רווחה

1. מינהללשירותי קהילה א. בין תכניות המינהל ובין המדיניות העירונית רווחה בריאות קליטה תעסוקה

2. חזון ומטרות מינהל לשירותי קהילה המינהל לשירותי קהילה פועל לחיזוק הפרט, המשפחה והקהילות המגוונות בעיר, תוך שימת דגש על כבוד האדם והשונות תרבותית, למען חברה ירושלמית יצרנית ובריאה, בעלת סולידריות חברתית. חזון פיתוח כלכלי צעירים חינוך • פיתוח החוסן הקהילתי • מניעת הידרדרות במצבם של ילדים ובני נוער • שיפור המצב הכלכלי וקידום התפקוד העצמאי של תושבי העיר עקרונות מארגנים סרגל המדיניות טבלה 1: עקרונות מארגנים של המינהל בראי מדינות העירונית

3. מערך תכניות מרכזיות מינהל לשירותי קהילה תכניות עבודה מרכזיות – ריכוז על פי עקרונות מארגנים יותר ממחצית התכניות המרכזיות של המינהל מקדמות את ליבת המדיניות, ובעיקר את פיתוח התשתית הכלכלית והחינוך, וכמחציתן מקדמות דגשים נוספים של המדיניות העירונית, ובעיקר חיזוק האוכלוסייה וצמצום פערים מגזריים. זיקה למדינות העירונית דוגמאות מתלות לעצמאות חדשנות/ יציבות • תכנית חדשנית: • מופיעה לראשונה בשנת 2011 • משקפת חידוש משמעותי בדפוסי פעילות/בקהלי יעד/באזור התייחסות המינהלמקדם מהלכים חדשים ומערכתיים בהתייחס לכל אחד משלושת העקרונות המארגנים: עבודה קהילתית, מניעת הידרדרות ילדים ונוער והתמודדות עם העוני. עבודה קהילתית אסטרטגיית התמודדות עם עוני מערכתיות/ נקודתיות • תכנית מערכתית: • נוגעת לכלל תושבי העיר או לחלק משמעותי מהם • מתייחסת לכל העיר או לאזורים נרחבים ממנה • מקדמת תכנון כולל וארוך טווח אסטרטגיה עדכנית לילדים בסיכון פרטים ומשפחות מוכרי רווחה, קהילה, עולים חדשים (כולל ילדים והורים), ילדים ונוער בסיכון, הורים, ניצולי שואה, בני נוער חרדי, מובטלים, מעסיקים קהלי יעד

4. חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות צמצום פערים – כעיקרון מארגן בפוקוס מידע פותח חשיבה ועשייה • חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות צמצום פערים – נבחר לשמש דוגמה לעיקרון מארגן לשם בחינת עבודת המינהל על קידום המדיניות העירונית, זאת בשל היותו: • אחד הנושאים המרכזיים בפעילות המינהל בשנה הקרובה. • מקדם אחד המרכיבים המשמעותיים של ליבת המדיניות – פיתוח תשתית כלכלית, ובדגשים הנוספים – חיזוק הקהילה

5. מידע פותח חשיבה ועשייה – חיזוק החוסן הקהילתי מינהל לשירותי קהילה חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות צמצום פערים – מידע מרכזי סולידריות וחוסן קהילתי פערים חברתיים וכלכליים יוצרים מתח בין קבוצות אוכלוסייה – מתח שעלול להתפרץ באלימות אישית או חברתית. משנת 1990 ועד 2008 גדל מספר העבריינים בעיר פי שלושה (מ-4,256 ל-12,385). כמו כן, נתוני העבריינות בקרב קטינים בירושלים עולים על אלה של תל אביב וחיפה. מודרות תושבים מביאה לחוסר אכפתיות ולייאוש אישי וסביבתי – בשכונות ובאזורים עניים יש לילדים פחות הזדמנויות לפעילות של התפתחות, לנערות ולנשים מסוכן יותר ללכת ברחוב, וכאשר התושבים רואים את השכונה מלוכלכת או מוזנחת הם מבינים מה החברה חושבת עליהם, ומתחילים לחוש רגשי נחיתות, אשר משפיעים על עשייתם בקהילה (על פי הספרות המקצועית – קרומר-נבו ושות', 2010). קושי ביצירת סולידריות חברתית בעיר ובחיזוק תחושת השייכות לעיר – עלול להביא להגירה שלילית של קבוצות חזקות. פערים בנגישות למידע – ל-46.1% ממשקי הבית בעיר יש מינוי לאינטרנט, לעומת 59.3% בארץ. קטינים ללא עבר פלילי שהופנו לשירות המבחן לנוער, 2008 קטינים עם עבר פלילי שהופנו לשירות המבחן לנוער, 2008 החוסן הקהילתי מתבטא במגוון משתנים. חשוב להגדיר משתני יסוד של ה"חוסן הקהילתי" – אשר התערבות ממוקדת בהם עשויה "לעשות את ההבדל" ולהשפיע על שינוי מגמות ועל קידום המדיניות העירונית.

6. מידע פותח חשיבה ועשייה – חיזוק החוסן הקהילתי מינהל לשירותי קהילה השתתפות בכוח העבודה: בירושלים ההשתתפות בכוח העבודה נמוכה מאשר בישראל – אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בירושלים ב-2009 היה 46.1% מהתושבים בגיל 15+, בעוד הממוצע הארצי היה 56.6%. פערים בין המגזרים בהשתתפות בכוח העבודה – האחוז הנמוך ביותר נרשם בקרב האוכלוסייה החרדית ובעיקר בקרב גברים חרדיים (38% לעומת 80% בקרב גברים יהודיים לא חרדיים ו-46% מועסקות בקרב נשים חרדיות לעומת 72% בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות) ובקרב נשים ערביות (15% בלבד). פערים בין המגזרים ברמת התעסוקה – בשנת 2008 8.7% מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר בגיל העבודה היו בלתי מועסקים לעומת 11.9% מקרב הערבים בגיל העבודה . אחוז השתתפות בכוח העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר פערים בהכנסות ההכנסה הממוצעת של תושבי העיר נמוכה ביחס לכלל ישראל – בשנת 2007 היה השכר ממוצע לשכיר בירושלים 5,800₪ בהשוואה לישראל – 6,743 ₪ (תל-אביב – 8,028, חיפה – 7,537). שכר ממוצע לעובד עצמאי בירושלים – 6,510 ₪, בהשוואה לישראל – 7,396 ₪ (תל אביב – 9,327, חיפה – 7,655). פער בהכנסות בין העובדים בעיר – בשנת 2007 השתכרו 47% מהשכירים בעיר עד שכר מינימום (אחוז גבוה יותר מבין שלושת הערים הגדולות והממוצע הארצי), לעומת 21.9% מהשכירים שהשתכרו יותר מכפליים מהשכר הממוצע בעיר (האחוז הנמוך ביותר מבין שלוש הערים הגדולות והממוצע הארצי). בקרב העצמאים התמונה דומה: 51.4% מהעצמאים השתכרו עד שכר מינימום, לעומת 22.0% מהעצמאים בעיר שהשתכרו לפחות כפליים מהשכר הממוצע המשק. העוני מהווה מערך רחב וכולל הפוגע בחוסן הקהילתי ומייצר פערים. נתוני ההכנסה מעידים על חשיבות התאמת תכנית להיקפים משמעותיים של אוכלוסייה, ראייה עירונית כוללת ובמקביל – התאמה לאורחות החיים המגזריים בעיר. כל תכנית פעולה והתערבות מחויבת בשילוב ייחודי זה.

7. מידע פותח חשיבה ועשייה – חיזוק החוסן הקהילתי מינהל לשירותי קהילה חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות צמצום פערים – מידע מרכזי • פיתוח מערך סיוע להשתלבות בתעסוקה לחרדים – האגף עודד וסייע לפיתוח פרויקט מפת"ח לסיוע לתושבים חרדים בהשתלבות בעולם העבודה. בימים אלו נפתחה מכינה להכנת חרדים לעולם העבודה ומורחבת העבודה עם המעסיקים לאיתור והתאמת מקומות עבודה למגזר החרדי. • פתיחת תחנות טיפת חלב נוספות במזרח העיר – מתוכננת לשנת 2011. • דוגמאות מהנעשה עד היום וכווני העבודה: • פיתוח מודל לקידום עצמאות של תושבים החיים בעוני – המודל שם דגש על סיוע משולב בתחומי ההתעצמות, התעסוקה, מיצוי הזכויות, ליווי אישי ומעורבות קהילתית. המודל נוסה בהצלחה בקרב 230 נשים חד-הוריותוכיום מתבצע בקרב משפחות החיות בעוני ובקרב משפחות אתיופיות. • ייצוג צורכי תושבים נזקקים במינהלים הקהילתיים – 21מינהליהשכונות מעורבים ופעילים בהנהלות המינהלים הקהילתיים באופן המעודד את פעילות הקהילה למען תושבים נזקקים. • פיתוח תהליכי שותפות ומעורבות תושבים בחיי הקהילה – גיוס והכשרת פעילים מקרב התושבים (במיוחד הנזקקים), העצמתם ושילובם בפעולות לטובת הקהילות בשכונות – בסה"כ פעלו בשנת 2009 כ-600 פעילים. • הקמת מוקד סיוע הון אנושי במזרח העיר – המוקד שם דגש על סיוע לתושבי מזרח העיר בהשתלבות בעבודה ובימים אלו מורחבת עבודתו לאיתור וגיוס מקומות עבודה ייחודים לתושבי מזרח העיר - סה"כ נחשפו לאפשרויות תעסוקה כ-1,500 תושבים ואותרו עוד 121 מקומות עבודה.

8. מידע פותח חשיבה ועשייה – חיזוק החוסן הקהילתי מינהל לשירותי קהילה על בסיס ניתוח נתוני רקע וסקירת פעילות המינהל, מוצגות סוגיות ושאלות להמשך הידוק הקשר בין פעילות המינהל סביב העיקרון המארגן ובין ליבת המדיניות העירונית: פיתוח כלכלי, צעירים וחינוך. סוגיות אלה מיועדות לעורר דיון ולהעלות כיווני חשיבה ועשייה במהלך שנת הפעילות הקרובה ולהקל על גיבוש תכניות עבודה להמשך. חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות צמצום פערים – בקידום המדיניות העירונית • צעירים: • כיצד ניתן לקדם את מעורבות הצעירים באתגרים החברתיים בעיר? • פיתוח מקומות תעסוקה ושילוב צעירים משכבות בינוניות בעיר בעולם התעסוקה לצורך חיזוק התפקוד העצמאי של משפחות צעירות בעיר • הבטחת דיור בר-השגה לצעירים בעיר – גם אלו שבאו ממשפחות בעיר המרוויחות עד שכר מינימום (כאמור, 47% מהשכירים בעיר!) • חינוך: • באיזו מידה מערכת החינוך בעיר תומכת בחיזוק אוכלוסיות חלשות לצורך הקטנת פערים? • באיזו מידה מערכת החינוך שמה דגש על חינוך לחיזוק סולידריות חברתית, תמיכה בחלש ומעורבות בקהילה? • האם מערכת החינוך בעיר תומכת בעידוד הורים ליציאה לעבודה? בשעות פעילות, תשתיות ובתוכן הלימודים? • באיזו מידה מערכת החינוך החרדי מכינה לחיי עבודה ? • פיתוח מערך של חינוך מקצועי/ הכשרה מקצועית כחלופה לנושרים ממגזרים שונים • שותפות עם המנהיגים של הקהילות השונות – ובמיוחד הקהילה החרדית והאתיופית – לצורך פיתוח תכניות ועריכת שינויים בתכניות לימוד והכשרה • פיתוח כלכלי: • באילו היקפים/אוכלוסיות עוסקת העיר בשיפור המצב הכלכלי? • האם קיים דגש על הפניה לתעסוקה ותכניות להכשרה, בנושאים הייחודיים לירושלים – תיירות, תרבות, טכנולוגיה? • התאמת תכניות שיפור כלכלי למגזרי העיר (רגישות תרבותית) • האם יש פעילות "רגישת ביקושי שוק" – המגזר העסקי והיזמי

9. מינהל לשירותי קהילה ב. תכניות עבודה בפוקוס 2011 רווחה בריאות קליטה תעסוקה

10. המינהל לשירותי קהילה קהילה כללי תכנית: התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון תכנית: מיזוג מחלקות לעבודה קהילתית מטרה: הרחבת מערך המענים לילדים ונוער בסיכון והוריהם, והגברת שיתופי פעולה בין משרדיים בטיפול בילדים. מטרה: גיבוש ראיה כוללת המבוססת על איגום וניצול אופטימלי של משאבים ושיתופי פעולה ובין כלל הגורמים בעיר. תיאור: תכניות המיועדות לפיתוח תכניות ומודלים חדשים להתערבות עם ילדים ובני נוער בסיכון וכוללות עבודה ביון משרדית בכל הרמות. תיאור: פיתוח חזון וגיבוש אסטרטגיה קהילתית משותפת לכלל העובדים הקהילתיים, גיבוש מבנה ארגוני והגדרת תפקידים מותאמים לצרכים, סדנאות לגיבוש תפיסה מקצועית, והדרכות והכשרות להבטחת ידע מקצועי.

11. המינהל לשירותי קהילה אגף רווחה תכנית: תכנית להגברת איתור ודיווח על אלימות כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים תכנית: מעורבות ושותפות תושבים בקהילה מטרה: הגברת איתור ודיווח על אלימות כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים, השפעה על מדיניות עירונית בנושא אלימות. מטרה: העצמת אוכלוסיות חלשות לצמצום פערים בין אוכלוסיות. תיאור: התכנית מיועדת להורים ואנשי מקצוע נותני שירותים, הבאים במגע יום יומי עם אוכלוסיית האנשים בעלי צרכים מיוחדים, לפיתוח כלים להעלאת מודעות וליצירת רשת לזיהוי ולאיתור מוקדם של התעללות. תיאור: גיוס והכשרת פעילים לליווי וקידום תכניות ונושאים בלשכה, בקהילה ,ובעיר.

12. המינהל לשירותי קהילה אגף רווחה תכנית: התרעה חברתית ושינוי מדיניות תכנית: מיצוי זכויות של תושבים מטרה: קידום ופיתוח נושאים לטובת הקהילות באמצעות התארגנויות של ארגונים ותושבים. מטרה: מיצוי זכויות של תושבים. תיאור: פעולות המכוונות לשינוי מדיניות ונהלים של הממשלה, גורמים בעירייה, וגופים ציבוריים לטובת הקהילות בעיר. תיאור: קידום פעולות הסברה, הפצת מידע, ליווי וסנגור לתושבים לצורך מימוש זכויותיהם.

13. המינהל לשירותי קהילה אגף רווחה תכנית: נוח"ם – פיתוח שירותים לנוער חרדי מנותק תכנית: תכנית אסטרטגית לשירותים לילדים ובני נוער מטרה: מניעת נשירה והידרדרות בני נוער חרדים ממערכות החינוך. מטרה: גיבוש מדיניות עדכנית כוללת, לפיתוח השירותים לילדים ונוער בסיכון ומשפחותיהם, והעלאת יעילות ומינוף מגוון המשאבים לטובת ילדים ונוער בסיכון. תיאור: התכנית נותנת מענה מקצועי לאוכלוסייה החרדית בירושלים, לעדותיה ולקהילותיה, בסוגיית הנוער הנושר והמנותק. מענה מקצועי מותאם לצרכי האוכלוסייה, אורח חייה, ומאפייניה הייחודיים, תוך יצירת כלים מקצועיים. תיאור: מהלך אסטרטגי לעדכון מדיניות השירותים לילדים ונוער בסיכון ומשפחותיהם המיועד לספק כלים להתמודדות עם צרכי הילדים והנוער בסיכון על בסיס פיתוח עדכני, גיבוש תפיסה, ומדיניות מנחה אשר תאפשר לגזור תכניות אופרטיביות לאורך זמן וכן לתרום לעיצוב מדיניות חברתית כוללת של העיר.

14. המינהל לשירותי קהילה אגף רווחה תכנית: שיפור תנאי חיים לניצולי שואה תכנית: מתלות לעצמאות – פריצת מעגל העוני מטרה: צמצום עוני בקרב ניצולי שואה בדגש על מיצוי זכויות לקבלת קצבה והטבות, צמצום בדידות, והדרה חברתית. מטרה: הוצאת משפחות ממעגל העוני. תיאור: תכנית זו מהווה מודל שירות עירוני למתן סל שירותים מגוון וייחודי המתאים לצרכי קשישים ניצולי שואה. תכנית זו בנויה על פיתוח של סל מענים מותאם לסיוע לניצולי השואה הן לזקנים עצמאיים והן לזקנים המרותקים לביתם. תיאור: קידום כלכלי וחברתי של משפחות החיות בעוני בעיקר בתחום התעסוקה, למען שיפור איכות חייהם והשתלבותם בקהילה. פיתוח אסטרטגיות של המינהל להתמודדות עם העוני.

15. המינהל לשירותי קהילה שירותי בריאות הציבור תכנית: פתיחת 3 תחנות טיפות חלב במזרח העיר תכנית: "בוגר טיפת חלב" מטרה: הרחבת השירות לתושבי מזרח העיר. מטרה: מניעה וזיהוי כשלים בריאותיים לקראת הכניסה לכיתה א'. תיאור: מציאת מבנים, גיוס כוח אדם, רכישת ציוד ושיווק השירות לתושבי שכונת סילואן, בית חנינה, והעיר העתיקה – רובע מוסלמי במזרח העיר. תיאור: איתור וזיהוי באמצעות זימון לבדיקות והפנינג חוויתי לילדים שהגיעו לגיל 5 הכולל 7 תחנות: בדיקות התפתחות, חקרתי מצאתי, בדיקת ראיה, בדיקת רופא, הערכת גדילה, ובדיקה של שיננית.

16. המינהל לשירותי קהילה שירותי בריאות הציבור תכנית: בריאות השן לתלמידי בתי הספר תכנית: הגברה והעמקת המלחמה כנגד מחלת הכלבת מטרה: איתור עששת והעלאת המודעות של תלמידי בתי הספר לשמירה על בריאות השן. מטרה: מניעת כלבת. תיאור: הדרכה להיגיינה אורלית, צחצוח שיניים ותזונה נכונה, חלוקת מברשות ומשחות שיניים לתלמידי כיתות א'-ט'. העברת הודעות להורים ובדיקת שיניים ויזואלית של תלמידי כיתות א'-ט', בתוך מסגרת בית הספר. תיאור: לאור התפרצות והתפשטות מחלת הכלבת ברחבי הארץ – הגברת כמות חיסוני כלבים /חתולים, הגברת והעמקת הפיקוח, ואכיפת החיסון, הקמת מערך קנסות מינהליים, הגברת נוכחות בשכונות התפר.

17. המינהל לשירותי קהילה הרשות העירונית לעליה וקליטה תכנית: חיזוק תחושת השייכות לישראל וירושלים בקרב העולים תכנית: העצמת האוכלוסייה האתיופית בראייה הוליסטית – תעסוקה חינוך, ומשפחה מטרה: קליטה טובה של העולים, ויצירת תחושת העצמה ושייכות בקרב העולים כתורמים לקהילה. מטרה: תפקוד עצמאי ושילוב של משפחות יוצאות אתיופיה בחברה. תיאור: יצירת מעטפת קליטה לעולה בתחומי חברה, תרבות, תעסוקה, מנהיגות, מיצוי זכויות, וחינוך, למען חיזוק תחושת השייכות. תיאור: ליווי משפחות יוצאי אתיופיה בדגש על שילוב ילדיהם במערכת החינוך וקידום מרכזי למידה לילדים יוצאי אתיופיה.

18. המינהל לשירותי קהילה הרשות העירונית לעליה וקליטה תכנית: שילוב מיטבי של ילדים עולים במערכת החינוך תכנית: תגבור וחיזוק נושא השפה העברית בקרב העולים מטרה: השתלבות מוצלחת של ילדים עולים במוסדות החינוך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. הגברת תחושת השייכות וכן הגברת העבודה הממשקית עם מינהל חינוך. מטרה: א. שיפור השפה העברית בקרב העולים. ב. בניית מודל עבודה להפעלת אולפן מרכזי בעיר. תיאור: א. מיפוי ילדי העולים במערכת החינוך. ב. עבודה עם הורים עולים. ג. הקמת פורום מקצועי משותף, וחיזוק העבודה הממשקית עם מינהל החינוך. תיאור: העולים בירושלים ישתתפו באולפן וילמדו בצורה טובה את השפה העברית כך שיוכלו להיקלט טוב בעיר.

19. המינהל לשירותי קהילה הרשות העירונית לעליה וקליטה תכנית: עולים יוזמים ופותחים עסקים מטרה: סיוע לעולים חדשים בפתיחת עסקים בעיר. תיאור: העולים החדשים המעוניינים להתפרנס ורוצים לפתוח עסקים בעיר חוששים מחסמים של שפה, בירוקרטיה, חוסר במידע, ופער תרבותי. התכנית תנסה לקדם וללוות את העולים בתהליך.

20. המינהל לשירותי קהילה הרשות העירונית לתעסוקה תכנית: קידום המלצות הפורום העירוני לקידום ההון האנושי תכנית: קידום הון אנושי לעסקים בתהליכי פיתוח או הרחבה מטרה: יישום ומעקב אחר יישום ההמלצות שבאחריות העירייה. מטרה: לסייע למעסיקים בירושלים בגיוס והכשרת כ"א מתאים. תיאור: יישום ההמלצות שבאחריות רשות התעסוקה באמצעות גיוס תקציבים, פיתוח תכניות, וקידום נושאים שונים מול משרדי הממשלה וגופים רלוונטיים, מעקב ובקרה על יישום ההמלצות שבאחריות אגפי העירייה. תיאור: הרחבת הקשרים עם מעסיקים אסטרטגיים בעיר; מיפוי צרכי המעסיקים בירושלים בתחום ההון האנושי וקידום מענים; ליווי עסקים בתהליכי פתיחה והרחבה במסגרת השולחן העגול עם הרל"י, אגף לקידום עסקים.

21. המינהל לשירותי קהילה הרשות העירונית לתעסוקה תכנית: עידוד וסיוע לתושבי העיר להשתלב בתעסוקה בירושלים מטרה: פיתוח הון אנושי בעיר ושיפור המסוגלות התעסוקתית של אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים – חרדים, ערבים, וצעירים. תיאור: פיתוח תשתית לקידום תעסוקתי במזרח י-ם: הסרת חסמים ופיתוח מענים להון האנושי, עידוד אוכלוסייה חרדית להשתלבות בשוק העבודה, הרחבת מוקדי השמה בשכונות ובאוניברסיטאות להשתלבות צעירים בעולם העבודה.