הדבר הבא אוקטובר 09

1. הדבר הבא אוקטובר 09

2. תושבים תושבים שיתוף הציבור התושבים -תושבי הישוב כקבוצת התייחסות מרכזית מליאה - 160 נציגים מן הישוב: שכונות, מגזרים, ארגונים, תחומי עניין, מגדר וגיל. צוותי עבודה - 6 צוותי עבודה של כ- 25 איש כל אחד, מתוך חברי המליאה. פורום ראשי צוותים - 12 חברים – 2 נציגים מכל צוות עבודה. צוות היגוי - בראשות מיכל ענבר-פרפרי, הדס עבדת, ואלעד שמעונוביץ 160 חברי מליאה 6 צוותי עבודה ראשי הצוותים צוות היגוי

3. תפקידי הקבוצות • לכל קבוצה יש אותה מידת חשיבות ומשקל בתהליך המיתוג • כל קבוצה אחראית על עולם תוכן אחד – שיחד מרכיבים את בסיס הידע של התהליך • כל קבוצה תיתן מענה לשאלות מפתח בשני תחומים – "מה יהיה הדבר הבא ב..." • ממצאי כל קבוצה ישמשו יחד לאיתור "הדבר הבא" בתחום החיים בעיר צעירה • "הדבר הבא" ישמש בסיס לבניית תפיסת עולם – אסטרטגיה – ערכי ליבה – חזון. • החזון ותפיסת העולם יהיו בסיס לבנייתה המותג ערכיו התנהגותו וביטויו החזותיים • עם סיום החלק האסטרטגי – יוקמו קבוצות עבודה שבהם ייושם רעיון המיתוג למעשה לפי תחומי העשייה בעיר: חינוך, תחבורה, תעסוקה, תרבות, פנאי וכד' • בשלב זה לא נעסוק בפתרונות ורעיונות למהות המותג • הרעיונות יוצגו רק בשלב תפיסת העולם אחרי שלב הגדרת הדבר הבא

4. תפקידי הקבוצות • קבוצת התחום – מאפיינים וערכים בתחום החיים בעיר צעירה. • קבוצת סגנון חיים - תמורות ושינויים בדפוס החיים העירוני. • קבוצת הלקוח – תושבי העיר, אופי, צרכים ותפיסת עולם. • קבוצת ההתנהגות הצרכנית - דפוס החלטות ושביעות רצון בבחירת מקום מגורים. • קבוצת המותג – העיר, איפיונה איכויותיה והפוטנציאל שלה. • קבוצת ההתנהלות השיווקית - מסרים והתנהגות עיר בתקשורת השיווקית .

5. ערכי הענף יצירת ערך אפקטיביות התקשורת יצירת בידול יצירת מובילות פילוח שוק קבוצות העבודה מה יהיה הדבר הבא ב..." ? 1 חיים בעיר צעירה התחום סגנון חיים התנהלות שיווקית 6 2 העיר הלקוח המותג התושב 3 5 התנהגות צרכנית 4

6. מועדי מפגש הקבוצות • הקבוצות נפגשות למפגש ראשון לבניית תוכנית העבודה הקבוצתית • קבוצת התחום - יום ג 27.10 19:00 - קתדרה • קבוצת סגנון חיים - יום ג 27.10 20:30 - קתדרה • קבוצת הלקוח – יום ד 28.10 19:00 - קתדרה • קבוצת ההתנהגות הצרכנית - יום ד 28.10 20:30 - קתדרה • קבוצת המותג – יום ה 29.10 19:00 - קתדרה • קבוצת ההתנהלות השיווקית -. יום ה 29.10 20:30 - קתדרה

7. מיתוג מודיעין מכבים רעות הדבר הבא תחומי איסוף ומקורות

8. סקר מכון סמית 06.09 – סקר שביעות רצון משירותי העירייה במדגם מיצג 500 תושבים סקר למ"ס 2007 – סקר ארצי של שביעות רצון מאיזורי מגורים. דו''ח מדד מותגי ערים, GMI - 2005 מחקר נרטיבים ING 08.09- 09.09 – ראיונות עומק 40 עם נציגי ציבור בחתכים שונים סקר שקוף - 10.09 – ראיונות סמויים בקרב 64מבקרים בקניון ,תחנת רכבת, ומרכזים שכונתיים ראיונות עומק מקבלי החלטות - ראש העיר, חברי מועצה ומנהיגות מקומית מסמכי ארכיון - כיוונים אסטרטגיים 1995 – חברת חלופה - דב קהת יעוץ אסטרטגי מקורות ING – מחקרים ומאגרי מידע מקוונים - סקר עמדות מתווכים בנושא מיקום אזורי תעסוקה – 2009 - PLACE BRANDS - אתר מיתוג אורבאני - מגמות על עולמיות – MEGA TRENDS- אתר טרנדס - "לא רציונאלי ולא במקרה "– דן אריאלי מקורות מידע

9. שלושה סוגי נתונים נתונים כמותיים - מסקר סמית והלמ"ס – סקר שביעות רצון משירותי העירייה, ארכיון נתונים איכותניים - סקר מצולם "שקוף" וראיונות עומק - מקבלי החלטות ותושבים בעיר ומחוצה לה מידע גלויוקיים - אינטרנט, מקורות ING מקורות מידע • רצוי להכיר את כל המידע – כל החלטה של קבוצה אחת משפיעה על שתי שכנותיה במעגל • שתי משימות שלובות • מודיעין מכבים רעות - בניית הדבר הבא הנוגע לתושבי היישוב ושכונותיו • איזורי תעסוקה - בניית בסיס ידע למיתוג איזורי התעשייה - קבוצת משנה בקבוצה • תהליך פתוח לכל מידע: • איתור נוסף ממקורות שונים – אינטרנט, ספרות, מקרים קיימים • מקורות אישיים וידע אישי • התנסות בישוב או בעירייה • עמדות אישיות ותפיסת עולם • ובלבד שיתקבל ע"י חברי הקבוצה כולה כרלבנטי

10. קבוצה 1 התחום לחיות בעיר צעירה

11. GMI - מדד מותגי ערים הראשון - 2005 17,502 נדגמים מ-18 ארצות - ובחן את ערכי 30 מותגי ערים מהעולם. דירוג עשרת הערים המובילות - לונדון, פריס, סידני, רומא, ברצלונה, אמסטרדם, ניו-יורק, לוס-אנג'לס, מדריד וברלין. ממצאים עיקריים - - הערים המדורגות במיקומים מובילים, הן אלו שאנשים מכירים הכי טוב. - דירוג מותג העיר עשוי להיות עדיף על פני דירוג מותג המדינה שבה נמצאת העיר. - ערים המדורגות נמוך על מאפייני בטחון, סובלות מפשיעה יומיומית ואי-אכיפת החוק ופחות ממלחמות וטרור - יתרון יחסי לעיר נבנה על בסיס מרכיבי עיצוב, תשתיות, שירותים בסיסיים, אטרקציות ותעשיות ידע. - מעבר מהמטרופוליס- העיר המסורתית ל-ideopolis. עיר של רעיונות שמיושמים בסביבה האורבאנית. - התפתחות מותג - בסביבה תומכת המאפשרת מקום והשראה לתהליכים קריאטיביים בסביבה האורבאנית - סצנה תרבותית ואומנותית פתוחה, ומערכת חינוך המעודדת כושר המצאה (Gilmore, 2002). - כלים עיקריים -, פיתוח פיזי רחב טווח, שיפור מעמד האזרח, אירועי ענק ואירועי תרבות, לרוב במסגרת שותפות ציבורית-פרטית וקידום העיר באמצעות כלי פרסום ותקשורת מגוונים. התחום. ערים כמותגים. גורמי השפעה מקורות: GMI סיימון איינהולט , 2005

12. מיתוג העיר מוצלח השיג יתרון תחרותי בקידום השקעות, תיירות, פיתוח קהילתי, וחיזוק זהות מקומית של התושבים, נאמנות התושבים והמלצה על עיר מגוריהם. מותג העיר בנוי מחזון מבוסס פוטנציאל, בידול מובהק ממתחריה , ותדמית חיובית, המסונכרנים יחד. מותג מצליח הוא רחב יריעה, פונה למגוון קהלים, מתחשב בערכי אחריות חברתית. תדמית העיר מוגדרת באמצעות הקשר בין המציאות הפיזית, לבין המציאות התפיסתית (כולל דעות קדומות, וזיכרונות המקבלים מתכונת בזיכרון הקולקטיבי). תקשורת ראשונית למותג העיר מעבירה מידע על: אסטרטגיה סביבתית (תכנון אורבאני, עיצוב, שטחים ירוקים ושטחי ציבור), פרויקטי תשתית, יעילות רשויות מנהל העיר, חזון המנהיגים, תמריצים פיננסיים ואירועים. תקשורת שניונית נשענת בעיקר על פרסום-פה-לאוזן, הנתמך בדיווחי המדיה. מיתוג מוצלח – כשבידול ומיצוב הופכים לתדמית הנתפסת במעגלים קרובים ורחוקים התחום. ערים כמותגים. התנהגות וזהות מקורות: GMI סיימון איינהולט , 2005

13. אסטרטגיות מיתוג מוכרות: - מיתוג גיאוגרפי ( תופעות טבע, איזורי תיירות, אקלים או נוף) - מיתוג דמוגראפי (קבוצות אוכלוסיה , קבוצות עניין מקומי או גלובאלי, קהילות) -מיתוג המזוהה עם אישיות יחדיה (אנטוניו גאודי - ברצלונה ) - מבני דגל (המכגדל הנוטה – פיזה, מגדל אייפל - פריז), - מיתוג אירועים (פסטיבל אדינבורו. פסטיבל מחולות - כרמיאל) - מיתוג חברתי (לפי נושאים חברתיים - זיהוי עם סובלנות, העדפה מינית) - מיתוג היסטורי דתי – (ירושלים מרכז 3 הדתות) . - מיתוג בעולם הקיימות - ( שימור אנרגיה, מיחזור, שמירת הסביבה) דוגמאות לתפיסות עולם ואסטרטגיות מותג באתר "קיימות" http://www.kayamut.org.il/site/global התחום. ערים כמותגים. אסטרטגיות מיתוג מקורות: GMI סיימון איינהולט , 2005

14. דירוג ערכים ופרמטרים שהשפיעו על משתתפי הסקר בקביעת דירוג המותג נוכחות בתודעה . תפיסה האישיות כוללת של העיר (ע"י ביקור, זיהוי עם ערכים, תרומה לתרבות). מקום. תפיסת מאפיינים פיזיים (טבע, נוף, עיר נעימה, עיצוב, תכנון אורבאני, מזג אוויר). פוטנציאל. אטרקציות כלכליות וחינוכיות שהעיר מציעה למבקרים, לעסקים, ולתושבים. דופק עירוני. סגנון חיים אורבאני (מקומות בילוי, תחבורה, אתרי תרבות, מרכזי קניות מגוונים וזמינים). אנושיות. התנהגות אופיינית מורגשת - תושבים חמים מסבירי פנים ללא דעות קדומות בטחון – מקום המשדר תחושה של סביבה בטוחה לילדים ומבקרים. דרישות סף. איכויות בסיס (שירותים בסיסיים, זמינות מגורים.) התחום. פרמטרים לדירוג "שווי המותג " מקורות: GMI סיימון איינהולט , 2005

15. 1.Purpose and potential Place branding creates value for a city, region or country by aligning the messages that the place already sends out, in accordance with a powerful and distinctive strategic vision; by unlocking the talent of the people who live there and stimulating investment to reinforce and fulfill this vision; and by creating new, powerful and cost-effective ways to give the place a more effective and memorable voice and enhance its international reputation. 2.Truth Places often suffer from an image which is out of date, unfair, unbalanced, or cliché-ridden. It is one of the tasks of place branding to ensure that the true, full, contemporary picture is communicated in a focused and effective way; never to compromise the truth or glamorize it irresponsibly. 3.Aspirations and betterment The place brand needs to present a credible, compelling and sustainable vision for its future, firmly in the context of our shared future. This will support the overall aim of a real increase in the economic, political, cultural, and social well being of the people who live in the place, whilst contributing in a more than token way to the well being of other people in other places. 4.Inclusiveness and common good Place branding can and should be used for achieving social, political and economic objectives. Inevitably, a workable strategy will favor certain groups or individuals over others, and this creates an inalienable responsibility to ensure that they are supported in other ways. התחום. מרכיבי מיתוג 1. יצירת דרכים לביטוי הדרך הקיימת והפוטנציאל הגלום 2. התבססות על האמת בלבד 3. אימוץ חזון אמין ובר ביצוע 4. תכנים רחבי היקף המטיבים עם כולם http://www.placebrands.net

16. 5.Creativity and innovation Place branding should find, release, and help direct the talents and skills of the population, and promote the creative use of these in order to achieve innovation in education, business, government, environment and the arts. 6 .Complexity and simplicity The reality of places is often contradictory, yet the essence of effective branding is simplicity and directness. It is one of the harder tasks of place branding to do justice to the richness and diversity of places and their peoples, yet to communicate this to the world in ways which are simple, truthful, motivating, appealing and memorable. 7.Connectivity Place branding connects people and institutions. The clear and shared sense of purpose which good brand strategy can help unite government, the private sector and non-governmental organizations; it stimulates involvement and participation among the population; externally, it helps build strong and positive links to other places and other people. 8 .Things take time Place branding is a long-term endeavor. It need not and should not cost more than any place can comfortably afford, but is neither a quick fix nor a short-term campaign. Devising an appropriate place brand strategy and implementing it thoroughly takes time and effort, wisdom and patience; if properly done, the long-term advantages, both tangible and intangible, will outweigh the costs by far. התחום. מרכיבי מיתוג 5. הכוונת כישרונות בעיר ליצירתיות וחדשנות 6. הבנה של המורכבות וחתירה להפשטה 7. מעורבות משולשת - הציבור הרשות והמגזר העיסקי 8. זה לוקח זמן, זה עולה כסף http://www.placebrands.net

17. התחום. שרשרת הערך סיכום ודירוג רצף ערכים ותועלות שיוצרים יתרון יחסי ושווי אצל תושבים. סיכוי לעסקה נדלנ"ית טובה תכנון אורבאני איכותי ועכשווי מיקום טוב במרכז הארץ תפיסת הישוב כמקום ראוי ערכי סף סביבה ירוקה מאורגנת ומטופחת שירתי פנאי קהילה חינוך, ספורט וקניות איכות החיים בבית בגינה, במרפסת קרבה למקום עבודה תחבורה אפקטיבית ערכים שכלתניים מניעים ריגשיים אמונה שערך הנכס יישמר מקום המזוהה עם הצלחה לחיות יחד עם אנשים כמוני יכולת כינוס אנרגיה משותפת מקום לנוער איכותי ומעורב שייכות לקבוצות איכות וקהילות יכולת להשפיע על חיי להשפיע דרך מעורבות חברתית מניעים חברתיים מקורות: ראיונות עומק עם תושבים, מקבלי החלטות מתווכים

18. התחום. מרכזי עסקים. שינויים ותמורות. • שינויים - שחלו בתחום בשנים האחרונות בהקמה ויזום מרכזי תעסוקה • תפיסת העוגנים – להביא קודם את מקדמי המכירה ותופסי החלל המרכזיים • בניית עולם קמפוסי – נתפס כאי מבודד הבנוי סביב קונספט ורציונאל שמושך את הקהל הנכון • ריבוי מרכיבים שהיזם מחויב אליהם כמרכיבי הצלחה - השוכר , מגמות, אופנות, סביבה, קהילה • אנשים לומדים מתעניינים ושואלים לעומק במה שונה פרויקט – מה יש בו מעבר לארבעה קירות? • מיתוג האיזור - היכולת של יזם כמו עזריאלי כמותג, להגיד עצם זה שאני יוזם כאן, סימן שזה ראוי. • יזמים היו בדרך כלל יזמים של בניין - היום של קמפוס מתחם או אזור שלם. • ראיית המרחב העירוני כחלק מהיזום – מעורבות עירונית ברמת היזום המתחם והשוכר • סביבת העבודה השתנתה לחלוטין - משמעות ענקית לאיכות החיים בעבודה, לעיצוב, ולחוויה • אנרגיה רבה במחשבה איך ליצור יתרון יחסי למקום בלי להעלות משמעותית את ההוצאה לעסק. • הבנה שהפריפריה מציעה תמורה שווה עיון – איכות חיים בעבודה מול מרחק מהמרכז • ארגונים גדולים בינלאומיים מקימים בניין משלהם או שוכרים בניין שלם- IBM קריית אריה • משמעות לערכים כמו - דימוי עצמי, יוקרה, בינלאומיות גלובאליות ומזה- השקעה בעיצוב, מראה • דרישות למיתוג וזהות שהלקוח מוכן לראות בו שווי- שילוט על הבניין גם אם הוא רק שכור • תפיסת איכות העיצוב כחלק מהותי מאישיות השוכר – שכירה של מעצבים והשקעה בעיצוב מקורות: ראיונות עומק עם מתוכים, ויזמים 8.09

19. התחום. איזורי תעסוקה תפיסת המיקום • שינוי מהותי בתפיסת מקבלי החלטות את המיקום כגורם מרכזי בהחלטה לעבור • הצורך בשטחים גדולים ורצף הערים בגוש דן נותן לגיטימציה לפיזור מרכזי תעסוקה מנתניה ועד רחובות • נוצרו כמה מעגלים סביב תל אביב שחלקם נמדדים במרחק אמיתי וחלקם ב"מרחק תפיסתי" • מעגלי התפיסה - הפער בין מרחק אמיתי לעומת תפיסת המרחק ע"י מקבל ההחלטה להזיז את העסק • מרכיבי התפיסה מושפעים לא רק מהמרחק בפועל ממרכזי העסקים – - זמן הנסיעה בתחילת היום ובסופו • כיווני הפקקים בשעות העומס • בולטות פיזית ונוכחות של המרכז תוך כדי נסיעה בעורקים ראשיים • תדמית כוללת של הסביבה - מעורבות העיר המארחת איכותה הנתפשת, האזור והפרויקט • תפיסה כוללת והסכמה – זה איזור תעסוקה או עסקים – מתאים לי או לא האם מודיעין מכבים-רעות נמצאת על "המפה" של מרכזי עסקים? מקורות : סקר יועצי נדל"ן איזור דן , ING

20. התחום. תפיסת המיקום נתניה פולג 2 4 6 הרצליה רעננה כפר סבא קאונטרי קלאב הוד השרון רמת החייל ראש העין קריית אריה 5 פארק אזורים בני ברק תל אביב רמת גן סגולה גבעת שמואל גבעתיים אור יהודה איר פורט חולון מודיעין לוד רחובות יבנה ראשון ראשון מערב 1

21. התחום. מיתוג של עיר . יישום המיתוג • עיר הילדים - יישום בפועל של רעיון המיתוג • רעיון מרכזי שצמח מההחלטה של מקבלי החלטות - עשייה חינוכית ותרבותית,המעמידה את הילדים במרכז.יישומים: • מוזיאון הילדים - תצוגות קבועות, "דיאלוג בחשיכה" ו"הזמנה לשקט". • "מדיטק" – • - תיאטרון לילדים ונוער, • - ספרייה לספרות ילדים ונוער • - ספריית החומרים של המרכז הישראלי לעיצוב וגלריית תערוכות. • "גני הסיפור" - עשרים וארבעה גנים ופרקים פתוחים לפי סיפור ילדים מוכר • "מוזיאון הקריקטורות והקומיקס הישראלי" • , פארק המים "ימית 2000" • מרכזי מחול, אמונות מוסיקה והעשרה לפי גילאים בשיתוף החברה למתנ"סים • פסטיבלים: • - פסטיבל אישה," בתיאטרון חולון, • - פסטיבל הבובות הבינלאומי • - העדלאידע הגדולה בישראל • גנים לפעילות חוץ לילדים נוער ומשפחות • - גן ערים תאומות, • - גן אישה, • - פארק הנוער, הגן היפני, גן הקקטוסים, הגן הקוריאני ועוד. :  מקורות : אתר עיריית חולון, אתר קיימות משרד הפנים

22. קבוצה 2 סגנון חיים תמורות ושינויים בדפוס החיים העירוני

23. סגנון חיים . מגמות על עולמיות בסגנון חיים • התקרבות בין גברים ונשים • הכרה ביכולות ייחודיות של נשים בניהול, בפיתרון קונפליקטים בשיטות עבודה, בקבלת החלטות • התקרבות במנטאליות - נשים מחוברות יותר לצד האסרטיבי, גברים מחוברים לצד הריגשי • אינטליגנציה ריגשית ככלי ביטוי אפקטיבי במערכות היחסים בבית בחברה בעבודה • למעלה מ-80%מההחלטות המשק הבית מתקבלות ע"י נשים או בשיתוף האישה – עם לגיטימציה של בן הזוג • גידול ניכר במספר נשים המנהלות קריירה מחוץ לבית ובעמדות ניהול • ככל שהמדינה מתועשת יותר הפער בין מספר הגברים ונשים במעגל העבודה קטן. • עידן הפנאי האיכותי • חמישה ימי עבודה בשבוע שעות העבודה בימי השבוע התארכו • זמן הפנאי התקצר ולכן הוא מצריך תכנון ומיצוי של פעילות הפנאי ולעיתים פיצול בין בני זוג • לגיטימציה למצב שבו בני זוג המוצאים עניין בתחומים שונים מנהלים בילויי פנאי שונים • מוצרי מותרות כמו ציוד ספורט, שיעורי כושר, השלמה והרחבת השכלה, - מוגדרים מוצרי MUST • עובדים כדי לחיות • טרנד הבריאות והשלכתו על דפוס הפנאי – צריכת ספורט כסגנון חיים, והשקעת משאבי זמן וכסף רבים מאד • SMB - - עסקים קטנים עובדים מהמשרד הביתי חוסכים עלויות , מזהמים פחות, חיים יותר בבית והמשפחה • חשיבות לתכנון החופשה הפנאי והבילוי בסדר יום המשפחתית מקורות : מגמות על עולמיות – MEGA TRENDS- אתר טרנדסwww.hiebing.com/Mega-Trend

24. סגנון חיים . מגמות על • איכות הסביבה ואחריות חברתית • הבנה שכל עשייה אישית ארגונית או קהילתית מחייבת להבחן גם מזווית הקיימות, והשמירה על הסביבה • צמיחת המגזר השלישי NGO כגורם מהותי בשוק המכוון ומתעל תקציבים לתחום • התנדבות ותרומה לקהילה, ולסביבת המגורים כאקט מוסרי אך גם של שייכות ואמירה חברתית • מאבק בזיהום אוויר, אנרגיה מזהמת, התחממות כדור הארץ, חסכון במים • פעילות חינוכית למיחזור וקיימות להטמעת הרעיונות כאורח חיים ודפוס התנהגות כלכלית של חברות • אימוץ הגישה כחלק מהותי בהתנהגות ארגונית ועיסקית • גלובליזציה - גלוקאליזציה • ייבוא מהיר של מגמות אופנות ותופעות אל תוך ההוויה המקומית • אימוץ מהיר יותר של ערכים חברתיים, התנהגות שוק, צרכנות מחברה לחברה מכלכלה לכלכלה • "גיור כהלכה" של תופעות גלובאליות לסטנדרטים והערכים הישראלים • ריבוי כלי תקשורת ופריחת המיתוג • עידן של ריבוי כלי תקשורת – טלוויזיה רב ערוצית , אינטרנט, מגזינים – שטחיות המסר • אינטראקטיביות ואגרסיביות של המסרים – בלוגים טוקבקים – עיתונות חדשה – נוקטת עמדה ומעורבת • חוסר סבלנות לגבש עמדה ע"י מחקר לימוד והבנה – היתפסות לסממנים חיצוניים לקביעת עמדה • דור ה- Y – ( בני 21-30) – רגילים לתקשורת מיידית ככלי ביטוי ותקשורת – הטלפון הנייד ככלי זהות אישית • שליטת האינטרנט – ככלי עיקרי לקבלת מידע להעשרה קבלת החלטות מכל סוג ותקשורת בין אישית מקורות : מקורותING - מגמות על עולמיות – MEGA TRENDS- אתר טרנדס

25. סגנון חיים . דפוסי פנאי והתנדבות בעיר • דוגמאות להשפעת סגנון החיים על דפוס התנדבות בעיר • 34 אירגוני מתנדבים בעשרות תחומים • התנדבות כערך - קבוצות מתנדבים לעשרות נושאים – מחיילים ועד קשישים • פנסיונרים פעילים - ארגמן - לקיחת אחריות של פורשי צבא קבע על חינוך איכותי • ספורט כחלק מהותי בסדר היום: • 12,000 - הרמוניה ותקשורת איכותית והרמונית במשולש – הורה, ילד, מורה • פרויקטים של ליגת כדורסל למבוגרים – 20 קבוצות מתחרות ביישוב • הפרויקט ייצא בקרוב מגבולות היישוב לישובים וקהילות דומות • מוסר התשלומים גבוה למרות המצב הכלכלי והמיתון הקשה. • מעורבות רחבת היקף של עשרות קהילות ביצירת דפוס מעורבות רחב היקף הנותן תוכן לפנאי מקורות: ראיונות עומק תושבים ומקבלי החלטות

26. קבוצה 3 הלקוח תושבי העיר, אופי, צרכים ותפיסת עולם

27. גיל התושב . דמוגרפיה * חיילים וסטודנטים מהווים כ – 2%. מקורות: סקר מכון סמית שירותי העירייה 2009

28. הלקוח . איפיון לפי סדרי עדיפויות מקורות: סקר מכון סמית שירותי העירייה 2009

29. הלקוח . תפיסת התושב את דמות העיר בעתיד היית רוצה לראות את העיר בשנים הקרובות / מהי חזון העיר בשבילך מקורות: סקר מכון סמית שירותי העירייה 2009

30. הלקוח . למה כדאי לגור כאן? • TOM – הסיבה הראשונה שהמרואיין הזכיר ללא עזרה. • מרואיינים הזכירו בדרך כלל יותר מיתרון אחד באותה אמירה • - סך הכל איזכורים – 102 נשאלים – 42. מקורות: סקר שקוף אינטגרציה של ממצאי הסקר

31. הלקוח. העוצמה העיקרית של העיר – מיקום וטבע • 1. מיקום גיאוגרפי וערכי טבע • בין שתי ערים - מיקום אידיאלי בין ירושלים לתל אביב המאפשר גישה נוחה מאד למרכזי בילוי ועבודה ומצד שני לערכי טבע ונוף, בין השפלה להרים, בין היער לגבעות חשופות. • מרכז המדינה - בין איזור ירושלים לגוש דן, אין עיר כזו משחוברת כך כלכלית לכל עורקי התחבורה העיקריים – כביש 6 כביש 1 431 ורשת רכבות. • הלב של המדינה – זה במרכז קרוב לכל מקום, אבל גם מבחינה היסטורית מודיעין מכבים ורעות והיא פותרת את הקונפליקט את בין הישראלים ליהודים, - מקום שאינו שנוי במחלקות. • מבנה גיאוגרפי מותאם - הטבע שעיצב את העיר וסביבתה עם גבעות ועמקים ירוקים ואפשרות למרחבים – המתאים לאוכלוסיית העיר – ספורטיבית שוחרת טבע ובילוי בחיק הטבע • מזג אווירי נוח - האקלים הנוח של מיושר החוף ללא ההבילות ועומס החום והלחות • אתרי טבע מרוכזים - כעוגן של אתרי תיירות - מיני ישראל, נאות קדומים קברות המכבים יער בן שמן. • היסטוריה ומורשת - מקום עם עדויות ותכנים של המורשת היהודית מאז עד היום - מורשת המכבים מלטרון ועד קברות המכבים– חיבור לצד ההיסטורי - חינוך, מנהיגות, אומץ, כערכים רלבנטיים גם היום. מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

32. הלקוח. העוצמה העיקרית של העיר . מערך החינוך • החינוך כהווית חיים - להפגין את החינוך ותוצאותיו כחלק מהוויית החיים העיר וזהותה בתוך מרחבים ירוקים מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

33. הלקוח. העוצמה העיקרית . תכנון איכותי ואופי כפרי • 1. תכנון איכותי • אופי כפרי לעיר גדולה- למרות הצמיחה מהירה ,שומרים על הכפריות ו"הקטנות של המקום" - הטבע עוד כאן - המון קיבוצים וקהילות אינטימיות בתוך עיר מודרנית אחת • עיר לבנה - עדיין לבנה ומסודרת וחדשה – מראה צעיר שנותן תחושה טובה • עיר שמורה - מקום שעוד לא השתבש אין סלאמס החזות שלה היא גורם משיכה וגאווה וסיפוק של התושב • שותפות בתהליך היסטורי - הזדמנות נדירה לתושבים לקחת חלק בשותפות בתהליך היסטורי מיוחד במינו של הקמת עיר חדשה מאפס על כל מרכיבה התכנוניים והקהילתיים חברתיים. • החזות הירוקה - הטבע המרחבים החזות הירוקה היופי- יש דומה לו אבל כזה אין • עיר מתוכננת - טיפוח בסיסי ומקיף שתוכנן מראש ומובנה • נגישות אורבנית - מרחב אורבאני המאפשר להתחבר בנוחות בכל פעם מחדש לקהילות על פי מיקום או עניין מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

34. הלקוח. העוצמה העיקרית של העיר - התושבים • 1. איכות ואופי התושבים • אוכלוסיה מעורבת ומתערבת איכפתית, קהילה טובה - קהילת משפחות מעורבות דתיים חילוניים, יש עם מי לעבוד יש עם מי לדבר כאלה שירצו לשפר את המקום שבו הם חיים. • קהילה עם אנרגיה אדירה - כמות אנשים מוכשרים בכל ענף ובכל תחום. ריכוז של כישרונות בתחום האומנות והרוח שאין בשום מקום, טירוף של מעורבות- כולם ראשי עיר בעלי דעה ובעלי עמדה • הרצוןתיעול הרעננות לחדשנות ולהעזהפרופיל האנשים – כמשפחה צעירה - רובן גם משכילות אקדמי- יכולת. יצירתית לעשות את מה שאחרים שכחו מזמן - אנחנו מעזים לעשות – תיעול ה צעירות לרעיונות חדשים • מגוון גדול ומעורב - מעורבות קבוצות שונות באוכלוסיה – כמו דתיים חילוניים, צעירים ומבוגרים, משכילים ופחות, בעךי נטיות שונות - יש עם מי לעבוד יש עם מי לדבר ירצו לשפר את המקום שבהם. • שמורה של ישראל היפה - אנשים שחיים בתחושה של שותפות וחלוציות - באו להתיישבות כמו עם חלום ושליחות, המקום היחידי שקונה במחיר טוב, חלום שניתן להגשמה, מעמד ביניים איכותי . • אנשים שבאו להיות מעורבים - ייחוד לא מנוצל – תושבים עם יכולת כלכלית של תושבי העיר משאבי אנרגיה ההשכלה ויוזמה שאפשר למנף ולנצל - המינוף צריך לבוא מהאנשים ומהמחויבות שלהם לאיכות חייהם. • נוער איכותי - הנוער שלה- מסה קריטית של בני נוער יחסית לאוכלוסיה, הן בשל הכמות והן בשל האיכות – התגייסות ליח' קרביות, השכלה התנדבות ומעורבות - הדברים הטובים שהם עושים לא באים לידי ביטוי - עושים כאן דברים נהדרים עם נוער שנפלט מהמערכות מטפלים בהם היטב. מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

35. הלקוח. העוצמה העיקרית של העיר – התושבים 2 • אנשים שעשו מעשה - כור היתוך שמתהווה ע"י טיפוסים מיוחדים: - אנשים שהחליטו לעזוב חיים שלמים וסביבה שלמה - שבא למקום שרצה לשנות את אורח חייו ,קבל החלטה ועשה מעשה: להיות מעורב ביישוב בהקמה של עיר חדשה . טיפוס אדיב, נעים • תחושת היחד - משפחות שעזבו מקום בשביל משהו נקי וחדש - משהו שיוצר את דפוס ההתנהגות שלהם תחושת היחד- קהילתיות והתנדבות כערך. • מקבץ קהילות של אנשים - העיר ששומרת על אופי של עיר קטנה בעזרת אלמנט חזק מאד של התנדבות ואכפתיות בכל מקום מועדות ועד בתי ספר – שייכות למספר לא קטן של קהילות אד-הוק • זיהוי עם הצלחה - אנשים שבאו כדי להגשים חלום על שיפור איכות חייהם– הגדלת דירה או מעבר לבית עם גינה וגילו שלא רק זה קרה אלא שחייהם וחיי ילדיהם השתפרו מאד - חיים יחד עם אנשים איכותיים כמוהם. • האינטימיות, לשמור את הגודל הקטן וההתנדבות עי מעורבות ויכולת אמיתית להשפיע, להתפתח כעיר לא גבוהה ומשתלבת יפה בנוף • אנשים עם ברק בעיניים- פרופיל מיוחד של תושבים עם אנרגיה ורצון לתרום להיות שותף לעשייה ולאמירה עוד לא נשחק ואנחנו עדיין בתנופה – ראש עיר צעיר עזר מאד לשמור ולשמר את הברק והאנרגיה . • עיר של אנשים שאכפת להם - ולא חשוב ממה! • ערכיות וערכים - אנשים שכועסים שהפריטו להם את המדינה ובורחים למקום שהוא ערכי וערכיות לכשעצמה היא ערך • מצוינות האנשים לאורך השנים - משותף לכל החתכים שלה כולל מכבים רעות לאורך השנים , רמת אחריות מחויבות, גבוהה ,הם גם מקבלי החלטות ומעורבות ברמה הארצית בכל תחום מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

36. הלקוח. תפיסת החולשה העיקרית של העיר • הגדרות חולשות העיר מפי התושב • אין שונות ו - מגוון שמייצרים עיר תוססת, כמו תל אביב וירושלים,- אחידות דמוגראפית וערכית • חוסר העזה - מקבלי ההחלטות המבוגרים שניהלו את העיר לא העיזו להיות פורצי דרך באמת • - תחבורה בעיר - לא פועלת כראוי – תכנון לא טוב, פגמים בסיסיים ניהול ותחזוקה לא מספיק איכותיים • עלות השירותים גבוהה - העירייה מכניסה את היד לכיס של התושב בכל תחום. – כי אין ארנונה עיסקית • פערים בין מכבים רעות למודיעין ברמת צרכים תפיסה ומנטאליות שיוצר פער בכמה נקודות מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

37. מה קורה כשמחליטים שצריך לעבור לאזור תעסוקה חדש? לקוח לא אוהב לעבור מקום! נוטה יותר להישאר בלי לעשות שינוי חברה עוברת משרדים כשנוצר משבר - גידול או קיטון מהותי, עליה דרמטית בהוצאות התגובה הראשונית - להישאר באיזור - בודקים באותו בבניין בתוך האזור או באזור קרוב. מודעות שההחלטה לעבור לאזור אחר כרוכה בהוצאות עתק שלא קשורות רק למעבר כשהצורך המשברי מתעורר מתחילים לחפש, רק אז הפרויקט מושך את המחליט להתעניין פרויקט או בניין בודד לא תמיד בתודעה של מי שעוד לא במשבר! מודעות היא לעיר, אזור סביבה או מתחם שלם. הלקוח. קבלת ההחלטה של הלקוח העיסקי מקורות: מתווכים: סנפיר ארז .שלומי בן ישי נדל"ן פלוס

38. קבוצה 4 התנהגות צרכנית החלטות ושביעות רצון בבחירת מקום המגורים

39. התנהגות צרכנית. מגמות ותפיסות • בני 50 בקרוב בני 40 , בני 40 הם בני 30 • תפיסה שגיל 50 הוא גיל 40 של לפני דור – המבוגרים מתנהגים כמו צעירים – בצרכנות וסגנון חיים • הכנסה הפנויה הגדולה ביותר נמצאת אצל בני החמישים + והם מנצלים אותה הרבה מעבר להוריהם • בני 40 עד 60 צורכים מוצרי מאופנה בילוי אלקטרוניקה ותיירות במאות אחוזים יותר מהוריהם . • בני גיל הזהב – מקימים משפחות בתי אב בשנייה ובשלישית וצורכים מוצרים כמו ילדיהם . • מוצרי מגיע לי ומוצרי אם כבר • הישראלי במעמד הבינוני רוצה לקבל את מה שהוא רואה בסרטים ובטלוויזיה – גם אם אין לו איך לשלם • הקניון והקניות כמקום בילוי וכביטוי למימוש עצמי ופיצוי – אני קונה סימן שאני קיים • בני 40 עד 60 צורכים מוצרים מאופנה ועד בילוי מאלקטרוניקה ועד תיירות בהיקף העולה במאות אחוזים. • רוצה להיות שייך • לגיטימציה לפעול ולהשתייך לכמה קהילות בו זמנית – ספורט, דת, פוליטיקה. • להשפיע קרוב – תחושה שאי אפשר להשפיע על המערכת הפוליטית באמת אבל על הבית והסביבה אפשר • הכרה – בהמשך לפוסט מודרניזם יש לאפשר לכל אחד לבטא את עצמו תרבותית קהילתית ואישית • עליית כוחן של קבוצות עניין – ישויות עניין או קהילות שמעבר למשפחה כחלק מהותי מתחושת שייכות לסביבה מקורות: TGI , סקר עמדות EU – הישראלים, מדד המותגים דה מרקר

40. התנהגות צרכנית. מגמות ותפיסות • לא רציונאלי ולא במקרה ( פרופ' דן אריאלי –predictably irrational) • קבלת ההחלטות שלנו איננה שכלתנית היא מעיקרה ריגשית – המודלים השכלתניים לניבוי התנהגות נכשלו • אנחנו מונעים בעיקר ע"י רגשות - כבוד, שייכות , אהבה, בושה, פחד, והזדהות. • הלב , הרגש, מחליט - השכל מסביר אחר כך את ההחלטה שהתקבלה • ההסבר מוצג אחר מעשה כנרטיב – הסיפור המסופר – ובמשך הזמן הופך ל"אמת שלי" הלגיטימית לכשעצמה • היום אפשר לתעד וללמוד את ההתנהגות הלא רציונאלית – משבר 10.08 – להסיק על התנהגות עתידית • אתניות ואותנטיות • רצון לחזור למסורת, לערכים, לחפש שורשים, להבין את החיבור לעצמי דרך ערכים מסורתיים ולאומיים • חיבור למקורי האותנטי המאפשר, האמיתי, כביטוי אישי והגשמה עצמית • לגיטימציה להרגיש חיבור לביטויים תרבותיים של תת קהילות לקהילות מוצא אתניות • רוחניות, והגשמה עצמית • לגיטימציה לעיסוק בתכנים לא מדעיים ולא שכלתניים – חיפוש אחרי העצמי, הרוחני והנסתר • פריחת הרפואה אלטרנטיבית והמשלימה כחלק מסל התרופות והפתרונות לחיים איכותיים • העיסוק בספורט ואורח חיים בריא בשגרת היום בכל הגילים • סקר החברה למתנס"ים -40% מצטרפים לפעילות קהילתית דרך פעילות ספורט בקהילה מקורות: TGI , סקר עמדות EU – הישראלים, מדד המותגים דה מרקר

41. התנהגות צרכנית. מגמות ותפיסות • אינידיבדואליות • אני במרכז – החיפוש אחרי הגשמה עצמית וצורך להיות במרכז העניינים • דרישה שהקהילה/ והעיר ישרתו את צרכי כאילו היו ספקים לכל דבר ועניין – התאמה מדויקת ושירותית • להיות מיוחד מעניין שונה מהחבר והעמית • עכשוויות - להיראות ולהישמע • תקשורת אינטראקטיבית – לא עוד להיות קהל ללא שליטה – להגיב להיות במרכז העניינים להשפיע • תקשורת מידית - התגובה בנויה על כלים מיידיים אינטרנט, טלפון, מייל- המהירות והאותנטיות חשובה מהדיוק • רצון לקבל אינפורמציה מדויקת והשוואתית כדי לבצע החלטות – מהחלטות קנייה ועד שייכות ומידע • מרכזי העסקים של המחר • שעות עבודה של בכירים הפכו ארוכות יותר – עד 8 בערב ומעבר. • דפוס העבודה וההפסקות התשנו וגדלו –אופציה להפסקה נוספת ולשהייה אחרי העבודה • צרכים חדשים רלבנטיים לתוך המרכז - בר? מסעדת יוקרה? • צרכים של עסקים גדולים גלובאליים – מרכז כנסים? חברות הפקה של היזם לקיום ועידות ואירועים • טיפול בחניה הכלה וטיפול במספר משתתפים גדול. – כל זה כעסק מופעל בנפרד • לכן תמהיל השירותים משתנה - פתרון למקום פתוח שמירה ותחזוקה 24 שעות. • עובדים עם צרכים שצריך לספק בתוך המתחם - ספורט, פנאי, הנאה, המתנה, רגיעה מקורות: TGI , סקר עמדות EU – הישראלים, http://www.trendwatching.com/briefing/

42. התנהגות צרכנית . מניעים לעבור לעיר • מה אפיין את דפוס ההחלטה לעבור ולגור העיר לאורך השנים? • מניעים שכלתניים / כלכליים • - לממש את הנכס שהיה בגוש דן ירושלים כד להגדיל את הדירה • להגדיל את המשפחה במקום עם חינוך טוב, מקום לגדל בו ילדים ונכדים • לעבור למקום ירוק מטופח ומתוכנן היטב. בית פרטי ( רעות ) באיזור המרכז) באותו סכום • מקום נוח באמצע הדרך בין גוש דן לירולים – נוח מבחינת עבודה • הנראות השונה שלה מכביש ירושלים תל אביב – עיר בבנייה חדש אופי חדשני היי טקי מניעים ריגשיים • לגור במקום חדש, להתחדש, לגור במקום צעיר • - קצת ציונות גם חלוציות גם איכות חיים,ולא בשטחים • מניעים פוליטיים דתיים היסטוריים חלק מתנועת התיישבות.סביבה מורשת נוף • התפשרות על מקום מול איכויות חיים – גודל דירה, נוף, גינה וכו' • לחיות עם ישראלים עם ערכים שדומים לי, לחיות עם אנשים כמוני • פנטזיה להיות בכפר שקט רחוק מהחיים התוססים של העיר הגדולה מניעים חברתיים • - להיות חלק מקהילה אחרת שונה – מכבים רעות • שכנות משפחות כמונו חלקם מהצבא- להגיע למנוחה עם שכמוני • צעירים - לגור עם צעירים מספיק רחוק מספיק קרוב לגוש דן, • שותפות וחלוציות. רבים שבאו להתיישבות כמו עם חלום ושליחות . • בריחה מערים מזדקנות ( תלאביב9 מערים מתחרדות ( ירושלים רחובות) מקורות: ראיונות עומק מקבלי החלטות ותושבים מודיעין 8-9.09

43. התנהגות צרכנית. האם הגשימה העיר את ההבטחה? • החלום הגשים את עצמו ועוד מוצלח ממה שתוכנן - ברמת האוכלוסייה, או תהליכים חברתיים, מעיר של מהגרים צמחה עיר יש מאין עם איכות חיים מגובשת • אחלה מקום – ירוק תוסס צעיר, מקום עם אנשים שיש להם עתיד, הן חיפוש מקום שבו הם חיפשו במקו שבו הם יכולים לגור עם אנשים כמוהם ולעצה את חייהם חיי ילדי וחברות פנאי. • תרבות הפנאי אכן הוכיחה את עצמה , • מערכת החינוך סך הכל טובה למדי וגם נתפסת ככזאת • עיר בתהליך טלסקופי של בנייה – כל מי שעובר לעיר עובר שלב של חישול -קליטה של אלפים באים לאתר בנייה לא גמור ובסוף חיים בעיר מתוכננת נקייה ומגשימה את החלום על חינוך איכותי לילד • העיר הגשימה את החלום שלנו לחיות בעיר צעירה, עיר שהילדים באמת במרכז שלה, וסביבה הכל ירוק • עובדה שהיום העיר מושכת זוגות צעירים בעיקר ובכלל משפחות המעמד הבינוני, • הגירה פנימית - הצעירים של לפני 10 שנים משדרגים את תנאי מחייתם בתוך העיר - הכל קיים מקניון ומרכזי קניות ועד חוגי ספורט • מקום לפרוש בו - גילאי 60+ - מחפשים שקט שלווה ונועם הליכות בתוך מרחבי הירק, זה קונה אותם. • בכל דבר היא באמצע הדרך – תחבורה ותשתיות לא מוכנות כביש 3 תקוע, אין תעסוקה, חינוך- קצת מכל דבר • הגירה חיצונית חיובית וביקוש גדול לדירות בעירעל שביעות רצון רבה מקורות: ראיונות עומק מודיעין 09

44. מה הופך אזור תעסוקה לרלבנטי למקבל ההחלטה? תפיסת המקום כראוי וקשור לעסקים מהסוג שלי - איזור היי טק? פיננסי? משולב? תדמית העסקים במקום כמתאימה לתדמית החברה שלי –. יוקרתי, פשוט, עירוני, איזורי? אופי מובהק - מזוהה כאזור משרדים עם שירותים נלווים מתאימים - "לא אזור של מלאכה , ומסחר שיש בו גם קצת משרדים, מה קורה שם בלילה...?" נראות פיזית או עיצובית ותכנונית למתחם הראויה למרכזי עסקים כמוני. תפיסת מיקום האזור כמקום "קרוב" – על מעגל שנראה קרוב או נוח לשירותים צרכים שלי תפיסת מרכז או פריפריה – חיובי כשתפיסת הפריפריה חיובית ולא פרובינציאלית רשות מקומית אסרטיבית - תכנון פיתוח, מיסוי מתאים, ארנונה מעודדת שוכרים ועסקים מחיר יוצר שווי לדמי השכירות ודמי ניהול– לא יצאתי פראייר מול סך כל החבילה המסופקת נוחות לעובדים – גישה, חנייה, תחבורה, הסעדה, מגוון שירותים, שירותים נגישים במתחם ובסביבה שנראים כדאגה לעובד - דואר, בנק, ממשלה, רשת קניות ההתנהגות צרכנית. איזורי תעסוקה. מקורות: ing . סנפיר ארז .שלומי בן ישי

45. התנהגות צרכנית.דפוס קבלת החלטה • התנהגויות העיר שמשפיעות בתהליך קבלת ההחלטה למעבר לאזור תעסוקה • שידור של היזם - העיר והחברה הכלכלית כמי שמוכנים ליצור שותפות ארוכה ולא השכרה חד פעמית • תחושת בטחון ביכולת ניהול מעולה של הבניין אחרי ההקמה. • התפיסה האדריכלית של הבניין : עיצוב ראוי, גודל נכון - לא הולך לאיבוד, נוחות, אנושיות • לעבוד עם אנשים – תפיסת נציגי היזם בתהליך כמשקפי התפקוד של חברת הניהול - צוות תומך מקצועי ואמפטי • מכלול השירותים מרמת הפרט ועד הקבוצה מתוך המשרד ועד למרחבים בתוך הפרויקט - כמספקים • תדמית היזם כמקור בטחון, עוצמה ידע מקצועי, ניסיון וגם נדיבות • עם מי אני יושב, מי מדבר איתי – האם מתייחסים ברספקט ובפתיחות לצרכים של הלקוח • נכונות של המשכיר לעשות עסקה - שידור של פתיחות, גילוי לב, יושר הגינות, התלהבות • דיבור בגובה העיניים יוצר יחס, שידור של אמפטיה – כל לקוח חשוב, בלי איומים • תחושה שאני לא מגיע למקום ריק – הפראייר הראשון, מקום שעוד לא מוכר ולא ניכר מקורות ing . סנפיר ארז .שלומי בן ישי

46. קבוצה 5 העיר מודיעין מכבים-רעות איפיון איכויות ופוטנציאל

47. העיר. אישיות נתפסת • איך לדעת התושבים במודיעין נתפסת העיר מבחוץ • עיר העתיד מקום מלקט למשפחות צעירות שרצו להישאר במרכז או לשפר דיור • דימוי של הצלחה עיר שהגשימה חלום של תושביה- במיוחד במערך החינוך והפנאי והקהילה • בעיות תכנון ותשתית – המון טעויות קשות בעיר שאמורה הייתה להיות מתוכננת ע"י אדריכל דגול • פקקי תנועה מהעיר ואליה בבוקר , צמתים ללא כיכרות או רמזורים, נהיגה מסוכנת בתוך העיר • חוסר הבנה ומודעות למיקום המדויק בתוך הקו הירוק, לגודל ולשירותים במיוחד בקרב צעירים • תפיסה של העיר כמי שהוקמה ע"י הממשלה והפכה למעין "עומר, סביון לצעירים" • זהות מכבים רעות כישות נפרדת • תושבים ברמה סוציואקנומית בינונית-גבוהה לכן העיר והמועצה צריכה להפסיק לינוק למשרדי הממשלה • שוכחים שהיא עיר בהקמה – ציפיות להתנהלות מבוגרת יותר ובשלה יותר בכל תחום • לאחרונה - עיר צעירה עם ראש עיר צעיר וכריזמטי – תפיסה שהוא יזיז דברים לכיוון הנכון מקורות :מתוך ראיונות עומק עם תושבים 09

48. העיר. תפיסת עולם של מנהיגות העיר • המצב הקיים • למודיעין תנאים טובים להוביל כמעט בכל תחום , בכל הסטטיסטיקות היא מובילה כולל גם בדברים פחות טובים • 65% אקדמאים לדחוף את הילד והמשפחה – מיצר עיר איכותית, ועדיין אין דבר מובהק שמייחד אותה. • היא יכולה להיות מה שהיא רוצה! - השקעה בתשתיות - ספורט או פארקים – שבילי אופניים תשתית לאירועים – מרכז ספורט גדול, יכולה להיות עיר ירוקה 55% ירוק חינוך – מהטובות בארץ, - לא מספיק ייחודי • מידת ההשקעה בתחומים כאלה – גבוהה ממילא, ומצד שני מובנת מאליה בעיר מודרנית. • מה היה החלום? • הנהירה של החילונים של ירושלים, שבאו לעיר מנותק מהדתיות הישנה והמציקה, • יש עכשיו איזון דמוגראפי נורמאלי בין קבוצות באוכלוסיה למשל,– 18% דתיים • מרבית התושבים ולא חשוב מה השיקולים- רצו הזדמנות להקים מקום שונה – כלום לא היה מובן מאליו • הכי שונה - חוזק האוכלוסייה חוזק המורים, החינוך, המעורבות של כל הגורמים במערכת. • משהו מספיק גדול ומהותי בהקמת עיר ומספיק רחוק מהולת מרכז גוש דן. • מה לא הוגשם? • תעסוקה תעשייה ומלאכה- לא עומדת בקצב של עצמה • האוכלוסייה עמדה בסטנדרטים של המעסיקים - היה צריך להלחם במנהל ,שיווק, • יש תב"ע סגורה אך המדינה לא יצרה מספיק סמכויות בנושא פיתוח העיר • פנאי ספורט - מתקדם בכיוון הנכון , אבל צריך לקבל את התכנים והמיקוד מקורות: ראיון עומר ראש העיר מנכ"ל העירייה, וסגני ראש העיר

49. העיר. מנהיגות העיר, מטרות התהליך • מטרות על של המיתוג • להביא משהו מעבר לקיים ומעבר לטריוויאלי, משהו שיוכל ליצור לה ייחוד משלה • לבנות תדמיתית ומהותית- לברר מה האמת של העיר הזאת – כדי להתמקד במשהו ראוי ייחודי ומשכנע • ליצור דגל שסביבו יתרכזו העושים במלאכה וימצאו דרכים ליישם משימות ומטרות מובהקות • עצם שיתוף הציבור בתהליך כדי שייווצר קונסנזוס של תושבים סביב זהות הבית שלהם • תהליך המיתוג יציע דרכים לעבודה נכונה ומדויקת • מה המשאבים של העיר הזאת? • סביבה - עיר במיקום אסטרטגי ניוח וייחודי, עיר בהתהוות - השקעות ענקיות בתשתיות, ובתכנון • רקע היסטורי – התיתורה , חאן אל עומדן, מכבים, חשמונאים, ערכי התנ"ך, יער בן שמן • הגישה והיחס לילדים –– אבל זה מה שמחבר את כולם – אבל צריך משהו מיוחד • מעורבות קהילתיות, קבוצה של קיבוצים נבחרים ואיכותיים • ומעל הכל- • עוצמה ואיכות של התושבים, והרצון שלהם למעורבות והיכולת שלהם להשפיע. מקורות: ראיון עומר ראש העיר חיים ביבס,מנכ"ל העירייה יורם כרמון

50. העיר . עקרונות התכנון פיזי • התהליך העיצובי של העיר • משרד הבינוי והשיכון – היזם והמבצע של תשתיות העיר - עבודות הפיתוח והוצאה למכרזים • אחראי להכנת תוכנית מתאר, ובהמשך תוכניות בניין עיר מפורטות – ספדי נבחר קבע את הקונספציה • נעשו מחקרי אקלים • תפיסת עיר העתיד הייתה על פי תפיסת העתיד של אז – • חסרים לא מעט תשתיות חדשניות ומיוחדות שלא הובאו בחשבון כמו מנהרות לרכבת תחתית או תקשורית • קונספט • עיר של שכונות היושבות על צירי תנועה בוואדי שבתוכו הפארקים המרכזים המסחריים • המגורים יהיו על המדרון במבנים של -3-4 קומות רובם תוכננו להיות בניני אבן • בפסגות מבנים גבוהים עד 20 קומות • בהמשך נקבעו אדריכלים לתכנון תב"ע לשכונות (שנקראו על שם האדריכלים) כולל ספדי • בנוסף יש עוד 3 שכונות - עוד 3 אדריכלים – כעת בשלב ראשון על שולחן התכנון • כל שכונה חיה בפני עצמה. וצריך לנתח אותה ככזאת. • נוצרה סטריליות של שכונות מגורים. שלא כמו הבערים ותיקות הן נטולות אווירה עיר גדולה מקורות: ראיון עומק מהנדס העיר רמי זיו