המחתרת היהודית בבלגיה
Download
1 / 22

?????? ??????? ?????? - PowerPoint PPT Presentation


  • 71 Views
  • Uploaded on

המחתרת היהודית בבלגיה. כתב : משה פלדמן. מאפייני הכיבוש הגרמני בבלגיה. ממשל צבאי ולא אזרחי כמו בפולין. מחלוקות בין שלטונות הצבא לבין גורמי ה ס"ס והגסטאפו. כתוצאה – רק במחצית 1942 החלה רדיפת היהודים בצורה ממוסדת. אין השפלות פומביות והתעללויות.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' ?????? ??????? ??????' - noelani-mcconnell


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
6744814

המחתרת היהודית בבלגיה

כתב : משה פלדמן


6744814
מאפייני הכיבוש הגרמני בבלגיה

  • ממשל צבאי ולא אזרחי כמו בפולין.

  • מחלוקות בין שלטונות הצבא לבין גורמי ה ס"ס והגסטאפו.

  • כתוצאה – רק במחצית 1942 החלה רדיפת היהודים בצורה ממוסדת.

  • אין השפלות פומביות והתעללויות.

  • יחס אוהד של האוכלוסייה המקומית ליהודים והענות למאמצי הצלה.



6744814
היהודים בבלגיה בתקופת הכיבוש

  • יותר מ-90% מבין היהודים שהיו בבלגיה ב-1940 לא היו אזרחים בלגיים.

  • לאחר הכיבוש, רוב היהודים נמלטו לאנגליה.

  • הגרמנים הקימו את ה- A.J.B. היודנראט בבלגיה שעסק בשם השלטונות, בעיקר ברישום היהודים, לצורך "התיישבות מחדש ועבודה במזרח".


6744814
אירגוני ההתנגדות היהודית

  • מחתרת ה- C.D.J. ("הועד להגנת היהודים")כללה קומוניסטים, ציונים מכל הגוונים, ובלגים לא-יהודים.

  • "צבא הפרטיזנים הבלגי" (Armée Belge des Partisans).


6744814
מאפייני המחתרת

  • גרילה עירונית הנתמכת באהדת האוכלוסיה.

  • חלוקה לתאים.

  • סה"כ מנו הקבוצות כמה עשרות חברים.

  • מידור בין הקבוצות.

  • העדר תיאום בפעילות בין שתי המחתרות.

  • שימוש בבלדרים לתקשורת בין הקבוצות, בעיקר נשים.

  • קשרים עם המחתרת הבלגית.


6744814
פעולות המחתרת

  • תקיפת משתפי פעולה:

  • ההתנקשות בחיי הולצינגר-ראש היודנראט

  • חיסול "ז'אק המוסר"

  • תקיפת גרמניים:

  • חיסול קצין ס"ס בכיר בביתו,

  • חבלה במפעלים שעבדו לטובת הצבא

  • חילוץ פצועים יהודיים מבתי חולים

  • הסתרת ילדים יהודיים

  • הכנת תיעוד מזוייף.


6744814

תעודת זהות מזוייפת ע"ש ג'ילברט רנארד

(לפי ר"ת : גיטה רוזנצוויג*)

*אמו של משה פלדמן



6744814

החל ממאי 1942 הוחל ברדיפת היהודים ובריכוזם לקראת השילוחים למזרח. במחנה צבאי, בעיר מאלין (מכלן בפלמית), נהג הגסטאפו לרכז את היהודים המיועדים לגירוש למזרח, בו שהו מספר שבועות בין טרנספורט לטרנספורט.


6744814

באפריל 1943 אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים, ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים. המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.


6744814

מאלין/מכלן הטרנספורט העשרים, ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים. המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.

באפריל 1943 אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים

ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים.

המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר.

התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.


6744814
ליפשיץ ג'ורג' הטרנספורט העשרים, ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים. המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.

ליפשיץ אלכסנדר

מלוחמי המחתרת אשר עצרו את ה"טרנספורט העשרים"


6744814
הפעולה נגד "הטרנספורט העשרים" הטרנספורט העשרים, ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים. המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.

  • בליל ה 19 אפריל 1943, השלושה עצרו את הרכבת בכיסוי של עובדי מסילת הברזל, ירו על השומרים ופתחו את דלתות חלק מהקרונות.

  • תוצאות הפעולה:

  • 600-700 יהודים ברחו, מהם נתפסו כ- 200.

  • עשרות נפצעו ויותר מ- 60 נהרגו.

  • שני האחים ליפשיץ נתפסו על ידי הגסטאפו והוצאו להורג.

    Deportation train stopped by the Underground youth http://www.youtube.com/watch?v=SomVdaB-hyk


6744814

היה המקרה היחיד בכל אירופה הכבושה של התקפה חמושה יהודית על משלוח של יהודים המיועדים להשמדה.

עיתויו המקרי ליום פרוץ המרד בגטו ורשה הוסיף לסמליות שבפעולה.

המבצע נגד הטרנספורט העשרים

פרסום בעיתונות אודות

הוצאה להורג של שלושה חמושים



8 1943
שמואל (סם) פוטשניק במוזיאון ב מאליןהשתתף בחיסול קצין ס"ס.הוצא להורג ב 8 ספט' 1943

יעקב גוטפרויינד

מפקד המחתרת היהודית


8 19431
משה (מוריס) רוזנצוויג* במוזיאון ב מאליןהשתתף בחיסול קצין ס"ס.הוצא להורג ב 8 ספט' 1943

מצבתו של מוריס רוזנצוויג

בבית הקברות הצבאי בבריסל

*דודו של משה פלדמן


6744814
המכתב האחרון במוזיאון ב מאליןנשלח מכלא סנט ג'יל, בריסל, ערב הוצאתו להורג.

  • בריסל, 8 בספטמבר 1943

  • ג'ילברט* יקירתי,

  • כשתקבלי את המכתב הזה שוב לא אהיה בחיים. זה טראגי אך נכון. יודע אני כי ביום קוראכם מכתב זה , תסבלו סבל איום, אך אני אלך מפה ומחשבותי האחרונות מופנות כולן אליכם. לבי שותת דם בשעה שאני חושב על מה שהורי כבר סבלו בגללי, ומה גדול יהיה סבלם כאשר יקראו מכתב זה. תמצאו במכתב זה ביטוי אחרון שלי לאהבתי אליכם ולכל משפחתי. מותי יהיה קל עלי יותר אם אדע כי הם במצב בריאותי טוב יותר ומוגנים מפני העוני.

  • אינני רוצה להאריך בעינוי זה, ודעו כי רצוני האחרון הוא שהורי יסיימו את הסיוט ושיחיו חיים מאושרים וקלים, כפי שהם ראויים להם.

  • שלום לכל המשפחה ולכל חברי וחברותי. אני מחבק את כולכם, אבא ואמא אחיות ואחים, בכל הכוח שעוד נותר בי ובכל מאודי . מאמין כי רצוני האחרון יכובד. שלום

  • מוריס רוזנצוויג

  • * שמה הבדוי של אחותו, אמו של משה פלדמן


6744814
בית הקברות הצבאי בבריסל במוזיאון ב מאליןבזמן הכיבוש – מקום הוצאתם להורג של לוחמי מחתרת


6744814
סיכום במוזיאון ב מאלין

  • המאבק בבלגיה היה מרי יהודי מאורגן.

  • הלחימה היהודית צמחה ברחוב היהודי, נבעה מצרכים ייחודיים יהודיים.

  • משום כך נקטו הבלגים באופן טבעי בהגדרות "מרי יהודי", "פרטיזנים יהודיים".

  • מדובר על מעורבות יהודית, בשטח המחייה היהודי , ללא סממן או מניע לאומי בלגי.

  • הייתה זו קבוצה של פרטיזנים יהודיים שייצגו את הציבור היהודי , הגנו על כבודו וקיומו.

  • ראויה לציון הסולידריות שחלקים גדולים מהאוכלוסייה המקומית הפגינו כלפי המאבק היהודי ותרמו להצלחתו.

  • לאחר המלחמה קבלו הלוחמים היהודיים בקבוצות השונות, אותות הצטיינות מאת ממשלת בלגיה, כהכרה רשמית בפועלם.


ad