פני התעסוקות במגזר הכפרי / חקלאי לאן

1. פני התעסוקות במגזר הכפרי / חקלאי לאן כנס שנתי של איגוד המתכננים בישראל 2005 תעסוקות במגזר הכפרי

2. רקע - שינויים במרחב הכפרי ברמת המאקרו הנסיבות לפיחות במעמדה של החקלאות • צמצום בתמיכות הממשלתיות הייחודיות וביטול הדרגתי של מרבית מכסות הייצור. • המסגרות השיתופיות בישובים החקלאיים הולכות ונחלשות. • כרסום מסיבי בקרקעות חקלאיות, שיעודן שונה משימוש חקלאי למגורים, תעשיה ותשתיות. תעסוקות במגזר הכפרי

3. שינויים אסטרטגיים • מעבר מחקלאות שוויונית לחקלאות מתמחה עם יתרונות לגודל. • מספרם של החקלאים בתוך כלל המועסקים בכפר הולך ומצטמצם. • הארגונים האזוריים נסגרו או צמצמו את תחומי פעולתם. • שינוי במדיניות הקרקעית: • תעסוקה - מתן אפשרות לתעסוקה לא חקלאית ולתיירות – החלטות ממ"י 653, אימוץ דוח קדמון ועוד. • אוכלוסייה - מתן אפשרות לקליטת אוכלוסייה לא חקלאית. תעסוקות במגזר הכפרי

4. תעסוקה במרחב הכפרי מקורות: • סקר פל"ח שערך משרד החקלאות • דו"ח למ"ס לשנת 2002 תעסוקות במגזר הכפרי

5. עבודתם של בעלי נחלות חקלאיות במגזר המושבי 2002 תעסוקות במגזר הכפרי

6. % בלתי מועסקים מועסקים % כוח עבודה * כוח עבודה אזרחי אוכלוסייה 15+ מועסקים (אלפים) 8% 90.4 63% 97.8 156.4 מושבים 4% 67.1 79% 69.8 88.4 קיבוצים 7% 58.1 48% 62.7 130.6 יישובים כפריים אחרים ניתוח תעסוקה לפי מגזרים (מקור: הלמ"ס, שנתון 2003) * ממוצע ארצי לאחוז כוח עבודה אזרחי : 54.1% תעסוקות במגזר הכפרי

7. תעסוקה במגזר הכפרי (2002) לפי מגורים ומקום עבודה תעסוקות במגזר הכפרי

8. במגזר המושבי:יש "מחסור" בתעסוקה, כאשר עודף היוצאים לתעסוקה מחוץ לגבולות היישוב, עולה ב – 25.9 אלף על היצע התעסוקה במושבים. במגזר הקיבוצי:יש "עודף" בתעסוקה, כאשר עודף הנכנסים לתעסוקה, הבאים מחוץ לגבולות היישוב, עולה ב – 22.6 אלף על היצע המועסקים מהקיבוצים. כלומר, הקיבוצים מייצרים תעסוקה לאנשים המגיעים מחוץ לגבולות הקיבוץ.כח עבודה אזרחי - שיעור גבוה של יציאה לעבודה במושבים 63% בקיבוצים 79% ממוצע ארצי 54% תעסוקה במגזר הכפרי (2002) לפי מגורים ומקום עבודה תעסוקות במגזר הכפרי

9. בלתי מועסקים • שיעור הבלתי מועסקים בכפר: • במושבים 8% • בקיבוצים 4% • ממוצע ארצי 11% תעסוקות במגזר הכפרי

10. מגמות בתעסוקת פל"ח • קצב גידול ממוצע • 17% בשנים 99-2000 • 5% בשנים 2001-2002. • 50 אלף מועסקים במושבים: • 15 אלף בחקלאות • השאר בתעסוקה לא חקלאית. • 9,000 עסקים לא חקלאיים במגזר המושבי. תעסוקות במגזר הכפרי

11. סה"כ עסקי פל"ח בשנים 1998 – 2000 - 2002 5% 17% 5% 17% תעסוקות במגזר הכפרי

12. פעילות לא חקלאית במגזר המושבי 2002 תעסוקות במגזר הכפרי

13. עסקים בנחלות – פל"ח לפי המחוזות(שנת 2002 - לא כולל בע"ח מיוחדים) תעסוקות במגזר הכפרי

14. ניתוח תוצאות הסקר • מגזר צומח! 10.9% גידול שנתי ממוצע בארבע שנים ובסה"כ – 50% לכל התקופה. • בהתאם לקצב הגידול בשנים 2000 – 2002 (5% לשנה), בסוף 2004 צפויים לפעול כ – 10 אלף עסקים. • ענפים בולטים ב – 2002: • ענף השירותים העסקיים (39% - 3,559 עסקים) • עיסוק נלווה לחקלאות (17% - 1,557 עסקים) • מלאכה ובנין (14% - 1,240 עסקים) • הארחה ותיירות (12% - 1,079 עסקים). תעסוקות במגזר הכפרי

15. מדיניות משרד החקלאות • הפל"ח – המצב הרצוי – כאשר הוא מהווה אלמנט משלים בהכנסת המשק המשפחתי. • הבטחת הזכויות בקרקע – תהווה מנוף להשקעה בפיתוח התעסוקות והיזמויות. • עידוד השקעות במיזמי תעסוקה בכפר ע"י הכנסת שותפים • הפרדה מוקפדת בין עסקים בסיווג "פל"ח כפרי" ופל"ח שאין מקומו בישוב הכפרי. • סיוע לפיתוח התיירות הכפרית והחקלאית כתעסוקה משלימה ברמת המשק המשפחתי. תעסוקות במגזר הכפרי

16. סוגיות תכנוניות בנושא התעסוקה בישוב הכפרי • תכנון ובניה – מדיניות אזורית, מחוזית וארצית. • מיקום המבנים ופעילות התעסוקה בנחלה • סיווג התעסוקות: • עסקים חקלאיים – בתי אריזה, בתי קירור, עיבוד תוצרת חקלאית (יקב בוטיק, מחלבה...) • פל"ח "כפרי" – אירוח ותיירות, סדנאות, שירותים אישיים, מסחר זעיר, גלריות, משרדים לבעלי מקצועות חופשיים וכד'. • פל"ח עסקי – מסחר, אחסנה • פל"ח אחר – מלאכה, תעשיה קלה תעסוקות במגזר הכפרי

17. תעסוקות במגזר הכפרי

18. מסקנות • המושב אשר סיפק בעבר מסגרת של תעסוקה ופרנסה, מספק היום 23% בלבד תעסוקה בחקלאות. • 15% בלבד מהמועסקים המתגוררים במושבים, עובדים בחקלאות. • הפעילות הלא חקלאית, תפסה תאוצה בתוך עשור שנים עם שונות רבה בין אזורים. • כבר היום מועסקים בפל"ח במושבים, פי 2 לערך, יותר מועסקים מאשר בחקלאות. • התעסוקה הלא חקלאית מספקת על פי הנתונים שנאספו, באופן ממוצע, תעסוקה לכ – 3 נפשות לערך לעסק. • התעסוקה הלא חקלאית היא המקור המרכזי וכמעט הבלעדי להעצמת הצמיחה הכלכלית והתעסוקה במגזר המושבי. תעסוקות במגזר הכפרי

19. מסקנות (המשך) • פיתוח התעסוקה בנחלות במושבים, מתבסס על: • מינימום השקעה בתשתיות יסוד (כבישים, מערכות ביוב ומים וכו') • הסבת מבנים חקלאיים קיימים בנחלה • זמינות גבוהה לעסקים בראשית דרכם. • הסיוע הניתן ליזמים צריך להתבסס על קריטריונים לסיוע לעסקים קטנים, בהתאמה לענף כלכלי ולאזורי עדיפות לאומית. • האירוח הכפרי, בולט כיזמות משפחתית, פנימית בנחלה, הנרחבת ביותר בין היזמויות הפנימיות, באזורי ביקוש ייעודיים (כדוגמת הפיתוח בצפון והמתפתח בנגב). תעסוקות במגזר הכפרי

20. מסקנות ברמה המרחבית • התפתחות ענף האירוח הכפרי בצפון:מפתח להבנת התפתחות עסקים קטנים במושבים – זאת על בסיס יתרונות יחסיים,יזמות משפחתית ואמצעיסיועממשלתיים, כמודל להתפתחות אזורים אחרים. • העיסוק המקביל בחקלאות:במחוז גליל גולן ובגליל מערבי,עוסקים בחקלאות באופן מלא וחלקי 83% , בעמקים: 62%, ביתר חלקי הארץ: 50%. • התפתחות בערבה:במקביל לפעילות החקלאות בערבה, שהיא בהיקף כמעט מלא, קיימת התפתחות מואצת, בפיתוח עסקים ובפרט בתיירות, תוך ניצול אמצעי סיוע ממשלתיים. • שונות גבוהה בנתוני היסוד בין אזורים:אזורים מסוימים מגיעים לרמת פעילות פל"ח גבוהה (הגולן – 73%) ומנגד אזורים עם רמת פעילות נמוכה של פל"ח (לכיש – 10%). תעסוקות במגזר הכפרי

21. מדיניות תמיכה וסיוע • העצמה והשקעות בפעילות הכלכלית במושבים, על בסיס התשתית והמשאבים הקיימים והזמינים, במגבלות ובתנאים ידועים של שמירה על ערכי סביבה, נוף ואיכות חיים פנים מושבית. • דגש על התאמת הענפים למרקם היישובי / כפרי. סיוע לפיתוח תיירות במרחב הכפרי, כענף בעל תאימות גבוהה לפיתוח במסגרת של יזמות משפחתית, פנימית בנחלה. • שימוש בכלי סיוע הניתנים מטעם המדינה לעסקים קטנים, על פי קריטריונים של ענף כלכלי ופיתוח כלים חדשים לאזורים מועדפים. • הימנעות מתחרות עם אזורי תעסוקה עירוניים סמוכים. • עידוד מקורות השקעה חיצוניים, על בסיס שותפות בעסקים קטנים בנחלות, תוך קביעת כללים להגנה על בעל הנחלה מפני השתלטות על הקרקע של גורם חיצוני. • השאיפה: יצירת תנאי הזנק מיוחדים לאזורים פריפריילים עם רמת פעילות פל"ח נמוכה: לכיש, בקעת בית שאן, הנגב. תעסוקות במגזר הכפרי

22. תודות למסייעים באיסוף הנתונים וגיבוש ההמלצות : • יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר • רענן אמויאל – הרשות לתכנון • אילנה הורנשטיין – הרשות לתכנון • עומר בן-אשר – הרשות לתכנון • אבנר ורד – תנועת המושבים • אילנה דרור – הלמ"ס • דודי בריל – משרד הפנים • שולה בן צבי – ממ"י • איריס האן – החברה להגנת הטבע • קובי בירנהק – יועץ ערכה: רותי פרום-אריכא הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר תעסוקות במגזר הכפרי