slide1 n.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء PowerPoint Presentation
Download Presentation
הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 34

הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء - PowerPoint PPT Presentation


  • 147 Views
  • Uploaded on

תעסוקת אסירים בתוך בתי הכלא. הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء. תוכן עניינים. א. מבוא ב. פרק א' – תעסוקת אסירים בבית הסוהר 1. מודל תעסוקה 2. גרף תעסוקה יצרנית 3. שיקולים לתעסוקת אסירים ג. פרק ב'- חקיקה חקיקה עבודת שיקום ג. פרק ב'- פסיקה 1. פסיקה

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء' - svetlana


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1

תעסוקת אסירים בתוך בתי הכלא

הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים برنامج حقوق وتأهيل السجناء

slide2
תוכן עניינים

א. מבוא

ב. פרק א' – תעסוקת אסירים בבית הסוהר

1. מודל תעסוקה

2. גרף תעסוקה יצרנית

3. שיקולים לתעסוקת אסירים

ג. פרק ב'- חקיקה

  • חקיקה
  • עבודת שיקום

ג. פרק ב'- פסיקה

1. פסיקה

2. ביקורת

ד. נקודת ההשקה בין דיני העבודה ודיני העונשין

  • מסקנות
  • השאלון והעבודה שלי
slide3
מבוא

לא פעם נשאלה השאלה מהו השכר הראוי שיקבל אסיר עבור עיסוקו בבית הכלא. עקרון השליטה שמטיל המאסר על האסירים עונה על שאלה זו. עקרון השליטה במאסר בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים של האסיר. התחום הרלוונטי לענייננו הוא תעסוקת אסירים בתוך בתי הכלא.

האם הזכות לשכר הוגן- שכר מינימום שנקבעה לפי החוק מגיעה לאסיר בעת עיסוקו בבית הכלא? כדי לפתור את הסוגיה בחרו להגדיר את יחסי העובד והמעביד שכלפי חוץ נראים כך כיחסי מעסיק ומועסק. מועסק הוא אינו עובד לעניינו של אסיר. אסירים מועסקים לפי החוק וניתן לחייבם לעבוד. כך שאם אסיר אינו רוצה לעבוד ניתן לחייבו ולכן היחסים שבינו לבין המעסיק הם אינם יחסי עבודה, קרי אינם יחסי עובד מעביד. ולכן, אם אין כאן יחסי עבודה אזי דיני העבודה והוראותיהם לא חלים על אסירים.

חשוב להדגיש שבגלל היותם של אסירים במצב של שליטה מוחלטת חשוב מאוד לשמור על זכויותיהם ככל האפשר. קל מאוד לקפח זכויות אדם מאחורי כתלי בית הסוהר, שכן אסירים נמצאים בעמדה נחותה מזו של סוהרים והחוק. אסירים נמצאים במשמורת וחסרה להם אותה מודעות לדרוש ולחייב לשמור על זכויותיהם. נטילת החירות והטלת השליטה המוחלטת על אסירים לא מוחקת את זכויות האדם שמגיעות לכל אדם.

החקיקה לא נותנת מענה מספיק ואף מקפחת את זכויות האסירים. אותו אסיר שלא נחשב לעובד עושה את אותה העבודה שעושה אדם מחוץ לכתלי בית הסוהר אך מתוגמל סמלית. נראה לעין כי אם נריץ סרט של אדם עובד בנגריה בבית סוהר למול אדם שעובד בנגריה אזרחית יראו שני האנשים זהים וללא שוני מיוחד. אך החוק בכל מקרה מבחין ומוצא שוני בין אותה עבודה ובין אותו עיסוק לעניין הגמול.

slide4
פרק א'תעסוקת אסירים בבית הסוהר

מודל התעסוקה היצרנית בשב"ס מתקיים במספר מסגרות:

1. מפעלי יזמות פרטית (תעשייה פרטית)- מפעלים הנמצאים במרכזים היצרניים של בתי הסוהר השונים, אשר מנוהלים ומופעלים על ידי יזמים פרטיים.

2. מפעלי ייצור תעשייתיים (מפעלי שב"ס)-מפעלים הנמצאים בבעלות המדינה, אשר מנוהלים ומופעלים על ידי מערך התעסוקה בשב"ס. המערך התעשייתי, הפרוש בבתי הסוהר (כ-24 מפעלים) פועל בתחום העץ, המתכת, הטכסטיל והדפוס ומנוהל באופן מקצועי ע"י סגל מערך התעסוקה. במסגרת זו מועסקים מאות אסירים, כאשר התגמול הכספי שמשולם להם נקבע על בסיס תפוקות. לפי הפקודה אסירים מקבלים שכר לפי עיסוקם שקבוע בפקודה וליום עבודה, ללא קשר לבסיס התפוקות. אם זה אכן ככה, אזי האסירים מקבלים שכר יסוד שקבוע בחוק וכתוספת בונוסים על בסיס התפוקות? יש לבדוק זאת.

3. מפעלי הרכבה בקבלנות משנה (עבור מפעלים ויזמים פרטיים)- כוללים פסי ייצור להרכבת מוצרים ולאריזתם (כ-12 מפעלים), כדוגמת מוצרי אינסטלציה, פלסטיקה, חשמל, חיווט ואלקטרוניקה לכ-75 יצרנים/יזמים.

4. שיקום קבוצתי (מפעלי תעשייה מחוץ לכותלי בית הסוהר)- מסגרת זו מאפשרת לאסירים, הנמצאים לקראת שחרורם, להשתלב בעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר (כ-40 מפעלים) במגוון תחומי עיסוק, כגון: מזון, בנייה, מכונאות רכב, מפעלי ייצור, אפייה, תקשורת ואלקטרוניקה.

slide6
השיקולים לתעסוקת אסירים
  • כיום יש בערך 22,548 אסירים בבתי הסוהר ברחבי הארץ.
  • שב"ס מספק עבודה באמצעות מערך התעסוקה ל-2,200- 2,400 אסירים.
  • השיקולים שמפעילים לשיקול האסיר בתעסוקה לפי פקודת הנציבות:
  • 1. מקומות תעסוקה פנויים בבתי הסוהר
  • 2. מקצוע האסיר, נטיות מקצועיות
  • 3. ממצאי אבחון תעסוקתי
  • 4. צורכי בית הסוהר בכוח אדם מקצועי
  • 5. שיקולים ביטחוניים ומודיעיניים
  • 6. מצב בריאותי-גופני, נפשי
  • 7. תפקוד האסיר בבית הסוהר
  • 8. מצבו הסוציאלי של האסיר
  • 9. רמת השכלת האסיר
  • 10. משך תקופת מאסרו
  • 11. תעסוקות קודמות של האסיר
  • 12. האגף בו מתגורר האסיר
  • 13. יתרת תקופת מאסרו
  • נשאלת השאלה האם מכלול השיקולים שדורשת פקודת הנציבות רלוונטים לכלל האסירים?
  • תעסוקת האסיר בתוך בית הכלא מהווה יתרון גדול בפני ועדת שחרורים, יתרון שנהנים ממנו לכל היותר 2,400 מתוך 22,548.
  • האם ניתן להגמיש וליצור מקומות תעסוקה נוספים לאסירים כך שעקרון השוויון בין האסירים לא יפגע.לא יתכן שמתוך 22,548 רק 2,400 יהיו ראויים לתעסוקה וליתרון שבה.
  • לפי טיעוני שב"ס ומערך התעסוקה בשב"ס, אחת המטרות העיקריות בתעסוקת אסירים היא שיקומם של אסירים וחוסר ניוון אך כאשר יש מקומות תעסוקה ספורים שמספיקים רק ל-10% מהאסירים נוצרת בעיית שוויון בין האסירים. אם הסיבה לחוסר העסקתו של אסיר היא חוסר במקומות תעסוקה פנויים הרי שראוי ששיקול תעסוקה לא יכלל בפני ועדת השחרורים. נראה כי יש פגיעה בשוויון לאור השיקולים שפקודת הנציבות מציבה.
1 892 2005
אסירים מועסקים לפי תחומי פעילותסה"כ 1,892- שנת 2005
slide11
פרק ב'-חקיקה
  • עפ"י דיני העונשין והחיקוקים הנוגעים לשירות בתי הסוהר (שב"ס) ניתן לחייב אסירים לעבוד ואף להעניש אסיר המסרב לעבוד. הדין אינו קובע מהי התמורה המגיעה לאסיר בעד עבודתו.
  • חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970 . ס"ח תש"ל, 109 ,עמ' 111
  • 14. עבודה במאסר
  • (א) אסיר יהא חייב בעבודה לפי פקודת בתי הסוהר, 1946 2, והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר וכן בענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בתי הסוהר.
  • (ב) ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת הסיבות הללו.
  • (1) מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;
  • (2) השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;
  • (3) סיבה סבירה אחרת.
  • (ג) לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.
slide12
המשך- חקיקה
  • פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 [תיקון אחרון: 03/07/08]. .========================================
  • סימן ד': עבודה
  • 25. מקום עבודה
  • עבודת אסירים תהיה לפי הוראות סעיף 14 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970 6 (להלן - חוק דרכי ענישה), בתוך תחום בית הסוהר או מחוץ לו, בכל מקום במדינה ובכל עבודה שתיקבע.
  • 26. עבודת אסירות
  • עבודת אסירות לא תהיה מחוץ לבית הסוהר אלא לפי המלצת הרופא ובעבודה המתאימה לנשים.
  • 27. פיקוח
  • עבודת אסירים תהיה בפיקוחו של מנהל בית הסוהר.
1978 24 09 07
תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978 [תיקון אחרון: 24/09/07]

1. הגדרות [תיקון: תשנ"ו]

  • בתקנות אלה -
  • "ממונה על החקירה" - קצין משטרה הממונה על החקירה שדרגתו מפקח ומעלה;
  • "עצור" - אסיר פלילי שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
  • 1א. ועדת קבלה [תיקון: תשנ"ו]
  • ליד כל בית סוהר תהיה ועדת קבלה, אלא אם קבע הנציב אחרת; חברי הועדה יהיו נושאי משרות שקבע הנציב.
  • 2. תפקידי הועדה
  • הועדה תראיין כל אסיר סמוך למועד קבלתו בבית הסוהר, תקבע את מקום החזקתו בתחומי בית הסוהר ותשבץ אותו בעבודה המתאימה לו.
  • 3. החלפת מקום עבודתו והחזקתו של אסיר
  • רשאי מנהל בית הסוהר להחליף את סוג עבודתו של אסיר ואת מקום החזקתו אם ראה צורך בכך ויביא בפני הועדה את נימוקיו.
  • 13. שעות עבודה
  • הנציב יקבע את שעות העבודה והמנוחה של אסירים בכפוף להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 3.
  • 15. עבודה לצורך שיקום
  • עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו.
  • 16. שכר עבודה
  • כל אסיר יקבל שכר בעד עבודתו שיעור השכר וצורתו ייקבעו בידי הנציב.
  • 17. העסקת אסירים שטרם נידונו
  • מותר להעסיק בעבודה גם אסירים שטרם נידונו ואסירים אזרחיים, אם הסכימו לכך.
slide14
תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978

52. עבודת שיקום [תיקון: תש"ם, תשמ"ב, תשמ"ז, תשנ"ה, תשס"ה]

  • (א) מי שנידון למאסר שנה או יותר וריצה שליש מתקופת מאסרו, רשאי הנציב לפי שיקול דעתו, בתקופה של 18 החודשים שלפני המועד האפשרי לשחרורו על-תנאי על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 6, עד מועד סיום תקופת המאסר שעליו לשאת, ליתן לו היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה או להשתתף במסגרת לימודית משקמת, מחוץ לשטח בית הסוהר ובלא ליווי צמוד (להלן - עבודת שיקום), במועד ולתקופה שייקבעו בהיתר.
  • (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שנידון למאסר לתקופה שאינה עולה על שנה, וזהו עונש המאסר הראשון שהוטל עליו והוא השלים ריצוי של רבע מתקופת מאסרו, רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לו היתך לצאת לעבודת שיקום.
  • 52א. עבודת שיקום בהשגחה [תיקון: תשנ"ה(2), תשס"ה]
  • מי שנידון למאסר וריצה רבע מתקופת מאסרו, רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, בתקופה של 42 החודשים שלפני המועד האפשרי לשחרורו על-תנאי על פי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, עד מועד סיום תקופת המאסר שעליו לשאת, ליתן לו היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה מחוץ לכותלי בית הסוהר בליווי ובהשגחה של אדם שהנציב הסמיכי לכך (להלן - עבודת שיקום בהשגחה), במועד ולתקופה שייקבעו בהיתרן לענין זה, "ליווי והשגחה" - הסעת האסיר מבית הסוהר אל מקום עבודת השיקום בהשגחה וחזרה ממנו, ופיקוח עליו מרגע יציאתו מכותלי בית הסוהר עד שובו אליו, לרבות דיווח, בהקדם האפשרי, למנהל בית הסוהר על כל פעולה חריגה של האסיר כפי שנקבע בפקידות נציבות בתי הסוהר.
slide15
תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978
  • 53. תנאים לעבודת שיקום [תיקון: תשמ"ב, תשנ"ה(2)]
  • עבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה לא תותר לאסיר אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
  • (1) הנציב סבור, לאחר התייעצות עם מומחים לדבר, כי מצב בריאותו, נתוני השכלתו או הכשרתו המקצועית, אופיו ועברו של האסיר מניחים אפשרות לשקמו;
  • (2) יש מקום עבודה קבוע או מסגרת לימודית מתאימה (להלן - מקום עבודה) קרוב למקום משכנו שקבע הנציב לפי תקנה 56;
  • (3) מקום העבודה וטיבה יש בהם כדי לקדם את שיקום האסיר בדרך נאותה ;
  • (4) בעל מקום העבודה או מנהלו מסכים להעסיק את האסיר בתנאים שנקבעו;
  • (5) אין ביציאתו לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה חשש של סכנה לבטחון המדינה או הציבור.
  • 54. חובות האסיר [תיקון: תשנ"ה(2)]
  • אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יחולו עליו החובות שלהלן בנוסף של התנאים שיתנה הנציב בהיתר עבודה:
  • (1) יימנע מלהפר חיקוק;
  • (2) לא יתחבר אל עבריינים או אל אנשים בעלי אופי מפוקפק;
  • (3) יציית להוראות קצין שיקום;
  • (4) ימסור דו"ח על הכנסתו והוצאותיו כל אימת שידרוש זאת מנהל בית הסוהר שבו הוא אסור;
  • (5) יחזור יום יום, מיד לאחר תום עבודתו, למקום משכנו;
  • (6) יפקיד בקופת בית הסוהר את שכרו אם הוא שכיר או תשלום שנקבע אם הוא עצמאי, והוא אם לא נקבעה בהיתר העובדה הוראה אחרת.
slide16
תקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978

55. משמורת חוקית [תיקון: תשנ"ה(2)]

  • (א) אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יראוהו, בעת עבודתו, בדרך לעבודה ובחזרה ממנה, כנתון במשמורתו החוקית של מנהל בית הסוהר ודינו לכל דבר כאסיר אותו בית סוהר
  • (ב) לא התייצב האסיר לעבודה או לא חזר למקום משכנו עם תום עבודתו, דינו לכל דבר כאסיר שנמלט ממשמורת, אך תהיה לו הגנה אם הוכיח שהעיכוב חל מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
  • 56. שיכון [תיקון: תשנ"ה(2)]
  • אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יוחזק בנפרד מיתר האסירים במקום ובתנאים שקבע הנציב.
  • 57. הוצאות
  • מנהל בית הסוהר יספק בכל יום לאסיר היוצא לעבודת שיקום הוצאות נסיעה וכלכלה.
  • 58. בגדי עבודה [תיקון: תשנ"ה(2)]
  • אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה ילבש בגדי עבודה שאינם בגדי אסיר;אם אין לו בגדים משלו יינתנו לו מבית הסוהר.
  • 59. ניכויים
  • (א) ההוצאות שהוצאו למען אסיר בשל יציאתו לעבודת שיקום כגון:הוצאות נסיעה, כלכלה ולבוש, ייחשבו כחוב שחייב האסיר לבית הסוהר.
  • (ב) מנהל בית הסוהר רשאי לנכות מסכום פקדונו של האסיר את סכום ההוצאות שהוצאו עליו בשל יציאתו לעבודת שיקום.
  • 60. ביטול היתר עבודה [תיקון: תשנ"ה(2)]
  • הנציב רשאי בכל עת לבטל היתר עבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה שנתן לאסיר אם ראה טעם המצדיק לעשות כן.
slide17
עבודת שיקום
  • בעבודת שיקום יש חובה על הוצאות נסיעה וליווי. נשאלת השאלה כמה מקבל אסיר עבור עיסוקו בעבודת שיקום?
  • לפי פקודת הנציבות אין התייחסות מיוחדת לשכר אסיר בעבודת שיקום.
  • בפקודת הנציבות יש התייחסות לשכר לפי עיסוק.
  • לכן, אם האסיר מקבל אותו שכר כמו אסירים שאינם מלווים ואין צורך בהוצאות נסיעה, אין זה הגיוני שבגלל ניכויים האסיר יקבל פחות.
  • עבודת שיקום צריכה להשתלם יותר מבחינת גמול לאסיר שכן יש יותר הסתמכות על האסיר והוא מקבל חופש יחסי לעומת האסירים האחרים.
  • עבודת שיקום באה לשלב את האסיר בחיים שמחוץ לבית הכלא והיא צריכה להוות יתרון ולא חסרון כלכלי.
  • יש לשים לב שעבודת שיקום- נקראת עבודה ולכן נשאלת השאלה האם יש כאן יחסי עובד-מעביד? אם אכן מדובר בעבודה ולא תעסוקה לפי החוק הרי שיש לחייב בכל החיובים של דיני עבודה. והחיוב העיקרי של גמול ראוי- שכר מינימום על פי החוק.
  • "יפקיד בקופת בית הסוהר את שכרו אם הוא שכיר או תשלום שנקבע אם הוא עצמאי, והוא אם לא נקבעה בהיתר העובדה הוראה אחרת"- יש לנו כאן מושגים מתחום דיני העבודה: שכיר ועצמאי. ניתן להבין מכך שמדובר אכן ביחסים של עובד- מעביד, בין האסיר לבין מקום עבודתו.
  • השאלה הנשאלת אם אכן מדובר ביחסי עובד מעביד, האם האסיר מקבל את כל הזכויות שמגיעות לעובד על פי החוק?
98 1163
פסיקה- בג"ץ 98 / 1163
  • פס"ד שדות הנו הפס"ד המרכזי הדן בזכותו של האסיר לשכר מינימום.
  • פס"ד בודק האם ניתן להגדיר אסירים כעובדים לפי דיני העבודה.
  • ביהמ"ש מגיע למסקנה שאסירים הם לא עובדים לעניין שכר מינימום. כמו כן, ביהמ"ש אומר כי לא ניתן להחיל על אסירים דיני עבודה שכן הם אינם עובדים. עבודתם נובעת מחוק.
slide19
פס"ד שדות- מפי השופט זמיר
  • "אכן, לכאורה, לפי מבחן ההשתלבות המקובל במסגרת דיני העבודה, אסיר עשוי להיחשב לעובד במפעל שבו הוא מועסק. זאת ועוד, אמנם אסיר מועסק על-פי חוק ולא על-פי חוזה, אך כבר נפסק בעבר כי חוזה עבודה, אף שהוא יסוד רגיל, אינו יסוד הכרחי לצורך הכרה באדם כעובד. עם זאת השאלה של היותו של אסיר עובד צריכה להיחתך על-פי פרשנותו הלשונית ותכליתו של חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, ולא על-פי המבחנים הכלליים של דיני העבודה המתייחסים לדברי חקיקה אחרים"- ביהמ"ש מצד אחד אומר כי אסירים יכולים להיחשב לעובדים לעניין דיני העבודה ומצד שני מסתייג לעניין שכר מינימום.
slide20
המשך- פס"ד שדות
  • "העובדה שחוק שכר מינימום אינו כולל הוראה מפורשת בעניין שכרם של אסירים, ואף עבודות ההכנה של החוק מתעלמות מעניין זה, תומכת במסקנה השוללת את תחולת חוק שכר מינימום על אסירים. שהרי, חזקה כי המחוקק היה מודע לכך שכבר קיים הסדר מיוחד לעניין שכר אסירים בחוק העונשין ובתקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, ולכן אילו הייתה לו כוונה להחיל את חוק שכר מינימום גם על אסירים, ודאי היה אומר זאת במפורש".
slide21
המשך- פס"ד שדות
  • "תכליתו של חוק שכר מינימום היא לשמש מכשיר לוויסות המתח בין האינטרסים הכלכליים של המעבידים ושל העובדים. לעומת זאת עבודת אסירים מתבססת בעיקר לא על אינטרסים כלכליים אלא על אינטרסים אחרים, כגון שיקום האסיר, מניעת ניוון ובטלה בזמן המאסר, שמירת הסדר בבתי הסוהר וכיו"ב שיקולים שאינם כלכליים. מכאן, שגם לאור תכליתו של חוק שכר מינימום אין הוא חל על עבודת אסירים. המסקנה האמורה נתמכת גם בשיקולי מדיניות מעשיים, ובראשם החשש שנתמך על-ידי הנתונים שהוצגו בידי המשיב, שלפיו העלאת שכר אסירים לשכר מינימום תגרום לפגיעה בתמריץ שיש למעבידים להקים מפעלי יזם, ובכך להקטנה של היצע העבודה המוצע לאסירים"
slide22
פס"ד שדות
  • "ולבסוף, גישה פרשנית שלפיה אסירים זכאים לשכר מינימום תיצור חוסר אחידות בחקיקה הנוגעת להעסקת אסירים משום שאין זה מתקבל על הדעת שחוק העונשין יקבע במפורש (בסעיף 51ד) כי אפשר לשלם לאסיר בעבודת שירות המבצע עבודת משק מחוץ לשטח בית הסוהר שכר המגיע ל-90% משכר המינימום, ובו בזמן יחייב במשתמע (בסעיף 48) לשלם לאסיר רגיל המבצע עבודה בשטח בית הסוהר את שכר המינימום. אם יש מקום להבדיל בין זה לבין זה, הדעת נותנת שההבדל יהיה לטובת האסיר בעבודת שירות"
slide23
פס"ד שדות
  • "ההחלטות של השב"ס בנוגע לתנאי העבודה של אסירים, ובכלל זה בנוגע לשיעור השכר המשתלם בעד עבודת אסירים, חייבות לעמוד במבחן הסבירות. מיתחם הסבירות נקבע, בין היתר, מתוך התחשבות בכבוד האסיר כאדם; במטרה לעודד את האסיר לעבוד, להרגיל אותו לסדר יום המשלב עבודה ולקדם את השיקום שלו; בצורך למשוך יזמים פרטיים שיקימו מפעלים נוספים בשטח בית הסוהר; במהות העבודה, ומתוך התייחסות, כאחד השיקולים לעניין הסבירות, גם לשכר המינימום"
slide24
פס"ד שדות
  • "מקור הסמכות לקביעת השכר ותנאי העבודה של אסירים בתוך בתי הסוהר מצוי בסעיף 132 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, המקנה לשר הממונה על ביצוע הפקודה סמכות רחבה להתקין תקנות בעניינים השונים הנוגעים לבתי הסוהר, ולרבות הוראות בדבר שעות עבודתם ודרכי עבודתם של אסירים וכן בכל עניין אחר שיש להסדירו לשם ביצועה היעיל של הפקודה- גם ביהמ"ש מסכים שתעסוקת אסירים צריכה להיות מוסדרת בחקיקה אך עד היום יש רק הסדרה מינימאלית שציינתי קודם
  • מקור הסמכות לקביעת שכרם של אסירים המועסקים מחוץ לבית הסוהר מצוי בסעיף 48(א) לחוק העונשין, הקובע כי התקנות על-פי פקודת בתי הסוהר יכילו הוראות בעניין שכרם ותנאי עבודתם של אסירים. אך אין ללמוד מנוסח הסעיף כי התקנות עצמן יקבעו את השכר. לכן אין פגם בכך שהתקנות קובעות כי השכר ייקבע בידי נציב בתי הסוהר “– האמנם?
slide25
נקודות השקה בין דיני עבודה לבין דיני העונשין
  • דיני עבודה מקנים זכויות וחובות במערכת היחסים של עובד ומעביד. הבעיה בענייננו נובעת מזה שלא מגדירים את האסיר כעובד. אותו אסיר עושה את אותה העבודה שעושה אדם מחוץ לכתלי בית הסוהר אבל עדיין לא מתוגמל. לא רק תגמול הוא הבעיה. יש בעיתיות לעניין תנאי העבודה, שוויון בין אסירים לעניין השכר.
  • ביהמ"ש בפס"ד שדות מצד אחד אומר כי ראוי שהאסירים יחשבו לעובדים אך מצד שני מסתייג לעניין הגדרתם של האסירים כעובדים לעניין שכר מינימום.
  • לפי פקודת הנציבות השכר של האסירים שונה לפי עיסוק. אסירים מקבלים שכר ליום עבודה ולא שכר לפי שעת עבודה. לפי החוק נראה כי האסירים מקבלים שכר על שעות עבודה נוספות, שעתיים ראשונות 125% ו-150% על כל שעה נוספת.
  • נראה כי לפי התוצר של עיסוקם של האסירים, חקיקה שעות התעסוקה של האסירים, ימי חופש בשבוע יש השקה לדיני העבודה ודמיון רב. אך בכל זאת האסיר אינו נחשב לעובד אלא למועסק.
slide26
בטיחות בעבודה
  • בכתבתו של מנהל מערך התעסוקה בשב"ס נאמר כמה דברים לעניין הבטיחות בעבודתם של האסירים:
  • "נקבעו יעדים, נהלים, בוצעו ביקורות פותח מסד נתונים ממוחשב למעקב אחר תאונות. אנחנו משגרים מנהלי מפעלים לקורסי ממוני בטיחות ונאמני בטיחות ומשלבים את האסירים העובדים כנאמני בטיחות מפעלים. קיימת הקפדה על שימוש במיגון אישי מיגון למכונות שילוט מתאים והוראות בטיחות בעברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. הבטיחות היא חלק מאיכות התפעול. במקביל השתלבנו בתחרות בטיחות וגיהות (פרס יוספטל)) של המכון לבטיחות וגיהות".
  • מטרתי לברר היא האם נכונים דברים אלה על בסיס מספרי של אסירים שנפגעים בתאונות עבודה ובקשה לצרף העתק של אותם הוראות השימוש בשפות השונות.
slide28
הפס"ד המדובר הינו פס"ד שדות. אכן פס"ד זה שינה נקודת מבט ולראשונה היתה התייחסות לגמול אסירים על עיסוקם בבית הסוהר. הביקורת היא שההתייחסות היא לא מספקת ומשנת 1998 מכלול ההמלצות לעניין הצעת הסדר חקיקתי חדש נמצא בטיפול הכנסת.
  • זה 11 שנים הצעת ההסדר החקיקתי החדש נמצא בטיפול ולא בא לידי ביטוי בהסדרה חקיקתית.
  • איך זה הגיוני ששב"ס, ביהמ"ש והכנסת מייחסים חשיבות כה זעומה לעניין זכויות האסיר.
  • ניתן תקציב לצוות בין משרדי אשר חקר ונתן את המלצותיו לשווא שכן אין טיפול וקידום של החקיקה.
slide29
מתוך 22,548 מועסקים רק כ-10% מהאסירים. לדעתי, שב"ס ומערך התעסוקה נכשלו במטרותיהם להחזיר את האסיר לחברה בשיקום מלא. השיקום שבא לידי ביטוי ע"י עיסוקם של האסירים נכשל שכן רק 10% מכלל האסירים נהנים מהפריבילגיה.
slide30
האם באמת תעסוקת אסירים עומדת בכל הקריטריונים בחוק שעות העבודה?
  • האם יש פיקוח על כך- פיקוח של גוף חיצוני?
  • נראה ששב"ס בוחרת בשקרים שכן בעת ביקורנו בבית מעצר קישון, משיחתי עם אסירי עבודה, האסירים עובדים שבע ימים בשבוע, ללא יום מנוחה וללא התייחסות לחגיהם. כמו כן, שעות העבודה כל יום הינם 8 שעות עבודה.
slide31
פקודת הנציבות- 04.62.00
  • תגמול המשולם לאסירים המועסקים במפעלי יזם ועבודות קבלניות
  • מפעלי יזם – התגמול המשולם לאסירים המועסקים המפעלי יזם הינו
  • 12.90 ש"ח לשעה.
  • עבודות קבלניות – התגמול המשולם לאסירים המועסקים בעבודות קבלניות נקבע עפ"י תפוקות.
  • במידה ויועסקו האסירים בשעות נוספות, יתוגמלו עבור שתי השעות הנוספות הראשונות סך של 125% ועבור שתי השעות הנוספות הבאות סך של 150%.
  • מכאן נובע כי מי שעובד במפעל יזם ועבודות קבלניות מקבל יותר מאסיר שעובד בעבודת נקיון בתוך בית הסוהר? נשאלת השאלה האם לא נפגע פה השיוויון של האסירים. מצד אחד יש אסירים שמקבלים שכר על יום עבודה ומצד שני יש אסירים המועסקים לפי שעה ואף מקבלים תוספת על שעות נוספות.
  • האין תנאי העיסוק של אסירים במפעלי יזם ועבודות קבלניות לא זהה לתנאים של עובד מעביד- שכר לפי שעה, שעות נוספות? פרט לעובדה של שכר מינימום כמובן. האין כאן ניצול של מפעלי היזם את האסירים? שכן האסירים עושים את אותה העבודה שעושים אזרחים חופשיים, רק שהאזרחים מקבלים שכר מינימום לפי החוק ואף יותר.
  • עבודות קבלניות מתוגמלות כנגזרת ממדידת העבודה- אין בסיס כלשהו שחייב לקבל האסיר בלי קשר למדידת העבודה?
slide32
אכן לאסיר חובה לעסוק בתעסוקה אך יחד עם זאת יש לשמור על מירב זכויותיו, שהאסיר לא יהפוך לעבד של הרשויות וכלי לניצול.
  • עקרון השליטה על חייו של האסיר מחייב שתהיה חקיקה מוסדרת לעניין תחומי החיים המותאמים במצבו של האסיר. בין היתר והחשוב הוא התעסוקה של האסירים בתוך בתי הכלא.
slide33
עניין זה מאוד חשוב לכלל הקליניקה. יש לברר כמה אסירים מועסקים מתוך אלה שהועסקו בעת המאסר.
  • ויש לברר באיזה מפעלים מדובר- שמות וכתובת כדי שנוכל להפנות לשם אסירים משוחררים אחרים.
  • רוב מקומות העבודה לא רוצים לשלב אסירים משוחררים אצלם שכן הסנקציות שנגדם מלווים אותם גם לאחר השחרור. לכן חשוב מאוד לברר באיזה מפעלי יזם מדובר.
slide34
מסקנות
  • שב"ס בחר שלא לענות על כל שאלותי ועל אלה שענה, ענה בחלקיות.
  • יש להמשיך ולנסות להגיע לתשובות על מנת לקדם חקיקה מוסדרת לעניין תעסוקתם של אסירים.
  • יש לבדוק את הסוגייה של חוסר שיוויון בין אסירים.
  • יש לבדוק את סוגיית עבודת שיקום.
  • יש לבדוק את סוגיית עבודת הנשים- למה נשים צריכות אישור מיוחד מהרופא כדי לצאת לעבודה מחוץ לכתלי בית הסוהר.
  • והחשוב ביותר יש לבדוק למה הסדרת החקיקה בעניין תעסוקת האסירים נמצאת כבר 11 שנים ללא טיפול.
  • יש לחשוב על מכתב נוסף בעניין לשב"ס והן לטפל בעניין מול הכנסת.
  • מסקנותיי אם כן שעניין זה אינו סגור ולוקה בהרבה פגמים. שב"ס שיקר לי בתשובתו ועובר על החוק מידי יום לעניין שעות העבודה והמנוחה. אני בטוחה שיש הרבה פגמים נוספים ופגיעה בחוק ובזכויותיהם של האסירים.