הסקר ככלי לקביעת מדינות בספריה אקדמית מבוזרת
Download
1 / 19

הסקר ככלי לקביעת מדינות בספריה אקדמית מבוזרת - PowerPoint PPT Presentation


  • 128 Views
  • Uploaded on

הסקר ככלי לקביעת מדינות בספריה אקדמית מבוזרת. ד"ר אבישג גורדון לימודי מידענות וספרנות אוניברסיטת חיפה מידענית, ספריית הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מהותו, מקומו ותפקידו של הסקר בקביעת מדיניות בספריות.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' הסקר ככלי לקביעת מדינות בספריה אקדמית מבוזרת' - nantai


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

הסקר ככלי לקביעת מדינות בספריה אקדמית מבוזרת

ד"ר אבישג גורדון

לימודי מידענות וספרנות אוניברסיטת חיפה

מידענית, ספריית הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.


מהותו, מקומו ותפקידו של הסקר בקביעת מדיניות בספריות

  • קביעת מדיניות והגעה להחלטות בספריה כלשהי מצריכה מידע מוקדם על עמדות הצוותים המאיישים את הספריות, והמידע צריך שיהיה אמין ומדויק. חסר במידע עלול להפוך לחלק מהבעיה של העדר מדיניות וחוסר יכולת להגיע להחלטות מחייבות. הדבר נכון במיוחד לגבי גופים בעלי מבנה מבוזר, שהתקשורת בין חלקיהם מתנהלת כיום על ידי חילופי מיילים, ופגישות צוות אחת לתקופה.

  • הסקר הוא אמצעי יעיל איסוף מידע לפני קבלת החלטות או קביעת מדיניות בינספרייתית.

  • הסקר נערך ברמות שונות, ברמת הספרייה הבודדת, רמת ספריות המוסד בו ממוקמות, ברמת הקונסורציום, או ברמות של סוגי ספריות שונים.


ועוד על הסקר בקביעת מדיניות בספריות

  • הסקר הוא שיטת מחקר תיאורית לאיסוף מידע על ידי החוקר כאשר לא ניתן להתבונן על תופעה מסוימת ישירות, למשל איסוף מידע על עמדות כלפי שירותי הספרייה. הסקרים הם שיטת המחקר הנפוצה ביותר במידענות וספרנות מזה שנים והיא נועדה להעריך עמדות ואפיונים לגבי שורה ארוכה של נושאים, מהרגלי צריכת מידע ועד לבדיקת מנשקי מחשב ספרייתיים, מתכנון אסטרטגי להטמעת שירותים חדשים בספריה ועד לתגובות צוות הספריות לצמצומים בתקציבי הספריות ועד לשווק הספרייה על מנת להגדיל מספר משתמשיה.

  • הסקר הוא גם שלב בפתרון בעיות בפניהן ניצבת הספרייה, ועריכת הסקר עשויה לגלות מקור הבעיה ומדוע בכלל קיימת. ההחלטות בעקבות הסקר חייבות להתחשב במה שנלמד באמצעותו.


הסקר הוא גם כלי ביבליומטרי... בקביעת מדיניות בספריות

  • הסקרים הם בשימוש גם במחקר הביבליומטרי כשיטת מחקר משלימה לספירת ציטוטים. במחקרו של פרופ' שפסקי משנת 1992 נערך מחקר לבדיקת שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים למדעני חו"ל, ולאחר התוצאות שהתקבלו ממאגר המידע Science Citation Index השלים החוקר את המחקר על ידי סקר שיתופי פעולה מדעיים בשתי אוניברסיטאות ישראליות, וקיבל תוצאות גבוהות יותר מאשר בבדיקה הראשונית של מאגר המידע. חוקר בשם מנגיני (2005) ערך סקר ביבליומטרי לבדיקת תפוקת חוקרים ברזילאיים בתחום הביוכימיה, החוקרים בריימר ונילסון (2010) סקרו את הצמיחה במספר בעלי הדוקטוראט בביו -רפואה בשוודיה, והגיעו למסקנה כי שוודיה עומדת במקום הראשון בעולם בגידול בתחום זה.


סוגי סקרים בקביעת מדיניות בספריות

  • ישנם סוגים מספר של סקרים ספרייתיים, למשל קבוצת מיקוד, או ראיונות עם נחקרים או שאלוני סקר המופצים במייל באינטרנט, או סקרים תוך ספרייתיים המבקשים מהנחקרים למלא שאלונים בתוך הספרייה בזמן שהותם בה.

  • קבוצת מיקוד יעילה ביותר בחשיפת התחושות האמיתיות של הנחקרים אך בשל היקף הקבוצה קשה ליצור הכללות מהתוצאות. ראיונות אף הם טובים לקבלת מידע מעמיק על הנחקרים, אך ביצוע ראיונות למדגם רחב עלול לגזול זמן רב. לכן שאלוני סקר הנשלחים לנחקרים במייל או בדואר הם בדרך כלל השיטה החסכונית ביותר להגעה לקהל רחב של נחקרים עם מספר שאלות רב יחסית.

  • צריך לציין, עם זאת, כי בכל שיטה מאבדים מימד אינפורמטיבי כלשהו, וזה ככל הנראה בלתי נמנע, בסקר במייל למשל מאבדים את המימד האישי של תגובות המרואיין, סקר עם שאלות סגורות מאבד את מימד הדעה האישית. סביר להניח שאין שיטת סקרים מושלמת העונה על כל החסרים, אלא אם כן מפעילים שיטות סקרים שונות על אותו מדגם, מה שלא נעשה בדרך כלל.


ניהול שוטף של סקרים בספריית אוניברסיטת חיפה

  • ספריית אוניברסיטת חיפה היא מוסד ריכוזי, ובמבנה מוסדי כזה קיימת אפשרות טובה להגעה להחלטות מחייבות וקביעת מדיניות על ידי ישיבות צוות, ולא קיימת הזיקה לפקולטה מסוימת במיוחד. עם זאת, רואים צוותי הספרייה לנכון לקיים סקרים תקופתיים לגבי השגות או שביעות רצון משתמשי הספרייה, וכן למטרות זיהוי אלה שאינם משתמשים בה. דף הסקרים בקישור הבא:

  • http://liblog.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=1460


הקייס הנוכחי אוניברסיטת חיפה

  • המקרה הנחקר בעבודה זו ספציפי. מבנה הספריות בטכניון הוא מבוזר, ספריה מרכזית ועוד 18 ספריות פקולטיות. הספריות הפקולטיות בטכניון, כיום 18 במספר, נמצאות בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לספרים שנרכשו על ידי אנשי סגל בתקציבי מחקר. בעבר, היו ספרים אלה נרשמים ברישום ידני כלשהוא, ולא היה לגביהם נוהל מיוחד, ולמעשה היו רכושו הפרטי של הרוכש. גישה זו גרסה כי מכיוון שהספרים נרכשו מתקציבים חוץ-טכניונים, ומכל תקציב כזה הטכניון ככל מוסד אחר כבר מפריש לעצמו את אחוז התקורה, הרי אין מניעה שהספר יישאר בידי החוקר ויהיה רכושו הפרטי. לפני כ-7 שנים שינה הטכניון עמדה בקשר לספרים אלה ודרש לכלול אותם בקטלוג הספריות עם רישום "בתקציב מחקר" וסימון תאריך 31.12.15 שבתקופה ההיא נראה היה כמועד רחוק מאוד, אולם כיום נראה שבעוד מספר שנים יהיה צורך להחליף תאריך "אינסוף" זה. ספרים אלה לא היו להשאלה למרות שהיו רשומים בקטלוג כחלק ממצאי הספריות.

  • נוצר מצב שבו הסטודנט רואה ספרים אלה אך אינם זמינים לגביו.

  • מדי פעם מבקשים הסטודנטים, ולעתים חברי סגל אחרים לעיין בספרים אלה שהסטאטוס הספרייתי שלהם הוא לא להשאלה, ואף לא לעיון.

  • הבעיה קיימת בעיקר בספריות הפקולטיות, והמידענים והספרנים בספריות אלה אימצו לעצמם נוהלים שונים לגבי בקשות להשאיל ספרים אלה, ואין מדיניות מוצהרת בנושא.


הסקר אוניברסיטת חיפה

  • מכיוון שנוצרו מצבים שונים בנושא זה בשל העדר מדיניות והנחיה אחת לגבי בקשות סטודנטים וסגל להשאלת ספרים אלה הוחלט לקיים סקר, שיקבע מה עמדת צוותי הספריות בנושא זה, במטרה להגיע לעמדה אחידה בנושא. היזמה לסקר הייתה של צוות ספרית מדעי המחשב בטכניון.

  • הסקר היה קצר וכלל שבע שאלות בלבד. ההנחה הייתה שמכיוון והקייס היה מאוד ספציפי ומצומצם אין צורך בפיילוט שיקבע את תקפות השאלות, הנחה שהוכחה כשגויה עם קבלת התוצאות.


מהלך הסקר והממצאים אוניברסיטת חיפה

  • 41 שאלונים נשלחו ל-16 ספריות פקולטיות, 30 שאלונים הוחזרו כלומר, 73% החזר הנחשב לטוב ומאפשר בחינה מהימנה של התוצאות.

  • שאלה 1. האם קיים בספרייתכם נוהל השאלת ספרים שנרכשו בתקציב מחקר לאנשי סגל, לסטודנטים לתארים גבוהים או סטודנטים לתואר ראשון ?

  • להלן ההתפלגות:


שאלה 1: האם קיים בספרייתכם נוהל השאלת ספרים מתקציב מחקר לאנשי סגל ו/או סטודנטים ?


שאלה 2 : האם ידוע לכם על מדיניות מסוימת הקיימת בנושא השאלת ספרים מתקציב מחקר ?


שאלות 3, 4 האם נתקלו המידענים והספרנים בסירוב אנשי סגל שהתבקשו להשאיל ספרים בתקציב מחקר והאם הם סבורים כי ספרים אלה רכוש פרטי של איש הסגל


שאלו 5,6 בעיית הפרטיות: האם יגלה הספרן למשתמש מי מחזיק בספר המבוקש ? והאם ישלח אותו אל מחזיק הספר לבקש להשאיל הספר ?


שאלה 7: ברמה הפילוסופית, האם ספרים אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?


דיון אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?

  • בטבלאות הנ"ל במקומות שאין חיבור ל-100% לא הייתה תשובה מכמה נחקרים, או הוזנחו חלקי אחוז אחד.

  • שאלה 6 התגלתה כבעייתית מכיוון ש 26% מהנשאלים ענו כי אינם מבינים את השאלה לגבי מי יבצע את הליך ההשאלה, הספרן או הסטודנט, לספר בתקציב מחקר בו יש לפנות אל המרצה ולבקש את הספר שבעצם לא נועד להשאלה. לא בררתי ממה נבעה אי ההבנה, האם מניסוח השאלה או מאופי הפעולה הנדרש או מהבדלי הבנת השפה, בכל אופן אי הבנה זו מראה כי גם בסקרים בעלי היקף קטן יחסית יש לערוך פיילוט שימנע שאלות שאינן ברורות לנחקרים.


ממצאים אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?

  • ממצאי סקר זה מראים כי בשאלה 1 לגבי הנוהל הקיים של השאלת ספרים בתקציב מחקר , נראה כי לגבי השאלה "לאיש סגל אחר" יש יותר תמימות דעים שיש להשאיל ספרים אלה מאיש סגל אחד לשני, אך ככל שיורדים בסולם הדרגות האקדמי, חלוקות הדעות יותר, להשאיל או לא להשאיל ? יש וודאות מסוימת שלסטודנטים לתואר ראשון אין להשאיל ספרים אלה. לרוב הנחקרים (בשאלה 2) לא ידוע על מדיניות מסוימת הקיימת בנושא (70%), ורוב הנחקרים זכו לעתים לסירוב מאנשי הסגל להשאלת ספרים בתקציב מחקר (53%) או שלא סורבו כלל (40%).


ספרים הם לשימוש אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?

  • שאלות 4 (האם ספרים אלה רכוש פרטי ?) וכן שאלה 7 (התייחסות פילוסופית לשאלה האם ספרים אלה צריכים להיות מושאלים ?) בדקו למעשה את תפישת ערך השימוש של חמר ספרייתי בעיני צוות הספרייה והעלו כי בין 68% ל-76% סבורים כי הספרים הם לשימוש בכל מקרה (רנגנטן, פילוסוף הספרנות, היה גאה בכן/ם !!).

  • שאלה 5 בדקה למעשה את ערך שמירת פרטיות הרשומות בספריות והתוצאה העלתה כי ב-76% מהמקרים ערך זה נשמר. תוצאה זו קיבלה חיזוק נוסף בתשובות לשאלה 6 לפיה 53% מהנחקרים העדיפו לנהל את מו"מ ההשאלה עם חבר הסגל, בעל הספר, בעצמם כמתווכים בתהליך, ולא לשלוח את המשתמש אל חבר הסגל לבקש את הספר להשאלה.


המסקנות אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?

  • המסקנות מסקר זה הן שברוב הספריות סבורים המידענים והספרנים כי ספרים שנרכשו בתקציב מחקר הם לשימוש שוטף. אם הם נגישים בקטלוג הספרייה הם חייבים להיות גם זמינים למשתמש.

  • עם זאת, ישנה יותר תמימות דעים לגבי ההשאלה לחברי סגל אחרים וסטודנטים לתארים גבוהים, ומיעוט הספרנים היה משאיל ספרים אלה גם לסטודנטים לתואר ראשון, כל ההשאלות, חייבות לדעת הספרנים, להיעשות תוך שמירה על כללי אתיקה של השאלה ופרטיות רשומות הקורא.

  • ממצאים אלה עשויים לשמש את הספריות הפקולטיות בבואן לגבש מדיניות מתואמת בנושא.


תודה אלה לדעתכם מיועדים להשאלה ?

להתראות בכנס הבא


ad