יוליאן טובים

1. מצגות קלריטה ואפרים יוליאן טובים המשורר

2. ביוגרפיה יוליאן טובים, יהודי, מגדולי משוררי פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים, נולד בשנת 1894בלודז'. הילד שגדל בבית משכיל, החל בכתיבת שירה עוד בילדותו. בבגרותו למד טובים משפטים בורשה.טובים וחבריו, יוסף ויטלין ואנטוני סלונימסקי, הקימו את הירחון סקאמנדר. כתביו בתקופה זו מלאי התלהבות ואמונה בפולין המשוחררת. עד מהרה נוכח במציאות השונה, ויצא בזעם נגד העשירים המנצלים, מול הגיבור שהוא האדם הפשוט, העני, המדוכא. מילים בדם 1929.נוסף לנושאים החברתיים פוליטיים, כתב ביקורת על המשטר הקפיטליסטי בפולין, תנ"ך הצוענים 1933. למרות שאהד את הפועלים ומאבקם, היה טובים רחוק מתנועת הפועלים המהפכנית. שירתו ב-1936 הייתה מחאה נגד המציאות הקפיטליסטית. למרות שטובים השתלב בחברה הפולנית, מעולם לא התכחש למוצאו היהודי. בשל כך היה למטרה להתקפות שנאה מצד הלאומנים הפולנים לפני מלחה"ע השניה. בתקופת השואה, היגר טובים לאמריקה הדרומית ואח"כ לארה"ב, משם נטל חלק פעיל במאבק נגד הריאקציה הפולנית. יצירתו פרחי פולניה [תפילה] שנכתבה בין השנים 1940-1944 הפכה להמנון לאומי בפי אנשי המחתרת הפולנית.

3. גם את "אנו יהודי פולין" העוסק בנפשו החצויה כיהודי-פולני, כתב באותה עת. ב 1946 שב טובים לפולין והקדיש את שנותיו לפובליציסטיקה ולחינוך משוררים צעירים. השקפותיו הפוליטיות היו עכשיו פרו-סובייטיות. הוא ראה את עתידה של פולין קשור בבריה"מ. טובים היה גם מתרגם, ותרגם מרוסית יצירות רבות, בין השאר יצירות של פושקין, שירי ילדים ועוד. בשנותיו האחרונות שמר גם על קשר הדוק עם א"י ומדינת ישראל לאחר תקומתה.

4. ספרו האוטוביוגרפי "פרחים פולניים" נכתב בתקופת השואה. הקריירה שלו החלה בפרסומו של מניפסט זועם שחולל מהומה. לאורך השנים שירתו התאפיינה באנרגיה מתפרצת ובמתח רגשי גבוה. בין קובצי השירה לילדים שתורגמו לעברית: "אדון טרללון" (הוצאת ליכטנפלד), "קטינא והלווייתן" (ספרית פועלים, 1956) ו"פלאי פלאים" (ספרית פועלים). מצגת זו מוקדשת לשירי הילדים שטובים כתב. אנו מביאים בפניכם את שירו "הזמיר המאחר" במספר תרגומים, שיר "הקטר" במקורו בפולנית ובתרגום לעברית, והשיר "שידור ציפורים" בעברית ובתרגום לאידיש.

5. תאריכון: 1894 לודז'- 1953 זאקופנה.לימודים בורשה, משפטים.כתיבת שירי ילדים. מהם תורגמו לעברית קטינא הלוייתן והקטר1921- עם עוד אנשי רוח פולנים, הקמת הירחון סקאמנדר התפעלות מפולין המשוחררת.1925- פרסום הפואמה יהודון.1929- פרסום מילים בדם, ביקורת על העשירים ועל הניצול של האדם העני, המדוכא.1933- פרסום תנ"ך הצוענים מחאה נגד הקאפיטליזם. בשלב זה הוא עדיין אינו מקורב לתנועת הפועלים המהפכנית.1939- מהגר לאמריקה הדרומית ואח"כ לארה"ב.1940-1944 פרחי פולניה יצירה שהייתה להמנון המחתרת הפולנית.1944- אנו יהודי פולין על היותו פולני ויהודי ועל גורל אחיו.1946- חוזר לפולין.1948- האנדרטה והקבר מאמר המתיחס לגורל יהודי פולין כאדם, במלאת חמש שנים למרד גיטו ורשה, עם הסרת הלוט מעל האנדרטה בורשה.1948- נבחר כנשיא אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בורשה , אחר שזו החלה שוב את פעילותה, שהסתיימה ב- 1950.1953- נפטר בזאקופנה.

6. יאן לכון, יוליאן טובים ואנטוני סלונימסקי יושבים בשולחנם הקבוע בקפה "ז'מיאנסקה" עם הקולונל וניאווה דווגושבסקי. (קבוצת המשוררים "סקמנדר") קריקטורה שפורסמה ב-1928.

7. פסל הספסל של יוליאן טובים יליד לודז', נמצא ברחוב פיוטרוקובסקה. טובים שהיה דמות מרכזית בספרות הפולנית, נותר חקוק בזיכרון בעיקר בשל תרומתו לספרות הילדים. הפסל הוא של הפסל Wojciech Gryniewicz מ-1999 .הפסל בו נראה יוליאן טובים יושב בקצה ספסל ומביט אל מעלה רחוב הפך למקום מפגש פופולארי, ילדים אוהבים לשבת על בירכיו ואוהבים משפשפים את אפו למזל טוב. Memorial to Tuwim in Łódź.

10. הזמיר שאחר לשוב 1959

11. השיר "הזמיר המאחר" השיר "הזמיר המאחר" תורגם לעברית פעמים אחדות. בין השאר על ידי בנימין טנא בספר "פלאי פלאים", תחת הכותרת "הזמיר המאחר" (ספרית פועלים); על ידי שמשון מלצר בספר "הזמיר שאיחר לשוב" (יהושע צ'צ'יק, 1970); על ידי שושנה דזנט-רצ'ינסקי בספר "לילדים באהבה", תחת הכותרת "הזמיר איחר לבוא" ועל ידי אריה חורשי בספר "גדי לבדי החכם מכולם" שמוליק כ"ץ הוא צייר ומאייר, זוכה פרס למפעל חיים של המוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון. בין השאר אייר את סדרת ספרי חסמב"ה ואת הספר "דירה להשכיר". ב-1961 אייר את השיר "הזמיר המאחר" לתרגומו של בנימין טנא פלאי פלאים : שירים לילדים יוליאן טובים עברית: בנימין טנא – איורים: שמואל כץ. יצא לאור בהוצאת ספרית פועלים,

12. תרגום 1959

13. הזמיר המאחרמאת יהודה אטלס (בעקבות יוליאן טובים) לפני שיצא הוא הבטיח, ברור, שלא יטעם עד שובו אף פירור, כי הגברת זמירה כבר חגרה הסינר ושלפה מחבתות וסירים אין מספר, והחלה, אותה טבחית מדופלמת, להכין לכבודו ארוחה מהממת: יבחושים בחרדל, צרצרים במרחשת, זנבות ראשנים בביצה מקושקשת. כיסוני פרעושים על מצע חרציות, צוואר של עכבר ממולא קרציות, פשטידה של כינים בענבי שועל שוקי חרגולים עם נבטי אצטרובל, מרק פשפשים עם צרעה מעשנת, מחית חלזונות עם בצל ושמנת. אומצת קרפדה על גריל גחלים, טוגני מקקים עם נזיד נמלים, שיפודי ערצבים בטעם לימון, פאי לטאות בחמאה וכמון, גברת זמיר בקנה מתייפחת, מוחה דמעתה בשולי המטפחת; בעלה, מר זמיר, היא בוכה ללא הרף, מאחר לחזר לארוחת הערב. הוא יצא מהקן כבר לפני שעתים לטיסת התרגעות של בין הערביים: להשקיף מגבוה על נחל וגבע, לצלול, להמריא, לחוש את הטבע, לנוח לרגע על ראש האמיר, ואם יזדמן - גם לפצוח בשיר. כמשורר ויוצר ואמן אמיתי, הוא זקוק לבדידות ולפנאי איכותי; אולי, כמקווה, שבזו השעה יתמזל מזלו ויתפוס השראה, ויחצוב מתוכו נעימה ענוגה, שתמיס את הלב, תרגש ותיגע. הוא יוצא, כך אמר, לשעה, לא יותר, עושה רק סיבוב ותכף חוזר. איור: שמוליק כ"ץ

14. אולי מרוב סלסולים הוא שכח את כללי הזהירות - ונפל בפח: כשירד למנוחה בחורשה בין הרים הוא נלכד ברשתו של צייד ציפורים, שמכרו בפרוטות לאיזו גברת שחשקה נפשה בציפור מזמרת. מעכשיו הזמיר, עוף של חופש וטבע, נעול מאחורי סורגים דרך קבע, כששוביו-סוהריו של אישי האסיר מצפים, מה נורא, שיפצח גם בשיר. וככה, הרחק מביתו שבקן, יימק בכלובו בעלי המסכן. ואולי, חלילה, עפרוני צר-עין (גם הוא ציפור-שיר, אבל ליגה זין) ארב לו בסתר בצד מסלולו, תלש נוצותיו וגנב את קולו, זה הצליל הקסום של זימרה מסתלסלת שאין עוד כמוה ליופי בחלד. אז אולי בעלי האהוב, היקר, מוטל לו אי-שם, מרוט ומנקר וסבור שכיוון שאבד את הקול הגיע סופו ואבוד כבר הכול. ולקינוח מעדן שקבל פרס ראשון בפריז במסעדת השף רובושון: לפתן סלמנדרות במוס של כמהין, עם קציפת אור-ירח ובשם יסמין. את כל אלה, רטנה, ערכתי פה חיש על מפת תחרה מקורי עכביש, ארוחה-של-מלכים, מנחת לב אוהב, ולכן העלבון כה מר וצורב: אם עוד ישתהה בעלי המשורר, הרי כל התקרובת הזאת תתקרר! הוא הבטיח לחזור, הן דייקן אין ממנו, שעתים חלפו - וה"ילד" איננו. כועסת, רותחת, מודאגת נורא, אולי, חלילה, משהו קרה. אולי סתם תעה בדרכו ולכן עורר את רוגזו של זמיר שכן, שזעם על פלישה לא חוקית לתחומו ותקף את אישי והקיז את דמו. או אולי כשנח על צמרת האורן הוא נתקל בדורס חד שן וצפורן.

15. ואולי, הזמירה בחשש מהרהרת, הוא פגש בדרכו זמירה אחרת, (או קיכלית, או צופית, או חוחית-דרדרים; קשה בימינו לסמוך על גברים), צעירה ופזיזה, שעשתה לו עיניים, נפנפה בזנבה, רפרפה בכנפיים, וכך, כשעמדה על צמרת הברוש, סחררה הנפקה לאישי את הראש. אז אולי העובדה שהוא כה מאחר היא סימן שהוא שר כבר בקן אחר. עודה מתייסרת, דמעות בעיניה, והנה בעלה ניצב לפניה, קולו בגרונו, כל נוצה בו זורחת, פוסע לקן ושורק לו בנחת. מה קרה, הוא שואל, מופתע עד מאד, למה הבכי, על מה הדמעות? אתה מתפנן, עונה לו הגברת, ואני מדאגה פה כמעט מתפגרת. איפה היית, דאגתי נורא, צלצלתי כמעט למוקד משטרה. זה כל-כך מעליב וכל-כך מבאס, יכולת לשלח, לפחות, אס-אם-אס. הארוחה שהכנתי כבר לגמרי קרה, נו, אולי כבר תגיד, מה קרה, מה קרה?! סלסל הזמיר במתק קולו וזמר לזמירה הדומעת מולו. הו, למה תבכי, הוא ככה לה שר,

16. שלוות בין ערבים בשדה וביער גרשה מלבי הדאגה והצער. הבריזה נשבה וקרני החמה הפיזו את כל היקום בדממה. השיר שזמרתי, את לא תאמיני, יצא כמו קדנצה של פגניני. על כנף משב-רוח מאד מסוים,ראיתי ת'שמש צונחת לים, ענן של ערבית משנה צורתו וערב קדום יורד לאיטו. כך עמדתי לבד על צמרת עץ אדר אומר לעצמי: העולם די בסדר. אפילו עם עפרוני קנאי ובועט הייתי מוכן לשיר אז דואט. נכון, יש כאב, דאגות, בעיות, אבל בסך-הכל כמה כיף לחיות! נכון, שיצאתי מלא דאגה: הגיל, את יודעת, כבר לא חגיגה; הכנף קצת כבדה, הגרון קצת ניחר, ומסים ומשכנתא ודאגות של מחר, כל אמן רציני בימינו עשוק כשכוחות צעירים מציפים את השוק. 'תה יכול לסלסל בקולרטורות, ההמון הנבער יעדיף רק חלטורות; כל צווחן עול-ימים, בלי קול ובלי מסר, ב"זמיר נולד" מקבל ציון עשר, ועל כן וירטואוזים דגולים כמוני נדחפים לזרועות הדכדוך והעוני. יצאתי, אם כן, די מצוברח, אבל בדרך קרה מהפך.

17. נו בסדר, בסדר, חייכה הזמירה, שמעתי אותך מתחילה עד גמירה. אתם, הגברים, הרי די חרוצים לכל מחדליכם למצוא תירוצים. אך עדיין, בכל הסיפור שספרת, אין הסבר משכנע מדוע אחרת. אה, עיקר שכחתי, הזמיר אז אמר, מרוב שהייתי שלו ומאושר, החלטתי, כשחשתי שוב בעל-ערך, לחזור ברגל את כל הדרך נו תראו, היא קבלה, אי? ההוא מתלהב, כשאני, פה לבד, אוכלת ת'לב. מה אכפת לי בריזה, דואט, מהפך, כשכל מה שבשלתי ילך אל הפח. בגלל אחור שכזה, דודתי, כידוע, זרקה את בעלה מן הקן לשבוע. אמר הזמיר: מה חשוב הסיר, אם בזמן שחלף חברתי לך שיר: יצירה חדשנית עם מצלול כה מרשים, שכולה לכבודך, היפה בנשים; נעימה, חלומית, מזהירה, מסתלסלת, שלא נשמעה עוד כמוה בחלד. כשאפתח פי לשיר, נסים ונפלאות, כל זמירי המרחב יצאו לגמלאות. רק אטעם לי קמצוץ וארטיב ת'גרון ומיד אחר-כך אפצח לי ברון.

18. תרגום שמשון מלצר, 1954

19. ספרי יוליאן טובים שתורגמו לעברית 1. אדון טרללון ועוד ועוד1982 2. אנו, יהודי פולין... - מיר, פוילישע יידן 2001 3. גדי לבדי החכם מכולם1982 4. הזמיר שאחר לשוב 19595. הקטר 20096. לילדים באהבה7. פלאי פלאים : בחרוזים לילדים 19988. קטינא והלוייתן1956 9. תוכן לוהט 1957 כריכת הספר "שירים" -1946

20. "הקטר" בשפת המקור, פולנית

21. יצירותיו של יוליאן טובים לילדים מאופיינות בדמיון, בהומור ובמוזיקליות, ומשופעות בצירופי מילים ומקצבים מבריקים. ספרו הקטר התפרסם ב- 1938. עשרים שנה אחר כך ראה אור בעברית בתרגומיהם של מרים ילן שטקליס (בתוך גלגלים) ושל בנימין טנא (בתוך פלאי פלאים). עוד תרגמו את יצירותיו יוסף ליכטנבום, מַשה קלו, גילה אוריאל ואחרים. 

26. "הקטר" בהוצאה מקסימה בפולנית

30. "הקטר" ציורים: אורית ברגמן נוסח עברי: אפרים סידון מודן הוצאה לאור 2009 'בתחנת הרכבת קטר עומד. שמן ומזיע, עצום וכבד.' הסיפור המחורז נכתב בימים שבהם נסעו על מסילות הברזל קטרים זוללי פחם, שבקרביהם כּבְשָׁן ומעליהם עמוד עשן. הקטר של יוליאן טובים רתום לקרונות משא עמוסים לעייפה בחיות משק ובחיות בר, בתוצרת חקלאית וברהיטים, וגם בנוסעים על כבודתם. מאזינים קטנים סקרנים שיבקשו לדעת מה מקור כוחו של הקטר יצטרכו להיעזר בהסבר שהסיפור מציג: 'זה בזכות האדים בדוד הקיטור, שלתוך צינורות ובוכנות נדחסים וכך מניעים גלגלים על פסים. והודפים ודוחפים ולא מתעייפים, בוכנות מניעים, עשן מעיפים.' 

39. תרגומי-שירים של המשורר והסופר היהודי-פולני יוליאן טובים ליידיש. 1. יוליאן טובים פאר קינדער, בתרגום ל. אוליצקי. ורשה, 1954. איור צבעוני על העטיפה. 2. פאר אונדזערע קינדער – לייענבוך, פ. בארנהאָלץ. ורשה, 1955. שירים לילדים, עם איורים רבים בשחור-לבן. איור צבעוני על העטיפה.

40. אחרי מלחמת העולם השנייה היו בפולין, תחת שלטון סובייטי, מעל 200000 יהודים, והם ניסו לקיים חיים יהודיים ככל שהשלטונות הרשו להם. התרגום שלפנינו הוא מתקופה זו. שידור הציפורים תרגום ליידיש: ל. אליצקי

43. מצגת נפרדת מוקדשת ל"אנו, יהודי פולין" ולנאומו "האנדרטה והקבר" בעת חנוכת האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ב1948. "אנו, יהודי פולין...", הקינה והמינשר של יוליאן טובים על חורבנה של יהדות פולין, היא תעודה יחידה במינה של ניצולי השואה. שנה לאחר המרד בגטו ווארשה מצאה שואת יהדות פולין בקינה זאת את אחד הביטויים הראשונים והנרגשים ביותר. היה זה באפריל 1944, ככל הנראה, לציון יום השנה הראשון למרד בגטו ווארשה, סמוך למאורעות עצמם, ולאחר שהמיימדים הבלתי נתפסים של האסון הכבד שפקד אותנו חדרו לתודעתם של אלה שניצלו. המלחמה הייתה עדיין בעיצומה ודבריו של יוליאן טובים מניו-יורק התפשטו במהירות בקרב שארית הפליטה של יהודי פולין על פיזוריה ועוררו התרגשות וזעזוע עמוק. אנו, יהודי פולין... מיר, פוילישע יידן...יוליאן טובים

44. מה זוֹ מוֹלֶדֶת? • "אֲנִי סָבַרְתִי שֶׁמוֹלֶדֶת - הָעוֹלָם! • אוּלָם רִימִיתִיני מַר - • מוֹלֶדֶת זוֹ הֶחָצֵר הָעֲצוּבָה • שֶׁלא בִּיקַרְתִיהָ מִכְּבָר!"

45. מקורות: http://yaffazehavec.blogspot.com/2007/01/ http://he.wikipedia.org/wiki/ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1046403.html מבחר שירי טובים באנגלית http://strony.aster.pl/scotch_and_sirens http://goliath.ecnext.com/coms2/gi_0199-7286213/ http://www.moreshetyahadutpolin.org/page/21.html מבחר שירי טובים באמגלית ובפולנית: http://paczemoj.blogspot.com/search/label/tuwim עשרות שירי טובים בפולנית: http://www.poema.art.pl/site/sub_199_julian_tuwim.html קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות