השפעות של מוטיבציה על סגנון הקידוד ) סגנון הכתיבה)

1. Osgood C.E., 1958, “Some effects of motivation on style of encoding”, in Sebeok T.A., (ed.), Style in Language, Cambridge: MIT Press, pp. 293-307). השפעות של מוטיבציה על סגנון הקידוד )סגנון הכתיבה)

2. מה מחפש אוסגוד? אוסגוד מאפיין את חקר הסגנון בכך שאין בודקים מה האדם אומר, אלא איך הוא אומר. בחקר הסגנון מחפשים את הסטייה מהנורמה, אך כדי למצוא סטיות יש להגדיר, כמובן, את הנורמה עצמה. יש להבחין בין "סטייה מצבית" ל"סטייה אינדיבידואלית". בחקר הסגנון מעניינת הסטייה האינדיבידואלית = היא היוצרת סגנון אישי. בחקר הסגנון האישי יש לשים לב לשלושה דברים: 1. רכיבים אובייקטיביים לשוניים (לשון); 2. מאפייני האדם היוצר את הטקסט (אישיות); 3. הקשרים ויחסי התלות ביניהם (לשון ואישיות).

3. מוטיבציה וכתיבה אוסגוד מחפש מאפיינים לשוניים מובהקים המעידים על כתיבה תחת רמת מוטיבציה גבוהה מאוד. במחקרו הוא משווה מכתבי מתאבדים, שנכתבו לחברים קרובים או לבני משפחה תחת מוטיבציה גבוהה מאוד (מכתב אחרון), לעומת מכתבים אישיים רגילים שנכתבו לבני-משפחה או חברים קרובים (מוטיבציה רגילה).

4. השערות המחקר של אוסגוד • השערת הסטריאוטיפיזציה: ככל שהמוטיבציה גבוהה יותר התנהגות הקידוד (encoding behavior) סטריאוטיפית יותר: בחירות שכיחות, טבעיות, צפויות. כך המילים תהיינה פחות ארוכות, יחס TTR קטן, חזרות רבות, יחס שמות עצם ופעלים לשמות תואר ותארי הפועל קטן, ניתנות לניבוי גבוהה ועוד. • השערת חוסר הארגון: ככל שהמוטיבציה גבוהה יותר תהיינה הפרעות רבות יותר בטקסט. ההפרעות יכולות להיות בצורת שגיאות כתיב, שגיאות דקדוקיות, משפטים קצרים ועמוסים ועוד.

5. השערותיו של אוסגוד - המשך • השערת התוכן: כתיבה בתנאי מוטיבציה גבוהים תאופיין בבחירת חלופות לקסיקליות ומבניות ההולמות את המניע בפועל. כך, למשל, במכתבי מתאבדים יופיעו יותר מילים וביטויים המבטאים לחץ מאשר כאלה המבטאים הורדת לחץ; שימוש משתנה בזמנים עפ"י ההתכוונות למציאת המכתב ועוד. • השערת הקונפליקט: אם יש דחפים שונים המתחרים ביניהם אצל הכותב, יופיעו סימניהם במסר הנכתב. כך, לדוגמא, הפעלים אינם פשוטים אלא מורכבים (I tried to love you); ביטויים מסייגים רבים ועוד.

6. הניסוי של אוסגוד: שלב ראשון נבדקו 4 קבוצות מכתבים: מתאבדים - מתאבדות - רגילים – רגילות תחילה נעשתה השוואה בין המינים, ולא נמצאו הבדלים מובהקים באמצעי הקידוד הלשוני. רוב השערות המחקר בנוגע להבדלים בין כתיבה תחת מוטיבציה גבוהה לבין כתיבה במוטיבציה רגילה אוששו וההבדלים נמצאו מובהקים, פרט לממד אורך המילים.

7. הניסוי של אוסגוד: שלב שני לנבדקים ניתנה משימת מיון. הנבדקים קיבלו מכתבים שונים בעלי אורך דומה, והורדו המסרים הנוגעים ישירות לעניין ההתאבדות. נבדקים הצליחו עפ"י אינטואיציה בלבד למיין נכון את המכתבים.

8. הניסוי של אוסגוד: שלב שלישי הנסיינים ניסו לחקות את סגנון מכתבי המתאבדים, ע"י שימוש באמצעים הלשוניים השונים שנמצאו כמובהקים בהבחנה בין רמות מוטיבציה שונות בכתיבה. נמצא שקשה מאוד לחקות את מכתבי המתאבדים ללא שימוש בתוכן, מכתבים "מתחזים" התגלו ומוינו כ"רגילים".

9. דוגמאות לפרמטרים לשוניים שבדק אוסגוד • אורך המילים: על-פי מספר ממוצע של הברות למילה • יחס תבנית-תמנית: חלוקת מספרן הכללי של המילים השונות (מילות תבנית) בטקסט במספר המילים הכללי (מילות תמנית) ייתן לנו את היחס TTR (Type-token-Ratio) • יחס שמות-עצם ופעלים לשמות-תואר ותארי הפועל: שמות עצם המלווים בפעלים מתחברים למערכת פשוטה יותר של השפה, לעומת תארי השם (=שמות תואר) ותארי הפועל, שהם מורכבים יותר ומסמלים שפה עשירה יותר ומובחנת, בהיותם תוספת לבסיס של שם+פועל.

10. המשך הפרמטרים הלשוניים • הינתנות לניבוי - מדד המבחן הסגור: מבחן סגור ("קלוז") נמצא ע"י חוקרים קודמים לאוסגוד, כמדד טוב לבדיקת סטריאוטיפיות של טקסט: נבדקים מקבלים מטלה להציע מילים במקום מילים שנמחקו מהטקסט (blanks). למשל, כל מילה חמישית בטקסט נמחקת. • שימוש במונחי המכלול (Allness Terms): אנשים הכותבים תחת לחץ חזק ינסחו באופן גורף יותר, כלומר ירבו להשתמש ב"מונחי המכלול", ללא יוצאי –דופן: תמיד, לעולם לא, אף פעם, מעולם לא, אף אחד, כולם וכד'. • חזרות: על משפטים, על מבעים ועל מילים.

11. הדנוטציות של מילות הרגש והאמצעים הלקסיקליים להבעתן בעברית אסנת ארגמן החוג ללשון העברית אוניברסיטת חיפה

12. דוגמאות לאמצעים לקסיקליים במחקרה של ארגמן • שימוש בשורש ר.ג.ש לתיאור רגשות שונים: "אני מרגישה זוועה", "מתרוצצים לי בפנים רגשות שליליים" וכד'. • שימוש בשמות הרגשות:שימוש בשורש של הרגש המבוטא ע"י הכותב, כמו במבעים: "אני שונאת", "אני על סף דמעות מרוב כעס ואכזבה", "אני כל-כך שמחה ונרגשת" וכיו"ב. • שימוש במילות קריאה או במבעי-קריאה כבולים: הכוונה לשימוש במילות קריאה או מבעים כבולים שמשמעותן הדנוטטיבית היא רק הבעת רגש: "אוף", "לעזאזל", "איזה באסה!", "מדהים!", "רק זה חסר לי" וכד'.

13. המשך האמצעים הלקסיקליים במחקרה של ארגמן • שימוש במעצימים (intensifiers): קריטריון המזכיר את מונחי המכלול של אוסגוד. שימוש במילים כמו: בחיים לא, אין סיכוי, מאוד, הכי, כל-כך, נורא, ממש, באמת וכד'. • סימנים גרפיים: הדגשות שונות; סימני שאלה; סימני קריאה הדגשות כמו למשל: "אני ב-ה-ל-ם"; סימני שאלה: "למה זה היה צריך לקרות? למה???"; סימני קריאה: "אני המומה!!!" או "זה פשוט בלתי אפשרי מבחינתי!", וכן שילובים ביניהם: "איך היא יכלה בכזאת שאננות לעשות לי את זה?!". סימן גרפי נוסף הוא מוטיב שלוש הנקודות (ויותר): "והמבין יבין..." או "לא הייתי חולמת על זה..........".

14. אמצעים לקסיקליים נוספים • שימושים פיגוראטיביים (לא שחוקים) = דימויים ומטאפורות חיות: "הכעס הזה מפכה בדם כמו ארס של צפע"; "יש לי הרגשה כאילו המאגר של התדהמה שנמצא בלב שלי נפתח – וכל התדהמות יוצאות משם"; "בלבול וחוסר סדר במחשבות שלי, פתאום יש לי כמו סחרור כזה". • ביטויים טעונים: "אחרי שתקעה אותי שעתיים עם החניכות שלה", "היא אפילו לא טורחת לבקש סליחה", "מה אכפת לי, שהוא ישבור את הראש אתה".

15. האם יש קשר בין הדנוטציות של מילות הרגש לבין האמצעים הלקסיקליים להבעתן בטקסט? • הדנוטציות נכתבו כמערכת של סממות, הכוללת התייחסות הן לתכוניות הדיכוטומיות הרלוונטיות והן לשלושת הרכיבים הלא דיכוטומיים: עוצמה, אקטיביות והימשכות. • ייבדק הקשר בין רכיבים אלה לבין האמצעים הלקסיקליים. • האם עוצמה משתנה של רגש תשפיע על האמצעים הלקסיקליים בטקסט?