כנס האו"פ לכבוד ספרו של ד"ר אילן בן עמי: האישה שאיתו האו"פ-20.12.2010 .

1. כנס האו"פ לכבוד ספרו של ד"ר אילן בן עמי:האישה שאיתוהאו"פ-20.12.2010. מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית: תרומת המשפט הבינלאומי לפמיניזם. פרופ' סלביה פוגל-ביזאוי ראש תכנית מ.א. בלימודי משפחה המכללה למינהל.

2. הצגת ההרצאה. • 1. סקירה היסטורית. מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית. • 2. תרומת המשפט הבינלאומי לפמיניזם וגבולותיו. • 3.ובכל זאת... מה עכשיו? • 4. מסקנות

3. 1. סקירה היסטורית. • 2 תקופות: לפני 1948 ואחרי 1.1 : השלבים הראשונים-המימד הבינלאומי במאבקן של הנשים: ממחצית המאה ה19 עד 1948. • המאבק על זכות הבחירה. • קונגרס האג 1915. • אינטרנציונאל הנשים הסוציאליסטיות 1907 יום האישה הבינלאומי (1910). - חבר הלאומים, 1920.

4. 1.סקירה היסטורית. 1.2. התפנית ההיסטורית -ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (The Universal Declaration of Human Rights) שאומצה על ידי עצרת האו"ם ביום ה- 10 בדצמבר 1948 . הפעם הם כוללים את זכויות האישה כזכויות אדם, שתוביל להתפתחות שניתן לכנותה.:מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית. • אלינור רוזוולט • (Eleanor Roosevelt , (1962 - 1884, • אשתו של נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט.

5. 1.סקירה היסטורית. - 1946:5הועדה למעמד האישה של האו"ם, ה-C.W.S., ה-Commission on the Status of Women. • 1946: הקמת הD.A.W. כחלק מועדת זכויות האדם של האו"ם, ה- Division for the Advancement of Women, רשות אדמיניסטרטיבית שמטרתה לקדם את זכויות האדם של הנשים. -קידום השוויון המיגדרי בכל התחומים: התעסוקה; השכלה; פיתוח, פוליטיקה. אחת האמנות הבינלאומיות הראשונות שהתקבלה ב-1952, זכותן של הנשים בכל מקום בעולם לבחור ולהיבחר.

6. 1.סקירה היסטורית. • כמו כן, יצירת מסגרת נורמטיבית ביחס למוסד במשפחה. • ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם - סעיף טז(1) כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.2) נישואין יערכו רק מתוך הסכמה חופשית ומלאה של בני הזוג המיועדים. (3) המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנה של החברה והמדינה. • ניתן לומר אם כן שבמסגרת האו"ם, באותה תקופה נוסדו ארגונים וגובשו אמנות אשר פעלו במטרה להפוך את השוויון המיגדרי בספירה הציבורית ובספירה הפרטית לחלק נורמטיבי מהסדר העולמי החדש.

7. 1.סקירה היסטורית. 1.3. המשפט הבינלאומי וה"גל השני" של הפמיניזם. • מוסדות האו"ם והמשפט הבינלאומי, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לקידום זכויות האדם של הנשים., בהשפעת התנועות הפמיניסטיות והמחקר הפמיניסטי. -ה-C.W.S., הוועדה למעמד האישה של האו"ם, פועל בכל המדינות המתפתחות לשילוב הנשים בתהליך הפיתוח ולשיפור תנאי חייהן בכל התחומים: הריון, לידה; תזונה; השכלה; נגישות לטכנולוגיות מודרניות ולאשראי בנקאי.

8. 1.סקירה היסטורית 1979:האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים, ה -,C.E.D.A.W. • The Convention on Elimination of All Forms of Discrimination Against Women. • - ישראל אישרה אמנה זו ב-1991 . • -מטרתה לקדם את השוויון המיגדרי בכל תחומי החיים. • -ציון מפורש שהמדינות שאשררו אותה אחריות לא רק לפעולות הנעשות על דעתם של מנהיגיהן, אלא גם לפעולותיו של כל גורם המנצל לרעה את המעמד או הסמכות שהוענקו לו. • -כמו כן, התייחסות מפורשת למיסוד מנגנוני המעקב הנדרשים לקידומה בכל מדינה שחתומה עליה. • -היום, דצמבר 2010, 186 מדינות חתומות על אמנה זו.

9. 1.סקירה היסטורית: • הכרזת שנת 1975 כשנת האישה הבינלאומית. • במסגרת זו, כל מדינה חייבת להכין דו"ח על מעמד האישה בקרבה. • דו"ח וועדת נמיר: יצחק רבין ממנה את ח"כ אורה נמיר. הדו"ח מוגש ב-1978 • לראש ממשלה החדש, מנחם בגין. • העדה ממליצה על שיפור מעמד הנשים בכל תחומי החיים: משפחה, עבודה, • צה"ל, אלימות, נערות בסיכון וכו'. - בהמשך גם יוקמו מסגרות שונות של הפמיניזם המדינתי, (הState Feminism) – מסרות הבאות לקדם את זכויות האדם של הנשים מטעם המדינה. אחת ממסגרות כאלה היא הועדה לקידום מעמד בכנסת, שקמה ב-1992.

10. 1.סקירה היסטורית • ארבע כנסים עולמיים של נשים, (World Conferences on WomenU.N.). -הכנס העולמי הראשון התקיים במקסיקו, ב-1975. לאה רבין ייצגה את ישראל בכנס זה. -הכנס העולמי השני התקיים בקופנהגן, ב - 1980 . -הכנס העולמי השלישי התקיים בניירובי ב -1985. והכנס העולמי הרביעי התקיים בבייג'ין ב - 1995.

11. 1.סקירה היסטורית • במסגרת כנס בייג'ין, גובש "מצע בייג'ין": 12 תחומים לקידום זכויות האדם של הנשים, בספירה הפרטית ובספירה הציבורית.זכויות הנשים הן זכויות אדם. 1-נשים ועוני. 2-חוסר נגישות להשכלה ולהכשרה על בסיס מגדרי וחוסר שוויון הזדמנויות בנושאים אלה. 3-חוסר נגישות לטיפול רפואי; חוסר התאמתו למציאות בה חיות רוב נשות העולם וההשלכות השליליות של מצב זה על מימוש זכות האישה על גופה 4-אלימות כלפי נשים 5- נשים במצבי קונפליקט 6- אי-שוויון כלכלי 7-אי-שוויון פוליטי 8-אי-קיום מנגנונים מספקים הבאים להבטיח את קידומן של הנשים בכל רמות הסמכות בחברה. 9-אי כיבוד זכויות האדם של הנשים. 10 - סטיריאוטיפיזציה של הנשים במדיה ואי-נגישות הנשים למדיה 11 -אי שוויון בכל הנושאים הקשורים לאיכות הסביבה כגון: שמירת הטבע , תכנון סביבתי , זיהום סביבתי, ניצול אוצרות טבע ,תכנון תחבורה וכ"ו 12-זכויות האדם של הילדה ( Girl-Child).

12. 1.סקירה היסטורית • בהמשך, מפגשים שונים התקיימו לחיזוק אותו מצע. -בייג'ין +5, מפגש בינלאומי שהתקיים ב שנת 2000 במוסדות האו"ם בניו-יורק. אישור מחדש של תחומי הפעולה שהוגדרו ב"מצע בייג'ין".משנה זו, במקרה של אפליה נגד נשים, ניתנת אפשרות לפרטים ולארגונים לפנות ישירות לאו"ם, על בסיס ה- C.E.D.A.W. Optional Protocol, בתנאי שהנשים או הארגון הפונים, שייכים לאחת המדינות החתומות על "האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים." ישראל לא חתומה על כך. -מדיניותה-Gender mainstreaming או "שילוב המיגדר" והפיכת הסוגיה המיגדרית לחלק נורמטיבי של מוסדות האו"ם. אושררה מחדש כמה פעמים במשך שנות ה-90 ו ב-2005, היא התקבלה סופית על ידי מוסדותיו העליונים של הארגון הבינלאומי. -ב-2000: החלטת מועצת הביטחון 1325 של האו"ם , העוסקת ב"נשים, שלום וביטחון". ההחלטה מגדירה את ההשלכות הייחודיות שיש למצבי מלחמה וסכסוך אלים על חייהן של הנשים. היא מכירה בחשיבות ההטמעה של תפיסות מיגדריות בתהליכי שלום ויישוב סכסוכים ובתפקידן המשמעותי של נשים וארגוני נשים בתהליכים אלו. היא גם קוראת לשתף באופן שווה נשים בכל סוג של משא ומתן ובכל סוג של דיונים לפתרון סכסוכים. -ישראל חתמה על ההחלטה ב-2005.

13. 2. תרומת המשפט הבינלאומי לפמיניזם - וגבולותיו. • השאלה של השליטה המערבית ושל הרב תרבותיות. המקרה של המפלגות החרדיות בישראל כמשל. • השילוב המיגדרי (ה- Gender Mainstreaming )- במקום השריון וההעדפה המתקנת ולא כאסטרטגיה המלווה אותם. • הכלכלה הניאו-ליברלית של האו"ם • כתוצאה מכך: אי -נחת בקרב התנועות הפמיניסטיות והתרחקות מה המוסדות האו"ם. -פעילות פמיניסטית טרנס-לאומית מוגברת (בין אנשים וארגונים מעבר לגבולות) וכן, תרומה להעצמת תהליך ה- NGOIZATION. -הצטרפות לארגונים גלובליים, לאו דווקא פמיניסטיים כמו למשל: ה- World Social Forum, W.S.F.- אם כי קול הפמיניזם במסגרת אלו לא תמיד נשמע.

14. 3.ובכל זאת... מה עכשיו? • ובכל זאת, מה היא כיום תרומת האו"ם והמשפט הבינלאומי לפמיניזם? - יצירת ידע -העלאת הסוגיות הפמיניסטיות כחלק מהשיח הגלובלי. -כינון מוסדות ותמיכה בארגונים הבאים לקדם את זכויות האדם של הנשים -חיזוק החברה האזרחית דרך הקשר עם ה-N.G.O.s והפרוטוקול האופציונאלי. -מסגרת התייחסות נורמטיבית -רב-תרבותיות: זכויות האדם של הפרט קודמות לזכויות הקבוצה. -ייצוג דסקריפטיבי,- ייצוג סובסטנטיבי.CEDAW ומצע ייגין.

15. 4. מסקנות • למרות הבעייתיות, היום כמו בעבר למשפט בינלאומי, תפקיד מרכזי לקידום זכויות האדם של הנשים בעולם. • בהקשר הזה, ה"אישה שאיתו" גם יכולה לשחק תפקיד: הילרי קלינטון. בוועידת בייג'ין ב-1995. • מה עם ה"אישה שאיתו" בישראל בנושא הזה?

16. תודה על הקשבה!