1 / 41

עצמות ומערכת השלד

עצמות ומערכת השלד. שלד חיצוני. קבוצת חסרי החוליות חרקים סרטנים חלזונות. שלד פנימי. קב' בעלי החוליות דגים דוחיים זוחלים עופות יונקים. תפקידי העצם. מנוף לתנועה (בעזרת מער' השרירים). מאגר סידן- 97% מכמות הסידן בגוף, זמינות גבוהה מאוד. הגנה?! מאגר מח עצם ותפקיד בייצורו.

stew
Download Presentation

עצמות ומערכת השלד

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. עצמות ומערכת השלד

  2. שלד חיצוני • קבוצת חסרי החוליות • חרקים • סרטנים • חלזונות

  3. שלד פנימי • קב' בעלי החוליות • דגים • דוחיים • זוחלים • עופות • יונקים

  4. תפקידי העצם • מנוף לתנועה (בעזרת מער' השרירים). • מאגר סידן- 97% מכמות הסידן בגוף, זמינות גבוהה מאוד. • הגנה?! • מאגר מח עצם ותפקיד בייצורו.

  5. מבנה רקמת העצם תאים המצויים בתוך חומר ביניים מוצק (Matrix). 25%- חומר אורגני בעיקר חלבון. 45%- מלחים מינרליים, בעיקר סידן. 30%- מים. collagen

  6. סיבי הקולגן הגורם העיקרי לחזקה, גמישותה ועמידותה של העצם. סיבי הקולגן מסודרים בצורת שתי וערב יחד עם גבישי המלח הקשים המצויים בתוך חומר הביניים של העצם. מס' סוגי קולגן.

  7. Osteon יחידת המבנה של העצם היא האוסטאון. במרכז צינור ובו כלי דם, זה מוקף טבעות של חומר עצם המשולבות זו בזו. בתוך כל טבעת מצויים סיבי הקולגן המסודרים במקביל, סיבי טבעת אחת מאונכים לאלו של הטבעת השכנה. הצינורות במרכז האוסטאונים הינם הצינורות ע"ש Havers.

  8. Osteon

  9. תאי העצם בגבולות שבין הטבעות מצויים תאי העצם. • אוסטאוציטים • אוסטאובלסטים • אוסטאוקלסטים

  10. אוסטאוציטים אלו הם בעצם אוסטאובלסטים ש"נלכדו" בתוך האוסטאואיד שנוצר ע"י אוסטאובלסטים שכנים. האוסטאוציטים "מתחזקים" את העצם. בעלי תפקיד בשליטה על ריכוזי סידן ופוספט חוץ תאיים. מאוקטבים ישירות ע"י קלציטונין. מעוכבים ע"י PTH.

  11. Osteoblasts נחשבים לתאים יוצרי ה-Bone matrix. מקורם בתאי סטרומה במח העצם. מפרישים חומר משתית עשיר בסיבי קולגן אשר יוצר את האוסטאואיד (Osteoid): רשת סיבים ספירליים של חומר עצם. האוסטאובלסטים גורמים למלחי סידן ופוספט להקלט ממחזור הדם. מינרלים אלו נקשרים עם האוסטאואיד החדש לצורך מינרליזציה של רקמת העצם.

  12. Osteoblasts AP מצוי באוסטאובלסטים ומופרש בעת פעילותם. לאוסטאובלסטים רצפטור לאסטרוגן, זה יכול להעלות את מספרם של האוסטאובלסטים וע"י כך להעלות כמות הקולגן שנוצר.

  13. Osteoblasts

  14. Osteoclasts מקורם ממונונוקלארים במח העצם. מפרישים אנזימים מעכלי עצם, אשר מעכלים את ה- bone matrix. תפקודם מבחינת כמות, גיוס ופעילות מושפע ממס' רב של גורמי גדילה . גם לאוסטאוקלסטים רצפטורים לאסטרוגן, אשר מעכב את גיוסם.

  15. Osteoclasts

  16. סחוס רקמת חיבור סיבית, המרכיבה את רוב השלד הזמני של העובר, וע"פ תבניתה נוצרות העצמות. מהלידה ועד לסוף ההתגרמות (גיל 18-21), מצוי הסחוס בין בין החלק המרכזי לקצוות העצם ומהווה את גרעין הצמיחה של העצם. אצל המבוגר מצוי סחוס בכל המפרקים.

  17. תהליך ההתגרמות שתי צורות התגרמות: • Intramemranous (היווצרות עצם סביב רקמת חיבור מזנכימלית). • Enchondral (התגרמות של סחוס). מרביתן של עצמות השלד נוצרות בדרך האנכונדרלית בה יש החלפה של רקמת סחוס ברקמת עצם. קשור בהריסה הדרגתית של הסחוס, פלישת אוסטאובלסטים ושקיעת מינרלים בחומר הביניים.

  18. התגרמות עצם ארוכה • סחוס עטוף קרום שצורתו כצורת העצם העתידית. • הופעת מוקד התגרמות ראשוני בחלקו האמצעי של הסחוס מתחת לקרום. • מיזוג מס' מוקדי התגרמות ראשוניים ליצור טבעת גרמית המקיפה את החלק הסחוסי כשרוול. • יצירת מוקדי התגרמות בשתי קצות העצם, אלו מצויים במרכזו של הסחוס- מוקד התגרמות משני. • השרוול הגרמי המרכזי יוצר את הדיאפיזה . • מרכזי ההתגרמות המישניים יוצרים את האפיפיזה. • פס סחוסי בין הדיאפיזה לאפיפיזה- מטאפיזה.

  19. התגרמות עצם ארוכה באיזור המטאפיזה ממשיכים תאי סחוס להתרבות ובדרך זו מתארכת העצם. המטאפיזה הינה אזור הצמיחה הבלעדי של העצם כעת. עם סיום הגדילה מתגרמת המטאפיזה וכך נגמר גידולה של העצם. מועדי הופעת מוקדי ההתגרמות קבועים לכל עצם ועצם וניתן ללמוד מהם על גיל הילד( "גיל עצמות").

  20. עצם ארוכה • עם תחילת התגרמות הדיאפיזות נוצר בהן חלל מרכזי, אליו חודרים לשד עצמות וכלי דם. • בתחילה העצם היא "ספוגית" • בהמשך מוחלפת בעצם נוקשה-"קומפקטית". • העצם הקומפקטית הינה בהיקף ובמרכז עצם ספוגית. • באפיפיזות יש מעטה דק יחסית של עצם צפופה ומתחת לו עצם ספוגית ואין בהן חלל מרכזי.

  21. עצם ארוכה

  22. Bone Remodeling התחדשותה של העצם היא שאחראית לחוזקה לאורך כל תקופת החיים. עצם "ישנה" מוסרת (מעוכלת) בעוד עצם "חדשה ניבנת. בילדות ובגרות מוקדמת בעיקר יצירה. מסת העצם הולכת וגדלה עד סביבות גיל 20. בגיל זה מגיעה לשיא- Peak Bone Mass.

  23. Peak Bone Mass

  24. Bone Remodeling preosteoclasts Cytokine GF Osteoclasts Resorption osteoblasts Bone formation

  25. Regulation of Bone Remodeling • Parathyroid Hormone (PTH): שומר על משק הסידן והזרחן בגוף ועל רמתם בפלסמה. כאשר רמתו גבוהה ישנה יציאה מוגברת של סידן מהעצמות. ריכוזו בדם עולה וכתוצאה מכך עולה הפרשתו בשתן. העצמות הופכות פריכות יותר ויותר- אוסטאופניה. • Calcitonine: מופרש מן התירואיד. פעולתו הפוכה לזו של ה-PTH.

  26. Regulation of Bone Remodeling • Vitamin D: הגורם העיקרי לספיגת סידן וזרחן ממער' העיכול. בנוסף משחק תפקיד מרכזי בתהליך המינרליזציה של העצם. חסרונו גורם למחלת הרככת. • גורמים נוספים: אסטרוגן, גלוקוקורטיקואידים, פרוגסטרון, אנדרוגנים ואחרים.

  27. סוגי עצמות • עצמות ארוכות: עצמות הגפיים. בנויות כצנורות חלולים.דופן הצינור עשוי מעצם נוקשה וצפופה- עצם קומפקטית. קצוות העצם (אפיפיזות) עשויות עצם ספוגית עטופה במעטה דק של עצם קומפקטית. בנוסף מצויות טרבקולות שהן פסי עצם קומפקטית המצויים במקומות הזקוקים לתמיכה מכאנית נוספת. • עצמות שטוחות: מבנה של סנדוויץ בו עצם ספוגית מצויה בין שתי שכבות של עצם קומפקטית. עצמות הגולגולת, צלעות, מתניים וחגורת הכתפיים.

  28. סוגי עצמות • עצמות קצרות: העצמות הקרפליות והטרסליות. חסרות Shaft . בנויות עצם ספוגית עם מעטה דק של עצם קומפקטית. • עצמות ססמואידיות: עצמות הנתונות בתוך גידים. לדוג' פיקת הברך. • עצמות אירגולריות: לדוג' חוליות עמוד השדרה.

  29. סקירת עצמות כללית

  30. מפרקים • מקום מפגש בין שתי עצמות. • המבנים המאפשרים בעצם את תנועת הגוף. • באופן כללי מפרקים סינוביאליים וכאלו שאינם סינוביאליים.

  31. מבנה המפרק הסינוביאלי • קצות העצמות המהוות את המפרק עטופות סחוס היאליני. • ממברנה דקה-סינוביאלית מקיפה את המפרק. • הממברנה מפרישה את הנוזל הסינוביאלי. • סביב לממברנה מצויה הקופסית • העצמות מחוברות זו לזו ברצועות.

  32. סוגי מפרקים סינוביאליים

  33. סוגי תנועות של מפרק סינוביאלי

  34. תודה

More Related