לקראת ביקור במוזיאון "בית טרזין"

1. לקראת ביקור במוזיאון "בית טרזין" הפעילויות במצגת מבוססות גם על חוברת ההכנה של המוזיאון הכינה את המצגת: רוית נשר קזאז

2. מהו "בית טרזין" ? בית טרזין הוא מוזיאון שהוקם על ידי ניצולים מגטו טֵרֶזִין לזכר קרובי משפחה וחברים שנספו בגטו טֵרֶזִיינְשְטָאט. במקום יש ארכיון ובו מסמכים שנשמרו מהגטו – מכתבים, יומנים, עיתונים שנכתבו שם, חפצים ועוד. ישנן גם תערוכות המספרות את סיפורו של הגטו ומציגות מוצגים מהארכיון. המקימים רצו שיהיה מקום שיזכיר את יקיריהם שלא שרדו את השואה. היה להם חשוב לספר את סיפורו של הגטו ולהעביר אותו לדורות הבאים. בית טרזין נמצא בשטח הקיבוץ גבעת חיים. רוית נשר קזאז

3. גטו טרזין – רקע כללי גטו טֵרֶזִין = טֵרֶזִיינְשְטָאט בגרמנית, הוקם בחודש נובמבר בשנת 1941 בעיר המבצר טרזין, שנבנתה במאה ה- 18, בצ'כוסלובקיה. בתי המגורים במקום התאימו לאוכלוסייה בת 7,000 נפש, אבל בתקופת השיא נדחסו בין חומות הגטו קרוב ל- 60,000 אסירים. הגטו שימש מקום ריכוז לאסירים יהודיים, תחנת מעבר אל היעד הסופי – מחנות ההשמדה בפולין. הגטו פעל עד לסוף מלחמת העולם השנייה, ושוחרר במאי 1945. במשך השנים הגיעו לגטו 161,000יהודים מרחבי אירופה. בגטו עצמו מתו יותר מ- 33,000 ברעב ומחלות , כ- 88,000אסירים נשלחו משם למחנות השמדה, ומתוכם שרדו ונשארו בחיים רק כ- 4,000 איש. רוית נשר קזאז

4. רוית נשר קזאז

5. תרשים עיר המבצר טרזין

6. למרות הקשיים והמצוקה התאפיין גטו טרזין בפעילות ארגונית נרחבת של המנהיגות היהודית, שבאה לידיביטוי בכל תחומי החיים - טיפול וחינוך ילדים ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון, עבודה ועוד. כל הפעולות האלה הקלו על החיים בגטו, אך לא יכלו למנוע את תנאי החיים הקשים, צפיפות, מחלות, רעב, ותמותה גבוהה. לקראת ביקור משלחת בינלאומית של הצלב האדום בחודש יוני 1944, ערכו השלטונות הנאציים מבצע לשיפור פני הגטו, במטרה להציג את הגטו כסביבה הוגנת ואנושית. • נפתחו חנויות, בנק, בית קפה וגני ילדים, ונשתלו גינות פורחות. • הוועדה הגיעה והתרשמה לטובה מתנאי החיים בגטו, והביקור צולם ע"י השלטונות הנאציים. • לאחר סיום הביקור והצילומים נשלחו רוב המשתתפים בסרט אל מותם במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. רוית נשר קזאז

7. התערוכות ב"בית טרזין" 1. סיור מודרך בתערוכה: "גטו טרזיינשטאט 1941-1945" רקע על החיים בגטו. 2. סיור מודרך בתערוכה: "לו יכולתי אל ביתי לחזור" סיפורם של ילדים בגטו. 3. סיור מודרך בתערוכה: "ליגת טרזין, ספורט ונעורים בגטו" דרכי התמודדות עם החיים בגטו. מה אתם מצפים לראות ב"בית טרזין" ?

8. מתוך הספר: "רצח ביום כיפור" מאת: חנה גרינפילד, ניצולת שואה, ילידת העיר קולין שבצ'כוסלובקיה בשלושה עשר ביוני 1942 עזב את עירנו הטְרַנְסְפּוֹרְט (=משלוח) השלישי והאחרון, נושא מטען של 750 יהודים, ביניהם אליס חברתי הטובה ואני. אליס תמכה בהוריה החלשים ואני נשארתי בקרבת אמי, אחותי, סבתי ודודתי. מפחיד מאוד היה לעזוב עם מזוודה אחת ביד ולהשאיר מאחורינו את כל חפצינו, כאילו עמדנו לחזור למחרת. אבל היה גם משהו מרגש והרפתקני בעזיבת הבית ובנסיעה ברכבת המובילה אותנו ליעד בלתי ידוע. רוית נשר קזאז

9. היינו שתי בנות סקרניות, מפוחדות ואמיצות, שעוד לא מלאו להן שש עשרה שנים. הרכבת הגיעה לתחנה מחוץ לגטו טרזין. חמישים איש הורדו מהרכבת ואלה מעדו, מטלטליהם בידיהם, לתוך הגטו. ביניהם אמי, אחותי ואני. שאר האנשים שבטרנספורט נשלחו למזרח וגורלם לא נודע עד היום הזה. איש לא חזר, ואין איש יודע כיצד ניספו. אילו תחושות עורר בכם הקטע? חנה מציינת תחושות מנוגדות המציפות אותה ביום שהיא עוזבת את ביתה. מהן תחושות אלה? האם לדעתכם ידעה חנה לאן היא נוסעת? רוית נשר קזאז

10. השלימו את המשפט: כשאומרים לי גטו, אני חושב/ת על... רוית נשר קזאז

11. ילדה בת 14 מהגטו אמרה: "הכול פה הפוך, אחרת ממה שצריך להיות..." לְמָה לדעתכם מתכוונת הילדה כשהיא אומרת הכול פה הפוך? מָה הפוך? הפוך מִמָה? מה חושבת הילדה? איך היא חושבת שהדברים צריכים להיות? רוית נשר קזאז

12. בואו נחשוב על פרפרים כשאני חושב/ת על פרפר אני חושב על... רוית נשר קזאז

13. "הפרפר" מאת: פַּאבֶל פרידמן 4.6.1942 תרגם: שלמה שמידט זה שבעה שבועות אני פה - גטואיזירט* - יַקִירַי מְצָאוּנִי פֹּה, גם מרגניות קוראות לְעֵבְרִי, אף ענף העָרְמוֹן הלבן בֵּחצר: ופרפר פֹּה לא ראיתי. הוא היה אחרון – אין פרפרים פֹּה בגטו. אחרון היה אחרון, האחרון שבהם צבעו הצהוב היה מר וּמְסַנְוֵור, כְּדִמְעוֹת הֶחָמָה בְּאבן צְחוֹרָה כי תָקִיש, צבע כזה, כזה. בקלות התעופף לַמְרוֹמִים, ודאי רצה לנשק עולמי האחרון * גטואיזירט – כלוא בגטו

14. פָּאבֶל פרידמן נולד בעיר פראג שבצ'כיה בתאריך 7/1/1921. אביו היה יהודי ואמו נוצרייה. כבר כילד אהב לכתוב שירים. הוא נשלח לגטו טרזין ביום 26/4/1942 זמן קצר לאחר הגעתו לגטו כתב את השיר "הפרפר". • פאבל עבד בגטו בטחינת קמח במאפיה במשך כ – 18 חודשים. • הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו, שם נרצח ביום 23/9/1944. • בן 23 היה במותו. • בהיותו בגטו התחתן עם עדינה (אידה) שניצר, בטרם צאתו מסר לה את השירים שכתב. עדינה העבירה אותם לידידה ששמרה עליהם עד לשחרור. • לאחר המלחמה נמסרו השירים לשלמה שמידט שהיה ידיד המשפחה, • שמידט תרגם את השיר "הפרפר" מצ'כית לעברית. • גם המשוררת לאה גולדברג תרגמה את השיר לעברית. • בשנת 1963 פורסם הספר "אין פרפרים פה", השיר "הפרפר" נכלל בספר. • בספר מופיעים שירים וציורים של ילדי גטו טרזין. רוית נשר קזאז

15. קראו את השיר ורשמו בטור אחד את המילים והמשפטים המבטאים עצב ובטור שני את המלים והמשפטים המבטאים שמחה. עצב: אחרון, האחרון שבהם, מר, דמעות החמה , עולמי האחרון, כלוא בכלא פרפר פה לא ראיתי, אין פרפרים פה בגטו. שמחה: צבעו הצהוב, מסנוור, בקלות התעופף, אבן צחורה, רצה לנשק, מרגניות, ענף הערמון הלבן איזה סוג של קשר קיים בין המלים השמחות ובין המלים העצובות?

16. בפעילויות קודמות השלמתם את המשפט: כשאומרים לי גטו אני חושב/ת על... וגם רשמתם מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על פרפר. חזרו אל הרשימות שלכם, ערכו אותם זו מול זו, מה אתם מגלים? מה אתם חושבים? גטו: פרפר : רוית נשר קזאז

17. יוצרים בעקבות השיר ראינו כי קיימת ניגודיות גדולה בין הפרפר ומה שהוא מייצג, לבין מצבו של הדובר בשיר, הנמצא כלוא בין חומות הגטו. אתם מתבקשים לתת ביטוי לניגודיות זו באמצעי אומנותי - ציור. חשבו היטב, באילו צבעים תשתמשו? אילו פרטים יופיעו בציור שלכם? לאחר היצירה, כתבו בקצרה והסבירו את הרעיון אותו ביקשתם להביע באמצעות הציור שלכם. רוית נשר קזאז