הפגזה בביירות. גולשים גילו זיוף בתמונה. עוצמת העשן הוגברה בפוטו-שופ.

1. הפגזה בביירות. גולשים גילו זיוף בתמונה. עוצמת העשן הוגברה בפוטו-שופ.

2. זו התמונה האמיתית, ללא תוספת עשן. הצלם פוטר, אולם רוב התמונות שהופצו בעולם עוד לפני-כן מכפר כאנא – צולמו על ידו.

3. זיוף מקור

4. מה עושה מיקי-מאוס חדש על הכביש אחרי הפגזה? הבובה נועדה ליצור השפעה רגשית, הזדהות ומסר של תמימות: 'כאן היו ילדים' ולא לוחמי חיזבאללה'. עדות ברורה לזיוף.

5. השקית הכתומה בולטת ומפנה את תשומת הלב לראש הבובה. לאחר הפצצת חיל האוויר בלבנון אמיתי או מבוים? איך שרד דווקא ראש הבובה את ההפגזה?

6. ה'כוכבת הלבנונית'. אישה זו צולמה מקוננת על הריסות ביתה – בזמנים שונים, ובמקומות שונים. עלינו לזכור את העובדה, שלמרות הזיוף שלפנינו, אזרחים לבנוניים רבים איבדו את ביתם.

7. רוב האנשים בעולם, כולל אנשי מקצוע מתחום העיתונות, אינם מודעים למניפולציות ולשימוש הציני של החיזבאללה באוכלוסיה השיעית בלבנון, ולכן החיזבאללה מנצח מבחינת תעמולה במקום להצביע על הזיוף, העדיף העורך להעביר מסר של מחנה פליטים שהותקף, בעוד למעשה, ממקום זה נורו טילים על ישראל ולכן הוא הופצץ. האזרחים הלבנונים שהגיעו לכפר כאנא בחפשם מחסה, לא הורשו לעזוב את המקום על ידי החיזבאללה שהפך אותם לקורבן בצורה מכוונת. תחיית-המתים בכפר כאנא. בכפר כאנא בלבנון נהרגו 28 איש. הלבנונים דיווחו על 57 הרוגים והפיצו תמונות מזויפות.

8. עלינו לזכור, כי לתמונות יש השפעה רבה על הציבור. התמונות משפיעות על הצופה מבחינה רגשית וגורמות לו להזדהות מיידית עם המסר בתמונה. כותרת שמוסיף העורך – מגבירה את השפעת התמונה על הצופים.

9. המלחמה על התודעה היא חלק ממטרות המלחמה. מדינת ישראל לא מצליחה לנצח בשטח של התודעה, מפני שהיא לא מדגישה מספיק את העובדה שהטרור פועל מתוך אזורי אוכלוסיה אזרחית. במדינת ישראל אין שר הממונה על הסברה, ואין תקציבים לכך.

10. קיים הבדל משמעותי בין הסברה לתעמולה. * התעמולה יוזמת, מנצלת הזדמנויות ובעיקר – מבקשת ליצור אותן. * תעמולה מתבססת על אמת חלקית, אליה מצטרפים הגזמות ושקרים. החיזבאללה והפלשתינאים מיומנים בשימוש בתעמולה.

11. לעומת התעמולה, הסברה מגיבה על המתרחש ועל מה שכבר הופיע באמצעי התקשורת. פעמים רבות זה מאוחר מדי, מפני שהציבור ממהר לבסס עמדה על בסיס התרשמות ראשונית. אין סבלנות לפרטים והסברים רבים. התעמולה - אקטיבית ותקיפה הסברה – בעיקר פאסיבית ומתגוננת.

12. לאחר הפגזת חיל האוויר בלבנון

13. פגיעת קטיושה בישראל

14. פגיעת קטיושה בישראל

15. התמונה שמסמלת את המלחמה: הלוחמים היו נחושים. תמונתו של תומר בוהדנה המ"פ הפצוע – אחד הסמלים החזותיים של מלחמת לבנון השניה.

16. איזון מול חד צדדיות עיתונאות ואמצעי תקשורת אחרים במדינה דמוקרטית חייבים לשמור על העקרונות המקצועיים גם בזמן מלחמה או משבר חברתי מסוג אחר.

17. איזון מול חד צדדיות עקרונות אלה מחייבים את התקשורת: • לשמור על כללי האתיקה העיתונאית • לא להסתיר מידע מהציבור • לא לדווח דיווחים שיקרים

18. איזון מול חד צדדיות בזמן מלחמת לבנון השניה עמדו ערוץ 10 והכתב צבי יחזקאלי תחת ביקורת. הטענה היתה, שצבי יחזקאלי מאדיר את נסראללה. חובת התקשורת – לדווח לציבור את המידע המלא, גם כאשר מידע זה אינו מוצא חן בעיניו.

19. איזון מול חד צדדיות בעקבות הביקורת הציבורית, הופסקו השידורים הישירים של נאומיו של נסראללה בתחנות הטלוויזיה הישראליות.

20. איזון מול חד צדדיות ההבדל העיקרי בין עיתונאות חד צדדית (תעמולה) לעיתונאות מאוזנת, מקצועית ואחראית: התעמולה אומרת לציבור מה לחשוב. העיתונות האחראית אומרת לציבור על מה לחשוב.

21. המצגת הוכנה עבור יום פעילות 'לאחר המלחמה' בידי ורד אורגיל, בית הספר התיכון עירוני נסויי קהילתי ע"ש יצחק רבין, באר-שבע, אוגוסט 2006. התמונות בהן נעשה שימוש במצגת זו מתוך: • www.warne.ws • תמונתו של תומר בוהדנה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/464/255.html