עץ הדומים תפוס!

1. עץ הדומים תפוס! מאת גילה אלמגור! הוצאת עם-עובד!

2. תקציר העלילה! הסיפור מספר על המערכת החברתית במוסד, שבה יש חיץ בין אחד לשני ובין אלו מ”כאן”-מהארץ לבין אלו מ”שם”-מגרמניה-שחוו את השואה. בצד האירועים במוסד מספר הספר על החיים הפרטיים של חלק מהילדים.

3. מאפיינים חיצוניים: אביה היא בעלת צמה ארוכה המודגשת כמה פעמים בסיפור מאפיינים פנימיים: אביה היא נערה עם סלט רגשות שלם. בושה, קנאה שאפתנות, וויתור ועוד. חלק מהרגשות שבה מנוגדים אחד לשני אך הם לא הרגשות הבולטים במיוחד. הדמות המרכזית-אביה!

4. הדמויות האחרות! • יורק: יורק הוא חברה של אביה. • מירה: מירה היא ילדה חדשה שמגיעה למוסד ומצטיירת כמפלצת-לקראת סוף הספר מתגלה עברה הקשה וכל ילדי המוסד נרתמים לעזור לה. • איילה: היא חברתה הטובה ביותר של אביה. היא ואביה הן הצבריות היחידות בקבוצה. • יולה: אחת מהילדות במוסד שמוצאת את אביה ולפני הפגישה איתו הוא נפטר.

5. נקודת השיא! נקודת השיא לדעתי נמצאת בקטע שבו אביה מוצאת את הקבר של אבא שלה. היא כמה שניות הלומה ואז פורצת בבכי שמשחרר את המתח בסיפור. אחר כך הסיפור עוד פעם מגיע לנקודת שיא במשפט של מירה. כך הייתי משרטט את מבנה הסיפור:

6. משפט שמצא חן בעיני! “ויורק אמר לי “אי-אפשר לעלות עכשיו, עץ הדומים תפוס” ” המשפט מבטא את כל מערכת היחסים שנוצרה בסיפור- החברות בין יורק לאביה, הקשר בין מירה למוסד (כשהיא עולה לעץ הדומים), את הקשר בין מירה לילדי המוסד כשהם מכבדים אותה.

7. ראיון קצר עם אביה (היא גילה אלמגור-הסופרת)! • שאלה: מה כיום דעתך על המוסד? • תשובה: לדעתי נוצרה במוסד אווירת “יחד” נפלאה שהלוואי שתהיה על כולנו. • שאלה: מה חשבת כשכתבת את הספר? • תשובה: נזכרתי בכל הדברים שקרו לי בעברי וזו הייתה חוויה דומה לקריאת יומן. • שאלה: כיצד השתנה היחס למירה? • תשובה: כשגילינו את עברה ריחמנו עליה.

8. ביקורת! בהשראת יום הזיכרון לחללי השואה, היה הספר בשבילי אפיק חשיבה על הניצולים- 6 מיליון נהרגו, והשאר? גיליתי שלמרות מזלם הרב של הניצולים, המלחמה הותירה עליהם עקיבות. חוץ מזה, נהניתי לקרוא את החוויות המתוארות בספר-הדברים הטובים והרעים כאחד.