רותי בן-יצחק גלקין

1. רותי בן-יצחק גלקין משך שירים וצילומים

2. רותי בן-יצחק גלקין משוררת. נולדה בישראל בתחילת 1946. הוריה, ממקימי קיבוץ יחיעם שבגליל, היו ניצולי שואה מהונגריה ומצ'כוסלובקיה, שעלו לארץ לאחר מלחמת העולם השניה. בילדותה נדדה עם משפחתה מן הקיבוץ לחיפה, ליפו ולרמת-אביב. למדה ספרות עברית, פילוסופיה והוראה באוניברסיטת תל-אביב וספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים. הקימה את ביתה בבאר-שבע ועובדת כספרנית יעץ בכירה בספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אם לבת, דורין גלקין. כותבת שירים מגיל צעיר. עיקר כתיבתה בעברית, ומיעוטה באנגלית. עוסקת גם בתרגום שירה. חובבת צילום ומצלמת במיוחד פורטרטים, בעלי-חיים ונופים. פרסמה ספרי שירה בהוצאת עקד, ושירים בודדים התפרסמו בקבצי שירה, בעיתונים ובבטאונים.

3. RUTHI BEN-ITZHAK GALKIN Born in Israel in early 1946. Daughter of Holocaust survivors from Hungary and Czechoslovakia, who made aliyah after World War II, and were among the founders of Kibbutz Yehi’am in the Galil. As a child, she moved with her family from the kibbutz to Haifa, to Yafo and to Tel Aviv. Studied Hebrew Literature, Philosophy and Education at Tel Aviv University and Library Science at the Hebrew University of Jerusalem. Resident of Beer Sheva. Mother to a daughter, Doreen Galkin. Works as a senior reference librarian in the Aranne Library, Ben-Gurion University of the Negev. Began writing at a young age. Writes mostly poetry in Hebrew. Also translates poetry. Some of her poems were written originally in English and translated by her into Hebrew. Enjoys photography and specializes in portraits, animals and landscapes. Books of her poetry were published by Eked. Selected poems were published in poetry anthologies and newspapers.

4. משך מִי אָנוּ טוֹבְלִים בְּרֶגַע עָמק נִמְשָךְ סְפוּג נִיחוֹחעָבָר זָהב עַתִּיק הַנּוֹטֶה לִכְלוֹת לוּלֵא נִסְפָּג – בְּלוּל נְגהוֹת עֲמוּמִים שֶׁל בָּאוֹת הַנּוֹטוֹת לִדְחק אֶת רַגְלֵינוּ עוֹמְדוֹת עַל סַף – . . . . . מַה שִׂיחֵנוּ קְשָׁתוֹת שֶׁהֻתְווּ בַּנֵּכָר קְרֵבוֹת מַשִּׁיקוֹת בְּמֻקְדָּם וּבִמְאֻחָר בְּמַחֲזוֹר חַיֵּינוּ – חַיִּים שׁוֹקְקִים! הִנֵּה הָעוֹלָל הַמְשַׂחֵק לְמַרְגְלוֹתַי בְּבוֹא הָעֵת יֵשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתַי.

5. DURATION Who are we Dipping in a deep Enduring moment Soaked with the odours Of an old golden past Which tends to perish Unless absorbed - Confounded with obscure splendours Of a future Which tends to drive out Our feet Being on the threshold - What is our dialogue Rainbows sketched in foreign lands Approaching and touching Sooner and later Our life cycle - Desirous life! This infant who is playing at my feet Will be sitting at my headrest When time comes. (Translation)

6. עונג דִּמְמַת הַקַּשּׁוּבִים אֶל עָנְגְּם, בַּת מִקְדָּשִּׁים הִיא - וְשֶׁמָּא אִמָּם - פְּזוּרֵי אֶרֶץ רַבָּה. חַג הוּא. הֱיוֹת חֶלְקָם עִם כּל סוֹבֵב הוֹלֵךְ לוֹ חָג בַּטֶקֶס הָעַתִּיק. הֱיוֹת הַחֵלֶק דְּמוּי הַכּל. אִישׁ אִישׁ וְאִשָּׁה אִשָּׁה - כְּמִין זָר שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב בָּא הַטּוֹבֵל וְהַחֶסֶד גּוֹחֶה עָלָיו - נִמְצָאִים רְאוּיִים לַנֵּס שֶׁהֵם מְחוֹלְלִים. מתוך: נקודת השקה . . קנובה - אמור ופסיכה

7. DELIGHT The silence Of the listeners To their delight Is a descendant of the Temples - Or perhaps their ancestor - Dispersed over the whole country. It's a feast. They take part In the Whole And go round Dancing in the old ceremony. The part becomes whole-like. Every man And every woman - As strangers who came but lately, Who were baptized and blessed at once - Deserve the miracle They have caused. (Translation)

8. המלוה לִוִּיתִי אֶת הַיּוֹם מִתְּחִלָּה - הָיְתָה שֶׁמֶשׁ נוֹטָה וְקוֹמָתִי לְעמָּתָהּ נִזְקְפָה אַט - הָיָה בּהַק נוֹדֵד בְּסִבְכֵי עֵצִים בֵּינוֹתָם רִצֵּד מַבָּטִי עַד יַעַף רְווּי תְּמוּנוֹת מַחֲוִירוֹת וְהוֹלְכוֹת - וְהַיּוֹם הִרְחִיק דְּאוֹת אֶל סוֹפוֹ לָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה - עָף לְפָנָיו וְכָשַל אַחֲרָיו מְלַוֶּה כְּבַד-שַׂרְעַפִּים עֲמוּס אֵינְסוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ לָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה. מתוך: עיקבות היות . . . .

9. THE COMPANION I was accompanying the day from its beginning - The Sun was inclining While my stature was rising Against it slowly - There was a glitter wandering From behind the boughed trees While my glance was jumping until weariness Loaded with fading and vanishing images - And the day was gliding and declining to its end To return as at first - Flying before it and stumbling after it The companion immersed in thoughts Full of infinity But finally wouldn't return as at first. (Translation)

10. בְּהִמָּסֵךְ רֵיחָהּ שֶׁל עַלְוָה נִרְקֶבֶת בְּרֵיחַ שָׁרְשֵׁי פֶּרֶא צְמֵאֵי חַיִּים נֵחָבֵא בָּאֲדָמָה רַכָּה, טוֹבְעָנִית כּה אוֹבְדִים כָּלִים, שָׁבִים קְרֵבִים - . אַסְמִיךְ אֶצְבַּע תּוֹהָה אֶל נְקדַּת הַהַשָּׁקָה חַיִּימָוֶת - . . . ירקות אפלה יַרְקוּת אֲפֵלָה יַרְקוּת בְּשֵׁלָה - לא יֵאָמֵן זֶה דְּבַר הֱיוֹתִי חַי. מתוך: ספיראלה

11. DARK GREENNESS Dark greenness Ripe greenness - When the odours of rotten leaves And the wild life-thirsty roots get mixed, We'll hide within the ground So soft, so swampy, Lost, perish, return, approach - I almost touch with a wondering finger The tangential point Lifedeath - It's unbelievable That I am alive! (Translation)

12. היוולדות חוזרת אִמִּי בִּזְרוֹעוֹתַי טוֹבַעַת חֶבְלֵי מוֹתָהּ וְחֶבְלֵי לֵדָתָהּ כְּרוּכִים בְּרֶגַע שֶׁל דּם לִבִּי - וּבְהִתְחַדֵּשׁ הַפַּעַם הָיָה לִי מוֹת הָאֵם לְאוֹת שֶׁל הִוָּלְדוּת חוֹזֶרֶת - הִיא לְעוֹלָמָהּ וֲאֲנִי לְעוֹלָמִי שֶׁטַּבּוּרו אַהֲבַת-אֵם. . .

13. SENSES How can I feel you with each of my senses, If we belong in different universes? When you laugh, I'm flying, When I glow, you're blowing, Far from the light any shade just fades, If we try, we'll lose our ways - I can't see the stream of your thoughts, You can't hear the song of my ghosts, We never follow each other's traces - But some day when the horizon turns unknown, Far away a new dawn in one of the time-spaces - We'll find ourselves full of free senses of our own!

14. חושים אֵיךְ אוּכַל לְחוּשְׁךָ בְּכָל אֶחָד מֵחוּשַׁי, בְּעוֹדֶנּוּ שַׁיָּכִים לִיקוּמִים שׁוֹנִים? כַּאֲשֶׁר תִּצְטַחֵק, אֲנִי אֲרַחֵף, כַּאֲשֶׁר אֶזְדַּהֵר, אַתָּה תְּנַשֵּׁב, הַרְחֵק מֵהָאוֹרהוֹלְכִים הַצְּלָלִים וְדוֹהִים, בְּנַסּוֹתֵנוּ לְהִמָּצֵא, אֲנַחְנוּ תּוֹעִים - לא אוּכַל לַחֲזוֹת בְּזֶרֶם הֲגִיגֶיךָ, לא תּוּכַל לְהַאֲזִין לְזִמְרַת רְפָאַי, אֵינֶנּוּ מְהַלְּכִים זֶה בְּעִקְבוֹת זֶה אַף פַּעַם – אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם, בַּהֲפךְאֳפָקֵינוּלְלא-נוֹדָעוּ, בִּזְרחַ שַׁחַר חָדָשׁ בִּזְמַן-חָלָל אֵי-שֶׁהוּא - נִמָּצֵא עוֹטִים שֶׁפַע חוּשִׁים חָפְשִׁיִּים מִשֶּׁלָּנוּ! (תרגום) . .

15. SLOW-MOTION In your own space of time You always move so fast That all around you Seems to flow in slow motion – Like swimming in an ocean – Back into the past. I'm lost! I can't find a real dimension, A foothold, even a point of fall, An existing way of life in a black hole, Or out into a hidden wrinkle in time – We're lost! Let's move at once upon a time… Let's be moved at once out of time!

16. בתנועה איטית בַּחֲלַל-זְמָן אֲשֶׁר לְךָ נוּעַ תָּנוּעַ כּה מַהֵר, עַד כִּי יִדְמֶה הַסּוֹבֵב אוֹתְךָ לְזוֹרֵם בִּתְנוּעָה אִטִּית - כְּשׂוֹחֶה בְּמֶרְחֲבֵי-יָם - לְעֵבֶר הֶעָבָר. אָבוֹד אבַד! לא אוּכַל לִמְצא בְּדַל מֵמָד, אֲחִיזַת-רֶגֶל, וְלוּ נְקדַּת נְפִילָה, אפֶן הִתְקַיְּמוּת בְּתוֹךְ חוֹר שָׁחוֹר, אוֹ הֵחָבְאוּת בְּמִסְתּוֹר קֶמֶט-זְמָן - אָבוֹד נאבַד! הָבָה נָנוּעַ אֶל הָיה הָיָה פַּעַם... הָבָה נוּנַע פִּתְאם לִמְחוֹזוֹת-חֵפֶץ שֶׁלּא בְּעִתָּם! (תרגום) . . . . . . . . .

17. רגע של נפילה רֶגַע שֶׁל נְפִילָה הוּא גְּמוּל נִמְשָׁךְ עַל חֵטְא שֶׁלּא נֶחֱטָא לַשָּׁוְא בְּחִינַת מַעֲנֵה תְּפִלָּה אֲנוּשָׁה לִנְתּן מְלא כּל בַּעֲבוּר חֶלְקוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וְסִימָנוֹ בַּהֲפךְ פִּתְאם שֶׁאֵינוֹ רָצוּי לְנֶחֱשָׁק בְּאִוּוּי עֶלְיוֹן בְּחִינַת הֱיוֹת נָכוֹן לִנְתּן חַיִּים בְּמִלּוּאָם בַּעֲבוּר רֶגַע. מתוך: נקודת השקה . . . . .

18. בי אהו הֶעָלֶה נִבָּט בִּי וְלא בַּאֲהוּ - הַאוֹת הוּא: אֶת שֶׁהָיָה בִּי לא אוּכַל לְהַעֲבִיר, כִּי נִמְחֶה עֲבָרִי בְּבוֹאוֹ לָאֲוִיר, נֶאֱלָם דְּבָרִי? . . אוּלַי אוֹלִיךְ אֶת אֲהוּ אֶל שֶׁהָיָה בִּי. יַחְדָּו נְטַיֵּל בִּמְחוֹזוֹת דָּא וְהָא, וַאֲנִי אֶתְהֶה: הֲבִי אֲהוּ, אִם חוֹלֶמֶת אֲנִי אֶת הֱיוֹתוֹ? . וְשֶׁמָּא בְּזאת נִנָּכֵר, כִּי תִּבָּלֵל שְׂפָתֵנוּ, וּמִתְוַדְּעִים נִהְיֶה: שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. מתוך: עיקבות היות

19. צלילי גלים מִבְּלִיל צְלִילֵי גַּלִּים מַגִּיעַ צְלִיל גַּלִּי שֶׁלִּי אֶחָד בַּזְמָן וּבַמָּקוֹם לִי מְיעָד בִּתְוַי עָקם וּבִנְטוֹתִי – נוֹטֶה אִתִּי בִּנְתִיב הַנִּיעַ. . . שֶׁפַע שְׁנוֹת אוֹר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מַפְצִיעַ בָּהִיר וְחַד בְּאֵין אֲוִירָקִיעַ נָע וָנָד בָּרַב-מֵמָד מִמְקוֹר הַזְּמַנְקוֹם אֶל מְקוֹם הָאֵינְחם קְרִינַת עַד עַד תּם. . . עוֹבֵר כַּצֵּל גַּלְצְלִיל גַּלְהֵד שֶׁל רֶטֶט מֵיתָרִים עָבוֹר וּפָרוֹט בֵּין סוֹף לְאֵינְסוֹף עָבוֹר וְאָסוֹף אֶת צְלִילֵי הַנִּגוּן חֲלוֹף.

20. תשס"ז 2007 - כל הזכויות על השירים, הצילומים והמצגת שמורות לרותי בן-יצחק גלקין. ruthib@bgu.ac.il תודות: לבתי דורין על העזרה בהכנת המצגת. לחברותי צביה פולני ופיטה זקון על העזרה בניסוח ובהגהה באנגלית.