ד"ר אורן פרז הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

1. ד"ר אורן פרזהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן בין ממשל זמין לדמוקרטיה אלקטרונית מאי 2005

2. 1.1 נקודת המוצא: דמוקרטיה השתתפותית • Direct deliberation interprets the democratic process as a ‘collective decision-making that proceeds through direct participation by and reason-giving between and among free and equal citizens’ (Cohen and Sabel 1997: 314)

3. 1.2 הבסיס המוסרי של רעיון הדמוקרטיה ההשתתפותית • the legitimizing force of democratic deliberation is derived from a culturally-shared belief in the moral legitimacy of decisions, which were made through a fair and open dialogue (I do not think that directly deliberative deliberation can lead, under all circumstances, to social consensus).

4. 2 התרומה של האינטרנט לדמוקרטיה השתתפותית (שלוש רמות) א. שקיפות • First, the Internet constitutes an efficient means for achieving transparency… as one author has put it ‘The Internet can make genuinely public what has only been nominally public’ (Starr 2000). Transparency is a necessary condition for the evolution of meaningful deliberation.

5. ב. אמצעי לביקורת ותגובה על תוצרי הממשל • Second, the Internet can be used by the governing agency to elicit public comments on its normative output. Here, the Internet is used to facilitate uni-directional communication: the agency is responsible for collecting, interpreting and judging the citizens’ comments. The deliberation process is hierarchically controlled. The Internet is not used as a medium for conversation but only as a cost-effective delivery service, which carries messages between disassociated individuals and the governing institution.

6. ג. אמצעי להגשמת הרעיון של דמוקרטיה השתתפותית • Finally, the Internet can be used also to facilitate wide-ranging dialogue between the government institution and the public and within the public itself. Under this multi-directional model none of the communicators has exclusive control over the timing and content of communications. Only this last option comes near the ideal picture of ‘directly-deliberative democracy’.

7. 3. אתגרים ודילמות בשימוש באינטרנט א. שיח וביקורת בנוגע לפעילות שלטונית כמשאב ציבורי - דילמת המשאב המשותף (collective action) [דוגמא – ביקורת ציבורית על תקינה חדשה - למשל – בנוגע לאנטנות סלולריות, או על תנאים סביבתיים ברישיון עסק] ב.שימוש באינטרנט בחברה פלורליסטית שלחבריה מאפיינים שונים (פסיכולוגיים ותרבותיים) המשפיעים על הממשק עם האינטרנט.

8. 4. פתרונות? נדבר עליהם בהמשך – מה ההבדלים בין תפיסת העולם שהוצגה עד כה לתפיסת העולם שמנחה את תכנית ה'ממשל הזמין' של ממשלת ישראל?

9. 5.1 תפיסת העולם של תכנית ה'ממשל הזמין' (בדגש על הקשר ממשל-אזרח) • החזון: 'הערכות הממשלה לקראת עולם ממוחשב על ידי יצירת דלפקי שירות וירטואליים הזמינים בכל עת לציבור' • היעדים: 'קידום משמעותי של הקשר והעברת המידע בין הממשלה לבין האזרח, ולעסקים תוך שיפור משמעותי וייעול השירות הניתן להם' • יצירת ממשק אחיד לשירותים המקוונים הניתנים על ידי הממשלה לציבור, למוסדות ולעסקים' • (מצגת 'תוכנית אב תלת שנתית לממשל זמין, ינואר 2003).

10. 5.2 דמותו של האזרח ביזמה • יזמת ה'ממשל הזמין' תופסת את האזרח כצרכן של שירותי ממשל וכחייב פוטנציאלי. אין התייחסות לאזרח כ'חיה' פוליטית. לכל היותר קיימת התייחסות עקיפה לתרומה אפשרית של היזמה לדמוקרטיה בהתייחסות ל'שער הממשלה' ולהעברת המידע לאזרחים. אולם גם התייחסות זאת הינה כלאחר יד ואינה מלווה בצעדים ממשיים.

11. 5.3 מה קורה בעולם? • בעולם הרחב קיימים ניסיונות רבים – בתחומים שונים – לרתום את האינטרנט לקידום הערכים של שיתוף הציבור. מספר דוגמאות: • א. מידע סביבתי • ב. שיח ציבורי בנושא מדיניות סחר

12. 5.3 (א) מידע סביבתי • The US Toxics Release Inventory (TRI): • a publicly available EPA database that contains information on toxic chemical releases and other waste management activities reported annually by certain covered industry groups as well as federal facilities. This inventory was established under the Emergency Planning and Community Right-to-Know Act of 1986 (EPCRA) and expanded by the Pollution Prevention Act of 1990 [http://www.epa.gov/tri/] • Similar data bases exists in Canada, the EU, UK, Australia and more…

14. 5.3 (ב) סחר בינלאומי • מספר מדינות בעולם משתמשות באינטרנט על מנת לעודד דיאלוג בגיבוש מדיניות הסחר הלאומית. • למשל: קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד: • http://www.dfait-maeci.gc.ca/tna-nac/wto-en.asp; http://www.dfat.gov.au/trade/negotiations/wto_disputes.html; http://www.mft.govt.nz/foreign/tnd/tradewto.html

16. .4 וישראל? • שתי דוגמאות: • איכות הסביבה (תכנון, רישוי ותקינה) [חריג: חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה) תשס"ג-2002] • שיתוף הציבור בעיצוב מדיניות הסחר של ישראל (למשל, המשא ומתן במסגרת ה-WTO – GATS, DSU)

17. 5. ונחזור לדילמות הכלליות: collective action ופלורליזם • הדילמה: פתרון (וניתן לחשוב על כמה) מחייב תכנון והתערבות ריכוזיים (מלמעלה) – אך התערבות כזו מנוגדת לרוח הדמוקרטיה ופותחת פתח לניצול לרעה של המדיה.