שכונת בקעה (גאולים)

1. שכונת בקעה (גאולים) עריכה: אדר' משה שפירא איילת קורץ ואיציק שוויקי שכונת בקעה (גאולים)

2. שכונת גאולים – בקעה ממוקמת בחלק הדרומי של ירושלים בגובה 760 מ' מעל פני הים, בצד הכביש המוביל לבית לחם. גבולותיה של השכונה: מדרום- תלפיות רחוב רבקה, מערב - מקור חיים רחוב פייר קניג, מצפון - המושבות היוונית, הגרמנית ודרך מסילת הרכבת , ומזרח אבו תור רחוב דרך חברון. שכונת בקעה (גאולים)

3. עד שנת 1948 הייתה השכונה מיושבת בערבים. שמה  הערבי "בקעא" פירושו בערבית, בקעה/עמק "אדמה מעורבת בחלוקי אבנים". לאחר מלחמת העצמאות ניתן לשכונה שם עברי, "גאולים" שפירושו גאולה, שחרור ודרור "ובשנת גאולי באה" (ישעיהו סג ד). בשכונה התיישבו העולים החדשים. שמות לרחובות השכונה נתנו מהתנ"ך  כדוגמת שבטי ישראל (ראובן, שמעון, יהודה וכד') והשופטים. שכונת בקעה (גאולים)

4. ראשיתה של שכונת בקעה בסוף המאה ה-19 סמוך למועד הנחת פסי הרכבת לירושלים ב- 1892. בסמוך לתחנת הרכבת במישור רחב ידיים, הוקמו מספר בתים פשוטים, שבהם התגוררו ראשוני העובדים בתחנת הרכבת. כעבור מספר שנים נהרסו בתים אלה, ובמקומם הונחו יסודות לשכונה מסודרת ומרווחת. תצלום אוויר 1918 שכונת בקעה (גאולים)

5. בהעדר כספי ציבור, נעשה ניסיון לעניין משפחות ערביות, בעלות אמצעים, בבניית דירות מרווחות באזור שומם. תחילה לא נמצאו משפחות שהיו מוכנות לעזוב את העיר העתיקה. אך, משנמצאו עשרים המשפחות הראשונות החלה הבנייה בשכונה. שכונת בקעה (גאולים)

6. בשנות העשרים החלה נהירה של משפחות משכילות בעלות אמצעים. צירוף זה אפשר תכנון בתים שבצורתם החיצונית ובאופן חלוקתם הפנימית יהיו מעין מזיגה של שתי תרבויות- מזרח ומערב. בתי שכונת בקעה אופיינו בכניסות נאות ומטופחות, במרפסות גדולות ומעוצבות, חדרים גדולים ופרוזדור. מעל לכל הבנייה נעשתה באבן חומה/אדומה מסוג "מיזיאחמר" ולפיכך אבן זו מהווה חלק מאופי השכונה. שכונת בקעה (גאולים)

7. 1910-1930– התבססות השכונה • התיישבות בעלת אופי /חזות חקלאית. • התיישבות על בסיס משפחתי. • מבני חצר בגובה של עד שתי קומות • בתים פרטיים גדולים, בני 180 מ"ר • שטחי מגרש של כ-700 מ"ר • בניית תוספות על הבתים הקיימים • עיקר תנופת הבניה בשכונה נבעה מפיתוחה של הרכבת ומגידול התנועה לאורך דרך חברון • בדומה לשכונות ערביות חדשות אחרות, עדיין לא הוקמו בשכונה מבני ציבור ואף לא מבני דת- כנסיות ומסגדים בשלב זה התרכז הבינוי לאורך דרך בית לחם וברחובות הניצבים, בעיקר ברחוב שמשון, כאשר את צרכיה הרוחניים והכלכליים של השכונה סיפקה העיר העתיקה. הבתים שנבנו היו מרווחים אך לא חרגו מהמקובל בקרב המעמד הבינוני הערבי בתקופה זו. בחלק מהבתים הנוצריים (לדוגמא רחוב שמשון 1,2) ניתן לראות השפעה של הבניה הטמפלרית והיוונית. שמשון 2- מבנה מקורי שלהי המאה ה-19+ תוספת ראשית המאה העשרים בקעה- שנות העשרים מבט מכיוון שכונת תלפיות. שכונת בקעה (גאולים)

8. תכנון השכונה בשנות ה-30 רק בשנות ה- 30 החלו הבריטים בתכנון מתחמים בשכונה במזרחה ובדרומה והחלו לפטור באופן נקודתי, את בעיות התחבורה שנוצרו ונבעו מאופיים של החלקות והשבילים שנוצרו. לאורך כל התקופה התפתח רחוב דרך בית לחם כמקום מסחר ומוקד שכונתי. בשכונה לא נבנו מסגדים וכנסיות גדולים, אם כי ככל הנראה היה מסגד קטן ברחוב יעל והחלו בבניית כנסיה במתחם הכרמליתי ברחוב גד של היום וגם ברחוב יהודה הייתה ככל הנראה קאפלה קטנה. מרבית תושביה הנוצרים של השכונה התפללו, כפי הנראה, בכנסיות שבקטמון ובמושבה הגרמנית. בשנות ה-30 התחזק היסוד המוסלמי בשכונה. במערב השכונה ניתן לזהות תת- שכונה: "אל וואריאה". את חיזוק היסוד המוסלמי ניתן להסביר בכך שיזמים ערבים החלו לקנות את האדמות החקלאיות מהכפריים במלחה. ליטוגרפיהקרטולית, כפר אתא א"י צבי פרידלנדר 1938 שכונת בקעה (גאולים)

9. 1940-1930 שנים אלו הן שנות יזמות הבנייה. לפתע פתאום ניתן לזהות בשכונה "פרויקטים" נדלניים- קרי מבנים המיועדים להשכרה לדיירים שוכרים (מבני דירות) כמו גם מבנים גדולים המיועדים לנציגויות זרות לאורך דרך בית לחם (בחזיתות המבנים ישנו תורן עבור דגל). מבחינת טיפוסי הבנייה החלו לצוץ בתי רווחה עטורי קרמיקות מסוגננות ועמודים וכותרות אבן. התפתח בינוי מוגבר בעל אופי עירוני מסחרי, בייחוד לאורך הצירים הראשיים- דרך חברון ודרך בית לחם. באופייה ובאופן התפתחותה דומה בקעה לשכונות הרווחה הערביות: רכישת הקרקע על- ידי יזם, תכנון, וחלוקת השטח לבנייה פרטית. בתקופה זו הורחבה דרך חברון ונסללו כבישים חדשים במטרה להסדיר את התנועה בשכונה. בעיה מרכזית בשכונה הייתה העובדה שצירי התנועה המשיכו להיות מזרח מערב בהתאם לחלקות ללא חיבורי אורך מספיקים (ראה תכנית מצורפת בעמ' הבא). בתקופה זו עדין היו חלקות אדמה בבעלות כפריי מלחה בשכונה. מכתב מעניין של מוכתר מלחה לרשויות כנגד מוכתר בקעה בטענה שלא יתערב בעיניני הקרקעות של התושבים מפת להאמן 1925 Palestine survey 1935 שכונת בקעה (גאולים)

10. עד פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, הייתה שכונת בקעה מאוכלסת בכ- 1200 משפחות, מוסלמיות ונוצריות. במהלך המלחמה ניטשה השכונה. חודשים ספורים היו בתי השכונה ריקים מאדם, אם בגלל היותה גובלת בעמדות הצבא הירדני, ואם בשל מחסור ביהודים שרצו להיאחז בה מחשש שאולי יחזרו לכאן דייריו הקודמים. שכונת בקעה (גאולים)

11. לקראת סוף מלחמת העצמאות עם שוך הקרבות – תחילת 1949 יושבה בקעה באוכלוסייה יהודית ממפוני העיר העתיקה. אוכלוסייה זו הייתה מורכבת מאנשים מבוגרים ומשפחות דלות אמצעים ודתיים, בתנאי דיור קשים. בנוסף שוכנו בשכונה עולים, בתחילה מקור העולים היה מאירופה ממחנות העקורים ומחנות המעצר בקפריסין ואחר כך בעיקר מעולים, שעלו מארצות המזרח. אולפן עציון שכונת בקעה (גאולים)

12. תמונות ההיסטוריות מבתי השכונה שכונת בקעה (גאולים)

13. בשנות החמישים נבנו בשכונה שיכונים (בלוקים) שבמהלך השנים האחרונות עברו חידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות. שכונת בקעה (גאולים)

14. 1950-1960 שנות החמישים – שיכונים מיקומם של השיכונים ואופן הצבתם נגזר מזמינות קרקע ומרצון "לייצב" את השכונה למול הגבול העירוני. השיכונים מוקמו ללא כל הקשר ויחס לסביבה. תצלום אויר משנת 45 ועליו סימון השטחים הירוקים בעבר וסימון המבנים כיום. ניתן לראות כי מרבית השיכונים נבנו בשטחי השדות 1945-2009 שכונת בקעה (גאולים)

15. עם השנים עלה ערך הבתים בשכונה, בעיקר בגלל משפחות בעלי אמצעים ועולים חדשים או תושבי חוץ, שהחלו לרכוש בתים בשכונה. כתוצאה מכך עוברת השכונה חידוש ותוספות בנייה תוך מאבק על אופייה. שכונת בקעה (גאולים)

16. סגנונות בניה בשכונת בקעה הבית האקלקטי • בית הרווחה הבית המנדטורי הבית ה"טמפלרי" הבית הכפרי שכונת בקעה (גאולים)

17. אדריכלות כפרית 1890-1914 • רחוב שמשון • רחוב שמשון קיים מגוון אדריכלי לתצורה הכפרית החל מיחידת חדר מקומרת דרך יחידות חדר הערוכות סביה חצר וכלה בתצורות שונות של בתי "ליוואן". המשותף להם פרטי אבן פשוטים, קמרונות אבן או קמרונות ריילסים ועמידה על קו אפס. עיקר המבנים מסוג זה ברחובות שמשון , דרך בית לחם ואהוד. • רחוב שמשון • רחוב שמשון • רחוב אהוד • רחוב שמשון • רחוב שמשון • רחוב שמשון • רחוב דרך בית לחם • רחוב דרך בית לחם שכונת בקעה (גאולים)

18. בקעה- אדריכלות טמפלרית שנות ה-20 בתים אלו מרביתם לא קשורים במיישריןלטמפלרים אך נבנו בהשראת בתי המושבה הגרמנית. הן באופן הצבת הבית במגרש והן מבחינת סיגנונו- כאן ניתן להבחין הן בהשפעת מבני הדור הראשון (חדרי עליות גג, וגגות רעפים דו-שיפועיים) והן בהשפעת מבני הדור השני (אדריכלות ווילהלמית- גמלונים מרפסות קונזולות, שימוש בפרטי בניין מיציקות בטון ועוד.. ) מרבית המבנים האלו מצויים בסמיכות למושבה הגרמנית אך ניתן למצוא שכמותם גם ברח' יהודה. • דרך בית לחם • רחוב יהודה • דרך בית לחם • דרך בית לחם • רחוב יהודה • רחוב נעמי שכונת בקעה (גאולים)

19. מבני רווחה, מבנים אקלקטיים שנות ה-20-30 מבני הפאר האקלקטיים כמו גם בתי המידות המסורתיים נפוצים בכל אזורי השכונה. ביחוד מצויים בחלק הגבוה של בקעה בסמיכות לדרכים הראשיות דרך בית לחם ודרך חברון. • רחוב יהודה • בית הרווחה • הבית האקלקטי • רחוב עתניאל • רחוב שמשון • רחוב שמשון • רחוב דרך בית לחם שכונת בקעה (גאולים)

20. בקעה- אדריכלות מנדטורית מבני הפאר המודרניסטים נפוצים בכל אזורי השכונה. ביחוד מצויים בחלק הגבוה של בקעה בסמיכות לדרכים הראשיות דרך בית לחם ודרך חברון רחוב יהודה ורחוב הרכבת באזורים הפנימיים בשכונה נמצא לרוב מבנים מודרניסטים. • רחוב יהודה • רחוב הרכבת • דרך בית לחם • רחוב גדעון • דרך בית לחם • דרך בית לחם • דרך בית לחם • דרך בית לחם • דרך בית לחם שכונת בקעה (גאולים)

21. שימור עיריית ירושלים בשיתוף הועדה המחוזית, מנהל קהילתי בקעה רבתי, המועצה לשימור אתרים ועוד.. מכינים בימים אלה תוכנית אב לשימור ופיתוח שכונת בקעה, אולם רצון התושבים שתוכנית זו תהפוך לתוכנית בניין עיר. שכונת בקעה (גאולים)

22. בשכונה קיימים מספר מוסדות חינוך ביניהם "אפרתה", "פלך", "אורנים","תל"י" ואולפנים לעברית "אולפן עציון" ועוד. ברחוב יהודה נמצאת החווה החקלאית שלימדה את כל תלמידי ירושלים החל משנות החמישים את תורת החקלאות וטבע עירוני. שכונת בקעה (גאולים)

23. בית הכנסת 'היכל אברהם' שכונת בקעה (גאולים)

24. שערים בשכונה שכונת בקעה (גאולים)

25. שכונת גאולים – בקעה מתאפיינת בנוף ירוק המלווה את רחובותיה, ובה ממוקמות מספר גינות ציבוריות שמוסיפות אופי ירוק והמיוחד לשכונה. שכונת בקעה (גאולים)

26. פארק המסילה שכונת בקעה (גאולים)

27. מקורות: מאגר המועצה לשימור אתרים מאגר אדר' משה שפירא ארכיון ספריית אוניברסיטת הרווארד צילומים - אדר' משה שפירא איילת קורץ איציק שוויקי אדריכלות בירושלים, הבנייה הערבית מחוץ לחומות, דוד קרויאנקר, כתר-מכון ירושלים לחקר ישראל .1991 ארכיון האוניברסיטה העברית ארכיון ספריית אוניברסיטת הרווארד מוזיקה- EYE OF THE TIGER - Survivor/Rocky III (Harp Twins electric) Camille and Kennerly שכונת בקעה (גאולים)