Download
1 / 63
710 likes | 1.34k Views
מניע אישי נפש האמן. מניע אישי-וינסט ואן גוך. המניע ליצירה: הוא הסיבה שבגללה נוצרה היצירה. בהבנת המניע נוכל להבין טוב יותר את היצירה.
E N D
מניע אישי-וינסט ואן גוך • המניע ליצירה: הוא הסיבה שבגללה נוצרה היצירה. בהבנת המניע נוכל להבין טוב יותר את היצירה. • מניע אישי: רגשות,בעיות נפשיות,הבעה עצמית,הבעת מצבי רוח,דברים הקוראים בנפש האמן,סיפור חייו של האמן.יצירות במניע אישי מבטאות את עולמו הפנימי של האמן,את הנפש,תת-הכרה,הדמיון והרוח, עולם פנימי מיוסר או סערת רגשות של האמן, לכן יש להתבונן ביצירות אלה תוך התייחסות לקורות חייהם של האמנים.
מניע: נפש האומן אדוארד מונק, הצעקה, 1893, שמן ופסטל על קרטון, 90X70 ס"מ.
קטע מיומנו של האמן, 1892 • " בבת אחת השמים נהפכו אדומים כדם.. עננים כמו דם ולשונות אש היו תלויים מעל הפיורד הכחול-שחור ומעל העיר... ואני עמדתי, רועד מרוב מתח... חשתי בצעקה מפלחת ואין סופית הבוקעת מהטבע."
יצירות נוספות של מונק המתארות סיטואציה דומה ייאוש חרדה, 1894
אדוארד מונק 1863-1944 Edvard Munch נגנבו
צבעי יסוד- צבע יסוד זה צבע שאינו יכול להיווצר מערבוב עם צבע אחר. צבעי יסוד הם האדום, הכחול והצהוב.
צבע משני- מערבוב שני צבעי יסוד מתקבל צבע משני: אדום+צהוב= כתום כחול+אדום= סגול צהוב+כחול= ירוק
צבע חם- בצבעים חמים נכללים גוונים שונים של משפחת הצבעים האדומים-כתומים. צבע חם קופץ קדימה. צבע קר- בצבעים קרים נכללים גוונים שונים של משפחת הצבעים הכחולים-ירוקים. הצבע הקר נסוג מאחור.
צבע משלים- לאחר הסתכלות ממושכת בצבע אחד נראה בעינינו צבע משלים שלו. הנחת צבע משלים אחד ליד השני גורמת להבלטה הדדית של הצבע. האדום הוא צבע משלים של ירוק סגול הוא צבע משלים של צהוב כחול הוא צבע משלים של כתום
צבע סמלי- האמן אינו משתמש בצבעים כפי שהם נראים במציאות, אלא מחליף אותם בצבעים שמתאימים לרגשותיו.למשל, ואן גוך טען " במקום לנסות לשחזר בדייקנות מה אני רואה מול עיני,אני משתמש בצבע באופן שרירותי(לפי בחירתי בלי קשר למציאות)כדי לבטא את עצמי ביותר עוצמה". שימוש בצבע על מנת להעביר מסר, רגש. לא בהכרח צבעי מציאות.
צבע לוקאלי- משטח צבע מוגדר בגבולות ומכוסה כולו בצבע אחיד בעל גוון ועוצמה אחידים. זהו צבע אחיד,שטוח. צבע לוקאלי מבוסס יותר על הידיעה של האמן כיצד דברים צריכים להראות ולא כיצד הם באמת נראים.
צבעוניותאקספרסיבית-שימוש בצבע על מנת ליצור הבעה רגש.
אימפסטו- פני שטח של היצירה. שכבות צבע עבות,מחוספסות ובולטות,פני השטח לא חלק. "כתב ידו" של האמן ותהליך העבודה חשוף.
סיכום ואן גוך: אמצעים אמנותיים בהם משתמש האמן על מנת להעביר מסר לצופה: טכניקה- שימוש בצבע עבה בעבודה מהשפופרת למכחול. צבעוניות: צבעי יסוד, הנחת צבע קר ליד צבע חם, הנחת צבעים משלימים אחד יד שני, שימוש בצבע סמלי. קווים- שימוש רב בקווים בעובי ובגודל שונה שנעים לכיוונים שונים ונוצרים ממשיכות מכחול עיוות צורות מרקם מחוספס,משיכות מכחול,אימפסטו.
ואן גוך דיוקן עצמי דיוקן עצמי, 1888 ואן גוך השליך את עולמו הפנימי על כל נושא שצייר. הוא צייר את עצמו מתחילת דרכו האמנותית. ניתן לעקוב אחר התפתחותו האמנותית והשתנות סגנונו, ואחר מצבו הנפשי בהתבוננות בדיוקנים העצמיים . ככל שמצבו הנפשי התערער , כך קיבלו הטחות המכחול שלו קצב ותנועה פנימית משלהן, והעידו על הדרמה המתרחשת בנפשו. 1886 דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, 1889 1866
וינסנט ואן-גוך, דיוקן עצמי, 1890, שמן על בד וינסט ואן גוך, דיוקן עצמי, 1889
מניע: נפש האומן וינסנט ואן גוך, דיוקן עצמי, 1887
ההילה ומשיכות המכחול ציור קיר יווני- אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11
רמברנדט דיוקן עצמי 1630,דיוקנאות מוקדמים דיוקנאות מוקדמים
רמברנדט, דיוקן עצמי, 1658. רמברנדט, דיוקן עצמי, 1665
מניע: נפש האומן רמברנדט ואן ריין, דיוקן עצמי, 1669, שמן על בד, 102X80
מניע: נפש האומן ליאונרדו דה וינצ'י, דיוקן עצמי, 1512, רישום בגיר על נייר, 33X21 ס"מ.
ליאונרדו מילא מחברות אינספור במחקרים שערך מתוך התבוננות בטבע –בהרכב הסלעים, בתנועת המים, במבנה הצומח, החי והאדם. "אמנות היא מדע" כתב ליאונרדו דה וינצ'י.
מניע: נפש האומן ראובן רובין, משפחתי, 1926, שמן על בד
חלל מסתירה את הדמויות הדמויות מסודרות זו מאחורי זו במישורים, ומסתירות חלקית זו את זו, מה שמקנה עומק ליצירה. הקצרה – תורמת לתחושת העומק: העז מעוצבת בהקצרה, כף הרגל של האחות והרגל הקדמית של האמן מעוותים ויוצרים תחושת עומק. החלל רדוד. בקדמת התמונה אדמה כמו במה, העצים ברקע. אין כמעט הצללה, כדי ליצור אשליה של נפח.
וינסט ואן גוך.ליל כוכבים 1889שמן על בד "אני חש בדידות נוראה, אפילו תחת כיפת השמיים, לכן אינני מעז לצאת החוצה".
מניע: נפש האומן וינסנט ואן גוך, ליל כוכבים, 1889, שמן על בד, 36X90 ס"מ
קומפוזיציה קומפוזיציה פתוחה ודינמית. התנגשות בין צורות אופקיות לבין צורות אנכיות.
מניע: נפש האומן וינסנט ואן גוך, בית קפה לילי מבפנים, 1888, שמן על בד, 70X89 ס"מ
צבע • צבעוניות שרירותית. • צבע רגשי וסמלי. • גוונים צורמים של צהוב וטורקיז שתורמים לחוסר השקט. • צבעים בשטחים גדולים. • צבעים מוגזמים בעזותם, מבטאים סערת נפשו של האמן. • צבע משלים- • אדום ירוק, שמעצימים זה את זה ויוצרים התנגשות וניגוד יוקדים.
חלל חלל –קלסטרופובי, החלל הנוצר הוא עמוק, בלתי יציב ומעוות ולכן נוצרת אווירת מתח ואי נוחות. יש פרספקטיבה אישית, בהתאם לרגש האמן , חלל מעוות המעיד על תפיסה מעורערת של המציאות. העיוות נוצר על ידי האלכסונים החריפים ברצפת החדר שנראית מנקודת מבט עליונה. קווי שולחן הביליארד אינם מקבילים ונראים מעוותים. קווי העזר המסמנים את הרצפה, לא יוצאים מנקודה אחת, מתפזרים ומתרחקים. שולחן הביליארד והצל שמתחתיו נראים עוד רגע יתנתקו ממקומם ויחליקו קדימה. האמן עיצב את החדר כחלל קופסתי, אבל "הרים" את חלקו האחורי כך שהוא נראה גבוהה יותר מחלקו הקדמי, עד שנדמה שהרצפה תלולה. בית קפה לילי מבפנים, וינסנט ואן גוך, 1888, שמן על בד, 70X89 ס"מ
תפיסת חלל פרספקטיבה תלולה אלכסונית – האובייקטים נראים כגולשים אל עבר הצופה. הרצפה נפתחת באלכסון חריף כלפי הצופה, מכניסה אותו לחלל ומאפשרת לו להתקרב לנושא. הצופה מרגיש כאילו הוא חלק מהיצירה ונמצא בתוכה, נוצרת הזדהות עם היצירה ובעיות האמן. חלל מעוות מעיד על תפיסה מעורערת של המציאות. פרספקטיבה אישית מעוותת– נוצרת בהתאם לרגש האמן, ונוצרת על ידי האלכסונים החריפים בקדמת החדר. בית קפה לילי מבפנים, וינסנט ואן גוך, 1888, שמן על בד, 70X89 ס"מ נקודת מבט האמן בוחר זווית ראיה מימין, הוא מצייר לפי זווית הראיה שלו ולכן השולחן הוא הגדול בציור.
מניע: נפש האומן וינסנט ואן-גוך, שדה חיטה (או תירס) עם עורבים, 1890 שמן על בד, 50X100 ס"מ
מצד אחד השבילים מקנים תחושת עומק, ובמיוחד השביל האמצעי והשביל השמאלי, ההולכים ונעשים צרים ככל שהם מתרחקים לעבר האופק. מצד אחר הם תורמים להשטחה, כי הם נראים כאילו מתרוממים ומתייצבים חזיתית אל מול מבטו של הצופה. תחושה זו ניכרת במיוחד בשביל השמאלי, שממש ניצב בפינה כאילו הוא מעלה תלול לגבעה, במקום להיראות כאילו הוא נכנס בהיקצר לעומק השדה. תפיסת החלל לכאורה זהו תיאור נוף שבו חוגגים צבעי הטבע: שדה תירס צהוב ששלושה שבילים בצבע חום- אדום של אדמה מפצלים אותו, משני צידיו של כל שביל צומח עשב עבות ירוק.
מניע: נפש האומן פרנצ'סקו גויה, תרדמת התבונה מולידה מפלצות ,(קפריצ'וס) 8-1797 תחריט ואקווטינטה
מניע: נפש האומן סלבדור דאלי, התמדת הזיכרון, 1931, שמן על בד, 36X91 ס"מ.
מניע: נפש האומן רנה מגריט, המתנקש המאויים, 1926-7, שמן על בד, 155X195 ס"מ
תפיסת חלל היצירה בנויה משלושה חללים הנפתחים זה אל זה ויוצרים תחושה של כניסה הדרגתית לעומק. החלל הקדמי קטוע ומובחן מהחלל שמאחוריו על ידי קירות היוצרים פתח רחב. ובו שני "הלוכדים". החלל האמצעי, שבו מתרחשת עיקר העלילה, מאורגן בהסתרות, והקטנה כלפי העומק מישורי התמונה 1. הגברים בחזית. 2. החדר. 3. החלון. החלון האחורי נפתח לנוף, ואליו מתנקזים כל קווי העזר היוצאים מקווי הרצפה. :
מגריט, בן אדם רנה מגריט
מניע: נפש האומן רנה מגריט, החדר הקשוב, 1953, שמן על בד, 45X55 ס"מ
