slide1 n.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה: PowerPoint Presentation
Download Presentation
המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה:

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 11

המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה: - PowerPoint PPT Presentation


  • 164 Views
  • Uploaded on

המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה:. שער גטו קרקוב. מגישים: נדב עבאדי וצבי מנזין. רקע: המחתרות בתקופת שואת אירופה הוקמו משום שהיה מידע שהגיע ליהודי הגטו על ההשמדה הכוללת של היהודים שתכננו הגרמנים הנאצים ימח שמם. היהודים בכלל ויהודי המחתרת בפרט לא הרגישו בנוח לעמוד בשקט בלי לעשות כלום ולתת

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה:' - nathan


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1

המחתרות היהודיות בקרקוב וורשה:

שער גטו קרקוב

מגישים: נדב עבאדי וצבי מנזין

slide2

רקע:

המחתרות בתקופת שואת אירופה הוקמו משום שהיה מידע שהגיע ליהודי הגטו על ההשמדה

הכוללת של היהודים שתכננו הגרמנים הנאצים ימח שמם.

היהודים בכלל ויהודי המחתרת בפרט לא הרגישו בנוח לעמוד בשקט בלי לעשות כלום ולתת

לגזרת ההשמדה לקחת אותם וללכת "כצאן לטבח" יהודי המחתרות רצו לחרוט בהיסטורית גבורת

היהודים את משימת המרד נגד הנאצים כמשימה שתיזכר בסיפורי הגבורה היהודים כמו סיפור

מצדה וכו'... וכל זה להראות שהיהודים נאבקו על זהותם ועל שם ה' ושההשמדה והזוועה

בתקופת השואה לא תשכח.

לאור מה שהם ראו במחנות ולאור הידיעות שהסתננו אליהם (למחתרות) על השמדת יהודים

במקומות שונים, הם שאלו עצמם האם השמדות אלו הן תופעות מקומיות או ראשיתו של מבצע

השמדה כולל. הם הגיעו למסקנה כי אין לסמוך על הגרמנים וכי מדובר באידיאולוגיה כוללת

להשמדת העם היהודי.

חיסול אחרוני הנשארים בגטו קרקוב

slide3

המשך הרקע:

היה שוני מהותי בין המחתרות בנושא תכלית המרידות וההתנגדות לנאצים היו שראו במרידות

כפעולת נקמה נגד השלטון הנאצי על היחס המשפיל והלא אנושי כלפי היהודים והיו שרצו לחרוט

בספר ההיסטוריה את הגבורה ואת העמידה האיתנה כנגד הנאצים.

אך בכל זאת היו קשיים שאימו לבצע את המרד:

חוסר הידיעה: מדיניות הנאצים היא דבר חדש שאי אפשר לצפות את עתידה.

הגרמנים מנהלים מסע הטעיה. חלק גדול מהנהגת היהודים ברח בתחילת המלחמה ולעיתים

הצעירים דוכאו קשות או נשלחו.

הבידוד: היהודים חיים בקרב אוכלוסיה עוינת, בבידוד בין גטו לגטו ומהעולם החיצון.

מחסור בנשק: מעט נשק הושג מסוחרים לא חוקיים. יוצר מעט נשק מאולתר בגטו .

הדיכוי האלים והפחד מעונש קולקטיבי שיבוא בעקבות כל התנגדות הביאו לייאוש ופאסיביות .

התנגדות תושבי הגטו: הרצון לשמור על הסיכוי לחיות, לשמור על קיו הגטו באמצעות העבודה.

אחריות משפחתית: החשש מפגיעה בהורי הצעירים מנע מהם למרוד. כשגורשו ההורים הרגישו

הצעירים חופשיים.

חולשה פיזית: חודשים של רעב, מחלות, קור, צפיפות, עבודה מתישה גרמו ליהודי הגטו להיות

חלשים כאשר הפכה האפשרות של מרידה ריאלית.

slide4

אך בכל זאת מורדים,

מורדים כאשר בטוחים שהגטאות עומדים להתחסל, וכאשר תנועות הנוער משתלטות על הגטו

והנהגתו.

מטרת המחתרות במרד: לנקום בנאצים, להפריע למאמץ המלחמה וההשמדה ובעיקר לחימה על

הכבוד, על המקום בהיסטורית הגבורה.

התכנסות המחתרת היהודית בגטו וורשה.

slide5

לצורך המרד ופעולת המחתרות יהודי המחתרות יצרו קשר עם תנועות הנוער כדי לגבש כוח אדם

שיוכל לעזור במרד נגד הגרמנים ובנוסף יצרו קשר עם ארגוני מחתרת פולניים ארים בעיקר עם

מחתרת ה פה.פה. אר כדי לקבל מהם אסטרטגיות לחימה ועוד כוח אדם מתוגבר נגד הנאצים.

כמו כן הם הצטרכו להשיג נשק בכל מחיר והייתה חובה להפיץ מידע על השמד בין הגטאות כדי

שהיהודים יוכלו להינצל.

המחתרת בגטו קרקוב הוקמה באוקטובר 1942, בידי חברי התנועות עקיבא,דרור,השומר הצעיר

ופעילים נוספים. בשונה מחבריהם בגטו וורשה, בקרקוב החליטו חברי הארגון לפעול כנגד

הגרמנים בעיקר מחוץ לחומות הגטו. הזרוע הלוחמת בקרקוב הורכבה ברובה מאנשי ה"חלוץ

הלוחם", אך ברוב שטחה של פולין הזרוע הלוחמת הייתה מורכבת בעיקרה מאנשי הארגון היהודי

הלוחם .

המפקדה הגדולה ביותר של המחתרת היהודית הלוחמת הייתה ממוקמת בוורשה, שם גם היו

מפקדותיהן של כל התנועות מלבד תנועת עקיבא. משום כך, בוורשה החליטו לשלוח לכל הגטאות

ברחבי פולין עזרה בדמותם של שליחים בעלי ניסיון וידע ואף חוליות אשר יעזרו בלחימה עצמה.

היה קיים קשר הדוק בין המפקדה בוורשה ובין המטה שהוקם בקרקוב, אך יחד עם זאת היו

קיימים חילוקי דעות בין ארגון ה"חלוץ הלוחם" בקרקוב לבין מפקדת הארגון היהודי הלוחם

בוורשה באשר לאופן המרידה.

slide6

בוורשה הדעה הרווחת הייתה שמקום המאבק בנאצים צריך להיות בעיקר בתוך תחומי הגטו –

מלחמה יהודית למען עניין יהודי ובפיקוד יהודי מקומה, כך טענו, בראש ובראשונה במקום שבו

סובלים היהודים בגטו.

בנוסף לכך, טענו אנשי ורשה, שבגטאות לא קיים שום כוח לוחם אחר מלבד היהודים בעוד

שמחוץ לגטו בצד הארי היו מחתרות פולניות.

לעומת זאת, בקרקוב בחרו בדרך הפוכה. במקום להוציא בוגדים להורג ולהתנקש במשתפי

הפעולה והיודנראט בתוך הגטו, דגלה המחתרת כי יש לעזוב את הגטו ולהתמקם בצד הארי של

קרקוב ולהיעזר בארגונים פולניים.

גרוש גטו קרקוב

slide7

מחלוקת על מטרת ההשמדה:

המחלוקת העקרונית הראשונה בין תנועת הנוער והמחתרות בגטו קרקוב וורשה לבין האוכלוסייה

והנהגות היהודים התרכזה בשאלה: האם יש לראות בהרג שהתבצע תופעה זמנית ומוגבלת, או

שמדובר על הרג עקבי ושיטתי הנסמך על תפיסה אידיאולוגית המכוונת לחיסול יהדות אירופה.

כל עוד לא הייתה ודאות ליהודי הגטאות קרקוב וורשה כי פני הגרמנים להשמדה פיזית מוחלטת

של יהדות אירופה, וכל עוד הייתה להם תקווה כי קיים סיכוי כלשהו שחלק מהיהודים יצליחו

לעבור את המלחמה בשלום ולשרוד - הם סברו כי אסור למרוד, זאת מכיוון שמרידה משמעה

פעולה הרפתקנית וחסרת אחריות (אחריות קולקטיבית). היודנראטים סיגלו להם את התפיסה

האומרת, כי הפיכת יהודים לאלמנט יצרני התורם למאמץ המלחמתי הגרמני תשכנע את הנאצים

לספק ליהודים תנאי מחיה מינימאליים.

בתחילת תהליך ההשמדה לא ידעו יושבי הגטו בקרקוב על הגורל הצפוי להם.

גם כאשר נפוצו שמועות, היהודים לא האמינו שהשמדת עם יכולה לקרות. כאשר נודעה האמת

כבר הושמדו מרבית היהודים.

פעילי תנועות הנוער החלו לשאול את עצמם לאור מה שהם ראו במחנות ולאור הידיעות

שהסתננו אליהם על השמדת יהודים במקומות שונים, האם השמדות אלו הן תופעות מקומיות או

ראשיתו של מבצע השמדה כולל ולכן צריך לפעול במהרה נגד גזירת ההשמדה. הם הגיעו למסקנה

כי אין לסמוך על הגרמנים וכי מדובר באידיאולוגיה להשמדת העם היהודי. התנועות העלו מספר

מנשרים במחנות השונים והחלו להתארגן כדי להקים ארגוני לחימה.

slide8

המרד בגטו ורשה:

צעירים וצעירות חברי תנועות הנוער במחתרת נטלו על עצמם לצאת בפעולת התנגדות

מזוינת כנגד הגרמנים. בעקבות המרד הזה פרצו מרידות נוספות בגטאות וילנה, וורשה

בקיץ 1942, במהלך הגירוש הגדול של יהודי גטו ורשה למחנות ההשמדה, הקימו חברי תנועות

הנוער החלוציות בגטו את ה"ארגון היהודי הלוחם". בגטו הוקם בית מלאכה קטן ליצור נשק

ולתוך הגטו הוברחו כלי נשק מעטים. עד לאביב של שנת (1943) נותרו בגטו שישים אלף יהודים

בלבד מתוך כארבע מאות אלף שהוכנסו אליו בשנת 1940. מספר היהודים בגטו הצטמצם כתוצאה

מגירושם של היהודים למחנות ההשמדה. בינואר 1943 הגרמנים מנסים לחדש את הגירוש והם

נתקלים בהתנגדות מזוינת של היהודים.

כתוצאה מכך הגירוש הופסק והגרמנים החליטו לפנות את הגטו בפעולה מיוחדת וכך בערב פסח

של שנת תש"ג, 19 באפריל 1943 פתחו הנאצים בהתקפה רבתי על גטו ורשה. הם תכננו פעולה

שתמשך שלושה ימים, אבל בפועל נמשכה הלחימה בגטו כחודש ימים!

על המרד בגטו ורשה כותב ב-23 לאפריל 1943 אחד ממפקדיו הנועזים, מרדכי אנילביץ', מפקד

האי"ל : "מה שעבר עלינו לא ניתן לתיאור במלים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים

ביותר...הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. חלום חיי קם והיה! ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה.

ההתנגדות היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללוחמה מופלאה ומלאת גבורה של

הלוחמים היהודים".

slide9

גם בגטו קרקוב התארגנו למרד מזוין בגרמנים: הארגון היהודי הלוחם(אי"ל) שיגר לקרקוב, לשם ארגון המרד, את אברהם ליבוביץ - לאבאן.

הוא וחברי ההנהגהשל תנועת "עקיבא" - אהרן ליבסקינד, שמשון וגוסטה (טובה) דרנגר וחברים

אחרים הקימובקראקוב את הארגון היהודי הלוחם. חברי "השומר הצעיר" והקומוניסטים הקימו

ארגוןנפרד, שבראשו עמדו גולה מירא, צבי באומינגר ובנימין האלברייך.באוקטובר 1942 התאחדו שני הארגונים ובחרו מפקדה משותפת. הארגון פעל בעיקר מחוץ לגטו

וביצעפעולות חבלה והתקפות על גרמנים ועל שוטרים פולניים. הוא לא הצליח להקים בסיסים

פרטיזאניים, משום שלא הייתה קיימת בסביבה תנועה פרטיזנית וגם משום שהארגוני פחדו

שיתפסו אותם בשעת מעשה ואז כל תושבי הגטו יענשו, הבחורים היהודים היוחסרי ניסיון וידע

בלחימה פרטיזנית ואף לא היו להם מדריכים.

תקוות נתלו בצבא העם הקומוניסטי, וגולה מירה ביקשה לטפח את הקשר עם ארגון פולני

זהולהפעילו לעזרת המחתרת היהודית, אך תקוות אלה נתבדו. הבחורים היהודים, שנשלחו

ליערות, נספו בידי מרצחים בגלל חוסר ניסיון בניווט ובתאום בשטח. הנמלטים חזרו לגטו.

slide10

ב-22 בדצמבר 1942 בערב ביצעוחברי הארגון פעולת נקם רחבת-ממדים כתגמול על אקציה

שביצעו הגרמנים בגטו.

חברי המחתרת ניסו להשיג אישורים מזויפים ליהודים כדי שיוכלו להישאר בגטו או להגיע לגטו.

עיקר פעולות המחתרת היו מחוץ לחומות הגטו.

קבוצותחברים פשטו בעיר והטילו רימונים לתוך בתי-קפה מוסכים ומועדונים של קצינים

גרמנים. המוצלחתביותר הייתה ההתקפה על מועדון בית קפה "ציגנריה" ששימש כמקום מפגש

עבור קצינים נאציים ובהתקפה עליו נהרגו אחד עשרה איש ונפצעו שלשה עשר נוספים. 

ראשי הלוחמים בגטוקראקוב היו מופת בטוהר הנפש ובמסירות אין-קץ. ראשי הארגון נספו, ורק

מעטים מביןהפעילים ומלוחמי גטו קראקוב זכו להישאר בחיים.

עדות של רבקה קופר אשתו של דולק ליבסקינד שנהרג בפעולת המחתרות:

http://www.snunit.k12.il/shoa/kupr0.htm

slide11

סיכום:

נזכור את כל מעשי הגבורה של המחתרות וארגונים היהודים בגטו,את אסירי הגטאות והמחנות

שהעדיפו לשמור על קיום החיים האישיים שלהם ושל משפחותיהם על אף התנאים הקשים.

את המחתרות, שהורכבו בעיקר מתנועות הנוער שלמרות שהבחינו בהשמדה הטוטאלית, עדיף

היה בעיניהם מוות בהתנגדות אלימה למען הצלת הכבוד הלאומי והאנושי.

המרידות פרצו לקראת סיום האקציות או ב סמוך לחיסול הגטאות, והן היו קטנות יחסית בהיקפן

ללא תוצאות של פגיעה גדולה בגרמנים או בעיכוב משמעותי בחיסול חוץ מגטו וורשה שהיווה

מכשול לגרמנים. גם הבריחות מהמחנות הצליחו להציל מעטים יחסית, אך ערכן הסמלי של

התנגדויות אלו היה רב ביותר ועד היום הן משמשות כסמל לגבורה .

האנדרטה בוורשה לזכר מורדי הגטו, מעשה ידי נתן רפפורט.