Download
1 / 20
360 likes | 835 Views
1 . צפיפות אוכלוסייה: אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה מגוונת ( יהודים ערבים, ותיקים עולים חדשים, ממדינות מוצא רבות ומגוונות, דתות שונות) . מספר התושבים כיום הוא כ – 7 מליון נפש. היא מדינה קטנה בשטחה ובמספר תושביה אך צפיפות האוכלוסייה הינה מאוד גבוהה. צפיפות האוכלוסייה אינה אחידה ברחבי המדינה.
E N D
1 . צפיפות אוכלוסייה: אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה מגוונת ( יהודים ערבים, ותיקים עולים חדשים, ממדינות מוצא רבות ומגוונות, דתות שונות) . מספר התושבים כיום הוא כ – 7 מליון נפש. היא מדינה קטנה בשטחה ובמספר תושביה אך צפיפות האוכלוסייה הינה מאוד גבוהה . צפיפות האוכלוסייה אינה אחידה ברחבי המדינה. רוב האוכלוסייה מתגוררת לאורך מישור החוף ובעיקר באזור השרון . ריכוזי אוכלוסייה קטנים יותר יש בצפון הארץ. האזור הדליל ביותר באוכלוסייתו הינו אזור הדרום.
הדיאגרמה המציגה את צפיפות האוכלוסייה בישראל ובכמה מדינות נוספות בעולם. הדיאגרמה מבליטה את העובדה שישראל נמצאת בין המדינות הצפופות ביותר בעולם, ורק יפן והולנד עולות עליה בצפיפות האוכלוסייה.
ישנם הבדלים משמעותיים בין המחוזות בארץ. מחוז ת"א הוא הצפוף ביותר.מחוז הדרום הוא בצפיפות הנמוכה ביותר.בחלוקה גאוגרפית של ישראל, המחוזות הפריפריאליים, שבהם מתגוררת כ- 31% מאוכלוסיית המדינה מתאפיינים בצפיפות אוכלוסייה נמוכה יחסית (במחוז הצפון 269 נפש לקמ"ר ובמחוז הדרום 72 נפש). ואילו מחוזות מרכז הארץ שבהם מתגוררים כ- 41% מאוכלוסיית המדינה מתאפיינים בצפיפות גבוהה יחסית (במחוז תל אביב 6,997 נפש לקמ"ר ובמחוז המרכז 1,306 נפש). התקופה שבה חל השינוי המשמעותי ביותר הינה מ- 1948 ועד 1961 כלומר כל שנות ה- 50 המהווים את העלייה הגדולה ביותר לישראל.התקופה השנייה שבה חל הגידול המשמעותי ביותר הינו בשנות ה- 90 המהווה את גל העלייה הגדול השני בישראל.ע"פ הטבלה והגרף חל גידול אוכלוסייה משמעותי בכל המחוזות , אך הפער בין המחוזות נשמר ויחסי גלעין שוליים נשמרים.
ע"פ הטבלה והגרף חל גידול אוכלוסייה משמעותי בכל המחוזות , אך הפער בין המחוזות נשמר ויחסי גלעין שוליים נשמרים. אנו רואים זאת גם מהגרף הבא – השתקעותם של העולים החדשים בשנות ה- 90.
מאפייני הגלעין הראשי • עוצמה - מרכז של עוצמה פוליטית אשר שולט גם על המשאבים הלאומיים בכל רחבי המדינה. • ריכוז אוכלוסיה – בגלעין יש ריכוז אוכלוסיה גבוה מאוד והוא, בד"כ, האזור המטרופוליני הגדול במדינה. • עוצמה כלכלית – לגלעין עוצמה כלכלית ופעילות כלכלית גדולה. • אופי עירוני – הוא בעל אופי עירוני מובהק, בעל דפוסי התנהגות ובסיס כלכלי עירוניים המפותחים הרבה יותר משאר חלקי המדינה. • עיר בירה – ברוב המדינות התפתח הגלעין הראשי בעיר הבירה, וסביבתה הברורה, שהיא המרכז הפוליטי ומקור הכוח והשליטה על פני המדינה כולה. בעיר הבירה מרוכזים המוסדות הפוליטיים הראשיים ומוסדות הממשל השונים. • מרכז תרבותי ראשי – ריכוז האוכלוסיה, ההון, והפעילות הכלכלית בגלעין הראשי יוצרים גם ביקוש רב לפעילות תרבותית ואמנותית, וכך הופך הגלעין להיות מרכז תרבותי ראשי ומוקד לפעילויות חברתיות. מרוכזים בו מוסדות תרבות למיניהם: מוזיאונים, תיאטראות, אולמי הופעות, בתי הוצאה לאור, מערכות עיתונים ועוד. • מוביליות – הפעילות החברתית והתרבותית המרוכזת בגלעין הראשי מעצבת את דפוסי ההתנהגות החברתית ואת מערכת הטעמים והאופנות המתפשטים במהירות ממנו לכל רחבי המדינה. • צומת תחבורתי ותקשורתי – דרכים, מסילות ברזל ומערכות תקשורת, שדות תעופה, כולם מתכנסים בגלעין דבר המחזק אותו מאוד היות והנגישות משפיעה על הכלכלה.
מאפייני השוליים הלאומיים. • מוגדרים כ"כל האזור בשטח המדינה, אשר אינם נכללים בתחום הגלעין הראשי או בתחומי גלעיני המשנה". • תחום השוליים הרבה יותר גדול מתחום הגלעין שהוא מצומצם מאוד ביחס אליו. הגודל הפיסי של השוליים אינו מעיד כלל על כוחו ומעמדו במדינה. • דלילות אוכ' – במרבית המדינות, אזורי השוליים ריקים מאוכלוסיה, או מיושבים בדלילות ובצפיפות נמוכה. • הגירה החוצה – השוליים סובלים מהגירה שלילית הן בשל תנאים פיזיים פחות טובים (מדבר, ביצות, אזורים קרים מאוד) והן בשל העובדה שהגלעין החזק מושך אליו אוכ' מהפריפריה. • תמיכה ממשלתית – השוליים החלשים "מזמינים" ניסיונות השתלטות מצד מדינות שכנות ולכן השלטון המרכזי מנסה תמיד לחזק את האזור הזה כדי שהשליטה בו תהיה טובה יותר. • הכנסות נמוכות – במדינות בהן עוסקים תושבי אזורי השוליים בחקלאות, הכנסות התושבים נמוכות מאוד ביחס לתושבי הגלעין אשר עוסקים בד"כ בשירותים ותעשיה. • מחצבים כמקור הכנסה – באזורי השוליים מצויים בד"כ מרבית המחצבים של המדינה והם יכולים להוות מקור הכנסה טוב לתושבי אזור השוליים, עם זאת יש לציין שבסופו של דבר ההכנסות מגיעות לגלעין כי שם נמצאים היזמים והמשקיעים של הפרויקטים הגדולים. בנוסף נציין שלעיסוק במחצבים שני חסרונות גדולים:א) הם נגמרים בסופו של דבר ב) מחירם בשוק אינו יציב.
פערים ברמת החיים וברמת הפיתוח פערים ברמת החיים: • מרכז שוליים: באזור המרכז , רמת החיים, הממוצעת גבוהה מזו שבאזורי שוליים . מרבית מקומות העבודה , הפעילות העסקית בישראל מצויה במרכז, בערי גוש דן. לעומת זאת בישובי השוליים – דרום וצפון מצויים שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר. • פער בין ערי הפיתוח לבין ערי המרכז: במרבית ערי הפיתוח רמת החיים נמוכה מזו שבמרכז, בד"כ אין בהן מספיק מקומות תעסוקה, ושכר העובדים נמוך יותר. • פער בין אוכלוסייה ערבית ויהודית: כמחצית מהאוכלוסייה הערבית חיה מתחת לקו העוני ואילו רק 8% מהאוכלוסייה היהודית חיה מתחת לקו העוני. • פער בתוך הערים בין שכונות מבוססות לשכונות עוני ומצוקה.
פעילות עסקית ורמת הכנסה: • שינויים בשיעור המועסקים בענפי תעסוקה: • שינוי בשיעור המועסקים: שיעור המועסקים בחקלאות יורד, כך גם שיעור המועסקים בתעשייה.קיימת עליה משמעותית בענף השירותים.שינוי גדול במיוחד מתרחש באוכלוסייה הערבית. • הבדלים בין המינים:שיעור הגברים בכוח העבודה יורד ושיעור הנשים עולה.התהליך קורה יחד עם העלייה ברמת ההשכלה של הנשים והתחזקות מעמדן בחברה. • העובדים הזרים מהווים כעשירית מכוח העבודה.
פערים בתעשייה : מתוך המפה אנו רואים כי ריכוז המפעלים הגדול ביותר מצוי באזור המרכז=גלעין. ואילו ריכוזי התעשייה הנמוכים ביותר מצויים באזורי הדרום והצפון= שוליים/פריפריה. הסיבות לכך הן: • אוכלוסייה:במרכז מצוי ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר ובו מגוון האוכלוסייה הגדול ביותר (מאוכלוסייה משכילה ועד אוכלוסייה ברמת השכלה נמוכה). • שיווק המוצרים- אזור המרכז מהווה את השוק הגדול ביותר במדינה. כמו כן מאזור זה מתרחש המסחר והשיווק הבינלאומי. • מרכז כלכלי/ פיננסי- באזור המרכז מצויה כל הפעילות הכלכלית פיננסית של המדינה ובכדי להיות מקורב ובעל השפעה כלכלית על המשק עליך להיות קרוב למרכז זה.
דוגמא לתעשייה- תעשייה עתירת ידע. אנו רואים כי התעשייה שבה השכר הינו הגבוה ביותר מרוכזת באזור המרכז= גלעין. ואילו בצפון ובדרום מצויים ריכוזים קטנים ביותר. הסיבות לכך ( בנוסף לתעשייה באופן כללי). • מרכזי מחקר, פיתוח ואוניברסיטאות- באזור המרכז מצויים רוב מוסדות המחקר ,הפיתוח וההשכלה הגבוהה ולכן תעשיות עתירות ידע שבהן ההשכלה הינה המרכיב החשוב ביותר תמוקם לצד המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזי מחקר ופיתוח. • תחבורה ונגישות: בתעשייה זו הצורך לקיום קשרי מסחר לחו"ל הינם אחד מהמרכיבי החשובים ביותר ולכן יש צורך משמעותי להתמקם במקום שבו רמת הנגישות היא הגבוהה ביותר וכמובן בקרבה לשדה תעופה בינלאומי.
דוגמא כלכלית נוספת: המסחר: אנו רואים מהמפה כי המרכז המסחרי הגדול ביותר מצוי באזור המרכז= גלעין ואילו המרכזים הקטנים מצויים באזורי הדרום והצפון= שוליים / פריפריה. הסיבות לכך: • גודל אוכלוסייה: • תעסוקה . • מרכז שיווק. • תחבורה ונגישות: • מקומית . • בינלאומית. • ריכוז כלכלי פיננסי. • מקומי. • בינלאומי.
רמת השכלה. • מאז קום המדינה עלתה רמת ההשכלה בישראל .גדל מספר הלומדים במוסדות חינוך, תופעת הבערות כמעט נעלמה. • רמת ההשכלה לא עלתה באותה מידה באזורים שונים במדינה ובקבוצות אוכלוסייה שונות. הבדלים בין אזורים בישראל ( פערים בין גלעין לשוליים). • אחוז זכאות לתעודת בגרות:אחוזי הזכאות במרכז גבוהים מאחוזי הזכאות בפריפריה/ שוליים. • כמות הסטודנטים:כמות הסטודנטים במרכז גדולה בהרבה מאזורי הפריפרייה/השוליים.כמו כן בערים בהן קיימת אוניברסיטה כמו חיפה וב"ש קיימת כמות גדולה של סטודנטים. • מורים אקדמאיים: כמות המורים האקדמאיים במרכז גדולה מכמותם באזורי הפריפריה/השוליים. הסיבות לכך: • בערי אוניברסיטה מצויים סטודנטים רבים יותר בעקבות מיקום האוניברסיטה בעירם. • הפנית משאבים כלכליים לחינוך מצד ההורים: הורי התלמידים באזורי הפריפריה מעדיפים להשקיע את הכסף בצרכים בסיסיים יותר (בעקבות הקשיים הכלכליים). יחסם ללימודים אינו בראש סדר העדיפויות.ובאופן אובייקטיבי מכיוון שזו אוכלוסייה "חלשה" מבחינה כלכלית היכולת לממן לימודים גבוהים הינה נמוכה. • מורים אינם מוכנים להתגורר באזורי הפריפריה וכתוצאה מכך מגיעים לאזורים אלה מורים עם יכולות נמוכות יותר הגורמים לרמת לימודים נמוכה יותר .
חלוקה עדתית בקרב האוכלוסייה היהודית: קיים פער ברמת ההשכלה בין יוצאי אסיה ואפריקה לבין יוצאי אירופה ואמריקה.חלה עלייה ברמת ההשכלה של יוצאי אסיה ואפריקה אך עדיין הם מצויים ברמה נמוכה יותר. הסיבות לכך הן: רובם הגיעו לישראל חסרי אמצעים, ונקלעו למצוקה כלכלית שלא איפשרה להם לקדם את ההשכלה של ילדיהם.הסיבה השנייה היא מיקומם בעיירות פיתוח . האוכלוסייה הערבית: קיים פער בין מערכת החינוך היהודית לבין זו הערבית – רמת מבני החינוך, רמת ההישגים של התלמידים ורמת הכשרת המורים נמוכים יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.
הבדל בין המינים: רמת ההשכלה של הנשים עלתה יותר מזו של הגברים. בעבר הגברים היוו את הרוב במוסדות להשכלה גבוהה ואילו כיום המצב התהפך והנשים מהוות את הרוב. הבדל בין יישובים וותיקים וחדשים: ביישובים וותיקים שבהם מספר הקשישים גבוה רמת ההשכלה נמוכה מזו של יישובים חדשים בהם רוב התושבים צעירים. הסיבה לכך היא כי בעבר ההשכלה לא עמדה בראש סדר העדיפויות.האמצעים הכלכליים שהופנו להשכלה היו מעטים. כמעט ואין הבדלים בין יישובים כפריים לעירוניים.
צפיפות דיור: המספר הממוצע של אנשים לחדר . חישוב מספר זה נעשה ע"י חלוקת מספר דיירי הבית במספר החדרים שהבית מכיל. הגרף הבא מתאר את השינויים שחלו בצפיפות הדיור בישראל משנת 1968 ועד סוף המאה העשרים. צפיפות הדיור נמדדת לפי מספר הנפשות לחדר בכל משק בית. בעזרת הגרף הזה ניתן לראות שאחוז משקי הבית שבהם 3 נפשות ויותר לחדר הלך וירד עם השנים, ואילו אחוז משקי הבית שבהם פחות מנפש אחת לחדר עלה מאוד.
צפיפות הדיור הגבוהה בישראל מצויה באזורי הצפון , הדרום וירושלים.(אזורי שוליים). • צפיפות הדיור הנמוכה בישראל מצויה באזור המרכז ות"א. ( אזור הגלעין). הסיבות לכך: • יכולת כלכלית: באזור המרכז האוכלוסייה בעלת יכולות כלכליות גבוהות יותר ולכן הם יכולים להתגורר בבתים גדולים יותר. בעלויות גבוהות יותר. • גודל משפחה: באזור המרכז גודל המשפחה בד"כ קטן ( עד שני ילדים בממוצע) ואילו באזורי השוליים גודל המשפחה גדול יותר ( 3-4 ילדים למשפחה). כתוצאה מכך גודל המשפחה גדול יותר ומשכנים יותר ילדים לחדר. • בירושלים :גודל המשפחה גדול יותר בעיקר בעקבות האוכלוסייה החרדית והערבית . כמו כן מחירי הדיור בירושלים גבוהים ביותר ומשפחות אינן יכולות לאפשר מגורים בבתים גדולים ומרווחים ולכן צפיפות הדיור בירושלים גבוהה .
נגישות תחבורתית: רמת המינוע בישראל הולכת ועולה מדי שנה. כך גם סלילת הכבישים והרכבות. רמת המינוע וסלילת הכבישים אינה מתבצעת באופן שווה בכל חלקי הארץ. באזורי שוליים ההתפתחות התחבורתית איטית יותר, מגוון אפשרויות התנועה נמוך ( לא לכל מקום מגיעה רכבת, לא מצויים כבישים עם מספר נתיבים ורמת המינוע נמוכה יחסית למרכז). באזור הגלעין/ המרכז בדיוק הפוך . רמת המינוע גבוהה מאוד וכך גם כמות הכבישים, מגוון אמצעי התחבורה ורמתם.
כיווני הגירה פנימית: כיווני ההגירה הפנימית בישראל הינם מהשוליים למרכז. מאזור הצפון, הדרום לכיוון המרכז , ת"א והשרון. כיווני ההגירה מעידים על תהליך התכנסות כלומר ריכוז אוכלוסייה גדול באזור המרכז. הסיבות לכך: מרכז כלכלי , פיננסי. מרכז לימודי, חינוכי , אקדמאי. מרכז תרבותי, חברתי.
3 . חיזוק אזורי שוליים לצמצום פערים: • פיתוח אזורי ספר: פיתוח הנגב: פיתוח אזורי גבול: פיתוח חברתי כלכלי של עיירות פיתוח : אזורי העדפה לפי חוק עידוד השקעות הון: • חיזוק המטרופולינים : • הגדלת הנגישות המרחבית:
