slide1
Download
Skip this Video
Download Presentation
הבעיה - העברת השטח, תלת מימדי, לדף, דו מימדי.

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 17

הבעיה - העברת השטח, תלת מימדי, לדף, דו מימדי. - PowerPoint PPT Presentation


  • 141 Views
  • Uploaded on

10מ'. 10מ'. 10מ'. 10מ'. 10מ'. 10מ'. 10מ'. טופוגרפיה. הבעיה - העברת השטח, תלת מימדי, לדף, דו מימדי. הפתרון - מפה טופוגרפית, שימוש בקוי גובה (חומים). חלוקת המפה: תבליט - קוי גובה (חום) ונחלים (כחול). תכסיט - כל שאר הסימנים על המפה. *רשת הקואורדינטות. תבליט.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'הבעיה - העברת השטח, תלת מימדי, לדף, דו מימדי.' - pavel


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1
10מ'

10מ'

10מ'

10מ'

10מ'

10מ'

10מ'

טופוגרפיה

הבעיה - העברת השטח, תלת מימדי, לדף, דו מימדי.

הפתרון - מפה טופוגרפית, שימוש בקוי גובה (חומים).

חלוקת המפה:

תבליט - קוי גובה (חום) ונחלים (כחול).

תכסיט - כל שאר הסימנים על המפה.

*רשת הקואורדינטות.

תבליט

קו גובה- קו דימיוני, אופקי, המחבר את כל הנק’ הנימצאות באותו גובה מעל פני הים. הפרש הגבהים בין כל שני קוי גובה 10 מ’

slide2
כיפה- (לוא דוקא עגולה), יורדים בכל כיוון.

מדרון תלול קוים צפופים מדרון מתון מרווח בין קוים

אוכף-יורדים בשני כיוונים ועולים בשני כיוונים, מקום נמוך בין שתי כיפות.

קו רכס - קו המחבר כיפות, אוכפים ושלוחות (לעולם לא יחצה נחל/ודיא) מימנו אפשר תמיד לרדת בשני כיוונים נגדיים.

slide3
כיפה סמויה

כתף

נ.ג.

137

נ.טריג

573

137

130

120

קו גובה 110

110

100

שלוחה- בכיוון אחד עולים ובשלושה יורדים.

גיא/ודיא- בכיווו אחד יורדים ובשלושה עולים.

יסומן לרוב ע”י נחל

סימוני גובה

כיפה או מכתש ?

slide4
מפל

מערת קמוץ

עין קמוץ

ח’עין קמוץ

514

נחל חורשית

תכסית

תכסית- כל שאר הסימנים על המפה אשר מכסים את התבליט כגון: ישובים, צמחיה, כבישים, בארות, קוי חשמל וכו’

slide5
N

W

E

S

169

169

173

173

170

170

171

171

172

172

051

051

050

050

049

049

048

048

047

047

קואורדינטות

כיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב

מציאת הצפון ע”פ מצפן, כוכבים, שמש.

נצפין את המפה כדי ליצור התאמה בכיוונים בין המפה והשטח.

צפון במפה לפי כיוון כתיבת המילים.

לפני קריאת מפה לצורך הזדהות יש להצפין את המפה

שפה משוטפת, להגדרת מיקום של כל נק’ או פרט אחר במפה.

קואורדינטות:

היכן הנק’ 170/050 ?

קואורדינטת אורך - 170

קואורדינטת רוחב - 050

מה נעשה כשנרצה להגדיר נק’ שלא נמצאת על הצטלבות של קוי רשת ?

slide6
170

171

051

050

חלוקת הריבוע ליחידות קטנות יותר, בעזרת מד קואורדינטות,

והוצאת נ.צ.

17030/05040

כל ריבוע במפה 1:50000 גודלו בשטח קילומטר רבוע (ק”מXק”מ), המרחק בין כל שני קוים קטנים 50 מ’.

slide8
4. בניית ציר ניווט, ע”פ תבליט בלבד.
  • הליכה על רכס - ספירת כיפות
  • הליכה בנחלים - ספירת עיקולים חדים ופיצולים
  • הזהרות משינוי תווי ע”י מים.
  • ניתוח קו, קו מדידת מרחק.
  • נק’ אימות - תבליט (תכסיט) בולט וברור, שונה מסביבתו, כשאהיה בו אני אהיה בטוח שאני שם ואין סיכוי לטעות.
  • עליה בשלוחה ירידה בגיא.
  • “לתפור” שלוחות (בעיקר האזורים נמוכים)
  • קל לניווט, נוח לתנועה,קצר.
  • לא כל ודיא/גיא מסומן במפה ע”י נחל.

כיוון, מרחק.

בניית ציר ניווט

1. תיחום גבולות גזרה על המפה.

2. ניתוח שטח אזור ניווט (הררי, גבעי, תלול, מתון, מיצוקי, כיוון שלוחות, נחל

מרכזי, אגנים וקודקודי אגנים, דברים ייחודיים).

3. סימון נ.צ. (ב10- ספרות) על המפה, ואימותם.

  • 5. איתור נק’ בהם אני עלול להתברבר:
  • עקיפה, שינוי ציר.
  • נק’ אימות נוספות.
  • דקירת נ.צ., סטייה מכוונת, גבול ברבור.

6. בניית סיפור דרך. הכולל תאורי תבליט, איפה אני הולך ומה מסביבי,

כולל כיוונים ומרחקים.

slide9
A

B

C

דגשים וטיפים נוספים

1. קל לניווט - שיקול חשוב אשר יש להעדיף על פני “נח להליכה” ו”קצר”.

א. ציר הנע לאורך תוואי שטח ברור - לדוגמא:שלוחה, גיא, קו אפיק, קו רכס (לא ציר החוצה תוואי שטח קוי ומסתמך על אזימוט טווח). ציר החוצה תוואי שטח כמו הציר מ C ל A גורם למנווט לחצות מדרונות אשר בהם אין לו כל אינדיקציה בשטח כדי לדעת היכן הוא נימצא ואם אינו טועה. תנועה לאורך תוואי שטח קוי מאפשרת למנווט לבדוק את עצמו לאורך הדרך ולהישאר על הציר ללא העזרות במצפן או מד קואורדינטות.

  • ב.תנועה בקוי רכס או קוי אפיק - עפ”י הגדרת גיא/נחל כאשר יורדים בהם ניתן לרדת רק בכיוון אחד וכאשר עולים ניתן לעלות בכל כיוון, לכן נישאף תמיד לרדת בגאיות ונחלים. לעומת זאת שלוחה מוגדרת הפוך ולכן בא נישאף תמיד לעלות בכיוון היחיד האפשרי ולא לרדת בכל כיוון כפי שהשלוחה מאפשרת.
  • חשוב לזכור שבקו הרכס יש גם כיפות ואוכפים ולא רק שלוחות, לכן לפעמים כאשר ננוע על קו רכס במגמת עליה ניתקל בכיפות רגילות וסמויות אשר מהן, כידוע חייבים לרדת. בד”כ באזור כיפות כאלו יהיו גם פיצולי שלוחות, בשל הירידה המחויבת בקו הרכס יש להתייחס לנקודות אלו כנק’ כשל/ברבור.
slide10
ג. ציר העובר דרך/בסמוך לנק’ אימות ברורות, רבות ככל האפשר -

נק’ אימות טובה חייבת להיות שונה וייחודית מסביבתה. דוגמא: פיצול נחלים אשר שאר הפיצולים בקרבתו מתנקזים בכיוון דומה והוא בכיוון שונה.

נחל

נק’ אימות טובה

זהירות- אמנם הנחל זורם בכיוון כללי לצפ’ מע’ אך, בפיצול הוא פונה לכיוון ההפוך צפ’ מז’ וזה מה שניראה כשנעמוד בפיצול ונרים מצפן. (ניתוח קו קו )

B

C

סכר

נחל

A

ד. סטייה מכוונת - היא טכניקה שמומלץ להשתמש בה על מנת לחסוך זמן וברבור. בסטייה מכוונת נשתמש כאשר אנו רוצים להגיע לנקודה על תוואי שטח קוי. אם ננוע ישר אל הנקודה אנו עלולים לפספס אותה אך במעט ולא להבחין בא, ולא ניידע לאיזה כיוון לנוע על התוואי הקוי כדי למצוא אותה (מ A ל B) , ולכן נבחר באחד הכיוונים מראש וניסטה בכיוון זה בכוונה תחילה וכך כאשר נגיע אל התוואי הקוי, נדע לאיזה כיוון לנוע כדי למצוא את הנק’.

לדוגמא: אנו עומדים על כיפה ברכס וצריכים להגיע אל סכר בנחל, נתקדם בסטייה ימינה (מA לC) וכשנגיע לנחל נצטרך לנוע שמאלה (מC לB) בכל מיקרה כדי למצוא את הסכר.

slide11
C

D

B

A

ה. גבול בירבור- נועד לעזור לנו לעלות על טעות בניווט לאחר שקרתה, נשתמש בא בעיקר במקומות בהם יש סכנת ברבור. גבול הבירבור הינו נק’ אימות שמיקומה בהמשך לתוואי השטח או בציר ההליכה בו אנו נעים. לנק’ זו נוכל לשאר מראש שנגיע במקרה של טעות ושנוכל לזהות אותה בשטח ולהבין שטעינו.

ניתן לחלק את גבול הבירבור לשתיים:

א.גבול בירבור קוי החוסם שטח שלם. במקרה זה יש להשתמש בפרט קוי ברור כגבול בירבור כגון: קו רכס, נחל וכו’

ב. גבול בירבור נקודתי אשר חוסם את התנועה על תוואי השטח הקוי כגון: נחל, קו רכס אך במקרה זה יש להשתמש בנק’ אימות ברורה, כיפה ברכס, פיצול נחלים, עיקול חד וכו’.

דוגמא: הליכה בנחל כאשר הכוונה לעלות באחת השלוחות שעולות צפונה, מכל סיבה שהיא טעינו והמשכנו ללכת בנחל ברגע שנגיע אל פיצול הנחלים שהוא גבול הבירבור, נדע כי טעינו ונדע את מיקומינו.

A-נק’ התחלה ; B- נק’ הבירבור ; C- יעד (נ.צ.) הכיפה ; D- גבול בירבור

*יש ללמוד את הדרך חזרה למסלול או איך להמשיך מכאן.

slide12
A

- עץ, היעד/הנ.צ.

- פיצול ערוצים

B

- עיקול בנחל

C

A

C

B

תקיפת/דקירת נ.צ.- נושא שתפקידו לעזור לנו לא רק להגיע לאזור הנ.צ. אלה להגיע לנק’ הספציפית ולהיות בטוח שזו הנק’. תקיפת נקודה מתחילה מכיוון ההגעה לנק’, יש לבחור את הכיוון מימנו יהיה לנו הכי קל לאתר את הנק’, לדוגמא: אם אנחנו מחפשים פיצול ערוצים שמדרום לו יש עוד שלושה פיצולים דומים נעדיף להגיע מצפון.

השלב הבא הוא ללמוד כמה שיותר פרטים על הנק’ מהמפה, תנאי השטח פיצול רחב/צר אזימוטים/כיוונים של נחלים ומקסימום נק’ אימות כולל אזימוטים לנק’ אימות מרוחקות אם אפשר. במידה והנ.צ. אינו פרט תבליט אלה פרט תכסית כגון שרידי בית במדרון השלוחה, יש להגיע לפרט תבליטי קרוב ו”לדקור” את הנק’ בעזרת אזימוט וטווח. חשוב לקחת שתי נק’ לפחות ל”דקירה”.

יש לזכור שה נ.צ. הוא היעד ויש להשקיע אחוזים נכבדים מזמן לימוד הציר ללימודו!

דוגמא לדקירת נ.צ.- ה נ.צ. הוא עץ הנמצא 40 מ’ מפיצול ערוצים. נגיע לפיצול ומשם באזימוט טווח אל העץ. כדי להיות בטוחים ניקח אזימוט טווח גם מעיקול הנחל . בנוסף ניקח אזימוטים לנק’ בולטות רחוקות ותאור של העץ.

slide13
2. הליכה על קו רכס - מחייבת הצמדות לאחד הצדדים ע”מ למנוע בעיה של זיהוי מוצאי הנחלים וכיוונם. במקרה של פיצול בקו הרכס יש לבחור את הצד בו ממשיך ציר התנועה. כאמור יש להקפיד בירידה בקו רכס על כיוון ירידה רצוי.

נק’ אימות - עיקולים בקו הרכס, כיפות בולטות בצידי קו הרכס ועליו, שלוחות גדולות היורדות מקו הרכס.

3. הליכה בנחל רחב - יוצרת בעיה של זיהוי פיצולי נחלים וגאיות לכן נשאף להיצמד לאחד הצדדים בעדיפות לצד שבו פיצולי הערוצים יותר ברורים ולצד שבאופן טיבעי מוליך אותנו להמשך הציר.

4. הליכה בנחל צר- לא רצוי ללכת בתוך ההתחתרות עצמה אלה קצת מעל , תוואי זה עלול להשתנות מזרימה לזרימה של המים. בנוסף הוא נימצא קצת מתחת לפני השטח ואי אפשר לראות את שאר השטח מסביב.

אזור מישורי - באזור מישורי ניתקל בבעיה של ניתוח השטח, כיפות סמויות רבות וכו’ לכן רצוי להסתמך על נחלים ולהשתמש בעיקולי הנחלים ופיצולים כנק’ אימות. הניווט יהיה בקיטועים רבים (אזימוט טווח) וסטיות מכוונות מקו אפיק כאשר בכל קו תתבצע התאפסות על נק’ אימות.

בשטח כזה יש צורך להרגיש מאתי אנו בנחל (מקום נמוך עם צמחיה, כיוון זרימה) מאתי אנו עולים או יורדים (כאן ניתן ורצוי לחצות שלוחות).

slide14
כיפה

כיפה

אוכף

שלוחה

שלוחה

כיפה

אוכף

שלוחה

קו פרשת המים

זרימת המים

זרימת המים

קו פרשת המים

אגנים

עד עכשיו זיהינו את צורות השטח היסודיות בעזרת קוי גובה. במפה נראה כי ברוב המקרים צורות השטח מחוברות ברצף זו לזו, וכמעט לא יקרה מצב בו הן מופיעות באופן מבודד זו מזו.

את צורות התבליט אנו מחברים בעזרת קו הרכס והוא כמו שהזכרנו:

קו רכס - קו המחבר כיפות, אוכפים ושלוחות (לעולם לא יחצה נחל/ודיא) מימנו אפשר תמיד לרדת בשני כיוונים נגדיים.

קו הרכס הוא גם קו פרשת המים, כאשר יורד גשם הזרימה של המים נעשית אל הגאיות הנמצאים בשני צידי קו הרכס.

slide15
שגיאות נפוצות ברישום קוי רכס:

יש להקפיד כי קו הרכס יחצה תמיד במרכז את נק’ הכיפוף של קוי הגובה של השלוחות.

יש להקפיד כי קו הרכס יעבור דרך הכיפה

slide16
לפנינו מפה של מדבר יהודה, נסמן בה את קו הרכס המקיף את נחל משמר החל מהנק’ האדומה…

קו רכס זה נקרה קו אגן, והוא תוחם את אגן הניקוז של נחל משמר על כל יובליו.

חלוקת השטח לאגנים מקלה על ניתוח השטח וקריאת המפה, היא נותנת לנו את האפשרות לקרוא, להבין וללמוד שטח גדול יותר.

נק’ המפגש של כל שלושה אגנים נקראת קודקוד אגנים, זוהי נק’ חשובה בניתוח השטח, בדר”כ תהיה בנ.טריג או נ.ג.

ad