Download
1 / 35
360 likes | 586 Views
חקר מקרה: טובים השניים מן האחד – הוראה משותפת בקורס בין-מוסדי מקוון. מיט"ל 2005 . ד"ר נילי מור – מכללת לוינסקי ד"ר רפי דודזון – מכללת קיי.
E N D
חקר מקרה: טובים השניים מן האחד – הוראה משותפת בקורס בין-מוסדי מקוון מיט"ל 2005 ד"ר נילי מור – מכללת לוינסקי ד"ר רפי דודזון – מכללת קיי
"בנייה מודולרית של התכנים שתאפשר התאמה לסוגים שונים של הפעלות בתוך המוסד, ולשימוש בהם מחוצה לו (Interoperability), תוך עידוד שיתופי פעולה בין המוסדות... עדיפות תינתן להצעות שיוגשו במשותף ע"י מספר מוסדות ובפרט לשיתופי פעולה של האוניברסיטאות עם המכללות..." (הקול הקורא השני של הות"ת)
שיתוף בין מוסדי • "עדיפות תינתן להצעות שיוגשו במשותף ע"י מספר מוסדות“ – מדוע?
עד כה נעשה ונכתב רבות על למידה מרחוק מן ההיבט הפרקטי, אך לא גובשה תיאוריה של למידה מרחוק; לא נוצרה טרמינולוגיה (סט של מונחים משותף וברור), שעל בסיסו ניתן לתקשר ולדון ברמה התיאורטית המחקרית.יש צורך בגיבוש תיאוריה, שתתמוך בפרקטיקה, ותאפשר דיון עמוק ומקיף בעקרונותיה. התיאוריה דרושה להמשך ההתפתחות הפרקטית והמחקרית וחשובה במיוחד לתהליכים של שינוי ולמידה(Nichols, 2003 , Wenger, 2004 ).
מניסיונם של מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, עולה כי קיימים מספר תנאים חשובים להצלחת שיתופי פעולה כאלה: חשוב שיהיה פוטנציאל לשיפור ברמת המוסדות, הסטודנטים והסגל המעורבים (Chickering and Stamm, 2000). חשוב שאוכלוסיית השותפים תהיה רב-תרבותית ומגוונת, בעלת מוטיבציה להשתתף בקהילה לומדת (Harris&Ewins, 2002), פתוחה לשינוי, ולחזון משותף (Nissan& Burlingame, 2003).
בהרצאתנו נתמקד באפשרויות להוראה משותפת ((Team-teaching כחלק משיתוף פעולה בין-מוסדי, ונבחן את הדרכים לעיצוב ולהוראה משותפים של הקורס המקוון "הוראה בסביבה מתוקשבת".
השיתוף הבין - מוסדי – תיאור התהליך • א. יוזמה מקומית (של המורים) • ב. שיתוף ותמיכה של מנהלי המוסדות • ג. הבהרת הרווחים של כל מוסד ושל כל השותפים • ד. הזמנת שותפים נוספים בשני המוסדות • ה. גיבוש תכנית עבודה: בחירת מוקד השיתוף (קורס) ופלטפורמת העבודה המשותפת (כלים ותכנים)
תנאים תומכים בקיום הקורס הבין-מוסדי "הוראה בסביבה מתוקשבת". • תשתית טכנולוגית • אוכלוסייה מגוונת ורב-תרבותיות (גיל, מקום מגורים, תחומי התמחות בהוראה,...) • מוטיבציה לחדשנות, לשינוי ולהתנסויות חדשות • מובילי התכנית "משוגעים לדבר" • מובילי התכנית – מעוניינים ב Team-teaching • יחסי אימון והערכה הדדית (אישית ומקצועית) בין מובילי הקורס
תיאור הקורס • קורס בין-מכללתי • הוראה מקוונת (למידה מרחוק) מבוססת על: תקשורת, מטלות ומידע • שני מרצים • כארבעים סטודנטים משתי מכללות בטווח גילאים רחב • קבוצה הטרוגנית של סטודנטים להוראה ומורים בפועל המשלימים תואר אקדמי, בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית.לאתר הקורס
מאפיינים עיקריים של הקורס • הוראה משותפת– מודל המתאים ליצירת קהילה לומדת המנצלת שונות בין משתתפיה להעצמת הידע של חבריה. • למידה משותפת – דגש על שיתוף ידע ולמידת עמיתים. • כל לומד מביא את הניסיון המקצועי שלו כחלק מרפרטואר הלמידה. • כל פרט בקבוצה תורם להעשרה של הקבוצה כולה
הוראה משותפת • כיצד בונים קורס משותף? • ראשית מעשה - היכרות והתרגלות הדדית • אילוסטרציה א' - בפגישות הראשונות מתבררים חלק מההבדלים ביננו, • לדוגמה ההבדלים באופי השונה של הרגשת הנוחות של שימוש באמצעים • של התקשורת הבין-אישית: • נילי: "לא נגביל עצמנו לאימיילים" • רפי: "יכול להיות שיש לנו אופי שונה בעניין הצורך לדבר" • נילי: "נכון. אני מרגישה שאתה אוהב לדבר להשמיע קול ולשמוע את הזולת, • בעיקר כשיש עמימות או צורך בקבלת החלטה. אני דווקא אוהבת לכתוב ועל • בסיס התגובה הכתובה של הזולת לארגן מחדש. נקודות מוצא שונות. להרגשתי • כרגע יש לשנינו המון כבוד הדדי משותף".
הוראה משותפת • הבדל בין העדפה לתקשורת ורבלית לתקשורת כתובה. • בין העדפה לשיחה קולחת לליבון סוגיות וקבלת החלטות • לבין שיח הבנוי על פיסות מידע, מאורגנות מראש, • המועברות מאחד לשני לצורך תיקונים ושכתובים.
סוגי פעילויות של שיתוף פעולה בין מרצים • שיתוף ברעיונות – שילוב בין רעיונות או ליטוש של רעיונות שכל אחד הציע (קבלה, הרחבה, דחיה, הסתייגות) – אילוסטרציה 1 • שיתוף במקורות מידע – הפניה לקישורים ברשת ושליחת מקורות מידע אחד לשני. שיתוף הסטודנטים בחלק מהמקורות – אילוסטרציה 3 • שיתוף בהכנת המשימות – איגום משאבי משימות שקיימות אצל כל אחד ובנייה משותפת של משימות חדשות – אילוסטרציה 1 ו- 3 • שיתוף במשובי סטודנטים והפניית תשומת לב לאירועי למידה.
סוגי פעילויות של שיתוף פעולה בין מרצים • חלוקה של תפקידים בניהול, ארגון, הנחיית הלמידה, מעקב, בדיקה ומשוב לסטודנטים • בקורת הדדית בונה (הסכמה, הסתייגות, התנגדות) • דיווח ועדכון במהלך ההנחיה • למידה הדדית – בירור וליבון מושגים ותיאוריות • שיתוף בהתלבטויות – הדהוד ורפלקסיה הדדיים
דוגמאות למשימות שיתופיות: • משימה א' • הסטודנט בוחר את קבוצת ההשתייכות לפי הנושא • הקריטריון לבחירת הקבוצה - תחום העניין • משימה ב' • המורה מכתיב השתייכות לקבוצה • הקריטריון לבחירת ההשתייכות לקבוצה – הטרוגניות
דוגמאות למשימות שיתופיות: • משימה א': דיון בפורום בעקבות מאמר • השתתפו בפורומים שמעניינים אתכם: • הייד-פארק - פינת הויכוחים • באיזמל מנתחים - פינת הביקורת • תכל'ס - פינת היישומים • סימני קריאה - רעיונות מרכזיים • סימני שאלה - פינת השואלים • יש לי רעיון - פינת הרעיונות • יש לי מושג - מושגי יסוד • כישורי קישור - פינת האסוציאציות
דוגמאות למשימות שיתופיות: • משימה ב': מאפיינים של למידה אינטראקטיבית בקורס שלנו • שלב א':עבודה אישיתאפיינו את הקורס, במיוחד את הסביבה הלימודית המתפתחת בו ואת מרכיבי האינטראקטיביות שבו • שלב ב':עבודה בקבוצות דיונים בפורומים קבוצתיים (ההשתייכות לקבוצות הטרוגניות מוכתבת על ידי המורה) • בכל קבוצה יהיה מרכז שינחה את הדיון ומסכם הדיון
הודעה פותחת – קאיד רתם ניצן קאיד קאיד רתם דוגמה למבנה שיח בפורום מקוון
הודעה פותחת – קאיד • "....אבקש התיחסותכם למחקר הבא: חוקרת אמריקאית נוספת( 1987 - JOYCE ,DAEKNIK) עקבה אחר התכתבות וירטואליתשל סטודנטים ברשת...היא הצביעה על כך שהאינטראקציה בין הסטודנטים והטקסט באמצעות מחשבים משפרת את הכתיבה ואת המוטיבציה במיגון רחב של נושאים...היכולת לקבל משוב על עבודתך מרשת תלמידים עמיתים הנמצאים אי שם במרחבי האינטרנט וממנחה וירטואלי ברשת, הם אבני היסוד של כתיבת טקסטים מעניינים הכתובים בצורה אפקטיבית...". למידה מתוקשבת הישענות על מקורות שאינם מחומרי הקורס אינטראקטיביות
תגובה - רותם • "...המחקר שהבאת מעניין ומעודד, אבל אולי יש לתת את הדעת לסטטוס של הנחקרים? אל נשכח שמדובר בסטודנטים בוגרים יותר, בעלי משמעת עצמית, הם בחרו את מה שהם לומדים ויש להם "חיים" ובעיות אחרות פרט ללימודים.... השאלה היא אם קהל היעד היה שונה עדיין היו מתקבלות התוצאות האלה? ואולי אף אם היו עושים מחקר זה לקבוצות גיל שונות (חט"ב, תיכון ויסודי) היו מתקבלות תוצאות אחרות? אגב - אני לא דוגלת רק בשיטה המסורתית... אני סבורה ששילוב חכם בין שתי השיטות יביא לתוצאות מרחיקות לכת". הנמקה והרחבה למידה מתוקשבת למידה פנים אל פנים
תגובה – קאיד • "ברצוני לשאול שאלה: אם קהל היעד שנכלל במחקר היה משתמש בדוא"ל ובאינטרנט לצורך כתיבת טקסטים ועבודות בהיותו בחט"ב ובתיכון, האם תוצאות המחקר היו יותר טובות או פחות טובות?" למידה מתוקשבת שאלה לצורךהרחבת הדיון
הודעה פותחת – תמר רתם מיכל קאיד ניצן תמר מיכל תמר קאיד ניצן מיכל מיכל קאיד ניצן תמר רתם
הודעה פותחת – תמר • "...האינטראקציה המוצלחת ביותר יכולה להתרחש דווקא בלימוד בשיטה המסורתית...ההשפעה היא הדדית ומיידית...לעומת זאת כאשר אנו מדברים על אינטראקטיביות בלמידה בשילוב המחשב הכל יותר איטי, כיוון שהשיח...אינו ישיר... אני מעריכה שרוב התלמידים יעדיפו להשתתף בדיון פנים אל פנים ולא דרך מסך. בלמידה מסורתית ניתן לראות שפת גוף, הבעות פנים....ניתן ליצור אינטראקציה גם עם המשאב הזה- המחשב, אולם זו אינטראקציה שונה ויש לה יתרונות שונים...ראשית, המחשב מעמיד את כל התלמידים באותה נקודת זינוק (שיוויון) ובכך חוסך תחושות של חוסר תשומת לב...באופן אישי אני אוהבת את הלמידה המסורתית, כי אני חושבת שיש לה תמורות רבות מלבד הלמידה עצמה...כדאי...ליצור תוכנית לימודים שתציע הן למידה מסורתי והן למידה מתוקשבת וכך התלמידים יכירו בשתי השיטות..". למידה מסורתית למידה פניםאל פנים אינטראקטיביות למידה מתוקשבת
תגובה - רותם • ".... מצד אחד אני מעדיפה תמיד את המפגש החזותי, המקורב... אני חושבת שבדיון ב- live יש משמעות רבה לתגובה המהירה, העניינית, האינסטיקטיבית. כמו כן אני מאמינה שמפגש פנים אל פנים מעשיר יותר, ניתן לפתח (לדעתי) קשרים חזקים יותר... מצד שני, ההוראה בשילוב האינטרנט מאפשרת ביטול סטיגמות הפוגעות בקשרים חברתיים.... ההוראה בשילוב האינטרנט מאפשרת חקירת מקורות מידע וקבלת נתונים נוספים במהלך הדיון... היא מקנה זמן לעיבוד המידע, שילוב הדיון בארועים אקטואליים...כפי שקאיד ציין, יש את הצ'טים המאפשרים את היתרונות הללו ב- live.... אני באופן אישי...אוהבת את הפנים!!... חשוב לשלב את שני הדברים גם יחד...". מתן דוגמאות מהודעות קודמות דינאמיות וגמישות הישענות על חומרי הקורס למידה פניםאל פנים אינטראקטיביות למידה מתוקשבת
תגובה - ניצן • ".... אין ספק שמערכת חינוך זקוקה לתווך אישי, אינטראקציה שמבוססת על רגש, הדדיות....אין ספק שיש חיסרון בלמידה מתוקשבת...הניכור שיוצר המחשב...היתרונות - חלק גדול מתהליך הלמידה מתבצע בבית... אין מגבלות של מקום כל מקום אפשרי ללמידה...המחשה שמאוד עוזרת ניתן להמחיש באמצעות מולטי מדיה,מצגות,קטעי וידאו... אתייחס לזמן תגובה שתמר העלתה... אני אישית לא רואה בכך פסול ואתן לכך דוגמה. אתמול בערב נכנסתי וראיתי את דעתך והיית לבד. יכולתי להגיב מייד ויכולתי לחשוב לעיין שוב או להמתין לתגובה נוספת על מנת להגיב. בחרתי באפשרות השניה וזה לא מפחית או מערער את יכולת התגובה המילולית שלי... רזי הטכנולוגיה והמולטי מדיה מאפשר לנו גם לשמוע, לראות... אני אישית רואה בלמידה מתוקשבת יתרון רב...יחד עם היתרונות והחסרונות לדעתי הלימוד המסורתי עדיין על העליונה". ויזואליות ווקליות התייחסות להודעות קודמות אי הסכמה הישענות על חומרי הקורס למידה פניםאל פנים אינטראקטיביות למידה מתוקשבת
יתרונות ההוראה המשותפת על פי המרצים • הצגת מגוון רחב של פרספקטיבות בפני הלומדים. • מודלינג להוראה תוך שיתוף פעולה הדוק בין מורים. במקרה של הכשרת מורים זהעשוי להיות גם מודלינג לחייהם המקצועיים בבית הספר ובכך להשפיע על כישורי "לומד לכל החיים" של הלומדים, לפחות בהיבט של חייהם המקצועיים.
יתרונות ההוראה המשותפת על פי הסטודנטים • גמישות בנוכחות ובמשוב מצד המרצים (מנחים) - סטודנטים ציינו את מהירות התגובה כאחד הדברים המשמעותיים ביותר ללמידה. ההוראה המשותפת אפשרה תגובה מהירה מחד וגמישות רבה יותר בנוכחות ובארגון הזמן של המרצים מאידך. • שני מרצים משלימים זה את זו - סטודנטים ציינו כי בשל השונות הטבעית/האישית בין שני מנחי הקורס נוצרה השלמה של האחד את השני מהיבט התוכן ומהיבט התמיכה, דבר שאפשר לפנות לכל מנחה על-פי הייחודיות שלו.
יתרונות ההוראה המשותפת על פי הסטודנטים הערך של קבוצה הטרוגנית רבת פנים • הגיוון הרב בעמדות, דיעות, נקודות מבט שהיה במהלך הדיונים והשיח. • המשתתפים יחסו זאת להרכב הכיתה ולעובדה שהשילוב של שתי מכללות • מאזורים מרוחקים ואוכלוסיות שונות, תרבותית, דתית (מוסלמים, • יהודים ונוצרים), לאומית (יהודים וערבים), חברות בעלות פערים. • הייתה גם משרעת גדולה של גילים וניסיון מקצועי.
יתרונות ההוראה המשותפת על פי הסטודנטים תרומהשל ניסיון חיים וניסיון מקצועי • גם ליצירת סביבה המבוססת על למידה מניסיון של אחרים יש משמעות – דוגמה: "אני אישית רואה בזה יתרון גדול. ראשית כל אחד בא עם מטען ידע שונה ותורם אותו לכלל משתתפי הקורס, כל מכללה מלמדת לפי כללים ותכנים שונים, האיחוד רק מעשיר בהתחשב שכל אחד בא מרקע שונה, גיל המשתתפים שונה וזה די תורם לדעתי, הידע שכל אחד או אחת צברו בשנות לימודיהם עבודתם, בהוראה רק תורם שכן "מכל מלמדי השכלתי" (ניצן).
יתרונות ההוראה המשותפת על פי הסטודנטים שיתוף בזמן אמת בחוויות ממקומות מרוחקים אחד מהשני • דוגמה: הופעת נחילי הארבה באיזור אילת - • מצד אחד העניין תפס מקום בולט בחדשות של אמצעי התקשורת בארץ, מצד שני המשתתפות מאילת דיווחו ישירות מביתן (כולל צילומים) על מה שהן חוות בזמן אמת (העניין זכה לאזכור על ידי סטודנטית מאזור תל אביב).
יתרונות ההוראה המשותפת על פי הסטודנטים • "התרגשתי כאשר אחד מעמיתי ללמידה דיבר על המצב של התקשוב בבית ספר בו הוא מלמדו וראיתי עד כמה יש הבדלים בין המצב בבתי ספר שונים... ידעתי שיש הבדלים אבל לא ידעתי שעד כדי כך. אני גרה בישוב מבוסס ושם משקיעים הרבה מאד בחינוך... אני חיה בתוך בועה..." הגברת המודעות להיבטים חברתיים בעקבות שיח מקוון:
צידה השני של המטבע -הקשיים של חלק מחברי הקהילה הלומדת • נשירת סטודנטים • קשיים שהסטודנטים הביעו – עומס לגבי לומדים שהם גם בעלי משפחה וגם עובדים בה בעת שהם לומדים. (האם גם השוני בין קבוצות הלומדים הוא גורם המשפיע לרעה על ההסתגלות של חלק מהלומדים לסביבה?).
בעיות על פי הסטודנטים: • עומס עבודה - הבולט שבהם הוא העומס שקורס כזה מעמיס עליהם כלומדים (יש ציטטות רבות של סטודנטים בעניין זה). • בעיות טכניות - בעיקר נוגעות לקצב איטי של הרשת או קושי בנגישות למרכיבים מסויימים של המערכת המקוונת. • סטודנטית אמרה כיגילתה חוסר עניין בחובת השתתפות בפורום חברתי ("יש חיים ברשת"), או בגלל שזו הייתה חובה או בגלל חוסר עניין באינטראקציה.
בעיות על פי הסטודנטים: • חוסר עניין בנושא הקורס - סטודנטית אחת ציינה את שלא עניין אותה נושא הקורס (היא לקחה אותו כ"ברירת מחדל") אבל ציינה בהתלהבות את הביטחון שהקורס נתן לה ביכולת שלה להשתמש ברשת האינטרנט למטרות אישיות ומקצועיות. • חוסר בקשר פיזי (פא"פ) עם עמיתים ללמידה - סטודנטית אחת ציינה כי ה"אנונימיות" של עמיתיה, אותם לא פגשה פנים אל פנים הפריעה לה.
סיום שהוא התחלה: הזמנה לשותפויות • בעידן הגלובליות שלנו • בהתבסס על לקחי המורים והסטודנטים בקורס זה • יש מקום להתנסות בלמידה ובהוראה בין-מוסדית מקוונת נוספות • ולבחינתן במשותף.
