Download
1 / 30
330 likes | 724 Views
שימוש ב-"מסע חשיבתי" להתמודדות עם תפיסות שגויות של מושגים באסטרונומיה. יעקב בוכריס 1 יואב יאיר 1 ירון שור 2 1 – האוניברסיטה הפתוחה 2 – מכללת דוד ילין. מסע חשיבתי
E N D
שימוש ב-"מסע חשיבתי" להתמודדות עם תפיסות שגויות של מושגים באסטרונומיה. יעקב בוכריס1 יואב יאיר1 ירון שור2 1 – האוניברסיטה הפתוחה 2 – מכללת דוד ילין
מסע חשיבתי • מסע חשיבתי (שור, 2009: Schur, 1999; Schur & Galili, 2009) היא שיטת הוראה, המיושמת בעיקר במדעים, ומבוססת על אינטראקציה כיתתית מתווכת בהקשר של מסע דמיוני.
• השיטהמציעה שימוש במסע דמיוני אל סביבות חדשות ולא מוכרות (חללית, ירח, מאדים) ונעזרת במגוון כלים טכנולוגיים, ובתיווך אקטיבי של מורה.
• גישה זו מאפשרת שינוי פרספקטיבות בלמידה, והשוואה בין מאפייני התופעות הנצפות בסביבות שונות.
מתודולוגיה • המחקר נעשה על שתי אוכלוסיות תלמידים "משני קצות הסקלה" – כיתת חנ"מ וכיתת מופת.
• במחקר נעשה שימוש במגוון כלים טכנולוגיים, הכולל סרטי וידיאו, אנימציות, סימולציות ותמונות.
• לאורך כל המחקר התקיימו ראיונות עומק עמ"נ לבדוק ההשפעה של המסע החשיבתי על התהליך שעוברים תלמידים בודדים בכיתה.
שאלות המחקר: מהן התפיסות המוקדמות של התלמידים ביחס למושג מחזור יום ולילה, וכיצד הם מתמודדים עם תפיסות אלו במסגרת המסע החשיבתי?
2. מה השפעת ה"מסע חשיבתי" על תפיסות של תלמידים בודדים בחטיבת הביניים ביחס להבנת הקשר בין "יום ולילה" לסיבוב גרמי שמים סביב צירם?
3. מה ההשפעה של המסע החשיבתי על התהליך שעוברים תלמידים בודדים בכיתה?
אוכלוסייה שתי כיתות בחטיבת ביניים של בית ספר "דנציגר" בקרית שמונה כיתה ז9 – כיתת מופת המאופיינת ככיתת מצוינות עם תלמידים בעלי תפקוד לימודי גבוה במיוחד. כיתה ח10 – כיתת חנ"מ המאופיינת ככיתת לקויי למידה עם תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז ובעיות רגשיות. כלי המחקר נתוני המחקר נאספו בעזרת שאלונים, ראיונות עומק ותצפיות על הדיונים האינטראקטיביים.
מטלת פתיחה אתה אסטרונאוט העומד על פני הירח. צייר את כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח. הראה בציור את היום והלילה בכדור הארץ, את העננים ואת הצבעים על פני כדור הארץ. • • מטלה זו מאפשרת לתלמידים לשאול שאלות ולהתלבט ביחס למרכיבים של כדור הארץ ושל המושג יום ולילה. • • היציאה אל הירח מאפשרת לתלמידים להתנתק מהתפיסה האגוצנטרית שלהם ביחס לכדור הארץ ולתופעת היום והלילה.
דוגמא לאחת האינטראקציות הצגת סרטון: תצפית של ניל ארמסטרונג (אפולו 11) על כדור הארץ.
משימה לתלמיד: • • תאר מה אתה רואה בסרט? • • ציין את אזורי היום והלילה על כדור הארץ. • • אתה ניל ארמסטרונג. תאר את החוויה של יום על פני הירח. • • קיום דיון כיתתי מתווך על הפעילות.
ממצאים • ברוב הציורים אין עננים. • ברוב הציורים כדור הארץ נראה במופע מלא.
השמש מאירה "מלמעלה" את החצי "העליון" של כדור הארץ והחצי "התחתון" חשוך. • ברוב הציורים לא נראות יבשות.
ציור של ליאורה (תלמידת כיתת מופת) • למרות שלא נתבקשה ציירה גם את הירח (עליו היא נמצאת). • כדור הארץ נראה במופע מלא.
תיאור השינוי התפיסתי של ליאורה "בהתחלה היה לי ידע כללי קטן ושגוי, אחרי כמה שיעורים הפנמתי דברים שלא ידעתי קודם. לא ידעתי שהירח מסתובב סביב צירו ושאנחנו רואים באופן קבוע את אותו צד של הירח. את הידע הראשון שלי רכשתי מקריאת ספרים על חלליות ואסטרונאוטים. היום אני יכולה לנמק דברים בצורה יותר נכונה וברמה יותר גבוהה". ציון המבחן המקדים: 61. ציון המבחן המסכם: 98. השיפור במבחן המסכם היה בשאלות הבוחנות הבנה, יישום ואנליזה.
תובנות שהשיגה בסוף המסע החשיבתי • בשל הסינכרון בין משך הסיבוב • העצמי של הירח לסיבובו סביב • כדור הארץ, תמיד אותו צד של הירח מופנה כלפי כדור הארץ. • סיבוב הירח סביב צירו גורם לכך שבשני צדי הירח יחולו • יום ולילה לסירוגין במחזוריות של כ-28 ימים. • מהצד הקרוב של הירח ניתן לראות את • כדור הארץ במופע.
ציור של בני (תלמיד כיתת חנ"מ) • השמש מאירה "מלמעלה" את החצי "העליון" של כדור הארץ והחצי "התחתון" חשוך. • אין עננים על כדור הארץ.
תיאור השינוי התפיסתי של בני "בהתחלה חשבתי שכדור הארץ מורכב משני חלקים, בני אדם חיים בתוכו על החלק התחתון ומעליהם בחלק העליון נמצאים השמיים, האויר והעננים. בסוף המסע החשיבתי הבנתי שהעולם בצורת כדור שעל קליפתו חיים אנשים". מעניין שלמרות שחשב שבני אדם חיים בתוך הכדור, בציור הוא תאר יבשות על קליפת הכדור כפי שנראה גלובוס. ציון המבחן המקדים: 51. ציון המבחן המסכם: 84. השיפור במבחן המסכם היה בשאלות הבוחנות יישום ואנליזה.
תובנות שהשיג בסוף המסע החשיבתי • • העולם בצורת כדור, שעל קליפתו חיים אנשים. • • אמנם כח המשיכה על הירח נמוך בהרבה מזה שעל • כדור הארץ, אך אין חשש לבריחה לחלל בעקבות • קפיצות שמבצעים על הירח. • • כל נקודה על הירח חשופה לשמש במשך כחצי חודש.
השוואה בין מבחן מקדים למבחן מסכם בכיתת מופת שיפור בכל קטגוריות הלמידה
השוואה בין מבחן מקדים למבחן מסכם בכיתת חנ"מ שיפור בכל קטגוריות הלמידה
סיכום הממצאים • א. בתחילת התהליך חלק מהתלמידים החזיקו בסכמת תפיסה אגוצנטרית, במהלך המסע החשיבתי הסכמות השגויות התחלפו בסכמות מדעיות אוניברסליות. • ב. בניתוח הכמותי נמצא שיפור בכל קטגוריות הלמידה ויתרון בולט לתלמידי המופתלעומת תלמידי החנ"מ.
מסקנות המחקר "הביקור" הוירטואלי בירח עזר לתלמידים להבין את האופי האוניברסאלי של מחזור היום והלילה ולהתגבר על התפיסה הנאיבית.
2. נמצא שיפור מובהק בהבנה המושגית של התלמידים. נמצאו הבדלים בהתפלגות התשובות ויתרון בולט לתלמידי המופת לעומת תלמידי החנ"מ.
3. ריבוי פרספקטיבות של סיטואציות מייצגות, המוצגות בעזרת מגוון כלים טכנולוגיים ונדונות בכיתה – מהווים כלי רב עוצמה בהוראה.
