחה דוגמת חלב מעורבת 10ימים לפני יבושלאבחון בקטריולוגי. • תנאי הכללה: ספירת תאים סומטים מבקורת חלב אחרונה נמוכה מ 150,000 למ"ל וגם דגימה נקיה מחיידקים, או נגיעות בחיידקים סביבתיים בלבד

17. תאור המחקר – המשך.. • ביום היבוש (215) נלקחה דוגמת חלב נוספת מכל פרה • ביום היבוש קיבלה כל פרה אחד משני טיפולים: טיפול בשפופרת יבוש או טבילה באוטם פיטמה חיצוני • טבילה נוספת התבצעה שבוע לפני מועד ההמלטה צפוי • 4-10 ימים מהמלטה נדגמה כל פרה בפעם השלישית

18. תאור המחקר – המשך.. • במהלך תקופת היובש וחודש לאחר ההמלטה בוצע מעקב/תיעוד של בריאות העטין (דלקות, סת"ס)ובריאות כללית • מניעת הטיות (bias): 1. סוג הטיפול נקבע ע"פ מספר הפרה (זוגי/אי זוגי) 2. הלבורנטיות במעבדה היו "עיוורות" לטיפול שניתן לפרה 3. כל הפרות שוכנו בסככה אחת בתנאים זהים

19. משתני המחקר • משתנה עצמאי – סוג הטיפול • משתנה תלוי – נגיעות חדשה ביובש, החלמה • משתנים מתערבים – גיל הפרה, תנובה ביבוש, עונה, ימי יובש, ימים בתחלובה, מספר טיפולים

20. הגדרות משתנה תלוי • נגיעות חדשה = אבחון חיובי לאחר ההמלטה של חיידק שלא זוהה ביום היבוש. משתנה בינארי • החלמה = אבחון שלילי לאחר ההמלטה של חיידק שזוהה ביום היבוש. משתנה בינארי

21. תוצאות התפלגות לפי גיל בשתי קבוצות הטיפול

22. תוצאות סת"ס בקורת אחרונה לפני יבוש בשתי קבוצות הטיפול

23. התפלגות לפי אבחון החיידקים בשתי קבוצות הטיפול ביום היבוש

24. התפלגות לפי אבחון החיידקים בשתי קבוצות הטיפול לאחר ההמלטה

25. תוצאות במבחן xבריבוע ההבדלים בין הקבוצות אינם מובהקים (p=0.84, p=0.45)

26. היארעות נגיעות חדשה בתקופת היובש לפי אבחון החיידקים

27. תוצאות • בניתוח סטטיסטי ברגרסיה לוגיסטית רבת משתנים נמצא כי לאורך ימי היובש ולסת"ס אחרי המלטה יש קשר לנגיעות חדשה. • בהכנסת משתנה "סוג הטיפול" לניתוח תוך ניטרול השפעת שני הגורמים הנ"ל, לא נמצא קשר בין סוג הטיפול לסיכון לנגיעות חדשה בתקופת היובש

28. תוצאות • בניתוח סטטיסטי ברגרסיה לוגיסטית רבת משתנים לא נמצא משתנה בלתי תלוי בעל קשר להחלמה. • בבדיקת המשתנה "סוג הטיפול" , לא נמצא קשר בין סוג הטיפול להחלמה בתקופת היובש

29. דיון • העובדה כי לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים במניעת נגיעות חדשה במהלך תקופת היובש ובכושר ההחלמה אינה מצביעה בהכרח על יעילות זהה של שני הטיפולים • להוכחת יעילות דומה יש צורך במחקר עם גודל מדגם גדול יותר (עוצמה גבוהה) • הוספת קבוצת בקורת שלילית תועיל (בעיה?) • בשל גודל המדגם והשונות באבחון לא נבחנה ההשפעה של סוג החיידק על מידת הנגיעות החדשה/ההחלמה.

30. דיון • במידה ונתונים ראשונים אלו מצביעים על אפשרות חלופית לטיפול אנטיביוטי, הרי שיתרונותיו ברורים. • עלות: טיפול בטיובות כ-21 ₪ לפרהטיפול באוטם פטמה חיצוני כ – 1ש"ח לפרה

31. דיון • במידה ויוכח כי שני סוגי הטיפול הם לפחות שווי ערך ביעילותם הרי שיש לשקול ברמת העדר, או הפרה את סוג טיפול היובש • בהערכת סיכונים נכונה ובעלת תוקף ניתן להחליט פרטנית ברמת העדר האם לבצע טיפול יובש אנטיביוטי גורף או סלקטיבי ולהחליט על התכשיר לשימוש

32. תודה על ההקשבה..