מודלים לשינוי קיבוץ

1. מודלים לשינוי קיבוץ רשת ביטחון ומודל משולב

2. שינוי אורחות חיים מכוון ליצור אלטרנטיבה למאפיינים שונים של הקיבוץ השיתופי: • היעדר קשר ישיר בין תרומה ותמורה. • צריכה משותפת. • תחושה יחסית של היעדר חופש ופרטיות של החבר. כללי

3. מטרות השינוי המוצהרות הן בדרך כלל: • הגדלת האחריות האישית של החברים לפרנסה וצריכה. • התייעלות כלכלית בתחומי הצריכה והעבודה. • הגדלת העצמאות והפרטיות של החברים.

4. במודל זה יש ניסיון לשמר מאפיינים של הקיבוץ השיתופי ביחד עם מאפייני הקיבוץ הדיפרנציאלי. • על שירותים רבים בקיבוץ, אך לא כולם, החברים משלמים. • לכל חבר שעובד בקיבוץ נקבע תמחיר שכר. • הקיבוץ ממשיך לספק שירותים שונים באופן שיתופי וממשיך לתת לחברים תקציב חודשי. מודל משולב

5. התקציב האישי שכל חבר מקבל מהקיבוץ מורכב משלושה מרכיבים: • תקציב תקן – אחיד. • תוספת בגין וותק. • תוספת באחוזים משכר עבודתו של החבר.

6. % מהשכר וותק תקן

7. מתוך תקציב זה רוכש החבר את השירותים המופרטים המסופקים על ידי הקיבוץ. • במודל זה ניתן למצוא וריאציות שונות של אחוז השכר העובר לחבר וכן וריאציות שונות בהיקף השירותים המופרטים. • בהתאם לכך ישנה שונות במידת הפערים בין הכנסות החברים ובמידת האחריות האישית בנושאי הצריכה.

8. כל חבר בגיל העבודה מקבל תקציב דיפרנציאלי המבוסס על הכנסתו מעבודה. • כל חבר פנסיונר מקבל תקציב פנסיונר המבוסס על פנסיה קיבוצית וקצבאות הביטוח הלאומי. • לכל חבר בגיל העבודה שאינו מגיע משכר עבודתו לסף הכנסה מינימאלי שנקבע (לא פחות משכר מינימום), נעשית השלמת הכנסה – רשת ביטחון במסגרת המשפחה, כולל תוספת לילדים. מודל רשת ביטחון

9. כל חבר משלם מס הכנסה פנימי – מס פרוגרסיבי על שכר עבודתו בנוסף לניכויי המדינה למס הכנסה וביטוח לאומי. • לכל חבר מופרשים מלוא התנאים הסוציאליים לפנסיה וכו'. • כל חבר משלם מס אחיד – אגרת שירותי קהילה. • שירותי הקיבוץ מופרטים אך הקהילה מסבסדת שירותים שונים באמצעות מיסי החברים.

10. הכנסות והוצאות החבר הכנסת החבר שכר מקום עבודה מיסוי פרוגרסיבי ניכויים מהכנסת החבר בט"ל פנימי הפרשות לפנסיה מוניציפלי תשלומים מההכנסה הפנויה תשלומי שירותים יתרה לבנק

11. פנסיה • חברי קיבוץ שהגיעו לגיל הפרישה הנהוג במדינה ייחשבו כפנסיונרים ותשולם להם גמלה חודשית קבועה. • הגמלה החודשית תורכב משלושה מרכיבים: קצבת הזקנה האישית, פנסיה צבורה על שם החבר/ה או כל תשלום גמל אחר הנובע מעבודה, וכן השלמה נדרשת, לפי הצורך. • גמלת הפנסיה הכוללת של החבר לא תפחת מ- 35% מהשכר הממוצע במשק ועוד קצבת הביטוח הלאומי, אך ניתן להגדיל סכום זה בהתאם למקורות הקיבוץ.

12. רשתות ביטחון – הבטחת הכנסה • הקיבוץ מבטיח הכנסת מינימום לחברים שמפאת מגבלות של בריאות, גיל, של הכשרה מקצועית וכו', אינם משתלבים באופן מלא במערך העבודה. • הבטחת ההכנסה לחברים היא משפחתית – בגובה שלא יפחת משכר המינימום לכל אחד מבני הזוג ובתוספת של 1/3 שכר המינימום בעבור ילד עד גיל 4, ו- 1/4 שכר המינימום בעבור ילד בגיל 4 – 18.

13. רשתות ביטחון - אבטלה • לחברים בגיל עבודה העובדים בקיבוץ מובטח תקציב קיום במצבי הפסקת עבודה שלא ביוזמתם, כנהוג בתשלום דמי אבטלה במדינה (הן לעניין גובה התשלום והן לעניין התקופה).

14. מיסוי קיבוצי פרוגרסיבי • מהכנסת חברים בגיל עבודה ו/או גמלאים עובדים מנוכים סכומים בהתאם למקובל במס הכנסה וביטוח לאומי במדינה. • מעבר לכך גובה הקיבוץ מס איזון פרוגרסיבי על ההכנסה נטו המשפחתית או האישית (שיעור המס עולה ככל שרמת ההכנסה עולה).

15. מיסוי קיבוצי מוניציפאלי • החברים משלמים מתקציבם מס קהילה שייעודו אחזקת התשתית החברתית והפיזית של הקיבוץ. המס המוניציפאלי הוא אחיד לכל חבר. • הענפים היצרניים, ענפי השרות ודירות מושכרות לתושבים משלמים מיסוי מוניציפאלי דיפרנציאלי כנגזר מאופי ומהיקף הפעילות.

16. שירותים • כל השירותים הפרטניים לחבר ולמשפחתו ממומנים על ידי המשתמשים בפועל, אך הקהילה מסבסדת שירותים שונים כנדרש מכללי הערבות ההדדית, וכן שירותים נוספים על פי החלטות שתתקבלנה מדי שנה במסגרת אישור תקציב הקהילה. • בשירותים שמוגדרים כשירותים ערכיים לא ניתן לשנות את הסבסוד אלא בהחלטה של רוב החברים בקלפי.