בקעת הירדן

2. בקעתהירדן ההתיישבות העכשווית בבקעת הירדן הישגים, קשיים ואתגרים. כתבה: אורית ארציאלי צילום: דורון ניסים

3. רקע היסטורי • מלחמת ששת הימים 1967 • תקופת המרדפים 1968- 1969 • תכנית "אלון"- מתגבשת. • הקמת היאחזויות נח"ל לאורך הבקעה התחתונה ע”י ההסתדרות הציונית, התנועות המיישבות ופיקוד הנח"ל – המשך פעילות בקו שני – "דרך אלון".

4. תפישת ההתיישבות • הקמת הישובים: 1968 הישוב הראשון -כפר מחולה/ קלי"ה - היאחזויות נח”ל שאוזרחו ובהמשך הקמה ישירה של ישובים ע"י גרעיני התנועות המיישבות. • הקמת ואיזרוח שתי רצועות ישובים לאורך כביש הבקעה ובציר גב ההר בין השנים 1968-1982. • הקמת מוא"ז בקעת הירדן - 21ישובים, בשטח של 840,000 דונם בגבולות שיפוט: בצפון בית שאן, בדרום העיר יריחו ובמערב הרי שומרון ובמזרח גבול עם ירדן. • ההתיישבות הפלשתינית בבקעת הירדן.

6. אופי ההתיישבות מועצה אזורית בקעת הירדן אוכלוסייה כ- 4000 נפש. – 21 ישובים. • 2 קיבוצים נערן וגלגל. • 13 מושבי עובדים: ארגמן, בקעות, גיתית, חמרה, יפית, מחולה, מכורה, משואה, נעמה, נתיב הגדוד, פצאל, רועי, תומר. • ישוב קהילתי – חמדת, משכיות, רותם, מבואות יריחו. • מושבים שיתופיים - ייט”בושדמות מחולה.

7. אופי ההתיישבות (המשך) מועצה אזורית מגילות אוכלוסייה כ- 1500 נפש -5 ישובים. • 4 קיבוצים: קלי"ה, מצפה שלם, בית הערבה, אלמוג • מושב עובדים: ורד יריחו מועצה מקומית מעלה אפרים אוכלוסייה כ- 2000 נפש

9. מאפייני ההתיישבות • אופי הכלכלה בהתיישבות – חקלאות בדגם קיבוץ, מושב וכפר. • ישובים קטנים עד 80 משפחות, כשהמטרה - תפיסת שטחים נרחבים ע”י חקלאות. • רצועה גיאוגרפית צרה - בין הירדן במזרח להרי השומרון במערב. • פיזור של ישובים קטנים כחגורת ביטחון למדינה. • קיום וארגון ההתיישבות בהתאם לתפיסה האידיאולוגית של התנועות המיישבות.

10. תעשיה חקלאית מפעלי מים - מאגר תרצה,הולכת מי קולחין מירושלים. מרכז שינוע אזורי לתוצרת חקלאית. מפעל לתבלינים טריים ליצוא. מפעל אריזה לתמרים ליצוא. משקי חלב ולולים. מפעל מוצרי חלב כשרים למהדרין. מחקר ופיתוח – מו"פ חקלאי מתקדם. הישגי ההתיישבות

11. חקלאות תמרים – 10,058 דונם ירקות – 4,230 דונם כרם – 3,860 דונם גידולי שדה – 2,200 דונם תבלינים – 2,115 דונם בעלי חיים פטם – 3,600 טון הודים – 2,750 טון עיזים – 350 ראש מדגה – 18 דונם הישגי ההתיישבות (מעודכן 2005)

12. היקף ייצור חקלאות שנת 2000 – 52 מליון דולר שנת 2005 – 109 מליון דולר

13. הגורמים ההתיישבותים גודל / קוטן הקהילות בישובים – קשיים בתפקוד. שינוי כלכלי - מעבר מחקלאות ליזמות ועבודות אחרות. הצורך בהרחבות קהילתיות של הישובים. הגעת הבנים החוזרים לישובים. הקמת קהילות חדשות: רותם, משכיות, מבואות יריחו. פתיחת שערי היישובים החילוניים לקליטה דתית. גורמים לשינוי בתפישה התיישבותית

14. גורמי השפעה על שינוי התפישה ההתיישבותית הגורמים המדיניים • הסכם אוסלו 1994 • עמדת ממשלת רבין – השפעת הסכמי אוסלו וואי. • עמדת ממשלת נתניהו- חיזוק ההתיישבות. • עמדת ממשלת ברק 1999- שבירת הקונצנזוס. • עמדת ממשלת שרון 2005 – אי ודאות בצל ההתנתקות ובנית גדר ההפרדה.

16. מדיני ביטחוני אי ודאות מדינית מתמשכת. בנית גדר ההפרדה -חיץ ביטחוני או גבול מדיני? רגיעה ביטחונית מסוימת. התייצבות כלכלית. כביש 90 עורק תחבורה (כ-6,000 כלי רכב ביום). מאפייני המצב היום

17. מאפייני המצב היום התיישבותי • קליטת בנים חוזרים. • הרחבת קהילות חילוניות בתושבים דתיים. • בנית יח"ד חדשות בישובים. • המשך פיתוח חקלאי בתנאי אי ודאות. • עצירת הפיתוח הכלכלי – התייחסות המדינה לבקעה כחלק מיו"ש. • הבאת הציבור להכרת/ מודעות בקעת הירדן.

18. 2006

19. בקעת הירדן במסגרת גבולות הקבע של מדינת ישראל בקעת הירדן היא כיום חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, גיאוגרפית מהווה חלק מהבקע הסורי אפריקאי. תנאי מזג האוויר והריחוק הגיאוגרפי ממרכז הארץ כמו גם קשיים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים שהיו כאן בעבר, לא מנעו בשנים האחרונות מתושבי האזור להתפתח מבחינת חוסן כלכלי והתיישבותי, יחד עם גידול בהכנסות התוצר למשק הלאומי ובגידול במספר התושבים.

20. דמוגרפית – בקעת הירדן מהווה 27% משטחי הגדה המערבית ומהווה פוטנציאל התיישבותי ליהודים כמו לערבים באזור יחסית ריק מתושבים. ביטחונית – בקעת הירדן מהווה חיץ אסטרטגי בין הערבים בשומרון ובין ממלכת ירדן. טופוגרפית - נהר הירדן ואזור הזור (כיכר הירדן התחתונה) מהווים גבול טבעי בין מדינת ישראל למדינת ירדן. מרבית האזור הוא שמורות טבע ובחלקו קשה להתיישבות או עיבוד חקלאי מבחינה טופוגרפית.

21. כלכלית – היצוא מבקעת הירדן מסתכם ב- 500 מליון ₪ לשנה לערך (רק מחקלאות). מדינית – בקעת הירדן מהווה שידרה מזרחית למדינת ישראל ובלעדיה תהפוך מדינת ישראל למדינת חוף צרה ברוחב של כ- 15 ק"מ. תחבורה– כביש 90 מהווה עורק תחבורה חשוב בין צפון הארץ לדרומה בנוסף לכביש 2 וכביש 6. עורף אסטרטגי-בקעת הירדן מהווה עורף אסטרטגי לשמירה על ביטחון ירושלים, בירת ישראל.

22. וכאן מתבקשת השאלה - האם הנהגת המדינה קובעת את גבולות מדינת ישראל בעתיד כבעלי חוסן לאומי וביטחוני, או שהעיסוק בבקעת הירדן הוא ניסיון לתת מענה חלקי בחיפוש אחר פיתרון לבעיה הפלשתינית? ויתור על בקעת הירדן הוא המשך התפרקות מדינת ישראל מנכסיה האסטרטגיים, כאשר בטווח הארוך צפויה סכנה על קיומה של מדינת ישראל.

23. כביכול, האיום הביטחוני הוסר, עירק לא מהווה יותר איום בשטח ובעתיד מערך הלחימה עומד להיות בעל אופי אחר. אך קרוב מאוד אלינו, בממלכת ירדן, הכוח הפלשתיני מתחזק, מדי פעם יש פיגועי טרור של הג'יהאד האסלאמי ו/או אל קאידה. ובטווח הארוך - אין ביטחון כי שלטון הממלכה ההאשמית יחזיק מעמד.

24. הדיון בוויתור מדינת ישראל על בקעת הירדן, יחד עם נפילתה האפשרית של הממלכה הירדנית והקמת מדינה פלשתינית מעירק ועד טול כרם, יותירו את אזרחי מדינת ישראל ללא קו גבול ועורף אסטרטגי לביטחונם . האם לא ברור גורל מדינת ישראל עם מותן ברוחב של 15 ק"מ ומדינה פלשתינית חובקת סביב?