1 / 12

מועצת המנהלים, הדירקטור: קשרי גומלין, חובות ותחומי אחריות מרצה: נעם פרדס, רואה חשבון, כלכלן

מועצת המנהלים, הדירקטור: קשרי גומלין, חובות ותחומי אחריות מרצה: נעם פרדס, רואה חשבון, כלכלן 03-6326366, 054-6407649 www.etafinancials.com noampardess@gmail.com , noam@etafinancials.com. מהו דירקטוריון ומה תפקידו

simon-tyson
Download Presentation

מועצת המנהלים, הדירקטור: קשרי גומלין, חובות ותחומי אחריות מרצה: נעם פרדס, רואה חשבון, כלכלן

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מועצת המנהלים, הדירקטור: קשרי גומלין, חובות ותחומי אחריות מרצה: נעם פרדס, רואה חשבון, כלכלן 03-6326366, 054-6407649 www.etafinancials.com noampardess@gmail.com, noam@etafinancials.com

  2. מהו דירקטוריון ומה תפקידו • על פי חוקי מדינת ישראל,כל גוף עסקי שמוגדר ברשויות כחברה בע"מ (ללא קשר לגודלו), מחויב למנות מועצת מנהלים (דירקטוריון), כשבראשו יעמוד יו"ר הדירקטוריון. • מינוי דירקטוריון נעשה הן בחברות פרטיות והן בציבוריות (שנסחרות בבורסה). • בחברה פרטית ממונה הדירקטוריון, בדרך כלל, על ידי מחזיק המניות העיקרי בחברה. • בחברה ציבורית ממונה הדירקטוריון על ידי בעלי המניות, שלאו דווקא עובדים בפועל בחברה.

  3. דירקטוריון החברה אחראי על התווית הדרך העסקית, הגדרת יעדים אסטרטגיים, מפקח על פעולות ההנהלה. • החברים במועצת המנהלים (הדירקטורים) מהווים את הסמכות העליונה בחברה, ומתווים להנהלת החברה את היעדים העסקיים.

  4. אחריות הדירקטור - טיבה והיקפה מכח חוק החברות, מוטלות על הדירקטורים בתאגיד (1) חובות זהירותו- (2) חובות אמון כלפי התאגיד. בנוסף, קיימת אחריות דירקטורים כלפי צדדים שלישיים א.חובת אמונים כלפי התאגיד - משמעות חובה זו היא כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד אך ורק אינטרס אחד – טובת התאגיד. הפרת חובת האמונים הינה, בין היתר, כהפרת ההתקשרות של הדירקטור עם התאגיד, ויחולו הדינים החלים על הפרת חוזה בשינויים המחויבים. ב.  חובת זהירותכלפי התאגיד – דירקטור חב חובת זהירות בנזיקין כלפי התאגיד. משמעות חובה זו היא כי על הדירקטור למלא תפקידו כראוי, לא להתרשל במילוי תפקידו ולנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק לתאגיד. .

  5. משמעות חובת הזהירות היא, בין היתר, היא כי אם יפר דירקטור את חובת הזהירות כאמור, בהיגרם נזק לתאגיד ובהתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם להפרת חובת הזהירות של הדירקטור, הרי שהדירקטור ייחשב כמי שנהג ברשלנות, ולפיכך, עשוי להיות מחויב, בין היתר, בתשלום פיצויים לתאגיד.

  6. ג.      אחריות כלפי צדדים שלישיים:  סעיף 54 לחוק החברות עוסק באחריות יחידי האורגן בחברה, וקובע כדלקמן: "אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס". סעיף זה מאפשר למעשה ביצוע "הרמת מסך ההתאגדות" בין אורגני התאגיד לתאגיד, וייחוס עוולות ועבירות שבוצעו לכאורה על ידי התאגיד (כולל דירקטורים המכהנים בתאגיד, מקבלי ההחלטות ו/או מפקחי העל ) כלפי צד שלישי.

  7. "הדירקטור הסביר" על הדירקטור לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל דירקטור סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ולנקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור.

  8. לאורך השנים, דנו בתי המשפט השונים בחובות הדירקטורים ובאחריות נושאי המשרה בתאגיד. בפסיקות שונות של בתי המשפט (כפי שיצוין להלן) ניתן לראות מגמה ברורה של החמרה והרחבה של מהות תפקיד הדירקטור, חובות התפקיד והאחריות שהוא נושא. חובת האמונים וחובת הזהירות, כמו גם אחריות הדירקטור כלפי צד ג' מפורשים כיום באופן מחמיר ורחב.

  9. השינוי המהפכני החל בפסק דין של בית המשפט העליון בע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה, שם נופצה "תיאוריות הכבוד והמעמד" אשר הייתה רווחת עד אז, לפיה משרת הדירקטור בתאגיד הינה משרת כבוד ייצוגית גרידא. בית המשפט העליון קבע כי על מנת למלא תפקידו ולצאת ידי חובת הזהירות המוטלת עליו, על דירקטור לנהוג כ"דירקטור סביר" - להבדיל מהמבחן הרלוונטי לפקודת הנזיקין שהינו: "האדם הסביר", בנסיבות העניין (זהו מבחן אובייקטיבי).

  10. על פי הפסיקה, דירקטור סביר הוא כזה הממלא אחר תפקידו על פי דין בפועל, היינו: • מפקח באופן אמיתי, ישיר ומעשי על הדרך בו הזרוע הביצועית (מנכ"ל ונושאי משרה אחרים בתאגיד) מבצעת את תפקידה, • מעיין בדו"חות ובחשבונות של גופי הביקורת הפנימיים (ועדת ביקורת מבקר פנים) והחיצוניים, • במידת הצורך מקבל ייעוץ והכוונה מתאימים, • דורש לקבל מידע מלא, שואל וחוקר ולא מהווה "חותמת גומי", מתעניין ומעורה היטב בענייני התאגיד ופעילותו על מנת להכירו באופן יסודי ומעמיק, ומודע היטב למצבו הפיננסי של התאגיד.

  11. מאז פסק הדין הנ"ל, עמדת בתי המשפט בנושא אחריות דירקטורים הינה עקבית, ואף ניתן להבחין בהחמרה ועליית מדרגה נוספת שחלה: בפסק דין בפרשת פלד גבעוני ( 40213/05 מדינת ישראל נ' רחל טולדנו), שם הושם דגש על העברת המסר, לפיו : על דירקטור לוודא כי הוא אכן ניחן בכישורים המתאימים, על מנת למלא תפקידו כדירקטור סביר, אחרת - הוא עשוי ליתן את הדין, גם בפלילים, בגין תקלות וכשלים שיגרום או שייטול בהם חלק, גם בדרך של "ישיבה על הגדר" ועצימת עיניים.

  12. מתוך פסק דין גבעוני-פלד: "המסר הזה, שצריך להיות צלול ובהיר: יידע כל דירקטור, כי יכול הוא לכהן כך, רק אם הוא ניחן בכישורים המתאימים. כהונתו איננה פרס בעבור שירותים שנתן בעבר, איננה גמול על נאמנות למאן דהוא או היכרות עימו ואף איננה לצורך התנסות בתחום חדש או זר לו. וגם זאת עליו לדעת - אם יחטא באלה וכיוצא בזה יפעל שלא כדרך שהיה פועל בה דירקטור סביר, הוא עלול לתת את הדין בגין תקלות שיגרום או קלקלות שייטול בהן חלק. הוא עלול, כדי להגן על הציבור מפניו, גם להיפסל מכהונה בעתיד, כפי שקובע החוק". 

More Related