כנס
Download
1 / 18

למידה אקדמית בהקשר תרבותי-דתי: עיבוד תכנים אקדמיים בכלי תרבות דתיים - PowerPoint PPT Presentation


  • 117 Views
  • Uploaded on

כנס למידה-הוראה-מחקר 2010 ד"ר תמי אייזנמן האוניברסיטה העברית ומכללה ירושלים. למידה אקדמית בהקשר תרבותי-דתי: עיבוד תכנים אקדמיים בכלי תרבות דתיים. כתגובה לקריאת מאמרו של אוזובול (1961) להגנת הלמידה המילולית סטודנטית כתבה:.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' למידה אקדמית בהקשר תרבותי-דתי: עיבוד תכנים אקדמיים בכלי תרבות דתיים' - odelia


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

כנס למידה-הוראה-מחקר 2010

ד"ר תמי אייזנמן

האוניברסיטה העברית ומכללה ירושלים

למידה אקדמית בהקשר תרבותי-דתי: עיבוד תכנים אקדמיים בכלי תרבות דתיים


כתגובה לקריאת מאמרו של אוזובול (1961) להגנת הלמידה המילוליתסטודנטית כתבה:

"...בכל מקרה, אצל חז"ל ברור שיש עניין בשינון ובחזרה על הלימוד, "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" (חגיגה ט'). ורואים את התוצאות בשטח – תלמידי חכמים זוכרים חומר רב בזכות השינון ובמקרים רבים הדברים מתקשרים אצלם לנושאים שונים ומגוונים, זהו יופי שניתן למצוא בתורה. נראה לי גם שאדם שהיה רגיל ללמוד כך דברים הרבה יותר קל לו אח"כ ללמוד ולעבד יחסית במהירות חומר גם מתחומי דעת אחרים"


דוגמא לתגובה נוספת,

ידועים דברי הגר"א, שעל הדרשן להשאיר את דבריו מעט 'מעורפלים' על מנת שהשומעים ישקיעו מאמץ ב'פענוחם'. והסבר דבריו: שאין האדם מעוניין לקבל מזולתו, שכן טבעו של האדם להיות 'יוצר' ולא 'מקבל', ו'אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו'....


ועוד אחת,

...אם הבנתי נכון, מה שהמאמר רוצה לומר זה שגם ההוראה המילולית יכולה להיות קונסטרוקטוביסטית והיא לא רק בבחינת "צינור" לומדים.... ניתן לראות זאת בשיטת הלימוד בישיבות, שרובה למידה מילולית. אין ניסויים ויציאה למעבדה והדגמות וחומרים בשיעור, אך במתלווים לה סדרי ההכנה והחזרה בחברותות בהם הלומדים בתחילה בונים את "מפות המושגים החדשות" ואח"כ לאחר הלמידה בחזרה מטמיעים ומארגנים מחדש את אשר למדו בבניה על מה שהכינו קודם


הרהורים אישיים ומוטיבציה מחקרית

  • מאמינה בתיאוריות למידה קונסטרקטיבסטיות

  • מאמינה שאני 'מחנכת' באקדמיה/לאקדמיה

  • מאמינה שהלמידה היא תהליך חברתי, המתקיים תוך כדי משא ומתן עם החברה הסובבת- מי החברה?

  • המחקר הנוכחי: כיצד ההקשר התרבותי-דתי בא לידי ביטוי במהלך הלימוד


רקע תיאורטי

  • תפיסה דתית לעומת גישה אקדמית

    • הפרדה מקסימלאית

    • גישור וחיבור

      • אחת מהדרכים היא לקיים את הלימודים האקדמיים במסגרת דתית


לימודים אקדמיים במסגרת דתית

  • מעלות שאלות רבות, וביניהן:

    • היכן באה לידי ביטוי ההצהרה הדתית של המוסד לעומת החופש האקדמי (למשל, 2010,El-Hani. & Sepulveda)?

    • האם תוכני הלימוד שונים (למשל, Bourdieu, 1998)?

    • האם אופן הלימוד שונה (למשל, 1997 Barnett)?

  • המחקר הנוכחי מתמודד עם היבט מסוים של מפגש זה. המחקר בוחן, מנקודת מבטו של הסטודנט, את הקשר בין העולם הדתי-תרבותי של הסטודנטים ובין לימודים אקדמיים.

  • ההנחה היא ש'קשר' זה הוא לב ליבה של העשיה החינוכית, היות והידע אינו מועבר ללומד, אלא נבנה (construct) אצלו בהתאם לידע הקודם שלו, לאמונותיו ולעמדותיו.


מתודולוגיה

  • המחקר נערך במכללה דתית ותיקה להכשרת מורות במרכז הארץ. מרבית הסטודנטיות הלומדות במכללה שייכות לזרם הדתי חרד"לי (חרדי לאומי) ולזרם החרדי.

    • קורס חובה, לתואר שני בהוראת המדעים, בנושא הוראה משמעותית של מושגים במדעים ומתמטיקה.

    • במסגרת החובות האקדמיים של הקורס התבקשו הסטודנטיות לכתוב תרגילים המכילים רפלקציות על השיעורים ועל מאמרי הקריאה. הסטודנטיות התבקשו לכתוב (באתר הקורס) את מחשבותיהן בעקבות השיעורים וקריאת המאמרים.

    • המחקר המוצג מתבסס על ניתוח של 23 תרגילי רפלקציה, אשר הכילו כל אחד בין 200 ל-500 מילים.

  • ניתוח הנתונים: תחילה זוהו מתוך התרגילים החלקים בהם מופיע ההקשר הדתי. עבור קטעים אלו נעשה קידוד ראשוני פתוח, הוגדרו קטגוריות ראשוניות, ונעשה ניתוח תוכן על פי שאלות המחקר


ממצאים: אופי התכנים הדתיים

  • כמחצית מתרגילי הסטודנטיות (11/23 - 48%) הכילו תוכן השייך באופן מפורש לעולם התוכן הדתי.

  • בחינת אופי ההיגדים מעלה כי הם שייכים לתחומים דתיים שונים:

    • שפה תורנית-דתית.

      • נעשה שימוש בביטויים המקובלים בעולם הדתי: למשל, ילדי ישראל; בור סוד; איזכור שמות של "גדולי ישראל" בראשי תיבות – לדוגמה: בעש"ט, הגר"א

      • איזכור חלקי פסוקים כמרמזים על ההקשר בו הם כתובים, למשל "אשר תשים לפניהם" על מנת לציין שהדוגמאות והמטאפורות אשר מוזכרות בשיעור עוזרות לסטודנטית להבין את הטענות המרכזיות

    • פרקטיקות דתיות מקובלות. למשל, אופן הלימוד בישיבות, שינון (בפירושו בקונטקסט הדתי כלמידה של "פשט" הכתובים ולא בקונטקסט החינוכי-כללי המפרשת אותה כלמידה לא משמעותית)

    • הצהרה על הנחות/השקפות עולם תורניות. למשל, הנחה/עמדה כי האמת הדתית קודמת למדע/עליונה על המדע.


ממצאים: השימושים השונים בתכנים הדתיים

  • הטעמה (אסימילציה) של התוכן האקדמי החדש לעולם התוכן הדתי המוכר


דוגמאות הדתייםלאסימלציה,

...אם הבנתי נכון, מה שהמאמר רוצה לומר זה שגם ההוראה המילולית יכולה להיות קונסטרוקטוביסטית והיא לא רק בבחינת "צינור" לומדים.... ניתן לראות זאת בשיטת הלימוד בישיבות, שרובה למידה מילולית. אין ניסויים ויציאה למעבדה והדגמות וחומרים בשיעור, אך במתלווים לה סדרי ההכנה והחזרה בחברותות בהם הלומדים בתחילה בונים את "מפות המושגים החדשות" ואח"כ לאחר הלמידה בחזרה מטמיעים ומארגנים מחדש את אשר למדו בבניה על מה שהכינו קודם


דוגמאות הדתייםלאסימלציה,

..אם הבנתי נכון, מה שהמאמר רוצה לומר זה שגם ההוראה המילולית יכולה להיות קונסטרוקטוביסטית והיא לא רק בבחינת "צינור" לומדים.... ניתן לראות זאת בשיטת הלימוד בישיבות, שרובה למידה מילולית. אין ניסויים ויציאה למעבדה והדגמות וחומרים בשיעור, אך במתלווים לה סדרי ההכנה והחזרה בחברותות בהם הלומדים בתחילה בונים את "מפות המושגים החדשות" ואח"כ לאחר הלמידה בחזרה מטמיעים ומארגנים מחדש את אשר למדו בבניה על מה שהכינו קודם

ידועים דברי הגר"א, שעל הדרשן להשאיר את דבריו מעט 'מעורפלים' על מנת שהשומעים ישקיעו מאמץ ב'פענוחם'. והסבר דבריו: שאין האדם מעוניין לקבל מזולתו, שכן טבעו של האדם להיות 'יוצר' ולא 'מקבל', ו'אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו'....


ממצאים: השימושים השונים בתכנים הדתיים

  • הטעמה (אסימילציה) של התוכן האקדמי החדש לעולם התוכן הדתי המוכר

  • להצביע על חוסר במאמר/בשיעור. הקישור לעולם התוכן הדתי נעשה על מנת להצביע על ממדים נוספים הקיימים בקונטקסט הדתי וחסרים במאמר/בשיעור, או במטרה להנגיד בין העולמות (מדע ודת).


דוגמאות לחסרים בעולם האקדמי (בהשוואה לעולם הדתי)

"בישיבת בריסק המפורסמת שבראשה עמד הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל היה נהוג לומר את הביטוי הבא: 'חיסרון בהסברה הנו חיסרון בהבנה'. כלומר כאשר המלמד/המורה המסביר סוגיה או נושא כלשהו למישהו אחר לוקה בחסר בהעברת המסר, פירושו של דבר שיש לו חיסרון בהבנת אותו נושא שהוא בעצמו מנסה להעבירו... לאורך כל המאמר לא ניתנה התייחסות לדברים שהובאו לעיל שנאמרו בישיבת בריסק ..."


דוגמאות להנגדה בין העולמות (הנגדה המצביעה על חוסר בעולם המדעי)

"יש [לי] מסויגות מסוימת מול התופעה הרווחת של תדמית המדע כיום הדורשת פריצת דרך מעבר למוסכמות וניתן להסביר זאת בשימוש במונח בחסידות כננס ע"ג הענק, שבדורות קודמים היו גדולים, וכל האפשרויות שיש לנו כיום הן בעקבות התבססות על דבריהם לעומת המדע שאומר הפוך ענק ע"ג ננס".


ממצאים: השימושים השונים בתכנים הדתיים

  • הטעמה (אסימילציה) של התוכן האקדמי החדש לעולם התוכן הדתי המוכר

  • להצביע על חוסר במאמר/בשיעור. הקישור לעולם התוכן הדתי נעשה על מנת להצביע על ממדים נוספים הקיימים בקונטקסט הדתי וחסרים במאמר/בשיעור, או במטרה להנגיד בין העולמות (מדע ודת).

  • שימוש בתוכן האקדמי על מנת לפרש אחרת את עולם הידע/תוכן הדתי


דוגמא לשימוש בתוכן האקדמי על מנת לפרש את התוכן הדתי (וזאת במטרה 'לקבל' את התוכן האקדמי)

"...אז אם אמנם כל המדע הוא תוצר של חשיבת האדם, מה יתרון הרפואה הרגילה [על פני הרפואה ההמואופטית] אם כך? ... גם הגישה היהודית מתחברת לכאן – לאדם יש תמיד מה לתקן, מה לשפר, מה לעשות. כך הדבר גם במדע וגם בתורה. התורה היא נצחית, קבועה, אינה משתנה – אך היא מתאימה לנו לאורך כל הדורות. הפירושים והמדרשים שנכתבו ועוד נכתבים במשך הדורות אין להם סוף, ותמיד יש מה לחדש. אני חושבת שהדבר שהכי מעניין ללמוד הוא הקישור של הפסוקים לחיים שלנו. ישנה המשכיות, קשר בלתי פוסק בין הקב"ה לבינינו – גם בלימוד וגם במעשה".


שאלות ומחשבות לפרש את התוכן הדתי (וזאת במטרה 'לקבל' את התוכן האקדמי)

  • האם יש 'להתכונן' לקישורים התרבותיים-דתיים? (מעלה שאלה נוספת מתחום אחר- התייחסות לידע הפרקטי של המורים)

  • מה 'המחירים' ו'הרווחים' ממשא ומתן תרבותי זה?

    אשמח להארות, הערות ולשיתוף פעולה,

    תמי אייזנמן tammy.eisenmann@gmail.com


ad