היסטוריה

1. היסטוריה ערכה: יפעת אוטיץ

2. תהליכי השינויבתחומים:מדע ,רפואה וטכנולוגיה • לקראת סופה של המאה ה-19 התחוללו בעולם שינויים מואצים ואינטנסיביים אשר השפיעו זה על זה ושינו סדרי חיים.התמורות המדעיות הביאו לעולם את הקדימה ושינו את פני העולם. העולם לא ישוב עוד להיות כפי כשהיה

3. המהפכה התעשייתית • בסוף המאה ה-18 התרחש תהליך הנקרא "המהפכה התעשייתית". המהפכה התעשייתית החלה באנגליה. • המהפכה החלה בכך שנעשה שימוש במכונות מתכתיות במקום בידיים עובדות. • המהפכה התעשייתית החלה בשלב הראשוני במאה 18-19 בתחום הטקסטיל והתפתחה לתחום התחבורתי והחקלאי . • באמצע המאה ה-19 החל השלב השני של המהפכה התעשייתית שנמשך עד מלחמת העולם הראשונה.

4. הסיבות שהמהפכה התעשייתית הצליחה 1870-1920 1.התעניינות האנשים הפשוטים במדע,חידושים, מחקרים והמצאות. 2.מתוך ההתעניינות של הקהל- הרבה אנשים הלכו ללימוד מדעים שונים וכך נולדו המצאות חדשניות 3.נוצר שיתוף פעולה בין המדענים לבין החוקרים וכך לומדים מטעויות של אחרים. 4. הידוק שיתוף המדענים מכל העולם שגרם ליצר שכלול של המצאות 5. הבנקים, חברות מפעלים וכ"ד מימנו מלגות וניסוים. וכך היה קל יותר לבצע ניסוי.

5. המדע משנה את פני האנושות • עיקרה של המהפכה התעשייתית היה חיפוש אחר כוח ומקורות אנרגיה בטבע: מים, שמש, רוח, קיטור, פחם ברזל ועוד. • נפוץ הרעיון כי ניתן לשנות חומרים הנמצאים בטבע כדי להפיק מהם אנרגיה או להפוך צורה אחת של אנרגיה לצורה אחרת. ביולוגים, כימאים, פיזיקאים ומתמטיקאים השקיעו מאמצים רבים במחקר והתוצאה הייתה שפע של גילויים והמצאות בכל ענפי המדע. התקופה שבין ראשית המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הייתה החשובה ביותר בתולדות המדע. התגליות שינו את פני אירופה והעולם כולו.

6. המדע הופך לנחלתם של רבים: אלפי סטודנטים ומורים עסקו באוניברסיטאות ברחבי אירופה בניסויים מדעיים בכל התחומים. ההמצאות ותגליות המדעיות עוררו סקרנות עצומה לא רק בקרב הקהילה המדעית, אלא גם בקרב שכבות ציבור נרחבות. כך חלה התפתחות בלימודי המתמטיקה ונודעו תיאוריות חדשות. בלימודי הטכנולוגיה קמו אסכולות חדשות. • המדע חוצה גבולות וימים: בעולם נודעו מדענים מכל ארצות אירופה, גם בארה"ב פעלו חוקרים רבים בשם המדע. "בחגיגה המדעית" לא הייתה חשיבות למוצאו הלאומי של המדען, ואף על פי שהמדע נוצל למטרות לאומיות, הרי שהמדען פעל למען האנושות ולהחדרת שם המדע. • זינוק קדימה הודות לתמיכת גופים ממוסדים: מבול השינויים ההמצאות במדע ובטכנולוגיה הביא לשינוי מהותי מאופן פעולת הממציא. המדענים לא עבדו עוד בתור עוד פרט בודד, אלא היו חלק מתוך מערכת שלמה. מוסדות אקדמיים, מכונים אגודות ממלכתיות ופרטיות וגופים רבים אחרים תמכו במדענים וסייעו להם להתמיד בחיפושיהם ובמחקריהם.

7. קשר הדוק בין המדעים-התקדמות במישור אחד גררה התקדמות במישורים נוספים: קשר הדוק התקיים בין פיזיקה לכימיה, בין פיזיקה למתמטיקה, בין ביולוגיה לכימיה, בין ביולוגיה לרפואה,בין רפואה לפסיכולוגיה,בין כלכלה למתמטיקה, וכך הלאה. רבים מן הביולוגים היו רופאים דגולים, ורבים מן הפיזיקאים היו גם מתמטיקאים מוכשרים. רק השמים היו עתה הגבול על פני האדמה נולדו המצאות רבות מעל ומעבר לכל דמיון-מנוע טלפון רדיו, גרמופון, טלסקופ רב עוצמה, אור החשמל ומה לא.

8. תורת הביולוגיההאבולוציה לפי דרווין • בשלושה תחומים התרכזו הביולוגים במאה ה-19: חקר התא תורת האבולוציה ותורשה (גנטיקה). החוקר האנגלי, צ'רלס דרווין. אל גילוייו הגיע במסעות ארוכים שהם חקר מאות רבות של צמחים ובעלי חיים, ואסף נתונים וגיאולוגיים וגיאוגרפיים. הנחתו הבסיסית של דרווין הייתה שכל צורות החיים מבויתים ולא מבויתים, צמחים או בעלי חיים, מתרבות במידה רבה יותר ממה שתנאי הקיום מאפשרים. מאחר ששטחי המחיה מצומצמים והצפיפות גדולה, הרי שמתפתח מאבק בין המינים. זוהי מלחמת קיום שבה שורדים "החזקים" בעוד "החלשים" נעלמים מעל פני האדמה. כך מתפתח האורגניזם כולו בתהליך הנקרא אבולוציה.

9. שינוים בתחום הרפואה • במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה הרפואה בצעדי ענק הודות להקמתם של מכונים ומוסדות מחקר, מעבדות יוקרתיות באוניברסיטאות. הרפואה הציבורי החלה להתפתח עם הקמת בתי חולים אשר טיפלו בתחילה בשכבות נחשלות ועם הכשרת אחיות ורפאות (בפריז נפתח בית ספר הראשון לאחיות ב-1874). ארגון " הצלב האדום" הוקם בשנות ה-60 על ידי השוויצרי הנרי דינאן. הצרפתי קלוד ברנר והגרמני תאודור בילרות שנעזר באתר ובכלורופורם להרדמת החולים. פסטר פיתח חיסון נגד מחלות של עופות ונגד מחלת הכלבת. הגרמני קוך גילה את חיידקי השחפת והכולרה. ליסט, מדען אנגלי, תרם לחיטוי הפצעים ולמניעת זיהום

10. שינויים במערך התחבורה • השינויים בתחבורה הורגשו בכל תחום. התוצאה הישירה הייתה שהעולם "התכווץ" במידותיו וניתן היה להגיע במהירות יחסית ממקום למקוםעל פני כדור הארץ. • הרכבת: במשך מאות רבות של שנים היה הסוס כלי התחבורה העיקרי. בעקבות המהפכה התעשייתית באנגליה החלו צצים סוגים חדשים של אמצעי תחבורה. הראשונה שבהם היא הרכבת ,שקישרה בין ארצות ואפשרה ניידות רבה , בעיקר לאחר המצאת הקיטור. בעקבות הרכבת החלו התפתחות רשתות ענק של מסילות ברזל באירופה ובארה"ב. בסוף המאה ה-19 הגיע אורך מסילות הברזל בארה"ב ל-500 אלף קילומטרים, והקטרים החדשים כבשו את מרחביה העצומים . • מכונית:מהפכה טכנולוגית חשובה התחוללה עם המצאת המנוע החשמלי במכונית, בשנות ה-80 של המאה ה-19. • הקיטור: לקראת סוף המאה ה-19 הוכנסה לשימוש טורבינת הקיטור שהאיצה את מהירות האוניה. עם התפתחות ספינות הקיטור הורחבה גם רשת תעלות המים, ונפתחו קווי ספינות שהעבירו מיליוני נוסעים וסחורות מאירופה לארה"ב וחזרה.

11. תעבורה אווירית: האדם תמיד חלם לעוף כציפור אך רק בסוף המאה ה-19 הוחל במימוש הרעיון. לאחר ניסיונות רבים להמריא בכדור פורח (ההתנתקות הראשונה מן הקרקע) רבו הגילויים בפיזיקה ובכימיה, שדיברנו רבים לנסות להטיס כלי רכב. • בתקופה שלאחר 1870 רבו ההמצאות הטכנולוגיות ששיפרו ושינו את אורך החיים. נבחן שלוש מן ההמצאות החשובות: 1.נורה חשמלית- בסוף המאה ה-19 שיתוף פעולה של כמה מדענים. המצאת הנורה החשמלית זוהי מהפחה עצומה של החשמל בתקופה ההיא רק העשירים יכלו להרשות לעצמם נרות שמן וכ"ד,אך לאחר המצאת החשמל הימים התארחו מכיוון שגם העם הפשוט יחל לקנות נורות זולות. 2.טלפון- הומצא על ידי האמריקאי אלכסנדר גרהם בל. בל התאים את תנודות הקול לזרמים חשמליים וכך פיתח את המכשיר המבוסס על העברת קול באמצעות זרם חשמלי 3.הרדיו- הומצא על ידי האיטלקי מרקוני אשר ניצל את האלקטרומגנטיות. בסוף המאה ה-19 כבר הצליח מרקוני לשדר לטווח קצר, ובהדרגה האריך את טווח השידורים. מאז עבר הרדיו שכוללים רבים.

12. השפעות תהליכי השינויבתחומים: דמוגרפיה, כלכלה,חברה, חינוך, פוליטיקה וחיי הפרט • בסוף המאה ה-19 התאפיין העולם המערבי בצמיחה מואצת: השיפורים בתחום המדע והטכנולוגיה הביאו לתמורות מהפכניות בתחום הכלכלה והדמוגרפיה. ההתקדמות בתחום הרפואה העלתה את תוחלת החיים. תקופה זו עומדת גם בסימן התחזקות הדמוקרטיה וצמיחה אידיאולוגיות חדשות, כמו הליברליזם והסוציאליזם.

13. השפעות השינויים בתחום הדמוגרפיה • דמוגרפיה: כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) בזמן מוגדר. • האוכלוסייה האירופית התאפיינה במאה ה-19 בעלייה מואצת בריבוי הטבעי: 1800 – 180 מיליון איש 1850 – 266 מיליון איש 1870 - 300 מיליון איש 1930 – 500 מיליון איש הדבר הביא לגידול בצריכה ובדרישה למזון ולמוצרי תעשייה. גלי הגירה המוניים התחוללו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, בעיקר ביבשת אירופה, אסיה ואמריקה. ניתן לדבר על שלושה כיווני הגירה: פנימי- שמשמעו מעבר מן הכפר אל המטרופולין באותה מדינה. פנים יבשתי- ממדינה למדינה באותה יבשת. הגירה בין יבשתית- מיבשת ליבשת.

14. גורמי ההגירה • הגורם הכלכלי- רעב ועוני גרמו להגירה המונית של אירים וחיפוש אחר אדמות חקלאיות. • הגורם הדמוגרפי- העלייה המהירה בשיעור גידול האוכלוסייה. • הגורם הפוליטי- בתקופה זו של עלייה הכוחות הליברליים עזבו רבים את ארצותיהם לארצות אחרות מטעמים של אכזבה ותסכול פוליטיים • שיפור יכולת הניידות- פיתוח אמצעי תחבורה משוכללים. • המהגרים נעו לעבר ארצות בעלות אוכלוסייה דלילה או לאזורים שבהם כן האמינו,יוכלו לפתוח "דף חדש".

15. משמעות ההגירה • במישור התרבותי- ההגירה הפנימית תרמה להפיכת הערים למרכזי תרבות ענקיים אל הערים הגיעו סופרים ואנשי מדע והם השתלבו בחיי העיר ובתרבותה. • במישור הכלכלי- המהגרים היוו כוח עבודה זול, המהגרים הגדילו את אוכלוסיית המדינה והרחיבו את הצריכה הכלכלית. • במישור החברתי- נוצר מתחים חברתיים בין המהגרים לבין האוכלוסייה הוותיקה. • במישור התעשייתי-ההגירה הגבירה את ביקוש לאמצעי תחבורה.

16. השפעות השינוים בתחום הכלכלי על התחבורה • גלגלי המהפכה התעשייתית במהירות והביאו לחיפוש אחר מקורת האנרגיה כמו פחם וברזל נמצאו אמנם בשפע באירופה עצמה, אך חלק מהם היה צריך מארצות שמעבר לים. • מסילות הברזל היו היסוד להתפתחות כלכלית של המדינה אירופה, היו המובילות בפתוח המסילות הברזל שכן באמצעות הברזל ניתן היה להעביר זמן קצר יחסית כמות גדולה של חומרי גלם לבתי חרושת.התפתחות בתחום התחבורה אפשרה להעביר כמות בלתי מוגבל של סחורות לכל מקום ובכל זמן. הוגברה פעילות הייצוא והייבוא נבנו עוד מפעלים והעסיקו יותר עובדים. העולם הופך לאט לאט "לשוק בינלאומי".

17. השפעות השינוים בתחום הכלכלי על התחום החברתי • הסדר שיה מקובל באירופה מאות שנים כאשר מצד אחד שלטו האצולה, הכמורה והאריסטוקרטיה העשיירה ומנגד עמד ההמון העני חסר יכולת ההשפעה אשר כרע תחת עול על המיסים- התערער בעקבות המהפכה התעשייתית. בעבר היו איכרים מול האצולה הקרקעית הרי כעת השתנה המבנה החברתי ואת מקומו של הכוח העובד תפס הפרולטריון ואת מקומה של האצולה שהתמוטטה מנכסיה תפסה הבורגנות הגבוהה. • בעקבות השינוים בכלכלה עמים רבים מקבלים עצמאות. תוך כדי קבלת העצמאות מתפתחת תופעה חדשה שנקרא- לאומיות

18. השפעות השינויםבתחום הכלכלי על החינוך והתרבות • הרחבת זכות הבחירה והטלת חובת גיוס על כל הצעירים במדינות אירופה, חייבת מתן תשומת לב לשיפור מערכת החינוך הציבורית. עד לשנות ה-70 של המאה ה-19 מרבית מערכת החינוך הייתה בידי בתי ספר פרטיים ובידי הכנסייה. למעשה, רוב הילדים לא ביקרו כלל בבית ספר בגלל שעות העבודה המרובות והריחוק מבתי הספר. משנות ה-70 וה-80 הוחל בצעדים ממשים לשיפור פני החינוך הציבורי. • בשנת 1900 הונהג ברוב ארצות אירופה המערבית והמרכזית חינוך חובה מגיל 14. התוצאה החשובה ביותר משינוי זה הייתה עלייה במספר האנשים שידעו קרוא וכתוב. תפוצת העיתונות גדלה ודעת הקהל קיבלה חשיבות רבה. בכל מדינות מערב אירופה ומכזה הטילה הממשלה פיקוח צמוד על מערכת החינוך כדי להעניק חינוך שווה לכול. הוחל ספרי לימוד ובהכשרת מורים לבתי ספר ציבוריים. • הושם דגש על צרכים לאומיים ועל פיתוח שפה אחידה לכול.