1 / 46

סיפורו של הר הצופים וסיפורי האישי בששת הימים – המצגת נערכה מחדש ב 1.2.09 - אורי נוה

סיפורו של הר הצופים וסיפורי האישי בששת הימים – המצגת נערכה מחדש ב 1.2.09 - אורי נוה.

tait
Download Presentation

סיפורו של הר הצופים וסיפורי האישי בששת הימים – המצגת נערכה מחדש ב 1.2.09 - אורי נוה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. סיפורו של הר הצופים וסיפורי האישיבששת הימים – המצגת נערכה מחדש ב 1.2.09 - אורי נוה • בתום מלחמת ששת הימים כתב מרדכי גילת את סיפורו של הר הצופים מיום הקמת האוניברסיטה, ספור הטבח בשיירת הדסה ב- 1948. סיפורה של "המובלעת" המנותקת ממדינת ישראל ומוחזקת ע"י 120 "שוטרים" במשך 19 שנים ועד סיפורו האחרון של ההר במלחמת ששת הימים, סיפור לו הייתי שותף כקצין צה"ל מחופש לקצין משטרה. אז הייתי בן 23 והיום מלאו לי 66 שנה. כמעט כל שנה ביום ירושלים אני עולה להר עם בני משפחה או חברים ומספר את הסיפור שלא יגמר לעולם. קראו ביסודיות ותחשפו לאגדה נשכחת. • למצגת זו מצורף קובץ תכתובות ותגובות למצגת הראשונית שהפצתי ב 14.11.08

  2. ראשיתה של האוניברסיטה העבריתוראשית סיפורו של הר הצופים במאה ה20 • ב- 1914 רוכש ד"ר רופין, מנהל המשרד הארץ־ישראלי של ההסתדרות הציונית מעורך דין אנגלי, סר ג'ון היל, את אחוזתו שעל פסגת הר הצופים (הרכישה נעשתה ע"י י.ל. גולדברג הנדיב הבלתי ידוע מרוסיה, שתרם את השטח להסתדרות הציונית) כדי להגשים את חזון הקמת "בית מדרש התורה, החכמה והעבודה בארץ ישראל", חזון שהועלה ע'י פרופ' שפירא בקונגרס הציוני הראשון בבזל -1897. ב- 1918 מונחות 13אבני היסוד לבניין האוניברסיטה בנוכחות הגנרל אלנבי.

  3. באפריל 1925, ז' ניסן תרפ'ה, מתקיים על ההר טכס הפתיחה של האוניברסיטה, בהשתתפות 5000 חוגגים: קשישים, צעירים, ילדים ונשים, ה"מעפילים" להר "עוד בטרם יעלה השחר". כשעולה לבמה הלורד בלפור הישיש "פורץ גל תשואות ממושך". אל הבמה עולים הנציב העליון סר הרברט סמואל, ד'ר חייםויצמן, נחום סוקולוב ועמם גם הסופרים ביאליק ואחד העם. הרב הראשי לישראל הרב קוק נושא את "נאום הר הצופים".

  4. שני האתרים הייחודיים של האוניברסיטה היו האמפיתיאטרון הצופה למדבר יהודה וים המלח, ובניין הספרייה הלאומית,בנין מגנס, הפונה אל הר הבית.

  5. בשנת 1939 הוקםבית החולים הדסה, ההופך את הר הצופים למתחם "רוחני ורפואי" שאין שני לו במזרח התיכון.

  6. הקשר בין ירושלים המערבית לאוניברסיטה ולהדסה מתקיים באמצעות אוטובוס קו 9 שלחברת "המקשר". באותה תקופה, מאז המרד הערבי 1936-39, הופך הר הצופים למחוז עצמאי (מס' 11 ) של ההגנה, ומתחם הפיסיקה הופך לבסיס אימונים ומטווח תת קרקעי בשימוש יחידות ההגנה של ירושלים.

  7. מאז הכרזת האו"ם על הקמת המדינה נמצא ההר במצור. אנשי סגל האוניברסיטה וביה'ח, בסיוע כוח של ההגנה, מבצרים את ההר, מגדרים אותו, זורעים סביבו מוקשים ומקיימים שיגרת שמירה על ההר ומתקניו. רוב ציוד ביה'ח והאוניברסיטה על מעבדותיה וספריותיה מועברים למערב ירושלים בשיירות של משאיות המלוות במשוריינים. בשיירות אלה מבצעים גם סבב של החלפת לוחמים ואנשי צוות האוניברסיטה ובי"ח הדסה. שיירה אחת- שיירתהדסה - שהעלתה להר רופאים ואחיות, הותקפה על ידי פורעים ערביים וכל נוסעיה נשרפו (הספור המלא בשקופית הבאה).

  8. טבח שיירת הדסה מתחילת 1947 הולך ומתערער מצב הביטחון בהר. אוטובוס של הדסה מותקף מהמארב ועשרה נוסעים נפצעים ומואץ פינוי האוניברסיטה והדסה לירושלים המערבית. בעקבותחיסולו של עבד אל קדר אל חוסייני ב- 8 לאפריל בקסטל ופעולת האצ'ל בדיר יאסין ב- 9 לאפריל מתארגנת פעולת נקם ערבית המכוונת אל שיירת הרופאים והאחיות העולה להר הצופים. ב- 13 לאפריל -חודש לפני הכרזת המדינה, מותקפת שיירת הדסה.78רופאים, אחיות ואנשי סגל נשרפו בתוך האוטובוסים ) כולל אחד שזוהה מאוחר יותר). הכוחות הבריטיים שפטרלו במשוריינים בכביש המקביל וחיילים בריטיים רבים חזו ב"הצגה" מקרוב, ולמרות בקשות ההגנה וזעקות הנשרפים סרבו להתערב. ההתקפה נמשכה כ- 7 שעות ולפנות ערב נותרו רק שרידים חרוכים של האוטובוסים, המשוריין והאמבולנס. אחד הניצולים ד"ר מטות, הצליח להיחלץ פצוע מהטבח בנוסעי האמבולנס, והגיע בזחילה על פני עשרות מטרים לבית אנטוניוס, מקום בו ישבה הפלוגה הבריטית. את הסיפור המפורט אותו סיפר ד"ר מטות אפשר לקרוא בספר "הר הצופים".

  9. עם פרוץ מלחמת השחרור מנסים הירדנים לכבוש אתההר. כוח ירדני משוריין מגיע לשער ההר ליד בית הקברות הבריטי (בתמונה). אחד המגינים, דב לוי, יורה שני פגזי ררנ"ט אל המשוריין הראשון אשר עולה באש. שאר המשוריינים סובבים לאחור ונסוגים. הרדיו הירדני מדווח כי הר הצופים נכבש ובירושלים חרדה ודאגה גדולה לגורל הלוחמים בהר. דיווח דומה של הרדיו הירדני יקרה גם בששת הימים. במשך השנים היו עוד תקריות אש בהם הותקפו "סיורי הפגנת הנוכחות" שנעו סביב גבולות ההר ומספר לוחמים נפגעו. הייתה גם תקרית בית השידור בה נפגע קצין האו"ם קולונל פלינט. על כל אלה ניתן לקרוא בספרו של גילת.

  10. מובלעת הר הצופים ביום הכרזת המדינה 14 למאי 48 ה' באייר תש"ח כובש הלגיון הירדני את שיח־ ג'ראח ומנתק את הר הצופים מירושלים. הר הצופים הופך למובלעת בתוך השטחהערבי. על פי הסכם שביתת הנשק עם ירדן, מותר לישראל להחזיק בהר הצופים 120 שוטרים ולירדנים מותר להחזיק 46 שוטרים באוגוסטה-ויקטוריה.

  11. מפת מובלעות "הר הצופים" הישראלית ו"אוגוסטה ויקטוריה" הירדנית כשביניהם שטח הפקר, לפי הגירסאות הישראלית והירדנית. בפועל גירסת ירדן והאו'ם היא זו שקבעה.

  12. על פיהסכם שביתת הנשק עם הירדנים היו עולות להר כל שבועיים שיירות משוריינות עם שוטרים ומזון. בכל שיירה 60 שוטרים שעלו למשך חודש ימים. בדרך זו הוחלף מחצית הכוח הוותיק ומחציתו נשאר לחפיפה של שבועיים עם החדשים. • האוטובוסים המשוריינים ממלחמת השחרור המשיכו להעלות שוטרים במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. השוטרים היו עולים במעבר מנדלבאום, לאחר בדיקה מדוקדקת ומשפילה של חפציהם האישיים בגופם ע"י הירדנים, שבדקו כי לא יוברח נשק חדיש להר. הם נהגו לפתוח גם את שקי המזון והארגזים שבמשאית הנלווית לשיירה ולנעוץ בהם כידונים. האוטובוסים לוו ע"י שני ג'יפים ירדניים ושני ג'יפים של האו"ם. בתוך כל אוטובוס עמד לגיונר נושא נשק. לשוטרים לא היה נשק והם תודרכו לחטוף את נשקו של הלגיונר במקרה שהשיירה תותקף. פתרון מגוחך.

  13. מחסן הנשק בבנין הפיסיקה בו מאופסן הנשק התקני, רובים אנגליים ומקלעי ברן מיושנים מימי מלחמת השחרור. כל אימת שהגיעה בקורת של האו"ם הסתרנו את הנשק הצה"לי שהוגנב להר והתייצבנו עם הנשק הבריטי.

  14. כפי שהנשק לא היה אמיתי כך גם השוטרים לא היו אמיתיים,אלא היו חיילי צה"ל מחופשים. כובע הקצינים הוחלף בכובע משטרתי. כך עליתי גם אני להר ובשל היותי על ההר במלחמת ששת הימים- כמחזור אחרון -זכיתי בכובע שוטרים למזכרת.

  15. כיצד הוברח הנשק הצהלי התקני להר הנצור ?כיצד הגיעו מרגמות, פגזים, מוקשים נגד טנקים ואפילו ג'יפים עם תול'רים (תותחים ללא רתע) ? • אנחנו אנשי המילואים ששרתנו בהר לא ידענו כיצד הגיע הנשק. היחידים שידעו היו מפקד ההר שכונה בשם "מלך ההר" ואנשי המודיעין הצעירים, 20 במספר, שכונו "נערי המלך". הם דאגו ליצור ערפל ולשמור על הסוד מכל משמר. נדמה לי שזה היה הסוד הכמוס ביותר במדינת ישראל של אז, סודי יותר מהכור בדימונה. בלילות היו נערי המלך מעירים אותנו הקצינים ומוליכים אותנו לשטח המפורז סביב ההר. נשלחנו להביא מטענים כבדים שהכילו נשק ותחמושת,שהוברחו להר ע"י משת"פים ערבים ובאמצעות "שיירות הקמח" של סיירת מטכ"ל -כך אמרו לנו- ממערב ירושלים היהודית דרך מזרח העיר הירדני. לילה אחד שלחו אותי עם קצין נוסף למורד המזרחי של ההר ומשם הבאנו כד חלב חתום וכבד מאד. החיילים ששמרו באותה גזרה הורחקו מהמקום כדי שלא יחשפו ל"סוד הגדול". בלילה שאחריו לקחו אותי לצד הצפוני של ההר אל הגדר (המשך בדף הבא)

  16. המפרידה בין ביה"ח הדסהלבין בית הקברות האנגלי (בתמונה). משם נשלחתי אל תוך בית הקברות לחפש שק גדול ליד מצבה מספר 32 בשורה 7. חזרתי רטוב מזיעה בגלל המשקל ובעיקר בגלל הפחד. המטענים הועמסו על עגלה אותה דחפו "נערי המלך" אל מקומות המסתור שבהר. כעבור שבועיים העירו אותנו באמצע הלילה, קשרו את עינינו והוליכו אותנו במנהרות, כשברקע נשמעת מוסיקה ערבית. אמרו לנו שאנו עוברים במנהרה שמתחת לואדי ג'וז לעיר המערבית. לבסוף הוכנסנו לחדר אטום והסירו את המטפחות מעינינו. לפנינו התגלה שולחן ערוך לסעודת מלכים ומאחריו ערמה גדולה של כדי חלב, שקים וארגזי תחמושת פתוחים ובתוכם אבנים וחלקי מתכת, כשמעליהם גולגולת. אלו היו המטענים אותם סחבנו בלילות. "נערי המלך" ניצבו בצד מצחקקים למפלתנו.

  17. באותו מעמד הוחתמנו על התחייבות בלתי חוזרת שלא לגלות שום סוד מסודות ההר, לא לחיילים ולא לחברים ובני משפחתנו. צרפנו חתימתנו ל"מגילת ואדי ג'וז" עליה חתמו כל הקצינים ששרתו על ההר לפנינו. ובכן איך באמת הוברח הנשק? את התשובה קבלתי רק שנים רבות לאחר המלחמה. תדעו זאת בסוף המצגת.

  18. נערי המלך והמלך בראשם השתייכו ליחידת מודיעיןשהוקמה בשנת 1956 לצורך הפעלת הכוח "המשטרתי" של הר הצופים. שם היחידה היה "מצוף" 247. • היחידה הוקמה למעשה בשנת 1956-57. בין השנים 1948-1956, עד להקמת היחידה, הייתה ההגנה על הר- הצופים נתונה בידי כוח פלוגתי, אשר עלה להר במסגרת הסכמי שביתת הנשק לתקופות לא קבועות, לעיתים אפילו עד 3 חודשים. המ"פ היה למעשה המפקד והפלוגה הייתה מוחלפת כולה בפלוגה המחליפה כמעט ללא חפיפה בין הפלוגות. האוטובוסים שהביאו את הפלוגה החדשה ירדו כעבור שעתיים עם הפלוגה המסיימת. לא היה גורם קבוע האחראי על הפעילות השוטפת של כל מערכות הלוגיסטיקה והמנהלה. לא היו נהלים של פעילות מבצעית ומודיעינית קבועה ולא הייתה המשכיות. התנאים היו קשים מאוד. על כן הוחלט להקים את יחידת "מצוף" בראשה עמד "המלך" ועמו 20 חיילים סדירים שניהלו את ההר, דאגו להעברת הנשק ה"בלתי לגאלי" והכינו את ההר למלחמה, אם וכאשר תבוא. • ספור הקמת היחידה ותפעולה,כפי שסיפר אחד מ"נערי המלך", אריה שניפר, מופיע בסוף נספח התכתובות, המצורף למצגת.

  19. סמל יחידת מודיעין "מצוף" 247 הר -הצופים

  20. 35 יום לפני המלחמה נקראתי למילואים לחודש וחמשה ימים. לאחר 5 ימי הכנה במחנה שנלר בירושלים עלינו על האוטובוסים המשוריינים לבושים במדי שוטרים. השיירה עלתה להר בליווי ג'יפים של האו"ם. ושל הלגיון הירדני הר הצופים במלחמת ששת הימים.

  21. עלינו להר שבועיים לפני יום העצמאות ולאחר חפיפה עם הכוח היורד קבלנו אחריות על מחצית ממוצבי ההר. בשבועיים הראשונים פקדתי על "מוצב הכביש"שכלל את "בנין מגנס", "רוזנבלום" והמחסום על הכביש המוליך לאוגוסטה ויקטוריה. ממוצב זה ניתן היה לראות את כל ירושלים המזרחית כמונחת על כף היד.משמאל "בניין רוזנבלום" ולמטה בנין "בית השידור".

  22. יום העצמאות ה' באייר תשכ'ז 1967 והמצעד הצבאי בגבעת רם. • לכבוד יום העצמאות ה 19 תכננה ישראל מצעד צבאי מרשים כולל טנקים באמפיתיאטרון של האוניברסיטה במערב ירושלים בגבעת רם. • נשיא מצריים עבדול נאצר הוטעה ע"י הסובייטים לחשוב שישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה שעימה היה בברית הגנה הדדית. הוא השתמש במצעד כעילה להכרזת מלחמה על ישראל. לדבריו ישראל הפרה את הסכם שביתת הנשק עם ירדן, בהעלותה טנקים לירושלים. למחרת המצעד, שבועיים לפני פרוץ המלחמה, הניע את צבאו במצעד צבאי דרך קהיר אל תוך מדבר סיני. • באותו ערב הייתי על הר הצופים וקיימתי עם מחלקתי טכס אשמול הר הבית. על כתובת האש הענקית כתבנו "שלום ירושלים". הוזהרתי ע"י "המלך" להימנע מפרובוקציה אך לא שעיתי לאזהרתו.

  23. זה היה המראה של ירושלים ומתחם הר הבית מרחבת הטכס שאותו קיימנו בחזית הספרייה הלאומית. עמדנו שם ושמענו את ציבור האלפים בגבעת רם שר את "מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים". הצטרפנו לשירה כשדמעות בעינינו והדלקנו את כתובת האש "שלום ירושלים".

  24. וכך נראים העיר העתיקה והר הבית היום, מפסגת הר הצופים, כמעט מאותה זווית.

  25. מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים! אלפי גולים מקצות תבל נושאים אליך עיניים. באלפי ברכות היי ברוכה! מקדש מלך,עיר מלוכה! ירושלים,ירושלים, אני לא אזוז מפה! ירושלים, ירושלים, יבוא המשיח יבוא. מעל פסגת הר הצופים אשתחווה לך אפיים! מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים! מאה דורות חלמתי עליך. לזכות לראות באור פניך! ירושלים,ירושלים האירי פניך לבנך! ירושלים ירושלים, מחורבותיך אבנך! "מעל פסגת הר הצופים"שירו הנפלא של אביגדור המאירי.

  26. הצטרפות חוסיין לציר המצרי-סורי כנגד ישראל וההתבצרות בהר הצופים הצבא המצרי תפס עמדות על גבול ישראל וכל עם ישראל גויס לצבא ולהתחפרות בערים שבעורף. כעבור שבוע הגיע חוסיין למצריים ושוכנע ע"י נאצר להצטרף למהלך הצבאי כנגד ישראל. למחרת כששב לארצו הניע את צבאו ממזרח לירדן דרך רכס מעלה אדומים לירושלים. סביבההר והעיר התמקמו כוחות חי"ר שריון ותותחני ירדניים. מרגמות ותותחים ללא רתע נגד טנקים הוצבו על רחבת הר הבית, ומשאיות עמוסות חיילים משולהבים סבבו בעיר המזרחית בשאגות "אללה הוא אכבר". אנחנו הצטנפנו בחפירות בחרדהובלילות הנחנו שדות מוקשים, פרשנו גדרות תיל סביב ההר, חיזקנו את הביצורים וחפרנו תעלות קשר בין העמדות והמוצבים, כשאנו מתארגנים להגנה היקפית על ההר. המשימה שהוטלה עלינו הייתה להחזיק מעמד 24 שעות עד שצה"ל יגיע להר.

  27. חילופי מוצבים וגזרות בהר לקראת המלחמה • שבוע לפני המלחמה התבצעה החלפת כוחות ועמדות על ההר. עברתי עם המחלקה שלי למוצב "פיסיקה", (מזרחית למוצב "כביש") אשר חלש על אוגוסטה ויקטוריה, מעלה האדומים וגזרת בית המטבחיים של עיסאוויה. הגזרה כללה את בניין הפיסיקה והאמפיתיאטרון. את מקומי במוצב "כביש" תפס מאיר סיני. על מוצב ספורט פיקד אבי לוי. המ'פ שאקי שימש כסגנו של המלך וקבל תואר "נשיא". • העמדות הרשמיות הוצבו על הבניינים. מקומות ששמשו בעצם רק כתצפיות ונראו היטב מהצד הירדני. את עמדות הקרב בנינו בין האורנים במורד ההר כשהן מוסתרות בצמחיה ורשתות הסוואה. מעל החפירות הנחנו בולי עץ ועליהם שקי חול, ע"פי מתכונת ההתבצרות של גנרל "פנפילוב".

  28. האמפיהצופה לים המלח ועליו "עמדת תצפית". בניין הפיסיקה ועליו "עמדת תצפית" ולמטה "עמדת קרב" מגודרת, הצופה כלפי הכפר הערבי עיסאוויה.

  29. בניין הפיסיקה על מעבדותיו העזובות מספר את סיפורה העצוב של האוניברסיטה. לאחר ביקור באחת המעבדות הנטושות כתבתי בספר המוצב "מי ייתן ואזכה לגאול את המקום משממונו". ניבאתי ולא ידעתי מה ניבאתי.

  30. המלחמה על ההר ב"ששת הימים" • ב 5 ליוני ב 08.00 פרצה המלחמה בחזית המצרית. הירדנים מתמהמהים עד אשר דברי הרהב השקריים מקהיר משכנעים אותם להצטרף ללחימה. בשעה 10.00 נשמעות צפירות מכיוון ירושלים ובו זמנית ניתכת אש שטוחת מסלול מאוגוסטה ויקטוריה אל מוצבי ה"כביש" וה"פיסיקה". האש מתחזקת ומלווה בהפגזת מרגמות כבדה על ההר, המרגמות שלנו משיבות אש. מנקודת התצפית שלי הצלחתי לאתר ולאכן שתי סוללות מרגמה 120 מ"מ שיורות מאזור בית המטבחיים לכיוון ההר וירושלים. ע"פי החיתוכים והנ"צ שמסרתי לישראל צינדורף, קצין התותחנים, שיתקה אש מרגמות כבדות שלנו שנורתה מירושלים את הסוללות. גם גזרת הדסה סופגת אש מכיוון הגבעה הצרפתית, והתזמורת מנגנת במלוא עוצמתה. הירדנים ריסקו את עמדות התצפית, במיוחד את תצפית הפיסיקה, שם הוצב צינור שנראה מרחוק כמו קנה מרגמה. עמדות הקרב מהן ירינו ללא הפוגה, כמעט לא נפגעו. המקלען שלי משה גרינשטיין, לוחם ללא חת, ירה 13 אלף כדור עד שקנה המקל"פ הרותח התפרק. עם רדת הלילה זיהינו תנועות שריון מכיוון מעלה האדומים לירושלים. מטוסי פוגה מגיסטר, מטוסי אימונים שהוסבו למטוסי תקיפה לצורך המלחמה-הוזנקו ובסיוע נורים זוהרים זיהו וחיסלו את חטיבת השריון מס' 60 של הירדנים. באותו יום מודיעהרדיו הירדני כי הר הצופים נפל ורוב אנשיו הובלו לשבי. אשתי הרגיעה את בני משפחתה באמרה. "זה לא יכול להיות כי הרי אורי נמצא שם". כך גילתה למשפחה את הסוד (רק היא ידעה שאני בהר).

  31. פעילות הצנחנים בירושלים והחבירה למובלעת הר הצופים • בבוקר ה 6 יוני –היום השני למלחמה- תוקפת חטיבת הצנחנים את ירושלים המזרחית. הכוח נבלם באזור הפריצה בגבעת התחמושת וסופג אבידות רבות. הלוחמים דבקו במשימה שהגדירו להם מפקדיהם: "שחרור הר הצופים". • לאחר קרב גבורה עקוב מדם בגבעת התחמושת ולאחר שגדוד נוסף כבש את הציר עד מוזיאון רוקפלר, נערכו הצנחנים לעליה להר הצופים. הדרך אל ההר כבר הייתה פתוחה אך מסביב המשיכה האש. והנה בצהריים מגיע להר ג'יפ מלווה בזחל"ם. למרבה התדהמה התברר כי יושבי הג'יפ הם משה דיין, שר הביטחון, עוזי נרקיס, אלוף פיקוד המרכז והאלוף גנדי. • עליית הצנחנים להר נדחתה עקב זיהויו של כוח ירדני נוסף שהגיע ממזרח ובשל טעות ניווט קריטית של כוח השריון של הצנחנים אשר נועד לחבור אל ההר בציר העולה מ "רוקפלר" ל"א-טור". בשל החשכה סטה הכוח בטעות לכיוון שער האריות והותקף מחומות הר הבית בירי תול"רים שבלמו את תנועתם וגרמו לפגיעה קשה בשריון ובאנשים... לכן עבר לילה שלם עד אשר הגיעו הצנחניםב 7 ליוני בבוקראל ההר בדרכם לכיבוש אוגוסטה ויקטוריה והפעם מצפון, דרך הר הצופים.

  32. בצהרי ה 6 ליוני, בעוד האש משתוללת, מגיעים להר משה דיין,עוזי נרקיס וגנדי. מתלווה אליהם "מלך ההר".

  33. כיבוש אוגוסטה ויקטוריה בבוקר ה-7 ביוני, יומה השלישי של המלחמה, הגיעו להר הצנחנים ומייד אחריהם כוח שריון של חטיבה 10. השריון שעלה מלטרון לרמאללה כיתר את ירושלים מצפון והניס את שריון האויב מתל אל פול לכיוון מדבר יהודה ויריחו. כוח השריון לא שעה לאזהרותינו אודות המיקוש בדרך לאוגוסטה ושלושה טנקים עלו על מוקשים שלנו. לאחר ריכוך מרגמות ופצצות נפל"ם שהוטלו ע"י מטוסי פוגה, עלה כל מתחם הביצורים של אוגוסטה בלהבות. הרוח הוליכה את הלהבות גם אלינו ומספר עמדות במוצב הפיסיקה נשרפו. ניסיתי להוציא רימונים ותחמושת מהעמדות הבוערות ונחנקתי בעשן. חיילים חלצו אותי דרך חרך ירי של אחת העמדות חצי מעולף. אחד מהמטוסים הופל ע"י הירדנים והתרסק ליד מנזר מר אליאס בדרך בית לחם. בשלב ההסתערות נפגע ונהרג מפקד פלוגה ד' של הצנחנים, גיוראאשכנזי, בן קבוץ ניר דוד. (זכרו שמור עמי בספר "נער צמח בגדות האסי"). מיכה חורין בן קיבוצי, טירת צבי, תפס פיקוד במקומו והמשיך את ההסתערות. כשהסתימה הלחימה באוגוסטה לקחתי דגל גדול ובלוויית חייל נוסף רצתי אל מגדל הפעמונים של הכנסייה והנפתי עליו את הדגל. התגובה הירדנית הייתה אש ממוקדת מכיוון א-טור אל ראש המגדל. שכבנו שנינו כשגבנו לקיר המגדל מבפנים ורגלינו הודפות את פעמון הענק של הכנסייה עד שהחל לצלצל בקול גדול. הכדורים ניתזו על הפעמון והוסיפו גוון לצלצוליו. עד היוםמצלצלות אוזני בזוכרי את המעמד ההוא.

  34. בתמונה, בקור הרמטכ'ל יצחק רבין בהר לאחר שחרורו.בשורה הראשונה (משמאל לימין): עוזי נרקיס, רבין, "המלך" שרפמן, אלוף הרצוג ואני מימין.

  35. שחרור העיר העתיקה ועצרת הזיכרון והניצחון של הצנחנים באמפי של הר הצופים הצנחנים המשיכו בתנופה להר הזיתים. משם גלשו עם שריון מסופח מחטיבה 10 לעבר שער האריות, ופרצו אל בין החומות. צעקתו של מוטה גור לנהגו "בן דרור סע", הפכה לאגדה. הזחל"ם פרץ את דלת שער האריות ומיד פנה שמאלה אל רחבת הר הבית. ההר נכבש בדהרה והונף עליו דגל ישראל. משם ירדו הצנחנים לכותל, הרב גורן תקע בשופר והשאר יסופר בתולדות העם. על ההר נערך מסדר הניצחון של חטיבת הצנחנים ולמחרת עם ערב עלו כולם לאמפי של הר הצופים, שם נערכה עצרת לזיכרון לנופלים ולסיום הלחימה בירושלים הגדולה שאוחדה לה יחדיו. ישבנו שם נפעמים כשפנינו אל מדבר יהודה המאדים בשקיעה. על הבמה עלה אחד הצנחנים, מאיר אריאל, שנודע מאוחר יותר כ"צנחן המזמר" ושר אתירושלים של זהב במילים אחרות וכואבות. השיר והמנגינה המקורית לא היו מוכרים לנו. אנחנו אנשי ההר, שהיינו מנותקים מכל קשר עם הארץ במשך חודש ימים, לא ידענו על קיום פסטיבל הזמר במוצאי יום העצמאות ועל השיר של נעמי שמר שחובר במיוחד לכבוד האירוע, בביצועה של שולי נתן. אריאל שינה את מילות השיר וכששר,"ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור, הלא לחומותיך קראנו דרור" בכו חבריו הצנחנים ולבי החסיר פעימה.

  36. חיבר ושר באמפי של הר הצופים: מאיר אריאל במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך ולמגר אויב. ירושלים של ברזל ] 2 מכל מרגמותיו רווינו ושחר קם פתאום, הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא וכבר היה –אדום. ירושלים של ברזל ] 2 ושל עופרת ושל שחור- הלא לחומותיך קראנו דרור. חיברה: נעמי שמר שרה: שולי נתן אויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים. ירושלים של זהב ] 2 ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה. ירושלים של זהב ] 2 ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור. ירושלים של זהב מול ירושלים של ברזל

  37. נושך שפתיו,שבע דם ויגע הוסיף הגדוד ללחום- עד שסוף סוף הונף הדגל מעל בית הנכות... ירושלים של ברזל] 2 נפוצו כל גדודי המלך צלף נדם צריחו. ושוב נצעד אל ים המלח בדרך יריחו... ירושלים של ברזל ] 2 ושוב נסור אל הר- הבית וכותל מערב הנה הנך באור ערביים כלך עוטה זהב. ירושלים של זהב ] 2 ושל עופרת וחלום. לעד בין חומותיך ישכון שלום איכה יבשו בורות המים ככר העיר ריקה ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה ירושלים של זהב ] 2 ובמערות אשר בסלע מיללות רוחות ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו ירושלים של זהב ] 2 אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים קטנתי מצעיר בניך מאחרון המשוררים.... כי שמך צורב את השפתים,כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב.... ירושלים של זהב ] 2 ירושלים של זהב מול ירושלים של ברזל (המשך)

  38. הומור ללא מילים-לפני שעזבנו את ההר צילמתי כמה ציורי קיר אותם צייר חייל אלמוני מאחד המחזורים שלפני

  39. על הר הצופים עמד שלד בניין, לו קראנו "הבית הבלתי גמור". גםבכניסה לעיסאוויה עמד מבנה דומה, קראנו לו: "הבית שלא יגמר לעולם"ואמנם הבלתי גמור נבנה לאחר השחרור והפך למעונות הסטודנטים.

  40. כששוחרר הר הצופיםהוצבו האוטובוסים המשוריינים על ההר, ליד "בית הנכות הלאומי" ככלי אין חפץ בו,ומשם הובלו אחר כבוד לבית הקברות.

  41. "קטר קיטור חלוד קטר קיטור ישן עמד בתחנה והעלה עשן "וצ'יק צ'יק צק' טנק שרמן חש, וצ'יק צ'יק צ'ק הוא קבל צ"לש - המלך מת, יחי המלך החדש".

  42. שאון התותחים נדם, הר הצופים נתייתם, מנחם "המלך" התאבל על ממלכתו האהובה ועבר לפקד על מרחב שלמה שבסיני. אנחנו ירדנו באוטובוסים של אגדלמחנה שנלר בירושלים, ממנו יצאנו ליחידת האם שלנו חט' 5 למחנה חאווארה ליד שכם. משם יצאנו לסיורים בארץ ישראל הגדולה, להרי גריזים ועיבל, לסבסטיה, להר הבית -בו ירדנו לראות את אבן השתייה- ואפילו למנזר מר סבא במדבר יהודה הגענו. כן הילד הזה הוא אני. ההמשך יסופר במצגת הבאה.

  43. ונסיים בפענוח סוד הבאת החימוש להר הצופים • לפני 10 שנים בקרתי במוסיאון הנשק של צה"ל ברח' אילת 5 ביפו. ושם בין כל סוגי המשוריינים מצאתי להפתעתי את שני האוטובוסים שהעלו להר הצופים את ה"שוטרים". האוטובוסים גילו את הסוד. הגג והקירות הכפולים, שמשו כמקומות אכסון למוקשים, מרגמות, פגזים,חלקי ג'יפים,תול"רים, רובים ותחמושת. וכך פעלה השיטה: האוטובוסים המתינו במשך שבועיים במחנה שנלר ובאותה תקופה פורקו הדפנות הפנימיים של האוטובוסים והוסר הכיסוי העליון של הגג. לתוך החללים שהתגלו הוכנסו פריטי הנשק האסורים והדפנות נסגרו חזרה בברגים שנצבעו במומחיות. כשהגיעו להר פתחו נערי המלך את הדפנות ופרקו את הנשק והמוקשים למסתור במערת ניקנור, מערה טבעית בגן הבוטני ומקומות מסתור נוספים בהדסה ובבניין הכימיה בו הוסתרו הג'יפים. הדפנות נסגרו הברגים נצבעו והאוטובוסים שבו על עקבותיהם עם השוטרים המשתחררים שלא ידעו דבר וחצי דבר על השיטה. כנראה שבאותה שיטה הוסתר נשק גם בעוקב המים, אותו היו אנשי האו"ם מורידים ומעלים מדי פעם להר. יש סיפור מעניין על יצור גדרות התיל במכונה שהורכבה על ההר ע"י אוריאל חפץ (ויקיפדיה).

  44. אל ההר הועלו מספר ג'יפי תול"ר מפורקים לחלוטין וחלקיהם הוצפנו בדפנות ובגג האוטובוסים המשוריינים שעלו להר. על ההר הורכבו מחדש.

  45. האוטובוסים במוסיאון הנשקביפו: הגג הכפול של האוטובוס הוגבה ואפשר לראות את תכולתו דרך דופן פלסטיק שקוף. כשנכנסים לאוטובוס רואים את הדפנות הפנימיות פתוחות ובתוכן מאופסנים מוקשים, רובים,מקלעים בזוקות,מרגמה 81, וכאמור גם תול"רים וחלקי ג'יפיםשהורכבו על ההר.היו אולי דרכים נוספות להעברת נשק, אך אותן לא גיליתי עד היום.

  46. "היו זמנים" –"כשהיינו צעירים"..."מעל פסגת הר הצופים"."כן, לפעמים החגיגה נגמרת"...שלום ולהתראות. לתגובות :אורי נוה naveh.uri@gmail.com 0524770160 039362644 • מאז המלחמה השתנה הכול. אין זכר לעמדות, לתעלות ולביצורים. • הר הצופים נבנה כולו כגוש אבן ענק, המסתיר את בניניו המקוריים והיפים של ההר, כמו בניין הספרייה הלאומית שנעלם לחלוטין. • נבנו שכונות חדשות ומלון היאט ריג'נסי שולט על הכניסה להר. ואנחנו? גם אנו התבגרנו ושיבה זרקה בשערנו. "היו זמנים, שם במשלט ישבנו. היו זמנים חלמנו ואהבנו. עכשיו דבר אין להכיר. על המשלט יושבת עיר. אולי בזכות אותם זמנים"

More Related