פעילות מתוקשבת במתמטיקה

1. פעילות מתוקשבת במתמטיקה שם התלמידה:בתאל יושובייבהדמות שבחרתי :פיתגורסכיתה :ז' בנות

2. פיתגורס פיתגורס נולד באי סאמוס בן לסוחר בשם מנסכרוס ולאם ילידת המקום בצעירותו עזב את עירו, והחל במסעותיו ביון, שבמהלכם ביקר בין השאר בכרתים ובספרטה. לאחר שנות המסע חזר פיתגורס לאי מולדתו, סאמוס. הוא התכוון להקים שם בית ספר ללימודי פילוסופיה, שבו יחקרו חוקים מתמטיים שונים, אולם לא הצליח בכך. בית הספר אכן הוקם באופן זמני, אך בעקבות דעותיו הליברליות הוא אולץ לגלות מן המקום.לאחר מספר שנים התיישב במושבה יוונית בדרום איטליה והקים סביבו אתהאסכולה הפיתגוראית - קהילה דתית-פילוסופית שנמנתה עם הפילוסופים הקדם-אליאטים. הפיתגוראים האמינו כי ניתן לתאר את כל העולם ביחסים מתמטיים ביןמספרים טבעיים, ודגלו באורח-חיים של פשטות המוקדש לעיון והתבוננות, ובצמחונות. חברי האגודה הקפידו על סדר קבוע שלאימון גופני, קריאהלימודפילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיהומוזיקהוכן תזונה נכונה.האגודה צברה השפעה רבה על קרוטון ועל סביבתה, אבל קנתה לה גם אויבים רבים, ובעקבות סכסוך עם מתנגדיה, שבו הוצת מקום המפגש של הקהילה הפיתגוראית, ורבים מחבריה נהרגו, נאלץ פיתגורס לגלות למטאפונטום, שם נשאר עד מותו.

3. השיגיו המדעיים ותגליותיו פיתגורס קבע שכדור הארץ הוא עגול.אבחנה זו ביסס הן על קביעתו של תאלס שבעת ליקוי ירח מכסה צל הארץ את הלבנה. מאחר שצל הארץ על הירח בעת ליקוי ירח עגול, הסיק פיתגורס שהארץ עגולה ככדור. בנוסף נימק את קביעתו בכך שבעת שצופים בספינות המגיעות מעבר לאופק נחשפת הספינה בהדרגה מקצהה העליון ומטה - תופעה זו לא ניתן להסביר במרחק כפשוטו. פיתגורס גם החזיק בדעה שכדור הארץ אינו נייח אלא נע. תפיסה זו השפיעה על אסטרונומים במשך אלפי שנים. לפיתגורס מיוחסות גם ההבחנה הראשונה בכך שצלילים מוזיקליים שונים ניתנים לתאור על .ידי יחסים בין מספרים שלמים 

4. תרומתו למתמטיקה פיתגורס ייחס חשיבות רבה ללימודי הגאומטריה, אך המסורת היוונית ייחסה את ראשיתה דווקא לתאלס. רק במסורת הרומית, המאוחרת יותר, זכה פיתגורס למעמד של ממציא המתמטיקה ומחבר לוח הכפל יש המייחסים גם את גילוי המספריים האי רציונליים לפיתגרוס,אך גילוי זה נשמר בגדר סוד על מנת שלא לסתור את הטענה שהעולם כולו ניתן לתיאור כיחסים בין מספרים טיבעיים.

5. דוגמאות לתרומתו במתמטיקה משפט פיתגורס: משפט פיתגורס הוא משפט גאומטרי מפורסם, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית. המשפט קובע כי סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, .שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר