חסידי אומות העולם

1. חסידי אומות העולם גן חסידי אומות העולם-יד ושם ירושלים ערכה פנינה לבנון

2. מבוא • בתקופת השואה היה מצבם של היהודים ברחבי אירופה הכבושה גרוע יותר משל חיה נרדפת. • לשום חיה לא נשקפה סכנה כל כך גדולה כמו ליהודים במסע ההשמדה של הנאצים נגד היהודים. • יהודי שניצל ממות היו לכך שתי סיבות: • יד הנוגש הנאצי עדיין לא השיגה אותו. • היהודי הסתייע בלא יהודים למציאת מקום מסתור, או להשגת ניירות מזויפים.

3. חוק זיכרון השואה והגבורה (יד ושם) שנת 1953 מטרתו של חוק זה הייתה ליצור "יד זיכרון" להנצחת זכרם של ששת המיליונים שנספו בשואה. ובנוסף, בסעיף מסוים בחוק זה מתחייב מוסד יד ושם לטפל במצילים לא יהודים שסיכנו את נפשם בתקופת השואה, בארצות שבשליטת הנאצים ומשתפי פעולה, כדי להציל יהודים נרדפים. המונח "חסידי אומות העולם" מקורו במסורת היהודית, זהו מושג עתיק יומין המציין מצילים אשר בלשון החוק, "שמו את נפשם בכפם להצלת יהודים" מאז 1963 פועלת לצד יד ושם ועדה ציבורית שקבעה מספר קריטריונים להענקת תואר חסידי אומות העולם למצילי יהודים.

4. העקרונות להענקת התואר • עצם הניסיון להציל, ומעורבות אקטיבית של המציל, בין אם ניסיון ההצלה הצליח או לא. • סיכון נפש המציל וסיכון בני משפחתו, חירותו, או בטחונו בעת ביצוע מעשה ההצלה. • מניע הומניטרי, ידידות, אמונה דתית, אלטרואיזם כדחף עיקרי. • אי קבלת תמורה חומרית כתנאי להצלה. • עדות מניצולים ו/או חומר ארכיוני אמין.

5. צורות העזרה • מתן מסתור – במחסן, במזווה, בבור או בעליית גג, העיקר שיהיה מקום בו לא נשקפה סכנה למצילים מצד האוכלוסייה המקומית. המצילים האכילו , כיבסו וחיזקו את רוחם של המסתתרים. • התחזות ללא יהודי – מדובר בעזרה ליהודי להקלת התחזותו ללא יהודי, הקלה באימוץ שם בדוי, המצאת סיפור חיים חדש, לימוד מנהגי המקום ומנהגי הדת. השגת תעודות – תעודות טבילה, תעודות עבודה, פנקסי מזון או תעודה מזהה אחרת. חשוב מאד היה שליהודים לא תהיה חזות שמית, שידברו היטב את שפת המקום. • בריחה והברחה – הכוונה לעזרה ליהודי לברוח ממקום מסוכן יותר למקום מסוכן פחות.

6. צורות העזרה • ילדים במסתור – כאשר המבוגרים לא נמצאו בסביבה, או שהתחזו ללא יהודים או שברחו ממקום למקום, היה צורך להסתיר את הילדים. לפעמים נעשו סידורי הפרדה מבעוד מועד, כאשר ההורים סיכמו את הצלת ילדיהם עם ידידי המשפחה, מוסד לילדים, מנזר, לקבלת הילד ואימצוהו עד תום המלחמה.

7. הסכנות למצילים מצד הגרמנים • הנאצים פרסמו ברבים (במיוחד בפולין) אזהרות לאוכלוסיה המקומית לבל יגישו עזרה ליהודים נרדפים, תוך איום בגזר דין מוות לכל מי שיעז להפר הוראה זו. • העונשים שנקטו נגד מפירי ההוראות פורסמו ברבים למען יראו וייראו. (שילוח למחנות ריכוז, הוצאה לפועל של גזר דין מוות) • במערב אירופה לא איימו הנאצים במוות מיידי אך לא מעטים מהמצילים נשלחו למחנות ושם נספו.

8. הסכנות למצילים מצד בני עמם • משתפי פעולה מקומיים של הנאצים. • אנשי מחתרת ופרטיזנים. • אנטישמים שלא אהדו את הגרמנים אך היו מאד מרוצים להיפטר מהיהודים. • סחטנים שונים ללא שייכות אידיאולוגית או פוליטית שרצו להרוויח מהמצילים . • מלשינים, שרצו לקבל תמורה.

9. מי מעניק את התואר ? מאז 1963 פועלת ועדה מיוחדת בראשותו של שופט בית המשפט העליון. בפני הועדה מובאות בקשות להענקת התואר "חסיד אומות העולם" המבוססות על עדויות ותיעוד. הבעת הוקרה זאת אינה אלא ביטוי סמלי לחוב מוסרי שאנו חבים למצילים על שנשאו את נס האנושיות בתקופה החשוכה ביותר בתולדות העם היהודי ובתולדות העולם כולו.

10. סוגיות במחלוקת • רוב מקרי ההצלה הבאים לדיון בפני הועדה, אינם מעוררים בעיות לגבי ההכרה במצילים כחסידי אומות העולם. אך לעיתים מתעוררת מחלוקת למשל: • עדות של קטין – היא קבילה אך אינה מספקת ונדרשת עדות משלימה. • הציל יהודי אחד אך בו בזמן פגע ביהודים אחרים או בבני עמים אחרים. • המציל הוא בעל דעות אנטישמיות – כל זמן שלא היה הדבר כרוך בפגיעה ביהודים, הדבר אינו פוסל אותו אם אכן סיכן את עצמו והציל. • פעל בשליחות גוף מחתרתי – בדרך כלל אינו זכאי לתואר אלא אם כן, פעל מעל ומעבר להוראות ופעל ביוזמתו האישית כדי להציל. (ארגון ז'גוטה)

11. סוגיות במחלוקת • דיפלומטים שהצילו – אם הם הפרו הוראות הממונים עליהם ביודעין והצילו מאות ואלפים מכירים בהם כחסידי אומות העולם. (הקונסול מנדס מפורטוגל למשל) • מנזרים – בד"כ מכירים בראש המנזר, הוא בעל הסמכות להחלטה אם לקלוט יהודים ולא בנזירים בודדים אלא אם כן עשו מעשה חריג. • אדם שהציל את אשתו היהודייה לא מכירים בו אלא אם כן הציל בני משפחתה ו/או יהודים אחרים. • מומרים שפעלו כמצילים וכניצולים – כללית יהודי שהמיר את דתו מסיבות אישיות לפני עלית הנאצים לשלטון אינו מוכר כיהודי לצורך עניין חסידי אומות העולם.

12. הבטים נוספים בהענקת התואר • הפקת הלקח החשוב, שעל אף הסכנה הגדולה שבדבר, היה אפשר להגיש עזרה ולהציל נפשות. אנשים מכל שכבות העם, בארצות שונות ברחבי אירופה מפריכים את הטענה כי תנאי המשטר הנאצי לא אפשרו מתן עזרה ומנעו מאנשים לפעול בצורה הומניטרית. • העם היהודי יודע להעריך ולהוקיר את מעשיהם של אלה שהגנו על עקרון קדושת החיים, ולא רק להוקיע ולהעמיד לדין את הפושעים. • מעשיהם של חסידי אומות העולם הוא גם כלי חינוכי יעיל. ניתן ללמוד ממעשיהם של חסידי אומות העולם כי אין לאבד את האמונה באדם ובטוב שבו. • חשוב גם לדעת כי לא תמיד פעלו חסידי אומות העולם מתוך אהבת ישראל. היו כאלה שעקרון קדושת החיים הוא שהנחה אותם. היו כאלה שראו בפעולות ההצלה מבחן לאנושיותם.

13. הענקת התואר • אדם המוכר כחסיד אומות העולם זוכה במדליה מיוחדת שעליה מוטבע שמו, ובתעודת הוקרה. (בעבר ניטע עץ על שמו) • שמו של חסיד אומות העולם נרשם על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים. • נערך טקס בירושלים או בארץ מגוריו של החסיד בנוכחות הנציגות הדיפלומטית של ישראל, ובנוכחות נציגי ממשלה מקומית. • קיים כיסוי תקשורתי נרחב. • אם אינו בחיים מקבלת משפחתו את המדליה והתעודה, עבורו. • ישנם מצילים שמקבלים סיוע קיומי ממדינת ישראל, בצורת קצבה חודשית, או בהבאתם לארץ וסיוע להם כאן.

14. פולין – 5,874 הולנד- 4,639 צרפת – 2,500 אוקראינה – 2,079 בלגיה – 1,402 הונגריה – 658 צ'כיה – 115 בוסניה – 34 מקדוניה – 9 סלובניה – 6 ליטא – 555 ביילורוסיה – 537 קרואטיה – 103 רוסיה – 116 סלובקיה – 454 גרמניה – 410 מקדוניה – 10 איטליה – 371 יוון – 265 יוגוסלביה - 119 אוסטריה – 84 לטביה – 96 רומניה – 51 אלבניה – 63 שוויץ - 38 מולדובה – 69 דנמרק – 19 (העם הדני כולו מוכר בתואר) בולגריה – 17 אנגליה (כולל סקוטלנד) – 13 נורבגיה – 24 שבדיה – 10 ארמניה – 10 ספרד – 3 אסטוניה – 3 סין – 2 (המצילים פעלו בשטח אוקראינה) ברזיל – 2 רשימת חסידי אומות העולם המדינות : יפן, לוקסנבורג, פורטוגל, טורקיה, ארה"ב גרוזיה - 1 מכל מדינה סה"כ 20,757 (המספר עדכני ל- 1 בינואר 2005 )

15. מדוע היו מעטים כל כך ? • אנטישמיות רבת צורות ברוב המדינות באירופה, שבהם הגשת עזרה ליהודים היא מניעת העונש המגיע ל"הורגי האל", על פשעם הנורא. • הפחד מפני העונשים הצפויים למגישי העזרה. בפולין רצח כל המשפחה, בארצות אחרות שילוח למחנות ריכוז. • הרתיעה ממתן עזרה ליהודים שנחשבה למעשה לא אחראי מצד מגיש העזרה, כלפי עצמו וכלפי משפחתו. • הטרור וההפחדה שהיו בארצות הכבושות, הפחד מהלשנה. • חסידי אומות העולם פעלו באווירה של אדישות כללית לגורל היהודים גם מצד מעצמות העל.

16. סיפורים שלא סופרו • חלקם של הסיפורים לא זכו להכרה ולא אפשרו מתן התואר מסיבות אלה: • סיפורי ההצלה לא עומדים בקריטריונים שנקבעו לצורך מתן התואר • הרבה מהניצולים הלכו לעולמם בשנים שלאחר השואה, לכן אין מי שיעיד על סיפור ההצלה • לא כולם עדין מכירים ביד ושם שמוסד היחיד העוסק במתן תארים אלה. • חלק מהניצולים שניצלו כתוצאה מעזרה שהוגשה להם אינם רוצים לשוב ולהתמודד עם העבר הנוראי של השואה ואינם מספרים את סיפור הצלתם.

17. סוגי העזרה • מקומות מסתור שונים – סיפורה של אנה פרנק. • עזרה במעבר לחוף מבטחים – הברחת יהודים אל מעבר לגבול או למקומות מסוכנים פחות. (יופ וסטרוויל מהולנד) • השגת תעודות מזויפות. (טדאוש פנקביץ, מפולין) • מסתור בכנסיות ועזרה של אנשי דת. (נזירות במנזרים) • הגנה של בעלי תפקידים מטעם השלטונות –, סמפו סוגיהארה קונסול יפן בקובנה שבליטא. ראול וולנברג, משבדיה שסיפור העלמותו עדין לא ידוע, הקונסול מנדס מפורטוגל, שישב בדרום צרפת. • עזרה של אנשים פשוטים שסבלם של היהודים נגעו ללבם והם אספו אנשים לביתם. • הצלה גם במחנות ע"י רופאים, לא יהודים. • מצילים שהעסיקו פועלים יהודיים בגטאות במפעלים בהם יצרו למען התעשייה הצבאית הגרמנית. (אוסקר שינדלר) • הצלה ע"י מדינות – הצלת יהודי דנמרק, הצלת יהודי בולגריה.

18. המניעים של המצילים • לאחרונה נערכו מחקרים להסברת המניעים של המצילים נציין שניים מהם: • נחמה טק, סוציולוגית בארה"ב – חקרה מצילים מפולין. מסקנותיה היו כי המצילים נמצאו בשולי החברה בה חיו. הם אינדבידואליסטים שאינם מושפעים מהדעות הרווחות בחברה, הם פועלים על פי נורמות שקבעו לעצמם. • סמואל ופרל אלינור, סוציולוגים בארה"ב – חקרו מצילים בכל רחבי אירופה ומסקנתם הייתה הפוכה לקודמת (נחמה טק). המצילים היו מעורים היטב בחברה הסובבת, אך הם ספגו את הנורמות בצורה אמינה לא רק כמס שפתיים. • על פי החוקרים האלה המצילים התאפיינו בסגולות של סובלנות, רחמנות, אכפתיות ומעורבות. הם הועמדו בפני הברירה להציל או לא להציל ע"י האדם שבא לבקש את עזרתם. במזרח אירופה היה הדבר כרוך בסכנת חיים למציל ולבני משפחתו, ואילו במערב אירופה הדבר נבע יותר מהשקפת עולם, לגבי המעשים הנוראים שנעשים ביהודים ע"י הנאצים.

19. חשיבות נושא חסידי אומות העולם • הכרת תודה למצילי יהודים המעטים יחסית בתוך עמי אירופה דאז-כחובה אלמנטרית של העם היהודי. • מעשיהם של המצילים מוכיחים כי על אף הסכנות ניתן היה להציל, אם רק רצו בכך. • דמותם של המצילים יכולה לשמש כמודלים חינוכיים, לדורות הבאים. • הם היו אמנם מעטים אך יש לסיפוריהם ערך סגולי מעל ומעבר למספרים היבשים.

20. תמונות אוסקר שינדלר סמפו סוגיהארה העץ ע"ש ראול ולנברג

21. רשימה בבלוגרפית • בשביל הזיכרון – ספטמבר 1998 • חסידי אומות העולם – ד"ר מרדכי פלדיאל • אנציקלופדיה של השואה • אתרים באינטרנט